אקולוגיה וסביבה

מיער שניטע לשם אספקת עץ לאתר טבע עירוני – תובנות מניהול יערני של חורשת הסרג’נטים

23 September, 2019

צילום: אביב אבישר


מאת

אביב אבישר
עיריית נתניה
רון פרומקין
ייעוץ אקולוגי לתכנון סביבתי
דובי בנימיני
אגודת חובבי הפרפרים בישראל

חורשת הסרג’נטים היא אתר טבע עירוני ייחודי בתחום העיר נתניה. החורשה עשירה בערכי טבע נדירים ומוגנים, בצפיפות שאין קרובה לה בשטחים דומים בשרון. ראשיתו של היער בנטיעות אלונים על-ידי מחלקת הייעור המנדטורית (1926). בהמשך, בשנות ה-50, ניטעו במקום עצי איקליפטוס המקור (Eucalyptus camaldulensis) כחלק ממערך היערות המשקיים של קק”ל שמטרתם אספקת עץ. העצים ניטעו בצפיפות רבה במטרה לעודד גידול של עצים גבוהים ודקים כסמוכות עץ לבנייה. בניגוד לחורשות איקליפטוס רבות, שעושר מיני החי והצומח בהן דל למדי [1, 5], בחורשת הסרג’נטים יש מגוון בתי גידול שנוצרו על מגוון של קרקעות חוליות וחרסיתיות ומקיימים כ-325 מיני צמחים, ובהם 33 מינים נדירים, 22 מינים בסכנת הכחדה, 26 מינים מוגנים, ו-14 מינים אנדמיים המוגבלים בתפוצתם לקרקעות קלות [2, 3]. החורשה היא אי של טבע אופייני לצמחיית השרון שבמקומות רבים נפגעה קשות, ואף נכחדה, בשל פיתוח – בינוי, תשתיות, חקלאות וייעור.

העושר הבוטני העצום מעלה את חשיבותו האקולוגית של האתר מעבר לרמה המקומית-אזורית אל הרמה הארצית, והיה הזרז לאישורה של תוכנית בניין עיר (2013) שהעניקה לאתר הגנה חקוקה (סטטוטורית) כאתר טבע עירוני עם נספח תחזוקה אקולוגי המפרט את האמצעים לטיפוח ערכי הטבע במקום. עם העברת השטח לידי העירייה נולד הצורך להתאים את נוף החורשה ולשנותו – מיער משקי צפוף לייעודיו החדשים, כאתר טבע עירוני קולט קהל המשמר את ערכי הטבע של השרון. בניסיון למצוא את דרך המלך שבין עמידה ביעדי שמירת טבע ושימור המינים הנדירים שהתפתחו בסביבה נטולת עצים, לבין שמירה על יער בריא בסביבה של קרקע קלה שמים מחלחלים ממנה בקלות יחסית, ליוותה עיריית נתניה את ממשקי התחזוקה בְּניטור, שמטרתו לבחון את השפעת עוצמת הדילול על המגוון הביולוגי ועל מדד בריאות העצים.

מימין לדרך: אזור שעבר דילול לרמת צפיפות בינונית, משמאל: אזור ביקורת ללא עבודות יערנות | צילום: אביב אבישר

דילול החורשה בוצע בקיץ 2015. השטח חולק לשני סוגי טיפולים יערניים ולביקורת: (א) בליבת היער, בשטח שעבר שרפה בשנת 2010, בוצע דילול מרבי לצפיפות של 10–15 עצים לדונם. להלן טיפול “צפיפות עצים נמוכה”; (ב) מרבית שטח החורשה דולל בעוצמה בינונית לצפיפות של כ-35 עצים לדונם. להלן טיפול “צפיפות עצים בינונית”; (ג) בשלושה כתמים לא נעשו כל התערבות או דילול, וצפיפות העצים נותרה כ-75 עצים לדונם בממוצע. להלן ביקורת, כלומר “צפיפות עצים גבוהה”.

ניטור הפרפרים נערך במשך שלוש שנים וחצי (2016–2019) וכלל ארבעה ביקורים עונתיים בשנה. הסוקרים שהו 40 דקות בכל אחד משטחי הטיפול והביקורת. תא השטח נסקר בהליכה איטית ונרשמו הפרפרים הבוגרים שנצפו בו.

פרפרים בחורשת הסרג’נטים. שורה עליונה, מימין: לבנין הצנון, לבנין משויש, כתום–כנף המצלתיים וירוק–כנף מפוספס; שורה אמצעית, מימין: צהבוני התלתן, נקודית החבלבל, נחושתן החומעה וזנב–סנונית נאה; שורה תחתונה, מימין: כחלון האפון, נימפית החורשף, לבנין הרכפה והֶספֵּרית הדוחן | צילום: דובי בנימיני ואופיר תומר

ניטור הצמחייה כלל שלושה ביקורים בשנת 2016. בתשע חלקות (שלוש חזרות לכל טיפול) של 100 מ”ר כל אחת, נערך תרשים צמחייה מפורט.

ניטור העצים בוצע ארבע שנים לאחר הדילול, וכלל מדידת קוטר הגזע בגובה החזה. בטיפול “צפיפות עצים נמוכה” לא נמדדו קוטרי גזעים, מאחר שהשטח עבר שרפה בעבר וקוטר הגזע ההתחלתי של העצים המתחדשים היה קטן משמעותית בהשוואה ליער הוותיק. כמו כן, ביצענו ספירה של מספר העצים המתים ליחידת שטח.

תוצאות הניטור מצביעות על הבדלים ניכרים בין השטחים שעברו דילול ושטחי הביקורת שלא דוללו, בכל המדדים שנבדקו (טבלה 1). העושר והשפע של הפרפרים היו גבוהים בשטחי הדילול בהשוואה לשטחי הביקורת, וכך גם עושר מיני הצמחייה הכללי ועושר המינים בעלי חשיבות לשימור. מסיבה זו מינים כמו אספסת החילזון (Medicago murex), אשבל השדה (Stachys arvensis, המוגבל בתפוצתו לשרון), כף עוף מנוצה (Ornithopus pinnatus) וערבז החוף (Centaurium maritimum) נסקרו רק בשטחים שעברו דילול. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים (צפיפות עצים בינונית ונמוכה). יידרשו מבנה ניטור מוקפד יותר וחזרות מרובות יותר כדי להציף את ההבדלים בין הטיפולים. באשר לבריאות העצים, קוטר הגזע הממוצע שנמדד בשטחי הדילול הבינוני היה גדול משמעותית בהשוואה לקוטר הגזע בשטחים שלא עברו דילול. בשטחי הביקורת האלה גם נצפו הרבה יותר עצים מתים בהשוואה לשטחים המטופלים.

טבלה 1

תוצאות הניטור בחורשת הסרג’נטים, 2019-2016

אף על פי שממדי החורשה קטנים, ושמטרת הניטור הייתה להצביע על מגמות כלליות, המסקנה העולה ברורה: דילול היער מיטיב עם המגוון הביולוגי. הסיבה היא, ככל הנראה, שבאופן טבעי במערכת האקולוגית של חולות החוף, עצים (בעיקר אלון התבור וחרוב מצוי) מצויים בדלילות רבה. על כן הצומח (והחי) מותאמים לתנאים ייחודיים, הכוללים, בין השאר, שמש ישירה ומצע חולי דל ומחלחל. אי לכך, דילול העצים ויצירת קרחות יער מגדילים את המגוון הביולוגי. ראוי לציון שמערכת אקולוגית זו מצויה בסכנת הכחדה, ופחות מ-12% משטחה מוגן במסגרת חקוקה. 4% מהשטח המוגן באזור השרון מכוסים ביערות נטועים [4], ומכאן חשיבות הממצאים שלנו, המצביעים על התרומה הגדולה של ניהול היער ודילולו לשימור המגוון הביולוגי הייחודי לחולות.

 


  1. אבישר א, דיין ת ואהרונסון ג’. 2019. כנס שמירת טבע (ICCB). Eucalyptus effects on natural ecosystems – Alexander Stream Natural Park study case. 16–17 אפריל 2019. הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל.
  2. פרומקין ר. 2009. תכנית לשימור ושיקום ערכי הטבע ולניהול קהל המבקרים. הוגש לעיריית נתניה.
  3. פרומקין ר ואבישר א. 2016. ניטור צמחייה בחורשת הסרג’נטים, נתניה, אביב 2016. הוגש לעיריית נתניה.
  4. רותם ד, וייל ג, וולצ’אק מ ושץ א. 2016. מידת ייצוגן של יחידות אקולוגיות טבעיות בשטחים המוגנים בישראל. אקולוגיה וסביבה 7(1): 23-16.
  5. Poore MED and Fries C. 1985. The ecological effects of eucalyptus. FAO forestry paper 59. Rome: FAO.

ציטוט

אביב א, רון פ ודובי ב. 2019. מיער שניטע לשם אספקת עץ לאתר טבע עירוני – תובנות מניהול יערני של חורשת הסרג’נטים. אקולוגיה וסביבה 10(3).
העתק


Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    אביב אבישר
    עיריית נתניה
    רון פרומקין
    ייעוץ אקולוגי לתכנון סביבתי
    דובי בנימיני
    אגודת חובבי הפרפרים בישראל

    ציטוט

    אביב א, רון פ ודובי ב. 2019. מיער שניטע לשם אספקת עץ לאתר טבע עירוני – תובנות מניהול יערני של חורשת הסרג’נטים. אקולוגיה וסביבה 10(3).
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    ממשק צמחים פולשים בישראל – חידושים ותובנות
    הטיפול בצמחים פולשים בישראל צבר תאוצה מרשימה בעשר השנים האחרונות – במה התקדמנו ומהם האתגרים המרכזיים כיום?
    בקצרה
    יתרונות עמידות החומרים הפלסטיים לכלכלה מעגלית
    כדי לקדם יעילות סביבתית וכלכלה מעגלית יש להסיט את המאמצים: מהחלפת החומרים הפלסטיים – לסגירת מעגלי השימוש ולמניעת הזליגה של פלסטיק לסביבה
    בקצרה
    מדדים לשכונות בנות–קיימא - אמצעים לשינוי דפוסי התכנון הרווחים
    נושא הקיימות השכונתית עולה בסדר העדיפויות העירוני, וערים רבות מתקדמות לקראת הפיכתן לערים מקיימות. כלִי המדידה לשכונות בנות-קיימא הוא אמצעי לשינוי דפוסי התכנון הרווחים כיום בישראל, ולהטמעה של עקרונות בעלי השפעה על האיכות ועל מידת הקיימות של המרחב הבנוי

    - מודעה -

    לראש העמוד