אקולוגיה וסביבה

איומים על המגוון הביולוגי

מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם

מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם

מיכאל בלכר

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) יש צורך לקבוע מערכת מונחים בהירה להגדרת רמת האיום על מינים. הדבר יסייע לא רק לעבודת אנשי המקצוע, אלא גם בחקיקה להגנה על המינים באיום הכחדה ובפעילויות ההסברה שהן חלק בלתי נפרד ממאמץ שימור מינים.

יש צורך לקבוע מערכת מונחים בהירה להגדרת רמת האיום על מינים. הדבר יסייע לא רק לעבודת אנשי המקצוע, אלא גם בחקיקה להגנה על המינים באיום הכחדה ובפעילויות ההסברה שהן חלק בלתי נפרד ממאמץ שימור מינים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
ביקורת על הספר: "דמותה של ארץ" מאת יואב שגיא

ביקורת על הספר: "דמותה של ארץ" מאת יואב שגיא

יורם יום טוב

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
התמרת שטחים פתוחים והשפעת הפיתוח על חברת העופות בישראל – תובנות מדו"ח מצב הטבע ישראל 2018

התמרת שטחים פתוחים והשפעת הפיתוח על חברת העופות בישראל – תובנות מדו"ח מצב הטבע ישראל 2018

מיכל שורק, עידן שפירא, הילה שמון, הראל דן, אירינה לוינסקי

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
על הקשר בין הרס הטבע והתפרצות מגפות זואונוטיות

על הקשר בין הרס הטבע והתפרצות מגפות זואונוטיות

מירי צלוק, אורי שיינס

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מבוא מגפת הקורונה הנוכחית COVID-19 גרמה למיליוני חולים ברחבי העולם ולמאות אלפי מקרי מוות, עם השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת [34]. הקורונה היא מחלה זואונוטית חדשה ומקורה ככל הנראה בעטלפים. בארבעים השנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בהתפרצות מחלות זואונוטיות חדשות, כמו מגפת הקורונה, המתפתחות אצל בעלי חיים וזולגות לבני אדם. כ-72% מהפתוגנים החדשים שנמצאו בעשורים …

Read More…

מבוא מגפת הקורונה הנוכחית COVID-19 גרמה למיליוני חולים ברחבי העולם ולמאות אלפי מקרי מוות, עם השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת [34]. הקורונה היא מחלה זואונוטית חדשה ומקורה ככל הנראה בעטלפים. בארבעים השנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בהתפרצות מחלות זואונוטיות חדשות, כמו מגפת הקורונה, המתפתחות אצל בעלי חיים וזולגות לבני אדם. כ-72% מהפתוגנים החדשים שנמצאו בעשורים …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
הגבלת הסחר בחיות בר – כך נמנע את התפרצות המגפה הבאה

הגבלת הסחר בחיות בר – כך נמנע את התפרצות המגפה הבאה

תמר רביב, סיימון נמצוב

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

בעשורים האחרונים אנחנו עדים לעלייה בצפיפות אוכלוסין של האדם ולתנועה נרחבת של סחורות ובני אדם בין מדינות. תופעות אלה הן זרז להעברת מחלות לכל קצוות העולם, ובהן גם מחלות שמקורן בבעלי חיים (מחלות זואונוטיות). המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) מצא שכ-75% מכלל המחלות החדשות (ללא הקורונה) מקורן בבעלי חיים, והן גורמות למיליוני מקרי מוות בשנה …

Read More…

בעשורים האחרונים אנחנו עדים לעלייה בצפיפות אוכלוסין של האדם ולתנועה נרחבת של סחורות ובני אדם בין מדינות. תופעות אלה הן זרז להעברת מחלות לכל קצוות העולם, ובהן גם מחלות שמקורן בבעלי חיים (מחלות זואונוטיות). המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) מצא שכ-75% מכלל המחלות החדשות (ללא הקורונה) מקורן בבעלי חיים, והן גורמות למיליוני מקרי מוות בשנה …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

אלון רוטשילד, אלי חביב

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
השלכות שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות בישראל ודרכי היערכות לקראתן

השלכות שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות בישראל ודרכי היערכות לקראתן

רפי קנט, מיכל שורק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המאמר סוקר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ואת דרכי ההיערכות המוצעות כיום ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על המערכות האקולוגיות בישראל.

המאמר סוקר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ואת דרכי ההיערכות המוצעות כיום ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על המערכות האקולוגיות בישראל.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל

שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל

יפעת ארצי, נדב הישראלי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
ניצול הזדמנויות לשיקום וליצירה של מוקדי טבע בעיר תל-אביב-יפו

ניצול הזדמנויות לשיקום וליצירה של מוקדי טבע בעיר תל-אביב-יפו

ליאב שלם

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.

תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)