אקולוגיה וסביבה

חי וצומח

איומים על המגוון הביולוגי הכחדת מינים מינים מתפרצים מינים פולשים הפרת המאזן האקולוגי מִדרָך אקולוגי (טביעת רגל) יכולת הנשיאה של המערכת האקולוגית שירותי המערכת האקולוגית חורש ויער שרפות חורש ויער
הטבע העירוני בצל צמיחת מגה-ערים בישראל

הטבע העירוני בצל צמיחת מגה-ערים בישראל

עמיר בלבן

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית

הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
המועצות האזוריות יכולות וצריכות להיות אחראיות לניהול המסדרונות האקולוגיים

המועצות האזוריות יכולות וצריכות להיות אחראיות לניהול המסדרונות האקולוגיים

עמיר ריטוב

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
ממשק צמחים פולשים בישראל – חידושים ותובנות

הטיפול בצמחים פולשים בישראל צבר תאוצה מרשימה בעשר השנים האחרונות – במה התקדמנו ומהם האתגרים המרכזיים כיום?

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
עצי מורשת בישראל – מסקנות מ-30 שנות מעקב אחר עצים בוגרים בישראל

עצי מורשת בישראל – מסקנות מ-30 שנות מעקב אחר עצים בוגרים בישראל

ישראל גלון

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) מיהו העץ העתיק ביותר בישראל? מה גובהו של העץ הגבוה בארץ? מה היקף הגזע הרחב ביותר?

מיהו העץ העתיק ביותר בישראל? מה גובהו של העץ הגבוה בארץ? מה היקף הגזע הרחב ביותר?

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
השפעת מאפיינים שונים על תפקוד גג ירוק אקסטנסיבי בישראל

השפעת מאפיינים שונים על תפקוד גג ירוק אקסטנסיבי בישראל

עמיאל וסל, שי לוי, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) על תחזוקה של גג ירוק, בגינון מינימלי ובעלות נמוכה – ללא השקיה, בשכבת צמחייה מינימליסטית ובמצע רדוד – אפילו באקלים ים תיכוני

על תחזוקה של גג ירוק, בגינון מינימלי ובעלות נמוכה – ללא השקיה, בשכבת צמחייה מינימליסטית ובמצע רדוד – אפילו באקלים ים תיכוני

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

לירון אמדור, סוהיל זיידן, דוד אבלגון, צח גלסר, עינת גרא, אורי רמון, תמר דיין

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
גיליון מיוחד בנושא פסולת

הצצה אל כמה מהתכנים בגיליון המיוחד בנושא פסולת.

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
צא לנוף הירוק אך אל תזרוק

צא לנוף הירוק אך אל תזרוק

איריס האן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מעבר לנזק אקולוגי נרחב, זריקת פסולת בטבע היא ביטוי לתופעה עמוקה יותר, ולמעשה ליחסו של האדם למרחב הטבעי

מעבר לנזק אקולוגי נרחב, זריקת פסולת בטבע היא ביטוי לתופעה עמוקה יותר, ולמעשה ליחסו של האדם למרחב הטבעי

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
השפעת פסולת שמשאירים מטיילים על חיות הבר בפארק הכרמל

השפעת פסולת שמשאירים מטיילים על חיות הבר בפארק הכרמל

עמית דולב, בן רוזנברג, איל כהן, שמוליק יידוב

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת אצל רבים מוכרת האמירה שפסולת אורגנית מתכלה עם הזמן, ולכן אין רע בהשלכתה בטבע. האם זה נכון, ואין בכך השפעה משמעותית על חיות הבר?

אצל רבים מוכרת האמירה שפסולת אורגנית מתכלה עם הזמן, ולכן אין רע בהשלכתה בטבע. האם זה נכון, ואין בכך השפעה משמעותית על חיות הבר?

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
“התישאר פינה ללא רעש?” – 40 שנה לכנס חצבה

“התישאר פינה ללא רעש?” – 40 שנה לכנס חצבה

בני פירסט, איריס האן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
עצים, שיקום אקולוגי וחוסן חברתי

עצים, שיקום אקולוגי וחוסן חברתי

גלעד אוסטרובסקי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם

מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם

מיכאל בלכר

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) יש צורך לקבוע מערכת מונחים בהירה להגדרת רמת האיום על מינים. הדבר יסייע לא רק לעבודת אנשי המקצוע, אלא גם בחקיקה להגנה על המינים באיום הכחדה ובפעילויות ההסברה שהן חלק בלתי נפרד ממאמץ שימור מינים.

יש צורך לקבוע מערכת מונחים בהירה להגדרת רמת האיום על מינים. הדבר יסייע לא רק לעבודת אנשי המקצוע, אלא גם בחקיקה להגנה על המינים באיום הכחדה ובפעילויות ההסברה שהן חלק בלתי נפרד ממאמץ שימור מינים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
שלוש שנים לאחר זיהום נרחב בנחל אשלים – הערכת מצב לפי תוכנית הניטור

נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
ביקורת על הספר: “דמותה של ארץ” מאת יואב שגיא

ביקורת על הספר: “דמותה של ארץ” מאת יואב שגיא

יורם יום טוב

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
כשגשם הופך לאבק – הנטל הכפול של משבר האקלים ועימותים מזוינים

כשגשם הופך לאבק – הנטל הכפול של משבר האקלים ועימותים מזוינים

קתרין-לון גרייסון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
העורב האפור – אויבה של הפאונה הטבעית?

העורב האפור – אויבה של הפאונה הטבעית?

עמית סלומון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
מה בין פסולת אורגנית למגפת כלבת? הפחתת פסולת אורגנית בשטחים חקלאיים כאמצעי להתמודד עם אוכלוסיות יתר של תנים – חקר המקרה של עמק חרוד ועמק המעיינות

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
איסוף והנבטה של מינים קשי נביטה עבור הייעור בישראל

איסוף והנבטה של מינים קשי נביטה עבור הייעור בישראל

חגי יבלוביץ'

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לצורך הקמת יערות בני-קיימא דרושים שתילים איכותיים. הדרך לגידול שתילים כאלה מתחילה לרוב בזרעים, ובמקרים אחרים בריבוי מייחורים. צוות מדור זרעים ומשתלות של קק"ל מאתר ברחבי הארץ עצים מצטיינים בעלי תכונות רצויות, כגון עמידות ליובש, למזיקים ולמחלות, ואוסף מהם פירות וזרעים.

לצורך הקמת יערות בני-קיימא דרושים שתילים איכותיים. הדרך לגידול שתילים כאלה מתחילה לרוב בזרעים, ובמקרים אחרים בריבוי מייחורים. צוות מדור זרעים ומשתלות של קק"ל מאתר ברחבי הארץ עצים מצטיינים בעלי תכונות רצויות, כגון עמידות ליובש, למזיקים ולמחלות, ואוסף מהם פירות וזרעים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
מפת דרכים לקידום ולהרחבת ההטמעה של ממשקים תומכי סביבה – ‘משארים טבעיים’ ו’שולי שדות’ – בחקלאות הישראלית

מפת דרכים לקידום ולהרחבת ההטמעה של ממשקים תומכי סביבה – ‘משארים טבעיים’ ו’שולי שדות’ – בחקלאות הישראלית

הילה גיל, עדי לוי, אורי רמון, גיא רותם, ירון זיו

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
התמודדות עם חיות בר בסביבה העירונית

התמודדות עם חיות בר בסביבה העירונית

יעל זילברשטיין-ברזידה, שמוליק יידוב

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
ניהול חיות בר גדולות תוך טיפוח קיימות עירונית – המקרה של פארק עמק הצבאים

ניהול חיות בר גדולות תוך טיפוח קיימות עירונית – המקרה של פארק עמק הצבאים

יעל המרמן סולר, עומר דראל

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) עמק הצבאים בירושלים הוא פארק הטבע העירוני הקהילתי הגדול בישראל. קיומו והישרדותו של יונק גדול כגון הצבי הישראלי בתוך שטח עירוני אינם דבר טריוויאלי וכך גם "השבתו" לעמק.

עמק הצבאים בירושלים הוא פארק הטבע העירוני הקהילתי הגדול בישראל. קיומו והישרדותו של יונק גדול כגון הצבי הישראלי בתוך שטח עירוני אינם דבר טריוויאלי וכך גם "השבתו" לעמק.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
התמרת שטחים פתוחים והשפעת הפיתוח על חברת העופות בישראל – תובנות מדו”ח מצב הטבע ישראל 2018

התמרת שטחים פתוחים והשפעת הפיתוח על חברת העופות בישראל – תובנות מדו”ח מצב הטבע ישראל 2018

מיכל שורק, עידן שפירא, הילה שמון, הראל דן, אירינה לוינסקי

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
מגמות שינוי בהרכב הצומח העשבוני, ביצרנות המרעית ובאיכותה על בסיס ניסוי ארוך-טווח בגליל המזרחי

מגמות שינוי בהרכב הצומח העשבוני, ביצרנות המרעית ובאיכותה על בסיס ניסוי ארוך-טווח בגליל המזרחי

זלמן הנקין, מרסלו שטרנברג, אבי פרבולוצקי, חיים גורליק, יהודה יהודה, יאן לנדאו, גיא דוברת

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

דב חנין

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
פרופ’ אבי פרבולוצקי – אקולוג ומנתח מערכות

פרופ’ אבי פרבולוצקי – אקולוג ומנתח מערכות

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
על הקשר בין הרס הטבע והתפרצות מגפות זואונוטיות

על הקשר בין הרס הטבע והתפרצות מגפות זואונוטיות

מירי צלוק, אורי שיינס

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מבוא מגפת הקורונה הנוכחית COVID-19 גרמה למיליוני חולים ברחבי העולם ולמאות אלפי מקרי מוות, עם השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת [34]. הקורונה היא מחלה זואונוטית חדשה ומקורה ככל הנראה בעטלפים. בארבעים השנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בהתפרצות מחלות זואונוטיות חדשות, כמו מגפת הקורונה, המתפתחות אצל בעלי חיים וזולגות לבני אדם. כ-72% מהפתוגנים החדשים שנמצאו בעשורים …

Read More…

מבוא מגפת הקורונה הנוכחית COVID-19 גרמה למיליוני חולים ברחבי העולם ולמאות אלפי מקרי מוות, עם השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת [34]. הקורונה היא מחלה זואונוטית חדשה ומקורה ככל הנראה בעטלפים. בארבעים השנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בהתפרצות מחלות זואונוטיות חדשות, כמו מגפת הקורונה, המתפתחות אצל בעלי חיים וזולגות לבני אדם. כ-72% מהפתוגנים החדשים שנמצאו בעשורים …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
הגבלת הסחר בחיות בר – כך נמנע את התפרצות המגפה הבאה

הגבלת הסחר בחיות בר – כך נמנע את התפרצות המגפה הבאה

תמר רביב, סיימון נמצוב

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

בעשורים האחרונים אנחנו עדים לעלייה בצפיפות אוכלוסין של האדם ולתנועה נרחבת של סחורות ובני אדם בין מדינות. תופעות אלה הן זרז להעברת מחלות לכל קצוות העולם, ובהן גם מחלות שמקורן בבעלי חיים (מחלות זואונוטיות). המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) מצא שכ-75% מכלל המחלות החדשות (ללא הקורונה) מקורן בבעלי חיים, והן גורמות למיליוני מקרי מוות בשנה …

Read More…

בעשורים האחרונים אנחנו עדים לעלייה בצפיפות אוכלוסין של האדם ולתנועה נרחבת של סחורות ובני אדם בין מדינות. תופעות אלה הן זרז להעברת מחלות לכל קצוות העולם, ובהן גם מחלות שמקורן בבעלי חיים (מחלות זואונוטיות). המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) מצא שכ-75% מכלל המחלות החדשות (ללא הקורונה) מקורן בבעלי חיים, והן גורמות למיליוני מקרי מוות בשנה …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
זרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונה

זרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונה

נדב לוי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

במרץ 2020 חוקרים גילו שהרצף הגנטי המקודד לחלבון ה-spike – מבנים בולטים על פני נגיף קורונה שבודד מפַּנגוליני סוּנדה  (Manis Javanica) – דומה מאוד לחלבון של נגיף הקורונה  SARS-CoV-2 הגורם לתחלואת 19-COVID אצל בני אדם [1, 7]. ממצא זה הביא את הפנגולין לקדמת הבמה העולמית, אף על פי שטרם הוכח שהנגיף הועבר לבני אדם מפנגולינים [1, …

Read More…

במרץ 2020 חוקרים גילו שהרצף הגנטי המקודד לחלבון ה-spike – מבנים בולטים על פני נגיף קורונה שבודד מפַּנגוליני סוּנדה  (Manis Javanica) – דומה מאוד לחלבון של נגיף הקורונה  SARS-CoV-2 הגורם לתחלואת 19-COVID אצל בני אדם [1, 7]. ממצא זה הביא את הפנגולין לקדמת הבמה העולמית, אף על פי שטרם הוכח שהנגיף הועבר לבני אדם מפנגולינים [1, …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
השפעת משבר הקורונה על בעלי החיים: מי ירוויח ומי יפסיד

השפעת משבר הקורונה על בעלי החיים: מי ירוויח ומי יפסיד

אור שפיגל, אסף שוורץ

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

בעקבות משבר הקורונה (COVID-19) נדרשו מיליארדי אנשים ברחבי העולם לשמור על ריחוק חברתי ולהישאר בבתיהם. תוך זמן קצר פחתה באופן משמעותי הפעילות האנושית בעיר, בכפר, בשטחים הפתוחים, באוויר ובים, ויצרה מציאות אקולוגית עולמית חדשה, לפחות למשך חודשי האביב של שנת 2020. אלה זמנים מאתגרים עבור האנושות, אך הם טומנים בחובם גם אתגרים והזדמנויות עבור רבים …

Read More…

בעקבות משבר הקורונה (COVID-19) נדרשו מיליארדי אנשים ברחבי העולם לשמור על ריחוק חברתי ולהישאר בבתיהם. תוך זמן קצר פחתה באופן משמעותי הפעילות האנושית בעיר, בכפר, בשטחים הפתוחים, באוויר ובים, ויצרה מציאות אקולוגית עולמית חדשה, לפחות למשך חודשי האביב של שנת 2020. אלה זמנים מאתגרים עבור האנושות, אך הם טומנים בחובם גם אתגרים והזדמנויות עבור רבים …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
שינוי האקלים העולמי ושמירת טבע בישראל

שינוי האקלים העולמי ושמירת טבע בישראל

יהושע שקדי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים קשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות של שינוי האקלים על הטבע הישראלי. ובכל זאת, מה צריך וניתן לעשות כדי להיערך?

קשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות של שינוי האקלים על הטבע הישראלי. ובכל זאת, מה צריך וניתן לעשות כדי להיערך?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי האקלים

שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי האקלים

אסף קרואני

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

אלון רוטשילד, אלי חביב

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
השלכות שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות בישראל ודרכי היערכות לקראתן

השלכות שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות בישראל ודרכי היערכות לקראתן

רפי קנט, מיכל שורק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המאמר סוקר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ואת דרכי ההיערכות המוצעות כיום ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על המערכות האקולוגיות בישראל.

המאמר סוקר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ואת דרכי ההיערכות המוצעות כיום ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על המערכות האקולוגיות בישראל.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
שורשי תפיסת הקיימות ביערות מרכז אירופה בתחילת המאה ה-18

שורשי תפיסת הקיימות ביערות מרכז אירופה בתחילת המאה ה-18

גבריאל שילר

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) התפתחות מהירה של החברה האנושית, הנתמכת בניצול משאבי טבע, מעוררת חשש להגעה אל פי תהום. אל מול חשש זה מתגבשת תפיסה כי ניצול משאבים צריך להיעשות בקצב שאינו עולה על קצב התחדשותם. התיאור נשמע מוכר, אך זהו תיאור של המציאות ששררה באירופה במאות ה-15–18, אז גובשה לראשונה תפיסת הקיימות

התפתחות מהירה של החברה האנושית, הנתמכת בניצול משאבי טבע, מעוררת חשש להגעה אל פי תהום. אל מול חשש זה מתגבשת תפיסה כי ניצול משאבים צריך להיעשות בקצב שאינו עולה על קצב התחדשותם. התיאור נשמע מוכר, אך זהו תיאור של המציאות ששררה באירופה במאות ה-15–18, אז גובשה לראשונה תפיסת הקיימות

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל

שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל

יפעת ארצי, נדב הישראלי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
מיער שניטע לשם אספקת עץ לאתר טבע עירוני – תובנות מניהול יערני של חורשת הסרג’נטים

מיער שניטע לשם אספקת עץ לאתר טבע עירוני – תובנות מניהול יערני של חורשת הסרג’נטים

אביב אבישר, רון פרומקין, דובי בנימיני

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) חורשת הסרג’נטים היא אי של טבע אופייני לצמחיית השרון, שבמקומות רבים נפגעה קשות ואף נכחדה בשל פיתוח. העושר הבוטני העצום מעלה את חשיבותו האקולוגית של האתר מעבר לרמה המקומית-אזורית אל הרמה הארצית.

חורשת הסרג’נטים היא אי של טבע אופייני לצמחיית השרון, שבמקומות רבים נפגעה קשות ואף נכחדה בשל פיתוח. העושר הבוטני העצום מעלה את חשיבותו האקולוגית של האתר מעבר לרמה המקומית-אזורית אל הרמה הארצית.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
ניצול הזדמנויות לשיקום וליצירה של מוקדי טבע בעיר תל-אביב-יפו

ניצול הזדמנויות לשיקום וליצירה של מוקדי טבע בעיר תל-אביב-יפו

ליאב שלם

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.

תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
מ”שיפור הנוף” לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל

מ”שיפור הנוף” לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל

אלון רוטשילד

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) בתחום הייעור בישראל נחוץ שינוי פרדיגמה: מַעבר מייעור שטחים פתוחים לניהולם כשטחים טבעיים, הפסקת פעולות ייעור בהם והעברת ניהול השטחים הטבעיים מסוג "יער" בתמ"א לאחריות רט"ג

בתחום הייעור בישראל נחוץ שינוי פרדיגמה: מַעבר מייעור שטחים פתוחים לניהולם כשטחים טבעיים, הפסקת פעולות ייעור בהם והעברת ניהול השטחים הטבעיים מסוג "יער" בתמ"א לאחריות רט"ג

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
פרופ’ אוריאל ספריאל – אבי האקולוגיה העכשווית בישראל

פרופ’ אוריאל ספריאל – אבי האקולוגיה העכשווית בישראל

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל

אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל

שיר טריקי, מידד קיסינגר

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור מצב המגוון הביולוגי העולמי

רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור מצב המגוון הביולוגי העולמי

אנה טרכטנברוט

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח

הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
התוכנית האסטרטגית של האו”ם לייעור

התוכנית האסטרטגית של האו”ם לייעור

אסף קרואני

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
פיתוח חיישנים מיקרוביאליים לגילוי מרחוק של מוקשים מוטמנים בקרקע

נמצא פתרון מבוסס מיקרוביולוגיה שמאפשר למפות שדות מוקשים כך שפינויים לא יהווה סכנת חיים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
ההרכב הגנטי של אורן ירושלים טבעי בכרמל כבסיס לתוכנית שימור

ההרכב הגנטי של אורן ירושלים טבעי בכרמל כבסיס לתוכנית שימור

רננה מילבסקי, גידי נאמן, אבי בר-מסדה, רחל בן-שלמה

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים על פי אמנות בין-לאומיות מדינת ישראל מחויבת לשמור על המגוון הביולוגי והגנטי בתחומה, ולכן אנו חייבים להגן על האוכלוסיות הטבעיות של האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים. מטרת-העל של מחקר זה היא לבדוק אם האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים בכרמל עדיין קיים, ואם כן – להציע דרכים לשימורו

על פי אמנות בין-לאומיות מדינת ישראל מחויבת לשמור על המגוון הביולוגי והגנטי בתחומה, ולכן אנו חייבים להגן על האוכלוסיות הטבעיות של האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים. מטרת-העל של מחקר זה היא לבדוק אם האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים בכרמל עדיין קיים, ואם כן – להציע דרכים לשימורו

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
גדילת הגזע אצל עצי שיטה בערבה מתרחשת בתקופת הקיץ החם והיבש – הכיצד?

גדילת הגזע אצל עצי שיטה בערבה מתרחשת בתקופת הקיץ החם והיבש – הכיצד?

גדעון וינטרס, דפנה אוני, אפרת שפר, דניס אוטינו, שבתאי כהן, כריסטינה בוגנר, גדעון רגולסקי, אינדירה פאודל, תמיר קליין

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת

תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים

מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים

רועי מאור, הילה שמון, תמר דיין, דויד זלץ

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
פריסה מיטבית של לחץ רעייה לטובת צמצום סכנת שרפות ושימור המגוון הביולוגי ביערות צפון-מערב הנגב

פריסה מיטבית של לחץ רעייה לטובת צמצום סכנת שרפות ושימור המגוון הביולוגי ביערות צפון-מערב הנגב

אלי צעדי, יוג'ין דוד אונגר, גיל סיאקי

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המחקר להלן התרכז ביערות בצפון הנגב ונועד לפתח כלי יישומי ומבוסס מדע, שיסייע בניוד עדרים מושכל, לטובת פריסה מיטבית של לחץ הרעייה, תוך כדי שאיפה לשימור המגוון הצומח ביער.

המחקר להלן התרכז ביערות בצפון הנגב ונועד לפתח כלי יישומי ומבוסס מדע, שיסייע בניוד עדרים מושכל, לטובת פריסה מיטבית של לחץ הרעייה, תוך כדי שאיפה לשימור המגוון הצומח ביער.

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
ניהול יערות קק”ל ותפקודם כעוגנים טבעיים ברצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים

ניהול יערות קק”ל ותפקודם כעוגנים טבעיים ברצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים

יהל פורת, דותן רותם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים תורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות

תורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
שומרי הבר למען המסדרון האקולוגי

שומרי הבר למען המסדרון האקולוגי

הדס מרשל ברוך

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
תוכנית אב למסדרון האקולוגי הארצי המזרחי

תוכנית אב למסדרון האקולוגי הארצי המזרחי

אנה טרכטנברוט, דותן רותם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
השפעת גידור, תשתיות ובינוי על נוכחות יונקים גדולים ובינוניים במרחב, כבסיס לבחינת תפקודם של מסדרונות אקולוגיים קיימים ולתכנון מסדרונות חדשים

הצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
המסדרונות האקולוגיים כבשו את מקומם במסדרונות התכנון

המסדרונות האקולוגיים כבשו את מקומם במסדרונות התכנון

שחר בוקמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים ראיון עם יהושע שקדי: "אני חושב שהפועלים לשמירת הטבע זכאים לטפוח לעצמם על השכם. רוב המינים שהיו קיימים עם הקמת הרשות בשנות ה-60 עדיין איתנו"

ראיון עם יהושע שקדי: "אני חושב שהפועלים לשמירת הטבע זכאים לטפוח לעצמם על השכם. רוב המינים שהיו קיימים עם הקמת הרשות בשנות ה-60 עדיין איתנו"

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

שחר בוקמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו

חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
טבע שברירי

טבע שברירי

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים תמונה שצולמה במסגרת ספירת צבאים בשמורת עברונה, אחד מבתי הגידול היצרניים ביותר בדרום הערבה הדרומית

תמונה שצולמה במסגרת ספירת צבאים בשמורת עברונה, אחד מבתי הגידול היצרניים ביותר בדרום הערבה הדרומית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
רועה וכן נראה

רועה וכן נראה

אירית ק' אברמוביץ

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער

שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
האם לאוכלי צמחים ישנן העדפות בין פרטים שכנים של אותו מין שיח בחורש? המקרה של העז ואלת המסטיק

האם לאוכלי צמחים ישנן העדפות בין פרטים שכנים של אותו מין שיח בחורש? המקרה של העז ואלת המסטיק

שילה נבון, חיים קיגל, צח אהרון גלסר, נתיב דודאי, יוג'ין דוד אונגר

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?

מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש במרחבים עירוניים – חקר מקרה חיפה

הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש במרחבים עירוניים – חקר מקרה חיפה

עדי לוי, אלה סגל קמינר, אורלי ששון, אסף שוורץ

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות

השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, ושם נדרשת מדיניות 'אפס סבלנות' לשריפות

בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, ושם נדרשת מדיניות 'אפס סבלנות' לשריפות

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)