שטחים פתוחים

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

בימים אלה מקודמת במִנהל התכנון תוכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים כחלק מהתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל לשנת 2040. התוכנית רואה בעדיפות ראשונה את אחריותה לעיגון השטחים הפתוחים כמקור העיקרי למשאבים הטבעיים והתרבותיים בישראל ולאספקה של תועלת ותפקודים במשרעת רחבה של שימושים וייעודים

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה …

Read More…

מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

מהי הדרך הטובה ביותר לפתח יוזמות מרחביות לקיימות?

החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה

השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

מבחינת שמירה על קיום שירותי המערכת האקולוגית, עדיף לראות את כל השטחים הפתוחים כשומרי סף וכתומכים בשטחים המוגנים. המציאות ולחצי הפיתוח מקשים על תפיסה זו. היות שכך, נדרשת מדיניות לאומית לקביעת סדרי עדיפות בהתוויית המסדרונות, שתהיה נדבך מרכזי בניהול שטחים פתוחים ובהגנה עליהם, ותיתן מענה לאתגרים ולאיומים הצפויים – ברמה הארצית והמקומית

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שהוקמה במסגרת רשות מקרקעי ישראל, יצרה מנגנון ייחודי המאפשר לשמור על השטחים הפתוחים בד בבד עם בניית הארץ ופיתוחה, לטובת אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים

אם יימשכו המגמות הנוכחיות של גידול האוכלוסייה ותכנון בזבזני ולקוי של משאב הקרקע, שהוא משאב במחסור, עתידו של חלק ניכר מעולם החי בארץ נתון בסכנה