אקולוגיה וסביבה

חי וצומח > שרפות חורש ויער

איומים על המגוון הביולוגי (97) הפרת המאזן האקולוגי (58) חורש ויער (56) שירותי המערכת האקולוגית (45) הכחדת מינים (33) מינים פולשים (28) שרפות חורש ויער (20) יכולת הנשיאה של המערכת האקולוגית (20) מינים מתפרצים (18) מִדרָך אקולוגי (טביעת רגל) (7)

שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

על יער וייעור בפרספקטיבה עולמית ‒ ריאיון עם איסמעיל בלן, סגן יו"ר פורום הייעור של האו"ם

שחר בוקמן, גלעד אוסטרובסקי, אור פילק

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) על חשיבותם הקריטית של יערות העולם לשמירה על המגוון הביולוגי, להפחתת השפעות שינוי האקלים ולקיבוע פחמן דו-חמצני

על חשיבותם הקריטית של יערות העולם לשמירה על המגוון הביולוגי, להפחתת השפעות שינוי האקלים ולקיבוע פחמן דו-חמצני

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

השרפה בהרי יהודה – 2021: ניתוח, תובנות והמלצות

יגיל אסם, חנוך צורף, גלעד אוסטרובסקי, מור אשכנזי, יהל פורת

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) אין עשן בלי אש – כיצד הושפעו התנהגות השרפה ומאמצי הכיבוי שלה מההיערכות המקדימה המיוחדת שנעשתה בהרי יהודה למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן

אין עשן בלי אש – כיצד הושפעו התנהגות השרפה ומאמצי הכיבוי שלה מההיערכות המקדימה המיוחדת שנעשתה בהרי יהודה למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

פריסה מיטבית של לחץ רעייה לטובת צמצום סכנת שרפות ושימור המגוון הביולוגי ביערות צפון-מערב הנגב

אלי צעדי, יוג'ין דוד אונגר, גיל סיאקי

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המחקר להלן התרכז ביערות בצפון הנגב ונועד לפתח כלי יישומי ומבוסס מדע, שיסייע בניוד עדרים מושכל, לטובת פריסה מיטבית של לחץ הרעייה, תוך כדי שאיפה לשימור המגוון הצומח ביער.

המחקר להלן התרכז ביערות בצפון הנגב ונועד לפתח כלי יישומי ומבוסס מדע, שיסייע בניוד עדרים מושכל, לטובת פריסה מיטבית של לחץ הרעייה, תוך כדי שאיפה לשימור המגוון הצומח ביער.

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

שחר בוקמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, ושם נדרשת מדיניות 'אפס סבלנות' לשריפות

בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, ושם נדרשת מדיניות 'אפס סבלנות' לשריפות

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש במרחבים עירוניים – חקר מקרה חיפה

עדי לוי, אלה סגל קמינר, אורלי ששון, אסף שוורץ

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות

השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

הגורמים לשריפות ביערות ובחורשים בישראל ועלות כיבוין

שי לוי, דפנה דיסני, מרדכי שכטר, גידי נאמן

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) מאמר זה בוחן את גורמי השריפות ביערות ובחורשים ואת עלויות הכיבוי שלהן. חשיבות הנושא נובעת מהיקף השריפות בשטחים פתוחים בכלל וביערות בפרט, מהנזקים שהן גורמות, ומהסכנה לאדם ולרכוש משריפות יער וחורש

מאמר זה בוחן את גורמי השריפות ביערות ובחורשים ואת עלויות הכיבוי שלהן. חשיבות הנושא נובעת מהיקף השריפות בשטחים פתוחים בכלל וביערות בפרט, מהנזקים שהן גורמות, ומהסכנה לאדם ולרכוש משריפות יער וחורש

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

טיפול באזורי חיץ לאש והשפעתו על סכנת שריפה ביערות מחטניים

מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף, יגיל אסם

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חיץ לאש ביער. מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת טיפולי חיץ על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה

עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חיץ לאש ביער. מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת טיפולי חיץ על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

השפעות קצרות טווח של עוצמות רעייה שונות על הביומסה ועל מגוון המינים העשבוני ביער איקליפטוס נטוע בצפון-מערב הנגב

אמיר גליק, דני ברקאי, יעקב קנול, ירון זיו, גיא רותם, אלי צעדי

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) מחקר ראשוני זה בחן כיצד עוצמות רעייה שונות משפיעות בטווח הקצר על הביומסה ועל מגוון המינים העשבוני ביער נחל אסף בצפון-מערב הנגב. במסגרת זו בוצע מחקר קצר טווח שבמהלכו נחשפו אזורים שונים ביער לטיפולי רעייה בעוצמות שונות ובמרחקים שונים ממכלאת הכבשים. כמו כן, בוצע מעקב אחר הביומסה ומגוון המינים בעונת הרעייה

מחקר ראשוני זה בחן כיצד עוצמות רעייה שונות משפיעות בטווח הקצר על הביומסה ועל מגוון המינים העשבוני ביער נחל אסף בצפון-מערב הנגב. במסגרת זו בוצע מחקר קצר טווח שבמהלכו נחשפו אזורים שונים ביער לטיפולי רעייה בעוצמות שונות ובמרחקים שונים ממכלאת הכבשים. כמו כן, בוצע מעקב אחר הביומסה ומגוון המינים בעונת הרעייה

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

חמש שנים לאחר השרפה הגדולה בכרמל: תמונת מצב של השיקום האקולוגי

נועה שטיינר, מנחם זלוצקי, נתן אלבז, ענבר חשמונאי, עמית דולב, דותן רותם, יהושע שקדי, אורית גינזבורג, ישראל גלון, כליל אדר, מיכאל ויינברגר, יצחק סוויסה, אבי פרבולוצקי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה

עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

שרפת יער

Alexandros Vlachos

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) תושבים מוצאים מפלט בחוף מפני שרפת יער. האי כיוס, יוון, 18.8.2012. שינוי האקלים הצפוי יגרום להתגברות הסכנה לשרפות באזורים רבים בעולם. אגן הים התיכון הוא בין האזורים הרגישים ביותר לשינוי זה

תושבים מוצאים מפלט בחוף מפני שרפת יער. האי כיוס, יוון, 18.8.2012. שינוי האקלים הצפוי יגרום להתגברות הסכנה לשרפות באזורים רבים בעולם. אגן הים התיכון הוא בין האזורים הרגישים ביותר לשינוי זה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

השפעת שרֵפה על התחדשות הצומח – פרויקט חקר סביבתי

דניאל בנדרסקי, טטיאנה פרבוליובוב, רחל קרליבך

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בשרֵפה שהשתוללה צמוד לכביש החוף ב-2013, עלתה באש רצועת צמחייה סבוכה בצד המערבי של הכביש. תנאי מזג האוויר היבש, עומס החום והרוחות המערביות העזות גרמו להתפשטות האש למרחק של מאות מטרים לאורך הכביש

בשרֵפה שהשתוללה צמוד לכביש החוף ב-2013, עלתה באש רצועת צמחייה סבוכה בצד המערבי של הכביש. תנאי מזג האוויר היבש, עומס החום והרוחות המערביות העזות גרמו להתפשטות האש למרחק של מאות מטרים לאורך הכביש

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

השפעות שרֵפת יער על תכונות כימיות ופיזיקליות של קרקע ועל תהליכי נגר וסחף

אסף ענבר, מרקוס לאדו, מרסלו שטרנברג, מני בן-חור

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) שרֵפות יער הן תופעות שכיחות באגן הים התיכון, ושכיחותן ועוצמתן גדלו בעשורים האחרונים. השרפות משפיעות על יציבות מבנה הקרקע, ועל כן יכולה להיות להן השפעה גם על הסחף קרקע

שרֵפות יער הן תופעות שכיחות באגן הים התיכון, ושכיחותן ועוצמתן גדלו בעשורים האחרונים. השרפות משפיעות על יציבות מבנה הקרקע, ועל כן יכולה להיות להן השפעה גם על הסחף קרקע

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

ערכם של פסי אש ביערות אורן לשימור המגוון הביולוגי: קינון הנמלים כדוגמה

ג'אן-ג'אק יצחק מרטינז

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בעבודה זו נחקרו לראשונה קבוצות נמלים בפסי אש עזובים של יערות קק"ל, סביבה שהופרעה על-ידי האדם. פסי האש משמשים מסדרונות אקולוגיים למעבר מיני נמלים מאזור אחד למשנהו. מומלץ לשמר את פסי האש כדי לשמור על מגוון בתי גידול בתחום היער, ולהגדיל את מגוון חסרי החוליות ביערות קק"ל

בעבודה זו נחקרו לראשונה קבוצות נמלים בפסי אש עזובים של יערות קק"ל, סביבה שהופרעה על-ידי האדם. פסי האש משמשים מסדרונות אקולוגיים למעבר מיני נמלים מאזור אחד למשנהו. מומלץ לשמר את פסי האש כדי לשמור על מגוון בתי גידול בתחום היער, ולהגדיל את מגוון חסרי החוליות ביערות קק"ל

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

עיקרי הדברים של דו"ח המלצות ועדת ממשק היער ושיקום הכרמל

אבי פרבולוצקי, עמרי בונה, מנחם זלוצקי, חווה להב, דידי קפלן, חגי שניר, נועה שטיינר

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

שרפות יער ושינויי אקלים

מערכת אקולוגיה וסביבה, דן יקיר, דוד ברנד

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות

התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

היער המחטני הנטוע באזור הים תיכוני בישראל: דיון בעקרונות הממשק. נייר עמדה של מדעני יער בישראל

יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

התחדשות לאחר השרפה בכרמל

תמר טנצר

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) נרקיס מצוי על רקע עצי האורן השרופים, צולם ביערות הכרמל בינואר 2011

נרקיס מצוי על רקע עצי האורן השרופים, צולם ביערות הכרמל בינואר 2011

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

חיזוי התחדשות צומח אחרי שרפה ביערות אורן נטועים

גיל ספיר ז״ל, יוחאי כרמל

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) קק"ל משקיעה משאבים רבים בשיקום שטחי יער מחטני שנשרפו. עם זאת, יערות רבים מתפתחים לכיוונים שונים מהצפוי. עבודה זו בוחנת את הגורמים הקובעים את כיוון התפתחות הצומח אחרי שרפה ובודקת את האפשרות לחזות מהי תצורת הצומח שתתפתח בשטח במהלך 15–20 שנה לאחר השרפה בהיעדר התערבות

קק"ל משקיעה משאבים רבים בשיקום שטחי יער מחטני שנשרפו. עם זאת, יערות רבים מתפתחים לכיוונים שונים מהצפוי. עבודה זו בוחנת את הגורמים הקובעים את כיוון התפתחות הצומח אחרי שרפה ובודקת את האפשרות לחזות מהי תצורת הצומח שתתפתח בשטח במהלך 15–20 שנה לאחר השרפה בהיעדר התערבות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

השפעת הטמפרטורה בתנאים יבשים ולחים על פוטנציאל ההשתמרות של בנק הזרעים של שיטה כחלחלה בקרקע

עודד כהן, יוסי ריוב, אברהם גמליאל, יעקב קטן, פועה בר (קותיאל)

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) השיטה הכחלחלה נחשבת לצמח המעוצה הפלשני ביותר בישראל. ממשק הדברה יעיל כנגד השיטה הכחלחלה מחייב פיתוח אסטרטגיית ממשק להפחתת בנק הזרעים הבר-קיימא בקרקע. מנגנון ההשתמרות של בנק הזרעים קשור לתכונת התרדמה הפיזיקלית של הזרע, המתאפיינת בקליפה קשה ואטימה למים. מקובל להפחית את השתמרות בנק הזרעים על-ידי שילוב של שרפה יזומה, הגורמת לשבירת התרדמה ולהדברת הנבטים שמציצים מהקרקע

השיטה הכחלחלה נחשבת לצמח המעוצה הפלשני ביותר בישראל. ממשק הדברה יעיל כנגד השיטה הכחלחלה מחייב פיתוח אסטרטגיית ממשק להפחתת בנק הזרעים הבר-קיימא בקרקע. מנגנון ההשתמרות של בנק הזרעים קשור לתכונת התרדמה הפיזיקלית של הזרע, המתאפיינת בקליפה קשה ואטימה למים. מקובל להפחית את השתמרות בנק הזרעים על-ידי שילוב של שרפה יזומה, הגורמת לשבירת התרדמה ולהדברת הנבטים שמציצים מהקרקע

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)