אקולוגיה וסביבה

תכנון, כלכלה וחברה

מסדרונות אקולגיים חוסן מערכתי יהדות וקיימות אמנות בין-לאומית פילוסופיה סביבתית חקיקה ואסדרה (רגולציה) תפיסות וגישות ביחס לטבע ולסביבה תקינה סביבתית כלכלה סביבתית ניהול סביבתי ברשויות המקומיות כלכלה אקולוגית שימושי קרקע מוסדות התכנון שטחים פתוחים עלות כלכלית של זיהום שיתוף הציבור בתכנון תועלת כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית חינוך סביבתי ואוריינות סביבתית דמוגרפיה ופיצוץ אוכלוסין צדק סביבתי ניהול משאבי טבע פיתוח בר-קיימא אקטיביזם סביבתי רישום, דיווח ומסירה של מידע סביבתי
איזה ניטור איכות אוויר ייעשה (או צריך להיעשות) בחוף?

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר ניטור הפליטות מאסדת לוויתן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
העיסוק בשאלת זהות הגוף שינהל את המסדרונות האקולוגיים הוא מסוכן

העיסוק בשאלת זהות הגוף שינהל את המסדרונות האקולוגיים הוא מסוכן

ערן פייטלסון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים לדעתי לאף גוף לא צריכה להיות האחריות הבלעדית לניהול כל המסדרונות האקולוגיים. עצם המחשבה שיש להקים גוף חדש שינהל את המסדרונות, או להעביר את אחריות הניהול לאחד הגופים הקיימים, מסוכנת

לדעתי לאף גוף לא צריכה להיות האחריות הבלעדית לניהול כל המסדרונות האקולוגיים. עצם המחשבה שיש להקים גוף חדש שינהל את המסדרונות, או להעביר את אחריות הניהול לאחד הגופים הקיימים, מסוכנת

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
סטטוטוריקה מול פרקטיקה – הצורך בניהול מסדרונות אקולוגיים

סטטוטוריקה מול פרקטיקה – הצורך בניהול מסדרונות אקולוגיים

עפרי גבאי, אסף זנזורי

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים ללא ניהול, המסדרונות האקולוגיים הולכים ומאבדים את יכולתם למלא את תפקידם האקולוגי. לפיכך, יש הכרח בפיתוח מנגנון לניהול שטחים אלה, שיבטיח את המשך תפקודם

ללא ניהול, המסדרונות האקולוגיים הולכים ומאבדים את יכולתם למלא את תפקידם האקולוגי. לפיכך, יש הכרח בפיתוח מנגנון לניהול שטחים אלה, שיבטיח את המשך תפקודם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
מסדרונות אקולוגיים בישראל – מתאוריה ליישום

מסדרונות אקולוגיים בישראל – מתאוריה ליישום

דותן רותם, יהושע שקדי

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים כדי לנהל את השטחים הפתוחים באופן שיאפשר את תפקודם לאורך זמן, יש ליצור תוכנית ארצית שתגדיר את השלד המרכזי של השטחים הפתוחים שמשמשים וישמשו מסדרונות אקולוגיים

כדי לנהל את השטחים הפתוחים באופן שיאפשר את תפקודם לאורך זמן, יש ליצור תוכנית ארצית שתגדיר את השלד המרכזי של השטחים הפתוחים שמשמשים וישמשו מסדרונות אקולוגיים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
המועצות האזוריות יכולות וצריכות להיות אחראיות לניהול המסדרונות האקולוגיים

המועצות האזוריות יכולות וצריכות להיות אחראיות לניהול המסדרונות האקולוגיים

עמיר ריטוב

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
המועצות האזוריות ידאגו למסדרונות אקולוגיים המספקים שכבת הגנה לשטחים חקלאיים

המועצות האזוריות ידאגו למסדרונות אקולוגיים המספקים שכבת הגנה לשטחים חקלאיים

רענן אמויאל

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
שיתופי פעולה בניהול מסדרונות אקולוגיים

שיתופי פעולה בניהול מסדרונות אקולוגיים

תמר כפיר, מגי ברטן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים בימים אלה מקודמת במִנהל התכנון תוכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים כחלק מהתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל לשנת 2040. התוכנית רואה בעדיפות ראשונה את אחריותה לעיגון השטחים הפתוחים כמקור העיקרי למשאבים הטבעיים והתרבותיים בישראל ולאספקה של תועלת ותפקודים במשרעת רחבה של שימושים וייעודים

בימים אלה מקודמת במִנהל התכנון תוכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים כחלק מהתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל לשנת 2040. התוכנית רואה בעדיפות ראשונה את אחריותה לעיגון השטחים הפתוחים כמקור העיקרי למשאבים הטבעיים והתרבותיים בישראל ולאספקה של תועלת ותפקודים במשרעת רחבה של שימושים וייעודים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
רב-שיח בנושא ניהול המסדרונות האקולוגיים

רב-שיח בנושא ניהול המסדרונות האקולוגיים

תמר כפיר, מגי ברטן, רענן אמויאל, עמיר ריטוב, דותן רותם, יהושע שקדי, עפרי גבאי, אסף זנזורי, ערן פייטלסון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים הגדרת אופן הניהול של המסדרונות האקולוגיים גוררת השאלות רבות ומורכבות: מי צריך לנהל את המסדרונות האקולוגיים? האם הניהול צריך להיות מקומי או שצריך להיות גוף אחד שירכז את ניהול כל המסדרונות? ואולי השאלה כלל אינה במקומה, והמסדרונות לא צריכים ניהול?

הגדרת אופן הניהול של המסדרונות האקולוגיים גוררת השאלות רבות ומורכבות: מי צריך לנהל את המסדרונות האקולוגיים? האם הניהול צריך להיות מקומי או שצריך להיות גוף אחד שירכז את ניהול כל המסדרונות? ואולי השאלה כלל אינה במקומה, והמסדרונות לא צריכים ניהול?

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
ניתוח חברתי של משבר האקלים: האם מתבסס אי-צדק אקלימי ברמה המקומית?

כולנו ניפגע בשל משבר האקלים, אבל אילו קבוצות חברתיות ייפגעו במידה הרבה ביותר?

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
שיקום בר-קיימא של אתרים פיראטיים לשפיכת פסולת תוך התגייסות הקהילה

שיקום בר-קיימא של אתרים פיראטיים לשפיכת פסולת תוך התגייסות הקהילה

אסף קרואני, גיל סיאקי

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
מניעת שרפות פסולת בשטחים הפתוחים – נתונים ראשוניים מפעילות היחידה הייעודית

מניעת שרפות פסולת בשטחים הפתוחים – נתונים ראשוניים מפעילות היחידה הייעודית

עודד נחמיה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
הכוח לשנות – יוזמות קהילתיות להפחתת פסולת במקור

הכוח לשנות – יוזמות קהילתיות להפחתת פסולת במקור

רות אהרונוביץ, ערן בנימיני, תם שי

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת שלוש יוזמות שמהן ננסה להבין מה ניתן ללמוד מהאנשים שמניעים אותן, אם ניתן להקיש מהקטן לגדול, ומה נדרש כדי לחזק ולעודד יוזמות של אנשים שאכפת להם

שלוש יוזמות שמהן ננסה להבין מה ניתן ללמוד מהאנשים שמניעים אותן, אם ניתן להקיש מהקטן לגדול, ומה נדרש כדי לחזק ולעודד יוזמות של אנשים שאכפת להם

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל: חסמים, הסרתם ומאיצי ערך

הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל: חסמים, הסרתם ומאיצי ערך

שירה דסקל, אופירה אילון

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מאמר השופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך לצמצום הפסולת המופנית להטמנה

מאמר השופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך לצמצום הפסולת המופנית להטמנה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
“התישאר פינה ללא רעש?” – 40 שנה לכנס חצבה

“התישאר פינה ללא רעש?” – 40 שנה לכנס חצבה

בני פירסט, איריס האן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל – תועלת, אתגרים והיום שאחרי מגפת הקורונה (COVID-19)

יישום מדיניות עבודה מרחוק בישראל – תועלת, אתגרים והיום שאחרי מגפת הקורונה (COVID-19)

עדי לוי, ניבי קסלר, עדו קליין, ערן בן-אליא

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.

לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
ביקורת על הספר: היבטים כלכליים של איכות סביבה

ביקורת על הספר: היבטים כלכליים של איכות סביבה

ערן פייטלסון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) לתמורות כלכליות יש השלכות סביבתיות נרחבות עוד מימי המהפכה התעשייתית, ומנגד – השפעות האדם על הסביבה עלולות להשפיע באופן נרחב על הכלכלה המקומית והעולמית.

לתמורות כלכליות יש השלכות סביבתיות נרחבות עוד מימי המהפכה התעשייתית, ומנגד – השפעות האדם על הסביבה עלולות להשפיע באופן נרחב על הכלכלה המקומית והעולמית.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
ביקורת על הספר: “דמותה של ארץ” מאת יואב שגיא

ביקורת על הספר: “דמותה של ארץ” מאת יואב שגיא

יורם יום טוב

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
אימוץ התקנה המחייבת בנייה ירוקה בכלל ישראל כרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה

אימוץ התקנה המחייבת בנייה ירוקה בכלל ישראל כרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה

בני כהן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
הממשק בין רשויות ניקוז ונחלים לבין מערכת התכנון

הממשק בין רשויות ניקוז ונחלים לבין מערכת התכנון

דנה טבצ'ניק

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
מרחבי השהיה – בלמי הזעזועים של הטבע

מרחבי השהיה – בלמי הזעזועים של הטבע

אבי אוזן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה …

Read More…

הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה …

Read More…

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
כלים תכנוניים לצמצום שיטפונות ונזקיהם — ניהול משאב המים בתוכנית האסטרטגית לדיור ולניהול הנגר העירוני

כלים תכנוניים לצמצום שיטפונות ונזקיהם — ניהול משאב המים בתוכנית האסטרטגית לדיור ולניהול הנגר העירוני

תמר כפיר, מגי ברטן, איריס ברנשטיין, רחלי קולסקי, שחר סולר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
תמ”א אחת – היבטים אקולוגיים וסביבתיים

תמ”א אחת – היבטים אקולוגיים וסביבתיים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
התמרת שטחים פתוחים והשפעת הפיתוח על חברת העופות בישראל – תובנות מדו”ח מצב הטבע ישראל 2018

התמרת שטחים פתוחים והשפעת הפיתוח על חברת העופות בישראל – תובנות מדו”ח מצב הטבע ישראל 2018

מיכל שורק, עידן שפירא, הילה שמון, הראל דן, אירינה לוינסקי

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
הליכה לחירייה: הפסולת כזירה לחינוך משנה תודעה – חקר המקרה של המרכז לחינוך סביבתי בחירייה

הליכה לחירייה: הפסולת כזירה לחינוך משנה תודעה – חקר המקרה של המרכז לחינוך סביבתי בחירייה

איגי ארם, איריס אלקחר, דפנה גולדמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו

הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
הפיכת חג הרסני סביבתית לחגיגה בריאה וסביבתית – מחקר התערבות בנושא ל”ג בעומר

הפיכת חג הרסני סביבתית לחגיגה בריאה וסביבתית – מחקר התערבות בנושא ל”ג בעומר

דורית קרת, אלון טל

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
מסחר בין-לאומי והפצת נגיפים ומחלות לאדם ולסביבה

מסחר בין-לאומי והפצת נגיפים ומחלות לאדם ולסביבה

דפנה דיסני

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

אחת השאלות המרכזיות ביחס להתפתחות הכלכלה העולמית היא ההשפעה שיש למסחר הבין-לאומי על בריאות הסביבה והאדם. במסגרת זו התמקדו חוקרים בכמה היבטים: ההשפעה שיש למסחר זה על מיקום תעשייה מזהמת במדינות מתפתחות כדי לנצל את זמינות כוח האדם והעלות הנמוכה של העבודה וההון [1]; הניצול המוגבר של משאבי טבע לפיתוח מסחר בין-לאומי [7]; תרומת המסחר …

Read More…

אחת השאלות המרכזיות ביחס להתפתחות הכלכלה העולמית היא ההשפעה שיש למסחר הבין-לאומי על בריאות הסביבה והאדם. במסגרת זו התמקדו חוקרים בכמה היבטים: ההשפעה שיש למסחר זה על מיקום תעשייה מזהמת במדינות מתפתחות כדי לנצל את זמינות כוח האדם והעלות הנמוכה של העבודה וההון [1]; הניצול המוגבר של משאבי טבע לפיתוח מסחר בין-לאומי [7]; תרומת המסחר …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל

תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל

יערה צעירי, אלון טל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מבוא לא מעט נכתב על ההשלכות הסביבתיות של צפיפות אוכלוסין גבוהה בישראל, לרבות פגיעה בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי, עלייה בפליטות מזהמים והתדלדלות משאבי הטבע [1]. יחסית לכך, מעט ספרות מקצועית מציגה נתונים אמפיריים בדבר הסיכונים הבריאותיים הנובעים מצפיפות אוכלוסין בימים של פנדמיות ומגפות מידבקות. בכל זאת בעולם, ובייחוד בארה”ב, גוברת הסברה שצפיפות אוכלוסין היא גורם …

Read More…

מבוא לא מעט נכתב על ההשלכות הסביבתיות של צפיפות אוכלוסין גבוהה בישראל, לרבות פגיעה בשטחים הפתוחים ובמגוון הביולוגי, עלייה בפליטות מזהמים והתדלדלות משאבי הטבע [1]. יחסית לכך, מעט ספרות מקצועית מציגה נתונים אמפיריים בדבר הסיכונים הבריאותיים הנובעים מצפיפות אוכלוסין בימים של פנדמיות ומגפות מידבקות. בכל זאת בעולם, ובייחוד בארה”ב, גוברת הסברה שצפיפות אוכלוסין היא גורם …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
“אללה לא יצר מחלה מבלי לאתר לה גם מרפא” – חושבים על מגפות במזרח התיכון הטרום-מודרני

“אללה לא יצר מחלה מבלי לאתר לה גם מרפא” – חושבים על מגפות במזרח התיכון הטרום-מודרני

מירי שפר-מוסנזון

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מבוא “[בחלב שבסוריה] ישנה תאנה שאפילו גלן ורופאים אחרים כתבו עליה בספריהם. [עונת הקטיף של] התאנה היא כשהשמש עוברת במזל אריה. […] בזמן הקטיף, צבע התאנה אדמדם והיא שמנונית. צורתה יפה וריחה כריח אדמה. […] [כתרופה] לתאנה שני מצבים: קר ויבש. היא מועילה מאוד נגד חום ובזמן מגפה היא מרחיקה חום וחולי. […] יש גם …

Read More…

מבוא “[בחלב שבסוריה] ישנה תאנה שאפילו גלן ורופאים אחרים כתבו עליה בספריהם. [עונת הקטיף של] התאנה היא כשהשמש עוברת במזל אריה. […] בזמן הקטיף, צבע התאנה אדמדם והיא שמנונית. צורתה יפה וריחה כריח אדמה. […] [כתרופה] לתאנה שני מצבים: קר ויבש. היא מועילה מאוד נגד חום ובזמן מגפה היא מרחיקה חום וחולי. […] יש גם …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
חיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיה

חיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיה

דניאל אורנשטיין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

התובנות הסוציו-אקולוגיות רלוונטיות היום יותר מתמיד בטווח המיידי, בהשוואה בין-לאומית, ישראל התמודדה יפה עם התפשטות המגפה שכן היא הצליחה לבלום אותה ולשמור על ממדיה במסגרת יכולת ההכלה של מערכת הבריאות, וכן להמשיך לספק את צורכי הציבור הבסיסיים במזון, במים ובאנרגיה. אולם בטווח הארוך – החל ממספר חודשים ועד שנים קדימה – כאשר החברה בעידן הפוסט-קורונה …

Read More…

התובנות הסוציו-אקולוגיות רלוונטיות היום יותר מתמיד בטווח המיידי, בהשוואה בין-לאומית, ישראל התמודדה יפה עם התפשטות המגפה שכן היא הצליחה לבלום אותה ולשמור על ממדיה במסגרת יכולת ההכלה של מערכת הבריאות, וכן להמשיך לספק את צורכי הציבור הבסיסיים במזון, במים ובאנרגיה. אולם בטווח הארוך – החל ממספר חודשים ועד שנים קדימה – כאשר החברה בעידן הפוסט-קורונה …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
הוראה בחוץ בעיתות משבר – הקורונה והחינוך הסביבתי בגישת מערכות אקולוגיות-חברתיות

הוראה בחוץ בעיתות משבר – הקורונה והחינוך הסביבתי בגישת מערכות אקולוגיות-חברתיות

דפנה גן, נירית אסף

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מבוא – מערכות אקולוגיות-חברתיות וחינוך סביבתי בעת כתיבת מאמר זה מערכת החינוך והמחנכים הסביבתיים אותגרו, כפי שקורה בעיתות משבר [10], בגלל הסגר והאי-ודאות בעקבות מגפת הקורונה. הטלטלה שעברה המערכת בעקבות המעבר החד להוראה מרחוק, חייבה תגובה מהירה שיכולה לחולל שינוי בתפיסות החינוכיות ובחינוך סביבתי. במחקר נבחנה תגובתם של העוסקים בחינוך סביבתי במערכת החינוך. מחנכים סביבתיים …

Read More…

מבוא – מערכות אקולוגיות-חברתיות וחינוך סביבתי בעת כתיבת מאמר זה מערכת החינוך והמחנכים הסביבתיים אותגרו, כפי שקורה בעיתות משבר [10], בגלל הסגר והאי-ודאות בעקבות מגפת הקורונה. הטלטלה שעברה המערכת בעקבות המעבר החד להוראה מרחוק, חייבה תגובה מהירה שיכולה לחולל שינוי בתפיסות החינוכיות ובחינוך סביבתי. במחקר נבחנה תגובתם של העוסקים בחינוך סביבתי במערכת החינוך. מחנכים סביבתיים …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
הזדמנות לקיימות – משבר הקורונה כקריאה אחרונה לשינוי תרבותי

הזדמנות לקיימות – משבר הקורונה כקריאה אחרונה לשינוי תרבותי

בני פירסט

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר “כן, זהו משבר, אבל הוא אינו חסר תקווה. אני אוהב את העובדה שבסינית המילה ‘משבר’ בנויה משתי אותיות. האות הראשונה משמעותה ‘סכנה’, אבל משמעות האות השנייה היא ‘הזדמנות’ “. תובנה מפורסמת זו, המופיעה בתחילת סרטו של אל גור “אמת מטרידה” (2006), הפכה עוד טרם משבר הקורונה לקלישאה חבוטה, אך בימים אלה כשמתרחש שינוי עמוק …

Read More…

משבר “כן, זהו משבר, אבל הוא אינו חסר תקווה. אני אוהב את העובדה שבסינית המילה ‘משבר’ בנויה משתי אותיות. האות הראשונה משמעותה ‘סכנה’, אבל משמעות האות השנייה היא ‘הזדמנות’ “. תובנה מפורסמת זו, המופיעה בתחילת סרטו של אל גור “אמת מטרידה” (2006), הפכה עוד טרם משבר הקורונה לקלישאה חבוטה, אך בימים אלה כשמתרחש שינוי עמוק …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
מה רייצ’ל קרסון ותאו קולבורן היו אומרות על מגפת הקורונה?

מה רייצ’ל קרסון ותאו קולבורן היו אומרות על מגפת הקורונה?

יעלי אטשטיין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מרגע שהתחוללה מהפכת הכימיקלים של 1930 עושה האנושות פעם בשלושה עשורים קפיצות קוונטיות בתודעת הבריאות הסביבתית. משנות ה-60 של קארסון, אל שנות ה-90 של קולבורן ועד משבר הקורונה של 2020 – מהי הקפיצה התודעתית שמידפקת על דלתנו? השנה היא 1962. רייצ’ל קרסון, ביולוגית ימית וזואולוגית אמריקאית, מציתה את אש התנועה הסביבתית העולמית עם פרסום רב …

Read More…

מרגע שהתחוללה מהפכת הכימיקלים של 1930 עושה האנושות פעם בשלושה עשורים קפיצות קוונטיות בתודעת הבריאות הסביבתית. משנות ה-60 של קארסון, אל שנות ה-90 של קולבורן ועד משבר הקורונה של 2020 – מהי הקפיצה התודעתית שמידפקת על דלתנו? השנה היא 1962. רייצ’ל קרסון, ביולוגית ימית וזואולוגית אמריקאית, מציתה את אש התנועה הסביבתית העולמית עם פרסום רב …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
קורונה והפחתת זיהום אוויר – ההיבט הכלכלי

קורונה והפחתת זיהום אוויר – ההיבט הכלכלי

עשהאל גרינפלד, ניר בקר

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

סגר והגבלת תנועה הפכו לכלי עיקרי של מדינות למלחמה בהתפשטות מגפת הקורונה, ויש להן מחיר כלכלי כבד הנובע מצמצום הפעילות במשק. אחת התופעות שנגרמות מסגר היא הפחתת זיהום האוויר בשל הגבלת הנסועה וצמצום שרפת דלקים (לנתוני השינוי בזיהום האוויר בישראל בגין הסגר וההגבלות ראו לוי ואחרים בגיליון זה). למזהמים שונים השפעה בריאותית שלילית המביאה לעלייה …

Read More…

סגר והגבלת תנועה הפכו לכלי עיקרי של מדינות למלחמה בהתפשטות מגפת הקורונה, ויש להן מחיר כלכלי כבד הנובע מצמצום הפעילות במשק. אחת התופעות שנגרמות מסגר היא הפחתת זיהום האוויר בשל הגבלת הנסועה וצמצום שרפת דלקים (לנתוני השינוי בזיהום האוויר בישראל בגין הסגר וההגבלות ראו לוי ואחרים בגיליון זה). למזהמים שונים השפעה בריאותית שלילית המביאה לעלייה …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
האם למתריעים על משבר האקלים יש יכולת משופרת להערכת סיכונים? המקרה של משבר הקורונה

האם למתריעים על משבר האקלים יש יכולת משופרת להערכת סיכונים? המקרה של משבר הקורונה

איתן רומם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

בשיח המתנהל לאחרונה בתנועה הסביבתית מוזכרים קשרים וקווי דמיון מגוונים בין משבר הקורונה למשבר הסביבתי בכלל, ולמשבר האקלים בפרט. המאמר הנוכחי עוסק בפן התודעתי, ומתמקד בהתייחסות האישית של אנשי סביבה למשבר הקורונה עצמו, בתשומת ליבם למשבר בתחילתו, ובתחושותיהם לגבי חלק מהקשרים וקווי הדמיון בינו לבין משבר האקלים. המניע הראשוני לכתיבה נבע מתסכול אישי. בשלב מוקדם …

Read More…

בשיח המתנהל לאחרונה בתנועה הסביבתית מוזכרים קשרים וקווי דמיון מגוונים בין משבר הקורונה למשבר הסביבתי בכלל, ולמשבר האקלים בפרט. המאמר הנוכחי עוסק בפן התודעתי, ומתמקד בהתייחסות האישית של אנשי סביבה למשבר הקורונה עצמו, בתשומת ליבם למשבר בתחילתו, ובתחושותיהם לגבי חלק מהקשרים וקווי הדמיון בינו לבין משבר האקלים. המניע הראשוני לכתיבה נבע מתסכול אישי. בשלב מוקדם …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
השיח בתנועה הסביבתית בעידן הקורונה

השיח בתנועה הסביבתית בעידן הקורונה

ערן בן ימיני

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר הקורונה יצר בתנועה הסביבתית שיח שלא התקיים מזה שנים רבות, שנע בין דיון אידאולוגי לאסטרטגי. יש שהרגישו שנוצרה הזדמנות שלא הייתה כמותה, מפני שהתמורות העולמיות שגרמה המגפה הוכיחו ששינוי חברתי אפשרי: פחות צריכה, פחות טיסות, עבודה מהבית, יותר משפחתיות והכרה בתלות של כולנו בסביבה הטבעית. היו שראו במשבר הקורונה קדימון למשבר האקלים (שצפוי להביא …

Read More…

משבר הקורונה יצר בתנועה הסביבתית שיח שלא התקיים מזה שנים רבות, שנע בין דיון אידאולוגי לאסטרטגי. יש שהרגישו שנוצרה הזדמנות שלא הייתה כמותה, מפני שהתמורות העולמיות שגרמה המגפה הוכיחו ששינוי חברתי אפשרי: פחות צריכה, פחות טיסות, עבודה מהבית, יותר משפחתיות והכרה בתלות של כולנו בסביבה הטבעית. היו שראו במשבר הקורונה קדימון למשבר האקלים (שצפוי להביא …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
האם וכיצד יהיה משבר הקורונה אבן דרך במערכת היחסים שלנו עם הטבע

האם וכיצד יהיה משבר הקורונה אבן דרך במערכת היחסים שלנו עם הטבע

איריס האן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

תנים לאור יום בפארק הירקון, חזירי בר מהלכים ברחובות חיפה, יעלים מטיילים בחופי אילת, ציוץ ציפורים נשמע במקומות שקודם נשמעו בהם רק צופרי מכוניות. ברגשות מעורבים ובנפש חצויה אני עוקבת אחר התמונות, הסרטונים והכתבות המתעדים את שגשוגו של הטבע בימים אלה, כשהפעילות האנושית במרחב הציבורי נאסרה כמעט לחלוטין. אומנם משמח מאוד את הלב והעין לראות …

Read More…

תנים לאור יום בפארק הירקון, חזירי בר מהלכים ברחובות חיפה, יעלים מטיילים בחופי אילת, ציוץ ציפורים נשמע במקומות שקודם נשמעו בהם רק צופרי מכוניות. ברגשות מעורבים ובנפש חצויה אני עוקבת אחר התמונות, הסרטונים והכתבות המתעדים את שגשוגו של הטבע בימים אלה, כשהפעילות האנושית במרחב הציבורי נאסרה כמעט לחלוטין. אומנם משמח מאוד את הלב והעין לראות …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
אסדרה סביבתית בימי משבר עולמי

אסדרה סביבתית בימי משבר עולמי

אדם שלימצק

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

ממשלות ברחבי העולם נוקטות בימים אלה צעדים נרחבים כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הדרמטיות של התפשטות מגפת הקורונה (COVID-19). בהקשר זה עולה החשש כי שיקולים סביבתיים יידחקו למקום נמוך בסדרי העדיפויות, והדבר כבר בא לידי ביטוי בפועל. הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) קורא לממשלות לעודד התאוששות כלכלית מבלי לפגוע בטיפול באיומים אקלימיים וסביבתיים ובמענה …

Read More…

ממשלות ברחבי העולם נוקטות בימים אלה צעדים נרחבים כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הדרמטיות של התפשטות מגפת הקורונה (COVID-19). בהקשר זה עולה החשש כי שיקולים סביבתיים יידחקו למקום נמוך בסדרי העדיפויות, והדבר כבר בא לידי ביטוי בפועל. הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) קורא לממשלות לעודד התאוששות כלכלית מבלי לפגוע בטיפול באיומים אקלימיים וסביבתיים ובמענה …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
מה ניתן ללמוד מההצפה בהפצת הפייק ניוז בעידן הקורונה?

מה ניתן ללמוד מההצפה בהפצת הפייק ניוז בעידן הקורונה?

צור בדיחי, אילת ברעם-צברי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות. מגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה [3]. במחצית השנייה של חודש מרץ הצלחנו לאתר כ-150 ידיעות כזב שונות שהופצו בארץ בקשר לקורונה. רוב הידיעות נגעו לשלושה תחומים: רפואה, נבואה וקונספירציות. בתחום הפסידו-רפואי ניתן למצוא בעיקר תרופות פלא לקורונה. חלק …

Read More…

מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות. מגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה [3]. במחצית השנייה של חודש מרץ הצלחנו לאתר כ-150 ידיעות כזב שונות שהופצו בארץ בקשר לקורונה. רוב הידיעות נגעו לשלושה תחומים: רפואה, נבואה וקונספירציות. בתחום הפסידו-רפואי ניתן למצוא בעיקר תרופות פלא לקורונה. חלק …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
“כל אדם זקוק למקום שיוכל ללכת אליו ולצאת מדעתו בשלווה” – משבר הקורונה ועליית קרנו של הטבע העירוני

“כל אדם זקוק למקום שיוכל ללכת אליו ולצאת מדעתו בשלווה” – משבר הקורונה ועליית קרנו של הטבע העירוני

יעל זילברשטיין-ברזידה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

 בכל רחבי העולם וגם בישראל, אנשים ספונים בבתיהם בתקופת המשבר הנוכחית. משבר זה פקד אותנו בעונת האביב, כאשר הטבע בשיאו. בימים כתיקונם ובפרט בחופשות ובסופי השבוע, המוני ישראל גודשים את היערות, השמורות והגנים הלאומיים. מטרתו של מאמר הדעה היא לחדד את חשיבותו של הטבע העירוני בימי חירום אלה, אך גם בימי שגרה, ולתהות אם בעקבות …

Read More…

 בכל רחבי העולם וגם בישראל, אנשים ספונים בבתיהם בתקופת המשבר הנוכחית. משבר זה פקד אותנו בעונת האביב, כאשר הטבע בשיאו. בימים כתיקונם ובפרט בחופשות ובסופי השבוע, המוני ישראל גודשים את היערות, השמורות והגנים הלאומיים. מטרתו של מאמר הדעה היא לחדד את חשיבותו של הטבע העירוני בימי חירום אלה, אך גם בימי שגרה, ולתהות אם בעקבות …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה

קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה

מיה נגב, נדב דוידוביץ', חגי לוין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

  התבססות על ראיות מדעיות בקבלת החלטות היא עיקרון מרכזי בבריאות הציבור, הכולל שימוש בידע המדעי הטוב ביותר שקיים, שימוש מערכתי בנתונים ובמערכות ניטור ומידע, שימוש במגוון שיטות של איסוף נתונים – כמותיים ואיכותיים, שיתוף ציבור מגוון ובעלי עניין, תכנון מראש, יישום והערכה [3]. התמודדות עם התפרצויות כגון המגפה העולמית (פנדמיה) שגרם נגיף הקורונה SARS-CoV-2 …

Read More…

  התבססות על ראיות מדעיות בקבלת החלטות היא עיקרון מרכזי בבריאות הציבור, הכולל שימוש בידע המדעי הטוב ביותר שקיים, שימוש מערכתי בנתונים ובמערכות ניטור ומידע, שימוש במגוון שיטות של איסוף נתונים – כמותיים ואיכותיים, שיתוף ציבור מגוון ובעלי עניין, תכנון מראש, יישום והערכה [3]. התמודדות עם התפרצויות כגון המגפה העולמית (פנדמיה) שגרם נגיף הקורונה SARS-CoV-2 …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
התיירות הבין-לאומית בעידן הפוסט-קורונה – המשמעות הסביבתית של צמצום התעופה והפלגות הנופש

התיירות הבין-לאומית בעידן הפוסט-קורונה – המשמעות הסביבתית של צמצום התעופה והפלגות הנופש

יעל רם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה תעשיית התיירות אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני, אך מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו בלאו הכי לענפי התעופה והשיט?

תעשיית התיירות אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני, אך מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו בלאו הכי לענפי התעופה והשיט?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
תכנון מודע אקלים – ההכרח ברתימת מערכת התכנון המרחבית להתמודדות עם שינוי האקלים

תכנון מודע אקלים – ההכרח ברתימת מערכת התכנון המרחבית להתמודדות עם שינוי האקלים

מוטי קפלן, גדעון בכר, אסף זנזורי, עפרי גבאי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
‘אם אין לעולם עתיד, למה לי להיות תלמיד?’ – מחאות האקלים של בני הנוער בישראל וקריאה לטיפוח האוריינות האקלימית במערכת החינוך

‘אם אין לעולם עתיד, למה לי להיות תלמיד?’ – מחאות האקלים של בני הנוער בישראל וקריאה לטיפוח האוריינות האקלימית במערכת החינוך

הילה לרנאו, איריס אלקחר, רקפת סלע-שפי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

בעקבות העלייה במודעות הציבורית בעולם למשבר האקלים התרבו בשנה האחרונה תנועות מחאה של בני נוער המשביתים את הלימודים וקוראים לממשלות שונות בעולם לעשייה משמעותית יותר בתחום. הנערה גרטה תונברג, שהחלה בשביתה מול הפרלמנט השוודי באוגוסט 2018, הייתה הסנונית הראשונה [8]. גם בישראל מתקיימות מחאות בני נוער בנושא משבר האקלים, רובן תחת התארגנות בשם Strike for …

Read More…

בעקבות העלייה במודעות הציבורית בעולם למשבר האקלים התרבו בשנה האחרונה תנועות מחאה של בני נוער המשביתים את הלימודים וקוראים לממשלות שונות בעולם לעשייה משמעותית יותר בתחום. הנערה גרטה תונברג, שהחלה בשביתה מול הפרלמנט השוודי באוגוסט 2018, הייתה הסנונית הראשונה [8]. גם בישראל מתקיימות מחאות בני נוער בנושא משבר האקלים, רובן תחת התארגנות בשם Strike for …

Read More…

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
אקלים עכשיו! על האפקטיביות של אקטיביזם סביבתי

אקלים עכשיו! על האפקטיביות של אקטיביזם סביבתי

בני פירסט

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
שותפויות בין קהילות מקומיות למגזר הפרטי כמנגנון לקידום מיזמים לייצור אנרגיה מתחדשת

שותפויות בין קהילות מקומיות למגזר הפרטי כמנגנון לקידום מיזמים לייצור אנרגיה מתחדשת

אברי איתן, גלעד רוזן, ליאור הרמן, איתי פישהנדלר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
כיצד ישפיע שינוי האקלים על ענף הביטוח העולמי והישראלי?

כיצד ישפיע שינוי האקלים על ענף הביטוח העולמי והישראלי?

אילת דוידוביץ', רוסלנה-רחל פלטניק, מרדכי שכטר, אופירה אילון

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים

שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
הנזק הכלכלי של משבר האקלים

הנזק הכלכלי של משבר האקלים

שירי צמח שמיר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?

המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

שחר בוקמן, רועי עופר זיו

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
פרופ’ אורי מרינוב – 50 שנים בסביבה

פרופ’ אורי מרינוב – 50 שנים בסביבה

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) הוא הקים את השירות לשמירת איכות הסביבה והיה המנכ”ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. ריאיון עם פרופ’ אורי מרינוב שהקדיש את כל חייו המקצועיים לאיכות הסביבה

הוא הקים את השירות לשמירת איכות הסביבה והיה המנכ”ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. ריאיון עם פרופ’ אורי מרינוב שהקדיש את כל חייו המקצועיים לאיכות הסביבה

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
שורשי תפיסת הקיימות ביערות מרכז אירופה בתחילת המאה ה-18

שורשי תפיסת הקיימות ביערות מרכז אירופה בתחילת המאה ה-18

גבריאל שילר

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) התפתחות מהירה של החברה האנושית, הנתמכת בניצול משאבי טבע, מעוררת חשש להגעה אל פי תהום. אל מול חשש זה מתגבשת תפיסה כי ניצול משאבים צריך להיעשות בקצב שאינו עולה על קצב התחדשותם. התיאור נשמע מוכר, אך זהו תיאור של המציאות ששררה באירופה במאות ה-15–18, אז גובשה לראשונה תפיסת הקיימות

התפתחות מהירה של החברה האנושית, הנתמכת בניצול משאבי טבע, מעוררת חשש להגעה אל פי תהום. אל מול חשש זה מתגבשת תפיסה כי ניצול משאבים צריך להיעשות בקצב שאינו עולה על קצב התחדשותם. התיאור נשמע מוכר, אך זהו תיאור של המציאות ששררה באירופה במאות ה-15–18, אז גובשה לראשונה תפיסת הקיימות

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
הקצאת חופים לעגינת יאכטות פרטיות או לרחצה ציבורית? ערעור על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים

הקצאת חופים לעגינת יאכטות פרטיות או לרחצה ציבורית? ערעור על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים

טלי קדמי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) במסגרת תוכנית המתאר הארצית למעגנות מתוכננת הקמה של שש מעגנות חדשות על שטחי חופים לא מוכרזים. בניית כל מעגנה חדשה תספק עד 700 מקומות עגינה, תגזול כ-700 מטר של חוף, ותחסום את הגישה החופשית של הציבור לים באזור זה לצמיתות

במסגרת תוכנית המתאר הארצית למעגנות מתוכננת הקמה של שש מעגנות חדשות על שטחי חופים לא מוכרזים. בניית כל מעגנה חדשה תספק עד 700 מקומות עגינה, תגזול כ-700 מטר של חוף, ותחסום את הגישה החופשית של הציבור לים באזור זה לצמיתות

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
איך יקברו אותנו? המשמעויות הסביבתיות של קבורה נצחית

איך יקברו אותנו? המשמעויות הסביבתיות של קבורה נצחית

ניבי קסלר, עדו קליין, ספי חסקין

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) לצורכי הקבורה של ה-20 השנים הקרובות יידרשו כ-3 קמ”ר, רובם במרכז הארץ. תפיסת שטחים אלה תבוא על חשבון פיתוח עירוני, חקלאות ושטחים פתוחים, ותהיה בלתי הפיכה לנו ולדורות הבאים.

לצורכי הקבורה של ה-20 השנים הקרובות יידרשו כ-3 קמ”ר, רובם במרכז הארץ. תפיסת שטחים אלה תבוא על חשבון פיתוח עירוני, חקלאות ושטחים פתוחים, ותהיה בלתי הפיכה לנו ולדורות הבאים.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
מדוזות בעם – שימוש במדע אזרחי למיפוי נחילי מדוזות

מדוזות בעם – שימוש במדע אזרחי למיפוי נחילי מדוזות

דור אדליסט, יעל מור, דרור אנג’ל

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) “מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות

“מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
סקרי טבע עירוני – עשור של תגליות ברשויות המקומיות

סקרי טבע עירוני – עשור של תגליות ברשויות המקומיות

יעל זילברשטיין-ברזידה, תמר רביב

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותם של פתרונות מבוססי טבע ברשויות מקומיות בזירה הבין-לאומית לצורך שיפור איכות החיים, הגברת החוסן העירוני והתמודדות עם תופעות שינוי האקלים. כדי להוציא פתרונות כאלה לפועל יש צורך לבנות תחילה את בסיס הידע לגבי הטבע שקיים או שהיה קיים בעבר בסביבה העירונית.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותם של פתרונות מבוססי טבע ברשויות מקומיות בזירה הבין-לאומית לצורך שיפור איכות החיים, הגברת החוסן העירוני והתמודדות עם תופעות שינוי האקלים. כדי להוציא פתרונות כאלה לפועל יש צורך לבנות תחילה את בסיס הידע לגבי הטבע שקיים או שהיה קיים בעבר בסביבה העירונית.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן

תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

מה שהחל כהפגנת בדד של ילדה בת 15, גרטה ת’ונברג, אל מול הפרלמנט השוודי, בדרישה לפעולה מיידית לנוכח משבר האקלים, סחף אחריו למעלה ממיליון וחצי תלמידים ברחבי העולם, והפך להיות מחאת נוער עולמית הממשיכה לגדול ולהתעצם. המוחים דורשים מהממשלות ברחבי העולם להכריז על מצב חירום אקלימי; לפעול בדחיפות למעבר ייצור כלל האנרגיה ממקורות מתחדשים; להפחית …

Read More…

מה שהחל כהפגנת בדד של ילדה בת 15, גרטה ת’ונברג, אל מול הפרלמנט השוודי, בדרישה לפעולה מיידית לנוכח משבר האקלים, סחף אחריו למעלה ממיליון וחצי תלמידים ברחבי העולם, והפך להיות מחאת נוער עולמית הממשיכה לגדול ולהתעצם. המוחים דורשים מהממשלות ברחבי העולם להכריז על מצב חירום אקלימי; לפעול בדחיפות למעבר ייצור כלל האנרגיה ממקורות מתחדשים; להפחית …

Read More…

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
המאבק על רכס לבן – תמרור אזהרה לעתיד הרי ירושלים ולשטחים הפתוחים בכלל

המאבק על רכס לבן – תמרור אזהרה לעתיד הרי ירושלים ולשטחים הפתוחים בכלל

לירון דין, יעל אלישר

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה

החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
פתוח סגור פתוח – על יחסי הערים והשטחים הפתוחים

פתוח סגור פתוח – על יחסי הערים והשטחים הפתוחים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
מ”שיפור הנוף” לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל

מ”שיפור הנוף” לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל

אלון רוטשילד

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) בתחום הייעור בישראל נחוץ שינוי פרדיגמה: מַעבר מייעור שטחים פתוחים לניהולם כשטחים טבעיים, הפסקת פעולות ייעור בהם והעברת ניהול השטחים הטבעיים מסוג "יער" בתמ"א לאחריות רט"ג

בתחום הייעור בישראל נחוץ שינוי פרדיגמה: מַעבר מייעור שטחים פתוחים לניהולם כשטחים טבעיים, הפסקת פעולות ייעור בהם והעברת ניהול השטחים הטבעיים מסוג "יער" בתמ"א לאחריות רט"ג

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו”ר אמנת המסגרת של האו”ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

Read More…

כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו”ר אמנת המסגרת של האו”ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

Read More…

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
פרופ’ אוריאל ספריאל – אבי האקולוגיה העכשווית בישראל

פרופ’ אוריאל ספריאל – אבי האקולוגיה העכשווית בישראל

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
קידום מדיניות סביבתית וחינוך לקיימות ברשות מקומית חרדית – חקר מקרה בני ברק

קידום מדיניות סביבתית וחינוך לקיימות ברשות מקומית חרדית – חקר מקרה בני ברק

איריס אלקחר, דפנה גולדמן

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים לשילוב חינוך לקיימות בקבוצות תרבותיות שונות, ובהן החברה החרדית. מחקר זה מתמקד בעיריית בני ברק כרשות מקומית חרדית שעשתה מהלך אסטרטגי חלוצי לקדם קיימות וחינוך לקיימות בגישה מערכתית בקהילה החרדית המקומית.

בישראל נעשים בשנים האחרונות מאמצים לשילוב חינוך לקיימות בקבוצות תרבותיות שונות, ובהן החברה החרדית. מחקר זה מתמקד בעיריית בני ברק כרשות מקומית חרדית שעשתה מהלך אסטרטגי חלוצי לקדם קיימות וחינוך לקיימות בגישה מערכתית בקהילה החרדית המקומית.

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור מצב המגוון הביולוגי העולמי

רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור מצב המגוון הביולוגי העולמי

אנה טרכטנברוט

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח

הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
התוכנית האסטרטגית של האו”ם לייעור

התוכנית האסטרטגית של האו”ם לייעור

אסף קרואני

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
אנרגיה מחוץ לקופסה – ייצור אנרגיה מקומי כמחולל עירוניות חדשנית

אנרגיה מחוץ לקופסה – ייצור אנרגיה מקומי כמחולל עירוניות חדשנית

אביטל שמידט

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) פרויקט גמר באדריכלות נוף בשם "אנרגיה מחוץ לקופסה" מציע חלופה לניצול תוצרי לוואי של תהליכי ייצור אנרגיה בתוך העיר ולתיעול תוצרים אלה לטובת המרחב הציבורי בעיר, תוך התמקדות בעיר חדרה כחקר מקרה

פרויקט גמר באדריכלות נוף בשם "אנרגיה מחוץ לקופסה" מציע חלופה לניצול תוצרי לוואי של תהליכי ייצור אנרגיה בתוך העיר ולתיעול תוצרים אלה לטובת המרחב הציבורי בעיר, תוך התמקדות בעיר חדרה כחקר מקרה

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
ההרכב הגנטי של אורן ירושלים טבעי בכרמל כבסיס לתוכנית שימור

ההרכב הגנטי של אורן ירושלים טבעי בכרמל כבסיס לתוכנית שימור

רננה מילבסקי, גידי נאמן, אבי בר-מסדה, רחל בן-שלמה

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים על פי אמנות בין-לאומיות מדינת ישראל מחויבת לשמור על המגוון הביולוגי והגנטי בתחומה, ולכן אנו חייבים להגן על האוכלוסיות הטבעיות של האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים. מטרת-העל של מחקר זה היא לבדוק אם האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים בכרמל עדיין קיים, ואם כן – להציע דרכים לשימורו

על פי אמנות בין-לאומיות מדינת ישראל מחויבת לשמור על המגוון הביולוגי והגנטי בתחומה, ולכן אנו חייבים להגן על האוכלוסיות הטבעיות של האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים. מטרת-העל של מחקר זה היא לבדוק אם האקוטיפ המזרחי של אורן ירושלים בכרמל עדיין קיים, ואם כן – להציע דרכים לשימורו

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים

מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים

רועי מאור, הילה שמון, תמר דיין, דויד זלץ

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
ניהול יערות קק”ל ותפקודם כעוגנים טבעיים ברצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים

ניהול יערות קק”ל ותפקודם כעוגנים טבעיים ברצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים

יהל פורת, דותן רותם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים תורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות

תורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
שומרי הבר למען המסדרון האקולוגי

שומרי הבר למען המסדרון האקולוגי

הדס מרשל ברוך

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
תוכנית אב למסדרון האקולוגי הארצי המזרחי

תוכנית אב למסדרון האקולוגי הארצי המזרחי

אנה טרכטנברוט, דותן רותם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
השפעת גידור, תשתיות ובינוי על נוכחות יונקים גדולים ובינוניים במרחב, כבסיס לבחינת תפקודם של מסדרונות אקולוגיים קיימים ולתכנון מסדרונות חדשים

הצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
מסדרונות אקולוגיים בישראל – היבטים תכנוניים

מסדרונות אקולוגיים בישראל – היבטים תכנוניים

מוטי קפלן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים מבחינת שמירה על קיום שירותי המערכת האקולוגית, עדיף לראות את כל השטחים הפתוחים כשומרי סף וכתומכים בשטחים המוגנים. המציאות ולחצי הפיתוח מקשים על תפיסה זו. היות שכך, נדרשת מדיניות לאומית לקביעת סדרי עדיפות בהתוויית המסדרונות, שתהיה נדבך מרכזי בניהול שטחים פתוחים ובהגנה עליהם, ותיתן מענה לאתגרים ולאיומים הצפויים – ברמה הארצית והמקומית

מבחינת שמירה על קיום שירותי המערכת האקולוגית, עדיף לראות את כל השטחים הפתוחים כשומרי סף וכתומכים בשטחים המוגנים. המציאות ולחצי הפיתוח מקשים על תפיסה זו. היות שכך, נדרשת מדיניות לאומית לקביעת סדרי עדיפות בהתוויית המסדרונות, שתהיה נדבך מרכזי בניהול שטחים פתוחים ובהגנה עליהם, ותיתן מענה לאתגרים ולאיומים הצפויים – ברמה הארצית והמקומית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
המסדרונות האקולוגיים כבשו את מקומם במסדרונות התכנון

המסדרונות האקולוגיים כבשו את מקומם במסדרונות התכנון

שחר בוקמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים ראיון עם יהושע שקדי: "אני חושב שהפועלים לשמירת הטבע זכאים לטפוח לעצמם על השכם. רוב המינים שהיו קיימים עם הקמת הרשות בשנות ה-60 עדיין איתנו"

ראיון עם יהושע שקדי: "אני חושב שהפועלים לשמירת הטבע זכאים לטפוח לעצמם על השכם. רוב המינים שהיו קיימים עם הקמת הרשות בשנות ה-60 עדיין איתנו"

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

שחר בוקמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו

חידוד הצרכים האקולוגיים הנדרשים לתפקוד תקין של המסדרונות האקולוגיים, שיפור הביטוי שהם מקבלים בתוצרי מערכת התכנון, וקבלת החלטות לגבי הממשק שלהם – חוברים יחדיו להיות אחד מאתגרי שמירת הטבע המרכזיים שלפנינו

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
למה האוויר עדיין מזוהם?

למה האוויר עדיין מזוהם?

רויטל גולדשמיד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
האם ניתן להשפיע על מטיילים לאסוף לכלוך של אחרים מבחירה חופשית? מחקר שנערך בגן לאומי חוף השרון

האם ניתן להשפיע על מטיילים לאסוף לכלוך של אחרים מבחירה חופשית? מחקר שנערך בגן לאומי חוף השרון

איל מטרני

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) להתנהגות מבקרים באתרי טבע ומורשת יכולה להיות השפעה מרובה, ישירה ועקיפה, על סביבת הביקור שלהם; מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מנהלי שטחים יכולים לשנות ולחזק בצורה המיטבית התנהגות רצויה

להתנהגות מבקרים באתרי טבע ומורשת יכולה להיות השפעה מרובה, ישירה ועקיפה, על סביבת הביקור שלהם; מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מנהלי שטחים יכולים לשנות ולחזק בצורה המיטבית התנהגות רצויה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
ללמוד מהטבע – Biomimicry לסטודנטים להוראה

ללמוד מהטבע – Biomimicry לסטודנטים להוראה

ורד יפלח-וישקרמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע

ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
מודל חדש בתכנון – טשטוש קו המגע בין העיר ליער ויצירת “מרחב ירוק אחד”

מודל חדש בתכנון – טשטוש קו המגע בין העיר ליער ויצירת “מרחב ירוק אחד”

ענת גולד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) הקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת

הקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
אג’נדה 2030 – יעדי פיתוח בר-קיימא של האו”ם

אג’נדה 2030 – יעדי פיתוח בר-קיימא של האו”ם

תמר רביב, סתיו גילוץ, איילת רוזן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) "אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" היא תוכנית מדיניות מקיפה של האו"ם המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. סקירת היעדים במסגרת התוכנית וכן מצבה של ישראל ביחס להתחייבויותיה

"אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" היא תוכנית מדיניות מקיפה של האו"ם המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. סקירת היעדים במסגרת התוכנית וכן מצבה של ישראל ביחס להתחייבויותיה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)