טיפול בפסולת

ד"ר ורד בלאס, חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים, בריאיון למדור "הפנים של המדע".

מיקי חיימוביץ', אשת תקשורת שעברה לזירה הפוליטית ומכהנת בראשות ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, בריאיון למדור "המילה האחרונה".

הצצה אל כמה מהתכנים בגיליון המיוחד בנושא פסולת.

מדיניות יעילה של טיפול בפסולת מחייבת רציפות, המשכיות ועקביות בהנחות היסוד העומדות בבסיס יצירת התשתית לטיפול בפסולת

יש להתמקד במתקנים להשבת אנרגיה ולזנוח לחלוטין את שיטת ההפרדה במקור ואת גישת המחזור כאמצעי עיקרי לצמצום ההטמנה

פארק המחזור חירייה, במיקומו המרכזי ובייחודו מבחינת היקפי הטיפול בפסולת וריכוז הטיפול בה במקום אחד, הוא אתר אידיאלי להקמת המתקן הראשון בארץ שיגשים את חזון מזעור שיעורי ההטמנה

לנוכח גרירת הקמת מתקני השבת אנרגיה בישראל לאורך שלושה עשורים, יש לגשת מייד להקמת המתקנים הראשונים

טוב עשתה השרה להגנת הסביבה שהחליטה לבחון מחדש את אסטרטגיית הטיפול בפסולת ולקדם מדיניות כוללת לפסולת

חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

ד"ר בלאס חוקרת אקולוגיה תעשייתית וניהול סביבתי בעסקים. היא מתמקדת במדידת הביצועים הכלכליים והסביבתיים של חברות, מוצרים ומערכות. מחקריה עוסקים בבחינת שרשראות אספקה, שווקים משניים, כלכלה מעגלית, מִחזור ושימוש חוזר

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

האם בשנת 2020 ראוי שאתרי טיפול בפסולת יהיו אך ורק בתוך מתקנים סגורים?

באמצעות צילום תרמי ניתן לזהות שרפות תת-קרקעיות במטמנות פסולת, המסכנות את בריאות האוכלוסייה הסמוכה

כ-90% מהפסולת האורגנית שאינה מוטמנת מטופלת כיום באתר הקומפוסט טובלן, אך התוצר בעייתי ביותר וראוי להגדרה – "קומפוסט כאילו"

באמצעות רימות הזבוב ניתן להפוך כמעט כל סוג של פסולת אורגנית למקור חלבון איכותי המתאים להזנת חיות משק וחיות מחמד

האם בערים שרוב תושביהן אינם בעלי חצרות פרטיות אלא חיים בבניינים משותפים, ניתן לבצע קומפוסטציה בהיקף משמעותי?

על הצלחתו של מיזם ניסיוני להפרדה במקור של פסולת אורגנית מחנויות ירקות ופירות

מפעל ענק שמייצר ממרכיבי הפסולת שיש להם ערכים קלוריים גבוהים, תערובת גרוסה של פסולת יבשה המשמשת תחליף לדלקי מחצבים

על טכנולוגיות בשלבי הפינוי והמיון שמאפשרות יצירת כלכלה מעגלית התומכת במִחזור ובצמצום הטמנת אריזות בקרקע

כדי לקדם יעילות סביבתית וכלכלה מעגלית יש להסיט את המאמצים: מהחלפת החומרים הפלסטיים – לסגירת מעגלי השימוש ולמניעת הזליגה של פלסטיק לסביבה

מהן ההשפעות הכלכליות הצפויות מהרחבת חובת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים בישראל?

המאמר מתעד ניסוי שדה שבוצע לבדיקת התערבות התנהגותית אפקטיבית להשגת הפרדת פסולת במשקי בית, הניתנת ליישום ברשויות מקומיות

מדיניות המטילה על יצרן האשפה את מלוא העלות הריאלית של הטיפול באשפה, כולל עלויות חיצוניות, יוצרת תמריץ שלילי ליצירת אשפה

חשבון לווין לפסולת מספק לראשונה מאזן של כלל סוגי הפסולת בארץ, לפי מקור, חומר עיקרי ואופן הטיפול

על ארבע גישות לטיפול בפסולת מוצקה בישראל, שהתקיימו מימי קום המדינה ועד היום: גישת הניקיון, גישת ההטמנה, גישת הקומפוסטציה וגישת המִחזור

מאמר השופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך לצמצום הפסולת המופנית להטמנה

הציבור ברובו לא מודע לעומק השפעותיהן של תרבות הצריכה וכלכלת השוק על החברה והסביבה. המאמר מציג אפשרות לשינוי תודעתי דרך טיפוח חשיבה ביקורתית של הלומד על העולם ועל התנהלותו בו

תעשיית המחזור נבלמה עקב סיכוני הקורונה. מחזור מכלי משקה נאסר בהוראת משרד הבריאות; אריזות המזון הפכו לצורך היגייני, ואינן נחשבות רק כנטל סביבתי; המאבק בכוסות החד-פעמיות נעצר; רשתות מזון מהיר בארה"ב שעברו למדיניות של BYO – Bring Your Own חזרו לכלים חד-פעמיים, לפני שנסגרו כליל. משבר הקורונה, שהחזיר את ההיגיינה לכותרות, גם מזכיר לנו כי …

Read More…