אקולוגיה וסביבה

שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

כיצד משפיע רעש ממקור אנושי על המערכות האקולוגיות היבשתיות בישראל, ואילו מהלכי אסדרה יכולים להפחית את ההשלכות השליליות של רעש זה?

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

עולם העבודה בראי משבר האקלים – מעבר צודק ותעסוקה ירוקה

מיטל פלג מזרחי, דב חנין, שיר גולדובסקי

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

מתוק חמוץ – השפעת צריכת משקאות ממותקים על הסביבה

נגה קרונפלד-שור, גל זגרון

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) משקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. ובכל זאת, השפעתה על הסביבה משמעותית ביותר

משקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. ובכל זאת, השפעתה על הסביבה משמעותית ביותר

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

השפעת משקעים, מליחות ורמות חמצן על ריכוזי חיידקים באסטואר נחל אלכסנדר

זהר ברנט-יצחקי, יהב מסיקה, עדו שוורצמן, ליעד רחמנוב

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) ניטור רציף של נחלים יוצר תמונה אמינה יותר של איכות המים, בדגש על ריכוז החיידקים, משפר את הבנת המשמעויות של הזרמת שפכים לנחלים, ועשוי לסייע במאמצי השיקום שלהם

ניטור רציף של נחלים יוצר תמונה אמינה יותר של איכות המים, בדגש על ריכוז החיידקים, משפר את הבנת המשמעויות של הזרמת שפכים לנחלים, ועשוי לסייע במאמצי השיקום שלהם

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

התוכנית האסטרטגית ליער: מתווה עקרוני לעתיד היער בישראל

מוטי קפלן, מרק שטיינגאוז, נעה טל

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) תוכנית הפעולה מציגה מצע סדור להיערכות היער בישראל לעתיד לנוכח מגמות ותובנות שנרכשו לאורך השנים, תחזית גידול אוכלוסיית הארץ, ותרחישים אפשריים לשינוי דפוסי פנאי ונופש, אורחות החיים ועוד

תוכנית הפעולה מציגה מצע סדור להיערכות היער בישראל לעתיד לנוכח מגמות ותובנות שנרכשו לאורך השנים, תחזית גידול אוכלוסיית הארץ, ותרחישים אפשריים לשינוי דפוסי פנאי ונופש, אורחות החיים ועוד

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

המחקר המוצג מדגים כיצד ניטור ביולוגי תורם להבנה טובה יותר של החשיפה האמיתית של האוכלוסייה למזהמים סביבתיים

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

מָאסדַר והליין בניאום ‒ ערים מדבריות בנות-קיימא, טכנולוגיות חדשניות וממון מופלג

תגית כלימור

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) אמירויות המפרץ, המחפשות את דרכן בעידן שלאחר הפסקת השימוש בנפט, משתמשות במשאביהן הכלכליים המופלגים ליצירת ערי המדבר העתידיות

אמירויות המפרץ, המחפשות את דרכן בעידן שלאחר הפסקת השימוש בנפט, משתמשות במשאביהן הכלכליים המופלגים ליצירת ערי המדבר העתידיות

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

עשרים שנות ניטור במפרץ אילת – מה למדנו ובמה הועלנו?

אמציה גנין

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

כיצד משפיע מתן שמות למערכות מזג אוויר קיצוניות על המודעות אליהן וההיערכות לקראתן

עמית סביר

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) מילים יוצרות תודעה, ותודעה מייצרת מציאות. על פי השירות המטאורולוגי, מתן שמות למערכות מזג אוויר חריגות – חורפיות וקיציות – מעלה את המודעות וההכנה של גופי החירום, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה לקראתן

מילים יוצרות תודעה, ותודעה מייצרת מציאות. על פי השירות המטאורולוגי, מתן שמות למערכות מזג אוויר חריגות – חורפיות וקיציות – מעלה את המודעות וההכנה של גופי החירום, הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה לקראתן

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

בתום שלושה עשורים של ממשק פעיל: האם אנו מצליחים למנוע את הכחדתם של דורסים בסכנת הכחדה?

אוהד הצופה

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) הכחדת מיני עופות דורסים רבים בישראל נמנעת בזכות מאמץ כביר, פעולות יצירתיות וחדשנות טכנולוגית. אך למרות כל זאת, עתידם לוט בערפל, בשל הסכנות ואיומים בישראל ובארצות השכנות

הכחדת מיני עופות דורסים רבים בישראל נמנעת בזכות מאמץ כביר, פעולות יצירתיות וחדשנות טכנולוגית. אך למרות כל זאת, עתידם לוט בערפל, בשל הסכנות ואיומים בישראל ובארצות השכנות

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

בצורות חקלאיות בישראל בעתיד של אקלים משתנה 

יותם מנחם, רואי בן-דוד, אהוד שטרובך

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) "כאן שיבולים עומדות במתח" – הפחתה בכמות המשקעים עלולה לגרום לעקת מים בשדות חיטה, לפגוע בתהליך הגדילה ובהתפתחות התקינה, להביא לירידה ביבול ואף לאובדן שלו

"כאן שיבולים עומדות במתח" – הפחתה בכמות המשקעים עלולה לגרום לעקת מים בשדות חיטה, לפגוע בתהליך הגדילה ובהתפתחות התקינה, להביא לירידה ביבול ואף לאובדן שלו

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

סקירת הספר: לְשָמְרָהּ – קהילות מקיימות ואקולוגיות בישראל

ניר ברק

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) ספר חדש המביא לקדמת הבמה את אתגר היצירה והטיפוח של קהילות אזרחיות שמקדמות אורח חיים מקיים

ספר חדש המביא לקדמת הבמה את אתגר היצירה והטיפוח של קהילות אזרחיות שמקדמות אורח חיים מקיים

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

התאוששות מפתיעה של דגי שוניות האלמוגים באילת לאחר סערה נדירה

טל גבריאל, לירז לוי, יונתן בלמקר, אסף זבולוני

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) מאמצי שימור מקומיים יכולים למתן השפעות שליליות של אירועי קיצון, כגון סערות, ולהגביר את יציבות המערכות האקולוגיות ואת קצב התאוששותן

מאמצי שימור מקומיים יכולים למתן השפעות שליליות של אירועי קיצון, כגון סערות, ולהגביר את יציבות המערכות האקולוגיות ואת קצב התאוששותן

גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

ההזדמנויות הסביבתיות הטמונות במהפכת הבינה המלאכותית

אור פילק

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) המהפכה הבאה? טכנולוגיית הבינה המלאכותית טומנת בחובה הבטחה גדולה, גם בתחומי הסביבה, אך מתלווים אליה גם סיכונים אפשריים והשפעות שליליות על הסביבה

המהפכה הבאה? טכנולוגיית הבינה המלאכותית טומנת בחובה הבטחה גדולה, גם בתחומי הסביבה, אך מתלווים אליה גם סיכונים אפשריים והשפעות שליליות על הסביבה

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

ירידה בצריכת חשמל בישראל ובארה"ב בזמני סגרים במהלך מגפת הקורונה

זהר ברנט-יצחקי, דור שאול, עמרי ביטון, אמיר לינדר

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) צריכת חשמל נמוכה יותר בזמן סגרים, שנגרמה בין היתר ממעבר לעבודה מהבית ומצמצום המסחר, מראה כי קיים פוטנציאל להפחתת צריכת החשמל ולייעול השימוש באנרגיה תוך נקיטת צעדים פשוטים יחסית, שיכולים לתרום לאיכות האוויר ולמנוע בזבוז משאבים מיותרים.

צריכת חשמל נמוכה יותר בזמן סגרים, שנגרמה בין היתר ממעבר לעבודה מהבית ומצמצום המסחר, מראה כי קיים פוטנציאל להפחתת צריכת החשמל ולייעול השימוש באנרגיה תוך נקיטת צעדים פשוטים יחסית, שיכולים לתרום לאיכות האוויר ולמנוע בזבוז משאבים מיותרים.

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

סוגיות מדיניות מפציעות בתחום השפעות משבר האקלים על יחסים בין-לאומיים

גדעון בכר

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) למשבר האקלים צפויות להיות השלכות מדיניות וגאופוליטיות מרחיקות לכת בעשורים הבאים, שחלק מהן אנחנו עדיין לא מסוגלים לדמיין. אילו השלכות ניתן להעלות על הדעת כבר כעת?

למשבר האקלים צפויות להיות השלכות מדיניות וגאופוליטיות מרחיקות לכת בעשורים הבאים, שחלק מהן אנחנו עדיין לא מסוגלים לדמיין. אילו השלכות ניתן להעלות על הדעת כבר כעת?

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

פיתוח מערך חדש של סקרי יער בקק"ל

אסף קרואני, רוני טל

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) מרוב עצים לא ראו את היער. לאורך עשרות שנים נוטר מצאי העצים ביערות קק"ל באמצעות 'סקר מצאי', שמיפה בעיקר את צמרות האורנים הגבוהים. לאחרונה הוחלף סקר בסיסי זה במיפוי תלת-ממדי, הכולל גם את כל מה שצומח מתחת לאורנים – חורש, שיחים, צומח עשבוני וכדומה. איזו תועלת יש בכך לניהול היער?

מרוב עצים לא ראו את היער. לאורך עשרות שנים נוטר מצאי העצים ביערות קק"ל באמצעות 'סקר מצאי', שמיפה בעיקר את צמרות האורנים הגבוהים. לאחרונה הוחלף סקר בסיסי זה במיפוי תלת-ממדי, הכולל גם את כל מה שצומח מתחת לאורנים – חורש, שיחים, צומח עשבוני וכדומה. איזו תועלת יש בכך לניהול היער?

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

משחקים בחשמל – שימוש בתורת המשחקים לקידום הקמת מערכות סולאריות על גגות מבני דיור ציבורי כמנוע לצמצום העוני האנרגטי ולהגדלת הצדק החלוקתי

חן כהן, איתי דאבוש, עינת חלפון

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) איך יוצרים מנגנון חברתי-כלכלי להקמת מערכות סולאריות על גגות מבני דיור ציבורי, באופן שיקדם את השגת יעדי משק האנרגיה הישראלי ואת הצדק החלוקתי ויגדיל את הרווחה החברתית?

איך יוצרים מנגנון חברתי-כלכלי להקמת מערכות סולאריות על גגות מבני דיור ציבורי, באופן שיקדם את השגת יעדי משק האנרגיה הישראלי ואת הצדק החלוקתי ויגדיל את הרווחה החברתית?

גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

רגע היסטורי בתולדות אמנת המגוון הביולוגי – אושרה תוכנית אסטרטגית גלובלית חדשה ושאפתנית

תמר רביב, אנה טרכטנברוט

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) איך מדינות העולם מתכוונות לעצור את אובדן המגוון הביולוגי, להפוך את מגמת ההתדרדרות ולאפשר את שיקום הטבע לטובת בני האדם וכדור הארץ?

איך מדינות העולם מתכוונות לעצור את אובדן המגוון הביולוגי, להפוך את מגמת ההתדרדרות ולאפשר את שיקום הטבע לטובת בני האדם וכדור הארץ?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

סקירת הספר: המצאות הטבע – איך לייצר חדשנות בהשראת הטבע?

בלה ברדה ברקת

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) כיצד ניתן לרתום את המומחיות של הטבע בפתרון בעיות ובמציאת מערכות יעילות, מתפקדות ומאוזנות לטובת פיתוחים טכנולוגיים?

כיצד ניתן לרתום את המומחיות של הטבע בפתרון בעיות ובמציאת מערכות יעילות, מתפקדות ומאוזנות לטובת פיתוחים טכנולוגיים?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

שימוש בחוש הריח של כלבים לזיהוי מוקדם של מחלות ומזיקים בחקלאות

עירית גזית

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) ידידה הטוב ביותר של הסביבה. כיצד כלבים מסייעים להפחתת השימוש בחומרי הדברה ולצמצום בזבוז מזון?

ידידה הטוב ביותר של הסביבה. כיצד כלבים מסייעים להפחתת השימוש בחומרי הדברה ולצמצום בזבוז מזון?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

מיזם לאישוש אוכלוסיית צולל הביצות בישראל באמצעות השבה לטבע מגן החיות התנ"כי

נדב גנות, אריאל קדם, אוהד הצופה, מיכל ארז, נילי אבני-מגן

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) צוללים קדימה! עד כמה אנו קרובים להשגת יעד הקינון – 50 זוגות – של צולל הביצות, מין ממשפחת הברווזיים הנמצא בסכנת הכחדה מקומית?

צוללים קדימה! עד כמה אנו קרובים להשגת יעד הקינון – 50 זוגות – של צולל הביצות, מין ממשפחת הברווזיים הנמצא בסכנת הכחדה מקומית?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

כיצד ניתן למנוע את האסון האקולוגי הבא של זיהום נחל משפכים חומציים?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

מצב חיות הבר בישראל בעשור האחרון – עדות לתרומת פעולות השימור והממשק

נעם לידר, תמי קרן-רותם

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) טוב לחיות בישראל! להוציא את הנשר והלוטרה, מצבם של עשרות מיני חיות בר שנבדקו נשאר יציב או השתפר

טוב לחיות בישראל! להוציא את הנשר והלוטרה, מצבם של עשרות מיני חיות בר שנבדקו נשאר יציב או השתפר

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

ביוש רגולטורי אקלימי ­– כלי חדשני להתמודדות ממשלתית עם חברות התורמות למשבר האקלים

שרון ידין

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) לא תמיד בושה לבייש. מתי מדיניות של ביוש היא כלי ראוי במסגרת מאמצי הממשלה למתן את שינוי האקלים?

לא תמיד בושה לבייש. מתי מדיניות של ביוש היא כלי ראוי במסגרת מאמצי הממשלה למתן את שינוי האקלים?

גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

עיר-אוכל – אוכל כמערכת עירונית

נטע לב-רן

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה מאמר דעה הקורא להכרה ב'אוכל' כמערכת עירונית הדורשת התייחסות מעמיקה וכוללנית. איך נראית מערכת האוכל של מקום מגוריכם?

מאמר דעה הקורא להכרה ב'אוכל' כמערכת עירונית הדורשת התייחסות מעמיקה וכוללנית. איך נראית מערכת האוכל של מקום מגוריכם?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

סוף מעשה במחשבה תחילה ‒ תכנון נכון יכול להפחית את החום בעיר. האם זה אפשרי גם בישראל?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

מקורם של 10%–8 מפליטות גזי החממה בישראל הוא במטמנות. מה עושה בנידון המשרד להגנת הסביבה?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

כאשר רוח היזמות הישראלית נרתמת לפיתוח טכנולוגיות למיתון שינוי האקלים, פוטנציאל הרווח – הכלכלי והאקלימי – אדיר

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

אוזון – הטוב, הרע והסיפור של גוש עציון

גבריאלה אדלר, אלינור גינזבורג

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) מה הקשר בין היותה של ישראל ארץ שטופת שמש ובה תעשייה מפותחת והרבה יותר מדי כלי רכב לבין רמות זיהום אוזון יוצאות דופן מבחינה עולמית?

מה הקשר בין היותה של ישראל ארץ שטופת שמש ובה תעשייה מפותחת והרבה יותר מדי כלי רכב לבין רמות זיהום אוזון יוצאות דופן מבחינה עולמית?

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

סקירת הספר: הכחדות ותמורות – עולם החי בעברה של ארץ ישראל

אורי רול

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) הספר הוא קריאת חובה למתעניינים בטבע של ישראל, בהיסטוריה שלה ובקשר אדם–סביבה, ולמעוניינים לראות את ישראל מזווית שטרם נחשפה

הספר הוא קריאת חובה למתעניינים בטבע של ישראל, בהיסטוריה שלה ובקשר אדם–סביבה, ולמעוניינים לראות את ישראל מזווית שטרם נחשפה

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

פרויקט תקדימי של עמותת נח לשמירה ולהגנה על בעלי החיים במתחמי התחדשות עירונית

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

"מה עניין שמיטה למשבר האקלים"? מסרים מתחדשים ופרקטיקה סביבתית סביב שנת השמיטה התשפ"ב בישראל

עינט קרמר

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) אילו רעיונות ופרקטיקות משמריות המופיעות ביהדות, יכולים אנשי סביבה לאמץ להתנהלות במציאות של משבר אקלים? כיצד ניתן לגייס את האוכלוסייה הדתית לעשייה הסביבתית הנדרשת בעת הזו?

אילו רעיונות ופרקטיקות משמריות המופיעות ביהדות, יכולים אנשי סביבה לאמץ להתנהלות במציאות של משבר אקלים? כיצד ניתן לגייס את האוכלוסייה הדתית לעשייה הסביבתית הנדרשת בעת הזו?

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

ליקוט מתחשב של פטריות בר ביערות ישראל

דליה לוינסון, אסף קרואני

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) בהיעדר מידע מחקרי מספק באשר להשפעת תופעת ליקוט פטריות ביערות על התפוצה והיבול של הפטריות, עולה החשש שליקוט נרחב עלול לפגוע באוכלוסיות פטריות הבר ואף להוביל לפגיעה במערכת האקולוגית של היער. לפיכך מובאים מספר כללים לליקוט מתחשב

בהיעדר מידע מחקרי מספק באשר להשפעת תופעת ליקוט פטריות ביערות על התפוצה והיבול של הפטריות, עולה החשש שליקוט נרחב עלול לפגוע באוכלוסיות פטריות הבר ואף להוביל לפגיעה במערכת האקולוגית של היער. לפיכך מובאים מספר כללים לליקוט מתחשב

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

היערכות משק המים לשינויים בהפעלתה ובייעודה של הכינרת

גיורא שחם

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) שינוי הכיוון של זרימת המים במערכת הארצית הוא מפנה היסטורי ושינוי נוסף בסדרי בראשית. מהן המשמעויות והיתרונות של השינוי האסטרטגי במשק המים הלאומי?

שינוי הכיוון של זרימת המים במערכת הארצית הוא מפנה היסטורי ושינוי נוסף בסדרי בראשית. מהן המשמעויות והיתרונות של השינוי האסטרטגי במשק המים הלאומי?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

ייצור אריזות מזון מתכלות מפלסטיק ביולוגי שמקורו בפסולת מזון

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

"שמש יזרעאל" ‒ מיצוי הפוטנציאל לייצור חשמל מאנרגיה סולארית במועצות אזוריות

יערה בן נחום, דורון מרקל

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) אנרגיה פוטנציאלית ‒ למה 84% מפוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית על גבי גגות במועצה האזורית עמק יזרעאל עדיין אינו מנוצל?

אנרגיה פוטנציאלית ‒ למה 84% מפוטנציאל ייצור האנרגיה הסולארית על גבי גגות במועצה האזורית עמק יזרעאל עדיין אינו מנוצל?

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

מהסברה לאסדרה – ים בטוח לכרישים ולאדם בחדרה

עתרת שבתאי, ארז ירוחם, הדס גן-פרקל, אלון רוטשילד

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) בחופי ישראל מתרחשת תופעה ייחודית ונדירה ביותר בעולם, של התקבצות כרישים סמוך לתחנות הכוח החופיות. החברה להגנת הטבע מציעה עקרונות יסוד למתן מענה להסדרת שלום הכרישים והאדם במרחב מצומצם זה

בחופי ישראל מתרחשת תופעה ייחודית ונדירה ביותר בעולם, של התקבצות כרישים סמוך לתחנות הכוח החופיות. החברה להגנת הטבע מציעה עקרונות יסוד למתן מענה להסדרת שלום הכרישים והאדם במרחב מצומצם זה

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל לנוכח היקפי ההתפלה בישראל והיעדר מדיניות העשרת מלח ביוד – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

זהר ברנט-יצחקי

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

בעקבות סכנת הידבקות מטיילים במחלת העכברת – פעולות לצמצום זיהומים ומחלות הקשורים לזרימות מים ולשפיעות באגן ההיקוות של הכינרת

אילן צדיקוב

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

יוצרים יש מאין – יצירת בתי גידול לחים בבריכות דגים נטושות

דן אלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) במאה השנים האחרונות בתי הגידול הלחים הטבעיים של ישראל יובשו, זוהמו או עברו שינוי מבני ותפקודי, והוחלפו לרוב במקווי מים מלאכותיים לאגירת מים, לטיהור שפכים ולגידול דגים. אתגרי שמירת הטבע בישראל והמשבר בענף המדגה מספקים הזדמנות ליצור בתי גידול לחים על בריכות דגים נטושות

במאה השנים האחרונות בתי הגידול הלחים הטבעיים של ישראל יובשו, זוהמו או עברו שינוי מבני ותפקודי, והוחלפו לרוב במקווי מים מלאכותיים לאגירת מים, לטיהור שפכים ולגידול דגים. אתגרי שמירת הטבע בישראל והמשבר בענף המדגה מספקים הזדמנות ליצור בתי גידול לחים על בריכות דגים נטושות

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

פסולת ימית – בעיה עולמית: ממצאים מרכזיים ביחס להיקף הזיהום, השפעותיו והנתיב לפתרון

גליה פסטרנק

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) צוות מומחים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם מספק הערכה עולמית של היקף הפסולת הימית, המשמעויות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שלה, ובוחן פתרונות אפשריים לבעיה

צוות מומחים מטעם תוכנית הסביבה של האו"ם מספק הערכה עולמית של היקף הפסולת הימית, המשמעויות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שלה, ובוחן פתרונות אפשריים לבעיה

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

הסכם קצא"א – Med-Red: מיפוי הסיכונים לישראל והמלצות מדיניות

בן בלק, עדי לוי

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

הלגיטימיות של הכללת הדברה כימית זהירה ומדויקת בסל הכלים לטיפול במינים פולשים בשטחים טבעיים וטבעיים למחצה

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

מצב הנחלים השתפר, אך הוא רחוק מלהשביע רצון

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

על הסתייעות בידע המקומי בתהליכי השיקום והפיתוח של נחל תנינים וסביבותיו ותרומתה לניהול מיטבי של האגן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

תכנון נחלים בהשראת תמ"א אחת

מוטי קפלן, אסף זנזורי, דנה אלשטיין, דנה טבצ'ניק, אבי אוזן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים

המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

כשנהרות קמים לתחייה – על הקשר בין שיקום נהרות לתהליכים של התחדשות עירונית

בן בלק, תמיר ארביב

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל חשיפת נהרות – River Daylighting – היא מגמה עולמית שהולכת ותופסת תאוצה, ובליבה עומדת קריאה לשחרור נהרות מ'כלאם' והשבתם, ככל הניתן, למצבם הטבעי

חשיפת נהרות – River Daylighting – היא מגמה עולמית שהולכת ותופסת תאוצה, ובליבה עומדת קריאה לשחרור נהרות מ'כלאם' והשבתם, ככל הניתן, למצבם הטבעי

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

נחלים כבוני שלד עירוני

יעל המרמן סולר, מוטי קפלן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל בכוחם של הנחלים העירוניים ליצור שלד עירוני – בסיס למערכת החללים העירוניים הירוקים והציבוריים, שהשכונות העירוניות פונות אליו ומקושרות אליו

בכוחם של הנחלים העירוניים ליצור שלד עירוני – בסיס למערכת החללים העירוניים הירוקים והציבוריים, שהשכונות העירוניות פונות אליו ומקושרות אליו

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד

איתי פרימן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ

האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

סיכונים ממצבורי נוזלים תעשייתיים באגני רשות ניקוז ים המלח

גלעד ספיר, איתי פרימן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל בעקבות הזיהום הקשה בנחל אשלים נערך סקר במטרה לבחון את הסיכונים הטמונים במצבורי נוזלים תעשייתיים על הנחלים בסביבתם ולגבש מדיניות בנושא

בעקבות הזיהום הקשה בנחל אשלים נערך סקר במטרה לבחון את הסיכונים הטמונים במצבורי נוזלים תעשייתיים על הנחלים בסביבתם ולגבש מדיניות בנושא

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

התפרצות קנה מצוי בבתי גידול לחים בישראל – ביולוגיה וממשק

אביב אבישר, עודד כהן, דב גולדווין, אורי רמון, עמית מדינה, סיגל עוז, אורי מורן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה

הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

שיקום אקו-הידרולוגי של נחלים ומעיינות במקרקעי הייעור של קק"ל

אורית סקוטלסקי, גלעד אוסטרובסקי, דורון מרקל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל קק"ל מפתחת עקרונות וכלים לשיקום אקו-הידרולוגי של נחלים ומעיינות במקרקעי הייעור, כשנטיעת עצים היא רק מרכיב אחד בתוך סל פעולות שיקום הנחלים

קק"ל מפתחת עקרונות וכלים לשיקום אקו-הידרולוגי של נחלים ומעיינות במקרקעי הייעור, כשנטיעת עצים היא רק מרכיב אחד בתוך סל פעולות שיקום הנחלים

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

יתוש הטיגריס האסייני בישראל – סיכונים בריאותיים, ניטור והסברה

עדי לוי, טלי ברמן אלפורט, נועם ואן דר האל, קרני קריגל

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?

להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

מידע מרשתות חברתיות – שימוש במשאב ייחודי וחדשני במחקרי סביבה וקיימות

אנדראה גרמנדי

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) הרשת הסביבתית – מה יכולים חוקרי סביבה וקיימות ללמוד מהמידע העצום שהמבלים בטבע מעלים לרשתות החברתיות?

הרשת הסביבתית – מה יכולים חוקרי סביבה וקיימות ללמוד מהמידע העצום שהמבלים בטבע מעלים לרשתות החברתיות?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה

אפרת הדס, גל זגרון, ציפי סבג פרידקין, אורי נווה

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.

בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

היער מחדש פניו – על הכשרת הדור הבא של יערניות ויערנים לניהול החורש והיער בישראל

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

חלוקת הטוב: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-שוויון חברתי?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

הדגמים המרחביים והעיתיים של דליפות נפט מאוניות בים התיכון

סמיון פולינוב, רויטל בוקמן, נעם לוין

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון

על אף ירידה משמעותית בשלושים השנים האחרונות במספר דליפות הנפט בים עקב תאונות, נתוני חישה מרחוק מצביעים על מאות כתמי נפט בשנה בים התיכון

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

השפעה של רעש מטורבינות רוח על חיות בר – התייחסות בתהליכי תכנון

יעל טף-סקר, עודד ברגר-טל, יעל לנרד, נעמה טשנר

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) רעש טורבינות עלול להפוך את בתי הגידול בסביבת הטורבינות לעוינים עבור מינים רבים של בעלי חיים הרגישים לרעש, וייתכן שבעלי חיים מסוימים יחוו פגיעה משמעותית יותר מאחרים מכיוון שהם רגישים יותר לרעש

רעש טורבינות עלול להפוך את בתי הגידול בסביבת הטורבינות לעוינים עבור מינים רבים של בעלי חיים הרגישים לרעש, וייתכן שבעלי חיים מסוימים יחוו פגיעה משמעותית יותר מאחרים מכיוון שהם רגישים יותר לרעש

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

חשיפת מבוגרים בישראל לקבוצת תרכובות סינתטיות לא פריקות: תוצאות ממחקר חלוץ

זהר ברנט-יצחקי, תמר ברמן

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) תוצאות ראשוניות מסקר הניטור הביולוגי הראשון בישראל שבחן ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS (המוכרים מציפוי הטפלון)

תוצאות ראשוניות מסקר הניטור הביולוגי הראשון בישראל שבחן ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS (המוכרים מציפוי הטפלון)

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

הטבע העירוני בצל צמיחת מגה-ערים בישראל

עמיר בלבן

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית

הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בישראל

זהר ברנט-יצחקי, תמר ברמן

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) התוכנית מסייעת למעצבי המדיניות לקבל נתונים אמינים על חשיפת הציבור בישראל למזהמים סביבתיים ולקבל החלטות מבוססות מדע

התוכנית מסייעת למעצבי המדיניות לקבל נתונים אמינים על חשיפת הציבור בישראל למזהמים סביבתיים ולקבל החלטות מבוססות מדע

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

נמל מסחרי "ירוק" – תשתית ימית שמדברת עם הסביבה

רני עמיר

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?

מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

עצי מורשת בישראל – מסקנות מ-30 שנות מעקב אחר עצים בוגרים בישראל

ישראל גלון

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) מיהו העץ העתיק ביותר בישראל? מה גובהו של העץ הגבוה בארץ? מה היקף הגזע הרחב ביותר?

מיהו העץ העתיק ביותר בישראל? מה גובהו של העץ הגבוה בארץ? מה היקף הגזע הרחב ביותר?

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

הטיפול בצמחים פולשים בישראל צבר תאוצה מרשימה בעשר השנים האחרונות – במה התקדמנו ומהם האתגרים המרכזיים כיום?

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

יתרונות עמידות החומרים הפלסטיים לכלכלה מעגלית

עוזי קלברמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת כדי לקדם יעילות סביבתית וכלכלה מעגלית יש להסיט את המאמצים: מהחלפת החומרים הפלסטיים – לסגירת מעגלי השימוש ולמניעת הזליגה של פלסטיק לסביבה

כדי לקדם יעילות סביבתית וכלכלה מעגלית יש להסיט את המאמצים: מהחלפת החומרים הפלסטיים – לסגירת מעגלי השימוש ולמניעת הזליגה של פלסטיק לסביבה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מפסולת למשאב – הצורך בכרייה אורבנית בסביבה הבנויה בישראל

תומר פישמן, מיכל שורק, עדי מגר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת כרייה אורבנית היא הגישה הרואה את הבניינים והתשתיות כמחצבים – כחומרי הגלם לבנייה של בנייני המחר

כרייה אורבנית היא הגישה הרואה את הבניינים והתשתיות כמחצבים – כחומרי הגלם לבנייה של בנייני המחר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

שימוש בפיתוחים טכנולוגיים במִחזור פסולת אריזות

רני איידלר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת על טכנולוגיות בשלבי הפינוי והמיון שמאפשרות יצירת כלכלה מעגלית התומכת במִחזור ובצמצום הטמנת אריזות בקרקע

על טכנולוגיות בשלבי הפינוי והמיון שמאפשרות יצירת כלכלה מעגלית התומכת במִחזור ובצמצום הטמנת אריזות בקרקע

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מפעל ה-RDF הזניק את תל-אביב ושכנותיה אל סף 40% מִחזור והשבה

ריבה ולדמן, יפתח ענבר, גיל ליבנה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מפעל ענק שמייצר ממרכיבי הפסולת שיש להם ערכים קלוריים גבוהים, תערובת גרוסה של פסולת יבשה המשמשת תחליף לדלקי מחצבים

מפעל ענק שמייצר ממרכיבי הפסולת שיש להם ערכים קלוריים גבוהים, תערובת גרוסה של פסולת יבשה המשמשת תחליף לדלקי מחצבים

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

הפרדת פסולת אורגנית של ירקנים ברמת-גן

דנה זיו, יפתח ענבר, ריבה ולדמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת על הצלחתו של מיזם ניסיוני להפרדה במקור של פסולת אורגנית מחנויות ירקות ופירות

על הצלחתו של מיזם ניסיוני להפרדה במקור של פסולת אורגנית מחנויות ירקות ופירות

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

קומפוסטציה ביתית בבנייני דירות – ניתוח הגורמים להשתתפות במיזם 'מהפח ירוק' בירושלים

יונתן פליטמן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת האם בערים שרוב תושביהן אינם בעלי חצרות פרטיות אלא חיים בבניינים משותפים, ניתן לבצע קומפוסטציה בהיקף משמעותי?

האם בערים שרוב תושביהן אינם בעלי חצרות פרטיות אלא חיים בבניינים משותפים, ניתן לבצע קומפוסטציה בהיקף משמעותי?

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

המרת פסולת למזון איכותי לבעלי חיים בעזרת זבוב החייל השחור

יובל גלעד, איציק שחר

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת באמצעות רימות הזבוב ניתן להפוך כמעט כל סוג של פסולת אורגנית למקור חלבון איכותי המתאים להזנת חיות משק וחיות מחמד

באמצעות רימות הזבוב ניתן להפוך כמעט כל סוג של פסולת אורגנית למקור חלבון איכותי המתאים להזנת חיות משק וחיות מחמד

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

מפסולת צמחית, הכוללת גזם עירוני ופסולת מחזור נייר, ניתן לייצר אתנול, מוצר במחסור בתקופת הקורונה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

צילום תרמי כאמצעי לזיהוי בעירות פנימיות ושחרור ביוגז באתרי הטמנת פסולת

דרור נחמיאס, יובל עשת

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת באמצעות צילום תרמי ניתן לזהות שרפות תת-קרקעיות במטמנות פסולת, המסכנות את בריאות האוכלוסייה הסמוכה

באמצעות צילום תרמי ניתן לזהות שרפות תת-קרקעיות במטמנות פסולת, המסכנות את בריאות האוכלוסייה הסמוכה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

השפעת פסולת שמשאירים מטיילים על חיות הבר בפארק הכרמל

עמית דולב, בן רוזנברג, איל כהן, שמוליק יידוב

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת אצל רבים מוכרת האמירה שפסולת אורגנית מתכלה עם הזמן, ולכן אין רע בהשלכתה בטבע. האם זה נכון, ואין בכך השפעה משמעותית על חיות הבר?

אצל רבים מוכרת האמירה שפסולת אורגנית מתכלה עם הזמן, ולכן אין רע בהשלכתה בטבע. האם זה נכון, ואין בכך השפעה משמעותית על חיות הבר?

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

שיקום בר-קיימא של אתרים פיראטיים לשפיכת פסולת תוך התגייסות הקהילה

אסף קרואני, גיל סיאקי

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

ניקיון השטחים הפתוחים מפסולת המושלכת בהם באופן לא חוקי הוא פעילות הכרחית, אך פתרון בר-קיימא מחייב שיקום אזורים אלה באופן שימנע מהם לשוב ולהפוך לאתרי פסולת

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

הכוח לשנות – יוזמות קהילתיות להפחתת פסולת במקור

רות אהרונוביץ, ערן בנימיני, תם שי

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת שלוש יוזמות שמהן ננסה להבין מה ניתן ללמוד מהאנשים שמניעים אותן, אם ניתן להקיש מהקטן לגדול, ומה נדרש כדי לחזק ולעודד יוזמות של אנשים שאכפת להם

שלוש יוזמות שמהן ננסה להבין מה ניתן ללמוד מהאנשים שמניעים אותן, אם ניתן להקיש מהקטן לגדול, ומה נדרש כדי לחזק ולעודד יוזמות של אנשים שאכפת להם

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

בלבול וחוסר הבנה סביב תוויות התפוגה של מוצרים ארוזים הם גורם משמעותי להיווצרות בזבוז מזון במשקי הבית

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

סיכום שנת הניסיון של מיזם הסימביוזה התעשייתית

אריק רבקין, דוד אסף, מיכאל שצ'ופק

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת ניתוח התוצאות שהושגו בשנת הניסיון של מיזם הסימביוזה תעשייתית, המבוסס על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים לניצול מיטבי של המשאבים שלהם, כגון תוצרי לוואי ופסולת

ניתוח התוצאות שהושגו בשנת הניסיון של מיזם הסימביוזה תעשייתית, המבוסס על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים לניצול מיטבי של המשאבים שלהם, כגון תוצרי לוואי ופסולת

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

חשבון לוויין לפסולת – מאזן זרמי הפסולת בישראל

תומר כהן, משה ינאי

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת חשבון לווין לפסולת מספק לראשונה מאזן של כלל סוגי הפסולת בארץ, לפי מקור, חומר עיקרי ואופן הטיפול

חשבון לווין לפסולת מספק לראשונה מאזן של כלל סוגי הפסולת בארץ, לפי מקור, חומר עיקרי ואופן הטיפול

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

העורב האפור – אויבה של הפאונה הטבעית?

עמית סלומון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

האם המגפה העולמית תוביל לאורח חיים מקיים יותר?

ולרי ברכיה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

כשגשם הופך לאבק – הנטל הכפול של משבר האקלים ועימותים מזוינים

קתרין-לון גרייסון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

אימוץ התקנה המחייבת בנייה ירוקה בכלל ישראל כרכיב מרכזי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה

בני כהן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

החלת תקן הבנייה הירוקה כמחייב ברמה הארצית היא רכיב יסודי באסטרטגיה הלאומית להפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה, ומשמעה יישור קו בסיסי ונקודת זינוק למטרות שניצבות לפנינו – יצירת מרחב בנוי בר-קיימא ודל-פחמן.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

ביקורת על הספר: "דמותה של ארץ" מאת יואב שגיא

יורם יום-טוב

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

ספרו של יואב שגיא מסכם כיצד התפתחה שמירת הטבע בישראל בעשרות השנים האחרונות, וזאת מנקודת מבט אישית של מי שהיה מעורב עמוקות בבנייתה של שמירת הטבע בישראל במשך כמעט 60 שנה.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

ביקורת על הספר: היבטים כלכליים של איכות סביבה

ערן פייטלסון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) לתמורות כלכליות יש השלכות סביבתיות נרחבות עוד מימי המהפכה התעשייתית, ומנגד – השפעות האדם על הסביבה עלולות להשפיע באופן נרחב על הכלכלה המקומית והעולמית.

לתמורות כלכליות יש השלכות סביבתיות נרחבות עוד מימי המהפכה התעשייתית, ומנגד – השפעות האדם על הסביבה עלולות להשפיע באופן נרחב על הכלכלה המקומית והעולמית.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

נחל אשלים זוהם כאשר נפרץ קיר סוללה של אחת מבריכות אגירת השפכים במפעל כיל רותם. בעקבות האירוע החליטה רשות הטבע והגנים להקים תוכנית ניטור בנחל וסביבותיו. ממצאים ראשונים – כאן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

"התישאר פינה ללא רעש?" – 40 שנה לכנס חצבה

בני פירסט, איריס האן

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

בדיוק לפני 40 שנה, על רקע פינוי סיני והעברת תשתיות רבות לנגב, התכנסו אנשי רוח לדון במתח המתקיים בין פיתוח ושמירת טבע – עמוס עוז, חיים גורי, עמוס קינן וס' יזהר

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

ניהול חיות בר גדולות תוך טיפוח קיימות עירונית – המקרה של פארק עמק הצבאים

יעל המרמן סולר, עומר דראל

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) עמק הצבאים בירושלים הוא פארק הטבע העירוני הקהילתי הגדול בישראל. קיומו והישרדותו של יונק גדול כגון הצבי הישראלי בתוך שטח עירוני אינם דבר טריוויאלי וכך גם "השבתו" לעמק.

עמק הצבאים בירושלים הוא פארק הטבע העירוני הקהילתי הגדול בישראל. קיומו והישרדותו של יונק גדול כגון הצבי הישראלי בתוך שטח עירוני אינם דבר טריוויאלי וכך גם "השבתו" לעמק.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

התמודדות עם חיות בר בסביבה העירונית

יעל זילברשטיין-ברזידה, שמוליק יידוב

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

תמ"א אחת – היבטים אקולוגיים וסביבתיים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

תמ"א אחת היא תוכנית מתאר ארצית, הכוללת ומאחדת את מרבית תוכניות המתאר הארציות בדרך תמציתית ובהירה. התוכנית הוכנה על פי החלטת ממשלת ישראל במרץ 2012 מתוך רצון להקל על תהליכי תכנון ואישור של תוכניות פיתוח לסוגיהן ולפשט אותם

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

תכנון התחדשות עירונית במגזר הערבי

נועה זרמון ברנט, מיכל שורק, גורי נדלר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) היעדר הכדאיות הכלכלית למנגנוני ההתחדשות בערים ערביות נובע מערך קרקעות נמוך, היעדר רישום בעלויות על קרקע וריבוי בעלויות עליה, מבנה חברתי ותרבותי, חוסר אמון במערכת התכנון והממשל, ועוד

היעדר הכדאיות הכלכלית למנגנוני ההתחדשות בערים ערביות נובע מערך קרקעות נמוך, היעדר רישום בעלויות על קרקע וריבוי בעלויות עליה, מבנה חברתי ותרבותי, חוסר אמון במערכת התכנון והממשל, ועוד

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מפת דרכים לקידום ולהרחבת ההטמעה של ממשקים תומכי סביבה – 'משארים טבעיים' ו'שולי שדות' – בחקלאות הישראלית

הילה גיל, עדי לוי, אורי רמון, גיא רותם, ירון זיו

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
alt

איסוף והנבטה של מינים קשי נביטה עבור הייעור בישראל

חגי יבלוביץ'

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לצורך הקמת יערות בני-קיימא דרושים שתילים איכותיים. הדרך לגידול שתילים כאלה מתחילה לרוב בזרעים, ובמקרים אחרים בריבוי מייחורים. צוות מדור זרעים ומשתלות של קק"ל מאתר ברחבי הארץ עצים מצטיינים בעלי תכונות רצויות, כגון עמידות ליובש, למזיקים ולמחלות, ואוסף מהם פירות וזרעים.

לצורך הקמת יערות בני-קיימא דרושים שתילים איכותיים. הדרך לגידול שתילים כאלה מתחילה לרוב בזרעים, ובמקרים אחרים בריבוי מייחורים. צוות מדור זרעים ומשתלות של קק"ל מאתר ברחבי הארץ עצים מצטיינים בעלי תכונות רצויות, כגון עמידות ליובש, למזיקים ולמחלות, ואוסף מהם פירות וזרעים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מסחר בין-לאומי והפצת נגיפים ומחלות לאדם ולסביבה

דפנה דיסני

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה יש אנשים שלצאת לקניות עושה להם כאב ראש, אז אולי לא מפתיע שמסחר בין-לאומי יכול ליצור מגפות....

יש אנשים שלצאת לקניות עושה להם כאב ראש, אז אולי לא מפתיע שמסחר בין-לאומי יכול ליצור מגפות....

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

זרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונה

נדב לוי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מיהו הפנגולין? אחד מבעלי החיים המבוקשים ביותר בשוקי אסיה, וככל הנראה יונק הבר הנסחר ביותר בעולם

מיהו הפנגולין? אחד מבעלי החיים המבוקשים ביותר בשוקי אסיה, וככל הנראה יונק הבר הנסחר ביותר בעולם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

הגבלת הסחר בחיות בר – כך נמנע את התפרצות המגפה הבאה

תמר רביב, סיימון נמצוב

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה הניצול המוגבר של חיות בר על-ידי האדם יוצר הזדמנויות לזליגה של מחלה שיש לה פוטנציאל להפוך למגפה שתתפרץ בקרב האדם

הניצול המוגבר של חיות בר על-ידי האדם יוצר הזדמנויות לזליגה של מחלה שיש לה פוטנציאל להפוך למגפה שתתפרץ בקרב האדם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

קורונה והפחתת זיהום אוויר – ההיבט הכלכלי

עשהאל גרינפלד, ניר בקר

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה כחודש של סגר והגבלות תנועה יצרו הפחתה חסרת תקדים בזיהום האוויר – מעין "ניסוי" לא מכוון הממחיש את התועלת הצפויה מהפחתה בפליטות מזהמים. הערכה כלכלית של השפעות ההפחתה מאפשרת קבלת החלטות מושכלת הנוגעת למחירן הכלכלי של הגבלות נסועה תוך התייחסות לתועלת הכלכלית מצעדים אחרים להפחתת זיהום האוויר בישראל

כחודש של סגר והגבלות תנועה יצרו הפחתה חסרת תקדים בזיהום האוויר – מעין "ניסוי" לא מכוון הממחיש את התועלת הצפויה מהפחתה בפליטות מזהמים. הערכה כלכלית של השפעות ההפחתה מאפשרת קבלת החלטות מושכלת הנוגעת למחירן הכלכלי של הגבלות נסועה תוך התייחסות לתועלת הכלכלית מצעדים אחרים להפחתת זיהום האוויר בישראל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

חשיבות החקלאות הישראלית במשבר הקורונה ובמשברים העתידיים

ליאורה שאלתיאל הרפז, חיה רק יהלום

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה במגפת הקורונה הסתבר שתחושת הביטחון במערכת מזון הפועלת בהתאם לעקרונות השוק החופשי הייתה כוזבת. המסקנה היא שיש לחזק את המערכת החקלאית הישראלית ולפקח עליה כדי להשיג ביטחון תזונתי

במגפת הקורונה הסתבר שתחושת הביטחון במערכת מזון הפועלת בהתאם לעקרונות השוק החופשי הייתה כוזבת. המסקנה היא שיש לחזק את המערכת החקלאית הישראלית ולפקח עליה כדי להשיג ביטחון תזונתי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

טיפול בפסולת בראייה עדכנית של בריאות האדם והסביבה לקראת היציאה ממשבר הקורונה

אילן כץ

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה הקורונה עשתה את הלא ייאמן והצליחה לקבוע סדר יום על פי שיקולי בריאות ולא על פי שיקולים כלכליים. ביציאה מהמשבר, הכלכלה תדרוש את חלקה, ויש חשש שנושא הסביבה יידחק בחזרה אל מאחורי שיקולים של כלכלה ושל בריאות הציבור

הקורונה עשתה את הלא ייאמן והצליחה לקבוע סדר יום על פי שיקולי בריאות ולא על פי שיקולים כלכליים. ביציאה מהמשבר, הכלכלה תדרוש את חלקה, ויש חשש שנושא הסביבה יידחק בחזרה אל מאחורי שיקולים של כלכלה ושל בריאות הציבור

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעת מגפת הקורונה על זיהום האוויר בישראל

אילן לוי, רוני דרורי, אמיר זלצברג, איתן מאז"ה, לבנה קורדובה-ביז'ונר, צור גלין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה סקירה של תוצאות ראשוניות של השפעות השינוי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל על פליטות מזהמי אוויר ועל ריכוזי המזהמים בסביבה בישראל

סקירה של תוצאות ראשוניות של השפעות השינוי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל על פליטות מזהמי אוויר ועל ריכוזי המזהמים בסביבה בישראל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

כיצד מגפה עולמית עשויה להשפיע על יחסנו אל ניהול משאבי המזון

אורן שלף, אייל בן-שמחון, אלי צעדי, גיא דוברת

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מגפת הקורונה צפויה לשנות את יחסנו לצריכה ולייצור של מזון באופנים הבאים: חיזוק ההסתמכות על שוק מזון מקומי ועל ריבונות מזון לאומית באמצעות תכנון אסטרטגי. ראוי שנושאים אלה יעמדו במרכז הדיון על משאבי המזון בישראל ובעולם

מגפת הקורונה צפויה לשנות את יחסנו לצריכה ולייצור של מזון באופנים הבאים: חיזוק ההסתמכות על שוק מזון מקומי ועל ריבונות מזון לאומית באמצעות תכנון אסטרטגי. ראוי שנושאים אלה יעמדו במרכז הדיון על משאבי המזון בישראל ובעולם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעת משבר הקורונה על בעלי החיים: מי ירוויח ומי יפסיד

אור שפיגל, אסף שוורץ

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מאחר שהפעילות האנושית היא בעלת עוצמה רבה, עצירתה החדה מאפשרת תגובה מהירה מצד מינים שחודרים לסביבות שנשלטות בדרך כלל על-ידי האדם. מחקר של המנגנונים המניעים תגובות אלה יאפשר לחזות תגובה במערכות שונות ולגבש תחזיות באשר לזהות המרוויחים והמפסידים ממשבר הקורונה

מאחר שהפעילות האנושית היא בעלת עוצמה רבה, עצירתה החדה מאפשרת תגובה מהירה מצד מינים שחודרים לסביבות שנשלטות בדרך כלל על-ידי האדם. מחקר של המנגנונים המניעים תגובות אלה יאפשר לחזות תגובה במערכות שונות ולגבש תחזיות באשר לזהות המרוויחים והמפסידים ממשבר הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

הקשר בין טמפרטורת הסביבה לבין תחלואה ב-COVID-19

חוה פרץ

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה נמצאה מגמה קלה של קשר שלילי בין טמפרטורה לתחלואת קורונה. מחקרים עתידיים בהקשר של התפרצות מגפת הקורונה ישפכו אור על השפעות האקלים על התחלואה

נמצאה מגמה קלה של קשר שלילי בין טמפרטורה לתחלואת קורונה. מחקרים עתידיים בהקשר של התפרצות מגפת הקורונה ישפכו אור על השפעות האקלים על התחלואה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

ניידות-יתר, סביבה ובריאות לפני הקורונה ואחריה

אראל אבינרי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה כמעט כולנו טסנו בעשור האחרון הרבה יותר מאשר לפניו, ואולי אנו אף מכירים אנשים שטסים עשרות פעמים בשנה – זה אחד ההיבטים של התופעה חדשה הנקראת "ניידות-יתר". כיצד ניידות-היתר תרמה להתפרצות של מגפת הקורונה?

כמעט כולנו טסנו בעשור האחרון הרבה יותר מאשר לפניו, ואולי אנו אף מכירים אנשים שטסים עשרות פעמים בשנה – זה אחד ההיבטים של התופעה חדשה הנקראת "ניידות-יתר". כיצד ניידות-היתר תרמה להתפרצות של מגפת הקורונה?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעות הדדיות, ישירות ועקיפות, בין מגפת הקורונה, בריאות וסביבה

קרן אגאי-שי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

ביחד ומרחוק – השפעת משבר הקורונה על המבנה העירוני והשטחים הפתוחים

דני ברויטמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה היתכנות של מגפה עתידית כבר איננה בגדר מדע בדיוני, והיא תדחוף חלק ממשקי הבית לבחון מחדש את העדפות הדיור שלהם. הביקוש לדיור ביישובים פריפריים ובהרחבות במגזר הכפרי יגבר לצד הפחתת הביקוש במרכזי הערים. במקרה כזה, ההגנה על השטחים הפתוחים עשויה להפוך למשימה קשה הרבה יותר ממה שהיא כיום

היתכנות של מגפה עתידית כבר איננה בגדר מדע בדיוני, והיא תדחוף חלק ממשקי הבית לבחון מחדש את העדפות הדיור שלהם. הביקוש לדיור ביישובים פריפריים ובהרחבות במגזר הכפרי יגבר לצד הפחתת הביקוש במרכזי הערים. במקרה כזה, ההגנה על השטחים הפתוחים עשויה להפוך למשימה קשה הרבה יותר ממה שהיא כיום

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מה ניתן ללמוד מההצפה בהפצת הפייק ניוז בעידן הקורונה?

צור בדיחי, אילת ברעם-צברי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל-עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות, ומגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה. שני הצרכים הבסיסיים שהידיעות הללו מספקות, הם משמעות ותקווה. גם אם המדע לא יכול לספק צרכים קיומיים מסוג זה כרגע, הוא כן יכול לספק תחושה של משמעות ואופטימיות

מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל-עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות, ומגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה. שני הצרכים הבסיסיים שהידיעות הללו מספקות, הם משמעות ותקווה. גם אם המדע לא יכול לספק צרכים קיומיים מסוג זה כרגע, הוא כן יכול לספק תחושה של משמעות ואופטימיות

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

צריכה ובזבוז ביום שאחרי המשבר: האם נצליח להנמיך את העקומה?

אפרת אלימלך, טלי זוהר, ריבה ולדמן, שירה דסקל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

זיהום סביבתי הנגרם ממגפת הקורונה – אמת ובדיה

גל זגרון, חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה פעילויות החיטוי כנגד נגיף הקורונה הנרחבות בקהילה הן מופרזות, מיותרות ומטעות את הציבור. מהי הסכנה האמיתית לזיהום סביבתי בגלל המגפה?

פעילויות החיטוי כנגד נגיף הקורונה הנרחבות בקהילה הן מופרזות, מיותרות ומטעות את הציבור. מהי הסכנה האמיתית לזיהום סביבתי בגלל המגפה?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

התיירות הבין-לאומית בעידן הפוסט-קורונה – המשמעות הסביבתית של צמצום התעופה והפלגות הנופש

יעל רם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה תעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?

תעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

אקלים עכשיו! על האפקטיביות של אקטיביזם סביבתי

בני פירסט

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

גל המחאה הנוכחי, שאף זכה ברשתות החברתיות להגדרה ClimActivism (מָאָבָקְלִים) הוא עליית מדרגה מהותית ביחס למאבקי הסביבה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

'אם אין לעולם עתיד, למה לי להיות תלמיד?' – מחאות האקלים של בני הנוער בישראל וקריאה לטיפוח האוריינות האקלימית במערכת החינוך

הילה לרנאו, איריס אלקחר, רקפת סלע-שפי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במחקר שעיקריו מתוארים כאן, נבחנו המניעים, הקשיים והתחושות של בני הנוער המשתתפים במחאות האקלים בארץ. במחקר נמצא היעדר שיח בנושא משבר האקלים בין בני הנוער בישראל לבין מבוגרים, לצד חוויה רגשית של פחד, כעס ועצב לנוכח נושא זה. הפער בין ממצאים אלה מטריד, שכן הוא משקף חולשה של מערכת החינוך בטיפול בנושא כה "בוער" בסדר היום העולמי

במחקר שעיקריו מתוארים כאן, נבחנו המניעים, הקשיים והתחושות של בני הנוער המשתתפים במחאות האקלים בארץ. במחקר נמצא היעדר שיח בנושא משבר האקלים בין בני הנוער בישראל לבין מבוגרים, לצד חוויה רגשית של פחד, כעס ועצב לנוכח נושא זה. הפער בין ממצאים אלה מטריד, שכן הוא משקף חולשה של מערכת החינוך בטיפול בנושא כה "בוער" בסדר היום העולמי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

ערוכים להיערכות? רשויות מקומיות בישראל ושינוי האקלים

אורלי רונן, עמיאל וסל

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שיפור הסביבה העירונית ככלי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי

גיא סטינקמפ, קרן שווץ

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה

המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תכנון מודע אקלים – ההכרח ברתימת מערכת התכנון המרחבית להתמודדות עם שינוי האקלים

מוטי קפלן, גדעון בכר, אסף זנזורי, עפרי גבאי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

ניהול נגר ככלי להפחתת סיכוני שיטפונות עקב שינוי האקלים

אורי רגב, טל רטנר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על ניהול בר-קיימא של אגן היקוות להישען על פתרונות רחבים, לשלב מענה לצורכי האדם והסביבה, ולאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון השפעות שינוי האקלים

על ניהול בר-קיימא של אגן היקוות להישען על פתרונות רחבים, לשלב מענה לצורכי האדם והסביבה, ולאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון השפעות שינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

היערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים

תמר רביב, אלון זס"ק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים ביולי 2018 התקבלה החלטת ממשלה להיערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים ולקידום תוכנית פעולה לאומית. בהחלטה נקבע כי ישראל תפעל כדי להגביר את המוכנות באמצעות יישום תוכניות פעולה ונקיטת צעדי מדיניות שיקטינו סיכונים וכן יעודדו ניצול הזדמנויות הקשורות לשינוי האקלים והפקת תועלת אפשרית מהן.

ביולי 2018 התקבלה החלטת ממשלה להיערכות מדינת ישראל לשינוי האקלים ולקידום תוכנית פעולה לאומית. בהחלטה נקבע כי ישראל תפעל כדי להגביר את המוכנות באמצעות יישום תוכניות פעולה ונקיטת צעדי מדיניות שיקטינו סיכונים וכן יעודדו ניצול הזדמנויות הקשורות לשינוי האקלים והפקת תועלת אפשרית מהן.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

אסטרטגיה להיערכות לשינוי האקלים – איך קובעים סדרי עדיפויות לפעילויות הממשלה?

רותם שמאי, רון גור, אלון זס"ק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

ישנן ארבע מגמות אקלימיות מרכזיות הנובעות משינוי האקלים, שצפויות להתרחש בישראל. יהיה פה חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר (עלייה במספר אירועי שיא של משקעים), וגבוה יותר. איך כל זה משפיע על סדרי העדיפויות הלאומית להיערכות לשינוי האקלים?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

אלון רוטשילד, אלי חביב

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים. ויש המתנגדים לכך.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי האקלים

אסף קרואני

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

חשש לירידה ביעילות הדברת עשבים כימית עקב שינוי תנאי הסביבה

מאור מצרפי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי כישלונות הדברת עשבים המדווחים על-ידי חקלאים. האם בטמפרטורות גבוהות ובסביבה מועשרת בפחמן דו-חמצני יורדת יעילותם של חומרי הדברה?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

השלכות התחממות האקלים על ההפצה והבקרה הביולוגית של מחלות צמחים – שינויים בקצבי ההתפתחות של נשאים

אור קיסר, אסף שדה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

לשלם היום או להפסיד מחר? הזווית הארגונית של שינוי האקלים

גלית קניגסברג

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על אף היותו של המגזר העסקי שחקן מפתח בעידן שינוי האקלים, תורם מרכזי לפליטות גזי החממה וחשוף להשפעותיו, נושא שינוי האקלים אינו זוכה לתשומת הלב הניהולית שהוא ראוי לה בארגונים עסקיים בישראל.

על אף היותו של המגזר העסקי שחקן מפתח בעידן שינוי האקלים, תורם מרכזי לפליטות גזי החממה וחשוף להשפעותיו, נושא שינוי האקלים אינו זוכה לתשומת הלב הניהולית שהוא ראוי לה בארגונים עסקיים בישראל.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

כיצד ישפיע שינוי האקלים על ענף הביטוח העולמי והישראלי?

אילת דוידוביץ', רוסלנה-רחל פלטניק, מרדכי שכטר, אופירה אילון

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים

שינוי האקלים צפוי להעלות משמעותית את היקף תביעות הביטוח עקב נזקים ותמותה, דבר שעשוי להעלות את הוצאות הביטוח של התחומים הרגישים לשינוי האקלים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

המעבר למשק דל-פחמן – שעת כושר סביבתית, כלכלית וחברתית לישראל

אביבה שמש

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים הידע והטכנולוגיה המצויים כיום בישראל מספיקים כדי להפוך אותה למדינה מובילה המנהלת משק דל-פליטות, משגשג וגם צודק

הידע והטכנולוגיה המצויים כיום בישראל מספיקים כדי להפוך אותה למדינה מובילה המנהלת משק דל-פליטות, משגשג וגם צודק

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שותפויות בין קהילות מקומיות למגזר הפרטי כמנגנון לקידום מיזמים לייצור אנרגיה מתחדשת

אברי איתן, גלעד רוזן, ליאור הרמן, איתי פישהנדלר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

במקומות רבים בעולם מחליפים מתקני אנרגיה מתחדשת, המבוזרים במרחב, את תחנות הכוח הקונבנציונליות הגדולות, המופעלות לרוב על-ידי מונופולים ממשלתיים. התהליך מעמיד באור הזרקורים קהילות מקומיות שבבעלותן קרקעות מתאימות להקמת מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה בישראל, והקשר החיובי בינה לבין טמפרטורת הסביבה

חוה פרץ

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בכל הקשור להיערכות לשינוי האקלים ולחינוך הציבור יש להביא בחשבון את ההשפעה המובהקת של טמפרטורת הסביבה על הסיכון לתחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה — חיידקים הגורמים למחלות זיהומיות מובילות הקשורות למזו

בכל הקשור להיערכות לשינוי האקלים ולחינוך הציבור יש להביא בחשבון את ההשפעה המובהקת של טמפרטורת הסביבה על הסיכון לתחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה — חיידקים הגורמים למחלות זיהומיות מובילות הקשורות למזו

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שינוי האקלים יחמיר את מצבם של אנשים הסובלים מאלרגיה

אילנית הלפמן-הרצוג

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים סובלים מנזלת, דלקות עיניים, כאבי ראש, סינוסיטיס כרוני, אסתמה...? אם כן, בגלל שינוי האקלים אתם עלולים לסבול במשך תקופה ארוכה יותר ובעוצמה רבה יותר מתסמינים אלה המעידים על כך שאתם אלרגיים

סובלים מנזלת, דלקות עיניים, כאבי ראש, סינוסיטיס כרוני, אסתמה...? אם כן, בגלל שינוי האקלים אתם עלולים לסבול במשך תקופה ארוכה יותר ובעוצמה רבה יותר מתסמינים אלה המעידים על כך שאתם אלרגיים

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל

יפעת ארצי, נדב הישראלי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

הדברת מכרסמים בעזרת תנשמות – מיוזמה מקומית למיזם לאומי ורב-לאומי

יואב מוטרו

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) מיזם התנשמות הארצי עשה דרך ארוכה. החל ביוזמה של ארגון שמירת טבע, דרך שיתוף פעולה עם משק חקלאי נלהב, אל מחקר המוכיח את יתרונותיו ועד הכרה והובלה ממשלתית.

מיזם התנשמות הארצי עשה דרך ארוכה. החל ביוזמה של ארגון שמירת טבע, דרך שיתוף פעולה עם משק חקלאי נלהב, אל מחקר המוכיח את יתרונותיו ועד הכרה והובלה ממשלתית.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

מדוזות בעם – שימוש במדע אזרחי למיפוי נחילי מדוזות

דור אדליסט, יעל מור, דרור אנג’ל

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) “מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות

“מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

איך יקברו אותנו? המשמעויות הסביבתיות של קבורה נצחית

ניבי קסלר, עדו קליין, ספי חסקין

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) לצורכי הקבורה של ה-20 השנים הקרובות יידרשו כ-3 קמ”ר, רובם במרכז הארץ. תפיסת שטחים אלה תבוא על חשבון פיתוח עירוני, חקלאות ושטחים פתוחים, ותהיה בלתי הפיכה לנו ולדורות הבאים.

לצורכי הקבורה של ה-20 השנים הקרובות יידרשו כ-3 קמ”ר, רובם במרכז הארץ. תפיסת שטחים אלה תבוא על חשבון פיתוח עירוני, חקלאות ושטחים פתוחים, ותהיה בלתי הפיכה לנו ולדורות הבאים.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

סקרי טבע עירוני – עשור של תגליות ברשויות המקומיות

יעל זילברשטיין-ברזידה, תמר רביב

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותם של פתרונות מבוססי טבע ברשויות מקומיות בזירה הבין-לאומית לצורך שיפור איכות החיים, הגברת החוסן העירוני והתמודדות עם תופעות שינוי האקלים. כדי להוציא פתרונות כאלה לפועל יש צורך לבנות תחילה את בסיס הידע לגבי הטבע שקיים או שהיה קיים בעבר בסביבה העירונית.

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחותם של פתרונות מבוססי טבע ברשויות מקומיות בזירה הבין-לאומית לצורך שיפור איכות החיים, הגברת החוסן העירוני והתמודדות עם תופעות שינוי האקלים. כדי להוציא פתרונות כאלה לפועל יש צורך לבנות תחילה את בסיס הידע לגבי הטבע שקיים או שהיה קיים בעבר בסביבה העירונית.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

ניצול הזדמנויות לשיקום וליצירה של מוקדי טבע בעיר תל-אביב-יפו

ליאב שלם

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.

תל-אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ, שממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין-לאומי? הדבר מחייב חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

מיער שניטע לשם אספקת עץ לאתר טבע עירוני – תובנות מניהול יערני של חורשת הסרג'נטים

אביב אבישר, רון פרומקין, דובי בנימיני

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) חורשת הסרג’נטים היא אי של טבע אופייני לצמחיית השרון, שבמקומות רבים נפגעה קשות ואף נכחדה בשל פיתוח. העושר הבוטני העצום מעלה את חשיבותו האקולוגית של האתר מעבר לרמה המקומית-אזורית אל הרמה הארצית.

חורשת הסרג’נטים היא אי של טבע אופייני לצמחיית השרון, שבמקומות רבים נפגעה קשות ואף נכחדה בשל פיתוח. העושר הבוטני העצום מעלה את חשיבותו האקולוגית של האתר מעבר לרמה המקומית-אזורית אל הרמה הארצית.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

אנרגיה מחוץ לקופסה – ייצור אנרגיה מקומי כמחולל עירוניות חדשנית

אביטל שמידט

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) פרויקט גמר באדריכלות נוף בשם "אנרגיה מחוץ לקופסה" מציע חלופה לניצול תוצרי לוואי של תהליכי ייצור אנרגיה בתוך העיר ולתיעול תוצרים אלה לטובת המרחב הציבורי בעיר, תוך התמקדות בעיר חדרה כחקר מקרה

פרויקט גמר באדריכלות נוף בשם "אנרגיה מחוץ לקופסה" מציע חלופה לניצול תוצרי לוואי של תהליכי ייצור אנרגיה בתוך העיר ולתיעול תוצרים אלה לטובת המרחב הציבורי בעיר, תוך התמקדות בעיר חדרה כחקר מקרה

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

נמצא פתרון מבוסס מיקרוביולוגיה שמאפשר למפות שדות מוקשים כך שפינויים לא יהווה סכנת חיים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

התוכנית האסטרטגית של האו"ם לייעור

אסף קרואני

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

לאור החשיבות העצומה של היער ותרומתו הישירה והעקיפה לאיכות חיי האוכלוסייה האנושית, הציב האו"ם את שימור שטחי היער בעולם, שיקומם והרחבתם כמטרה ראשונה במעלה

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור מצב המגוון הביולוגי העולמי

אנה טרכטנברוט

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח

הדו"ח הראשון של מצב הטבע העולמי שפורסם במאי 2019 מוצא האצה בהתדרדרות מצב המגוון הביולוגי ואיום על רווחת האדם. הדו"ח אושר על-ידי ממשלות ולכן עשוי להוות בסיס לקביעת מדיניות בין-לאומית בתחומי שמירת מערכות אקולוגיות ומדיניות פיתוח

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות

דרור פבזנר, אלון זס"ק

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

הצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

תוכנית אב למסדרון האקולוגי הארצי המזרחי

אנה טרכטנברוט, דותן רותם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

המסדרונות האקולוגיים הם נדבך חיוני בשמירה על המגוון הביולוגי ועל תפקוד מערכות אקולוגיות. עם זאת, המסדרונות מסומנים בתמ”א רק בצורה סכמטית וללא התוויית שטח, ובפועל חופפים לייעודי ושימושי קרקע שונים, ואין בתמ”א הוראות מחייבות לתכנון ולהתנהלות בהם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

שומרי הבר למען המסדרון האקולוגי

הדס מרשל ברוך

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

ניהול יערות קק"ל ותפקודם כעוגנים טבעיים ברצף השטחים הפתוחים והמסדרונות האקולוגיים

יהל פורת, דותן רותם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים תורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות

תורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

פריסה מיטבית של לחץ רעייה לטובת צמצום סכנת שרפות ושימור המגוון הביולוגי ביערות צפון-מערב הנגב

אלי צעדי, יוג'ין דוד אונגר, גיל סיאקי

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המחקר להלן התרכז ביערות בצפון הנגב ונועד לפתח כלי יישומי ומבוסס מדע, שיסייע בניוד עדרים מושכל, לטובת פריסה מיטבית של לחץ הרעייה, תוך כדי שאיפה לשימור המגוון הצומח ביער.

המחקר להלן התרכז ביערות בצפון הנגב ונועד לפתח כלי יישומי ומבוסס מדע, שיסייע בניוד עדרים מושכל, לטובת פריסה מיטבית של לחץ הרעייה, תוך כדי שאיפה לשימור המגוון הצומח ביער.

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

מחקר "סביבה, אם וילד" – ירידה בריכוז תוצרי הפירוק של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בשתן של נשים הרות ויילודיהן מאזור ירושלים

אליענה עין-מור, זיוונית ארגז-שאלתיאל, תמר ברמן, גומעאה נטשה, אברהם בן-שטרית, רונית חיימוב-קוכמן, רונית קלדרון-מרגלית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

אמינות נתונים במדע אזרחי

יעלה גולומביק

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים במסגרת תחום המדע האזרחי, אנשים שונים ברחבי העולם שאינם בעלי הכשרה מקצועית בנושא מסייעים כיום למדענים לקדם את מחקריהם

במסגרת תחום המדע האזרחי, אנשים שונים ברחבי העולם שאינם בעלי הכשרה מקצועית בנושא מסייעים כיום למדענים לקדם את מחקריהם

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

מודל חדש בתכנון – טשטוש קו המגע בין העיר ליער ויצירת "מרחב ירוק אחד"

ענת גולד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) הקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת

הקרן הקיימת לישראל מקדמת מודל תכנוני חדש, שלפיו תכנון המרחב העירוני והשטחים המיוערים והפתוחים סביבו יתבצע בתפיסה ירוקה אחת כוללת ומשולבת

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

תפיסות סיכון ביחס לקרינה בלתי מייננת – המקרה של נתבים אלחוטיים

קרן דליות, אילת ברעם-צברי

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) המחקר שאנו עורכות עוסק בהבנה ובתפיסות הסיכון של הציבור בנושא קרינה בלתי מייננת, וכן באופן פרטני בתפיסות הורים בנושא קרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי בבתי ספר. הדיון בנושא הקרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי במקומות ציבוריים הוא דוגמה לנושא חברתי-מדעי

המחקר שאנו עורכות עוסק בהבנה ובתפיסות הסיכון של הציבור בנושא קרינה בלתי מייננת, וכן באופן פרטני בתפיסות הורים בנושא קרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי בבתי ספר. הדיון בנושא הקרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי במקומות ציבוריים הוא דוגמה לנושא חברתי-מדעי

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

ללמוד מהטבע – Biomimicry לסטודנטים להוראה

ורד יפלח-וישקרמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע

ענף זה עוסק בחקר של מערכות ביולוגיות ואקולוגיות כדי להעביר את הידע על המנגנונים במערכות אלה לעולם הטכנולוגי או למצוא פתרונות לבעיות טכנולוגיות בעולם הטבע

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

אג'נדה 2030 – יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם

תמר רביב, סתיו גילוץ, איילת רוזן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) "אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" היא תוכנית מדיניות מקיפה של האו"ם המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. סקירת היעדים במסגרת התוכנית וכן מצבה של ישראל ביחס להתחייבויותיה

"אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" היא תוכנית מדיניות מקיפה של האו"ם המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. סקירת היעדים במסגרת התוכנית וכן מצבה של ישראל ביחס להתחייבויותיה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

הים התיכון העמוק – רחוק, חשוך וזקוק להגנה

אלון רוטשילד, אדם וייסמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) למערכות האקולוגיות בים העמוק ישנה רגישות גדולה להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, מפני שההתחדשות הביולוגית וקצבי ההשקעה איטיים מאוד בבית גידול זה

למערכות האקולוגיות בים העמוק ישנה רגישות גדולה להפרעות שמקורן בפעילות אנושית. פגיעה בים העמוק מותירה צלקת החרוטה לדורות בקרקע הים, מפני שההתחדשות הביולוגית וקצבי ההשקעה איטיים מאוד בבית גידול זה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

להציל את הים מטביעה בפלסטיק

שלומי ליברמן

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) שטח הפסולת הגדול באוקיינוס השקט הולך ומתפשט בהתמדה, ורובו מורכב מפסולת פלסטיק. במאמץ קולקטיבי החלו ארגונים שונים בעבודת 'כרייה' של הפסולת במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק בים

שטח הפסולת הגדול באוקיינוס השקט הולך ומתפשט בהתמדה, ורובו מורכב מפסולת פלסטיק. במאמץ קולקטיבי החלו ארגונים שונים בעבודת 'כרייה' של הפסולת במטרה להקטין את מִדרַך הפלסטיק בים

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

חקלאות והסטת זרימות הן שמורידות את מפלס הכינרת, ולא הבצורת

מיכאל וויין, אלון רימר, יונתן לרון

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) הכינרת היא אחד מגופי המים המתייבשים בארצנו, אך הדיון המדעי והציבורי בגורמי ההתייבשות מתמקד בבצורת ובהשפעות אקלים במקום בגורמים האנושיים, שכפי שנראה כאן, הם הגורמים העיקריים להתייבשותה

הכינרת היא אחד מגופי המים המתייבשים בארצנו, אך הדיון המדעי והציבורי בגורמי ההתייבשות מתמקד בבצורת ובהשפעות אקלים במקום בגורמים האנושיים, שכפי שנראה כאן, הם הגורמים העיקריים להתייבשותה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

הקטנת הרגישות לשרפות ושיקום שטחי יער וחורש במרחבים עירוניים – חקר מקרה חיפה

עדי לוי, אלה סגל קמינר, אורלי ששון, אסף שוורץ

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות

השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

היחמור הפרסי – מיזם השבה לטבע בשמורת נחל שורק

עוזי שמיר, נועם ורנר, נילי אבני-מגן

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) מיזם השבת היחמור הפרסי להרי ירושלים עולה שלב, ומספק סימנים מעודדים להצלחתו

מיזם השבת היחמור הפרסי להרי ירושלים עולה שלב, ומספק סימנים מעודדים להצלחתו

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים – מחזון לביצוע

אליסה פרוכט, אלון זס"ק, תמר רביב

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שהוקמה במסגרת רשות מקרקעי ישראל, יצרה מנגנון ייחודי המאפשר לשמור על השטחים הפתוחים בד בבד עם בניית הארץ ופיתוחה, לטובת אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שהוקמה במסגרת רשות מקרקעי ישראל, יצרה מנגנון ייחודי המאפשר לשמור על השטחים הפתוחים בד בבד עם בניית הארץ ופיתוחה, לטובת אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

לקראת ועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי

תמר רביב, איילת רוזן, אנה טרכטנברוט

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) ישראל נערכת לוועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – COP 14. לאמנה זו חשיבות רבה בחוק הבין-לאומי, שכן היא קובעת שהשמירה על המגוון הביולוגי היא עניין משותף לכלל האנושות ושיקול חשוב בפיתוח בר-קיימא

ישראל נערכת לוועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – COP 14. לאמנה זו חשיבות רבה בחוק הבין-לאומי, שכן היא קובעת שהשמירה על המגוון הביולוגי היא עניין משותף לכלל האנושות ושיקול חשוב בפיתוח בר-קיימא

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

האם מתחולל מפנה במשפט הסביבתי הבין-לאומי? מגמות עדכניות בחיזוק מנגנוני האכיפה והיישום

ד"ר אור קרסין

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) ייתכן כי הרפיון המסורתי של מנגנוני האכיפה באמנוֹת הסביבתיות הבין-לאומיות הולך ונעלם. אחד הגורמים למגמה זו הוא הקמה של ועדת ציות במספר אמנות, שיש לה סמכויות לעידוד הציות, לאיתור הפרות ולעיתים גם לאכיפה

ייתכן כי הרפיון המסורתי של מנגנוני האכיפה באמנוֹת הסביבתיות הבין-לאומיות הולך ונעלם. אחד הגורמים למגמה זו הוא הקמה של ועדת ציות במספר אמנות, שיש לה סמכויות לעידוד הציות, לאיתור הפרות ולעיתים גם לאכיפה

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

את הצְבָרים לא יכניעו – הדברה ביולוגית בעזרת הכנימה אצברית ממאירה

צבי מנדל, אלכסי פרוטאסוב, עומר גולן, אסף קרואני, אביב אייזנבנד, דוד ברנד

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

רימת זבוב ואצה כמקורות מזון חלופיים לתעשיית קמח הדגים

עדי ממן

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח לטיפול בפסולת ולניהולה

עודד נצר

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) למשרד להגנת הסביבה אסטרטגיה חדשה וארוכת טווח לטיפול בפסולת בישראל ולניהולה. עם השלמת התוכנית רק 26% מהפסולת יוטמנו, 51% ממנה ימוחזרו ו-23% ממנה ישמשו להפקת אנרגיה

למשרד להגנת הסביבה אסטרטגיה חדשה וארוכת טווח לטיפול בפסולת בישראל ולניהולה. עם השלמת התוכנית רק 26% מהפסולת יוטמנו, 51% ממנה ימוחזרו ו-23% ממנה ישמשו להפקת אנרגיה

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

השפעת שינוי האקלים על משטר המשקעים ועל המשטר ההידרולוגי במזרח הים התיכון ובישראל

אפרת מורין

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) האם רצף הבצורות של השנים האחרונות והתייבשות מעיינות ונחלים מצד אחד, ואירועי גשם בעוצמה רבה שאנו חווים לאחרונה מצד שני, קשורים למגמה העולמית של שינוי האקלים?

האם רצף הבצורות של השנים האחרונות והתייבשות מעיינות ונחלים מצד אחד, ואירועי גשם בעוצמה רבה שאנו חווים לאחרונה מצד שני, קשורים למגמה העולמית של שינוי האקלים?

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

האם צריכה של תוצרת חקלאית מושקית בקולחים חושפת את האוכלוסייה בישראל לתרופות ולכימיקלים שונים?

גלית תדמור, אניה פדורובה, גפן קליינשטרן, יהושע מאור, נעמה גולן, אורה פלטיאל, בני חפץ

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

טבע-BIZ – ארגז כלים חדש לעסקים שומרי טבע

אלון רוטשילד, דיקלה זיידמן, ליהי ברקן, מיטל מנחם, יגאל אמור

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) לצד אסדרה ממשלתית למזעור השפעות שליליות על המגוון הביולוגי בישראל, נדרשות הטמעה של מודעות החשיבות של שימור המגוון הביולוגי מצד המגזר העסקי והקניית כלים פרקטיים לכך

לצד אסדרה ממשלתית למזעור השפעות שליליות על המגוון הביולוגי בישראל, נדרשות הטמעה של מודעות החשיבות של שימור המגוון הביולוגי מצד המגזר העסקי והקניית כלים פרקטיים לכך

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

שימוש בתצפיות אוויריות לאומדן התייבשות עצים ולהתאמת תוכניות ממשק לצמצום נזקי חיפושיות קליפה ביערות

עומר גולן, מיכאל ספרינצין

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) כלים של חישה מרחוק ועיבוד תמונה, המתבססים על סריקה אווירית ועל תצלומי אוויר מזוויות שונות, יכולים לשמש אמצעי זמין ונוח לתיעוד הנזקים ולאיתור חלקות פגועות ביער בקנה מידה נרחב ותוך זמן קצר

כלים של חישה מרחוק ועיבוד תמונה, המתבססים על סריקה אווירית ועל תצלומי אוויר מזוויות שונות, יכולים לשמש אמצעי זמין ונוח לתיעוד הנזקים ולאיתור חלקות פגועות ביער בקנה מידה נרחב ותוך זמן קצר

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

לקראת הפסקת איסוף דגיגי קיפון משפכי נחלים

עדי לוי

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) נכון ל-2018, כ-85% מהביקוש לדגיגי קיפון בישראל מסופק מהטבע. מצב זה אינו בר-קיימא ועל כן וועדת מומחים קבעה כי בתוך חמש שנים יש לעצור את דיג דגיגי הקיפון

נכון ל-2018, כ-85% מהביקוש לדגיגי קיפון בישראל מסופק מהטבע. מצב זה אינו בר-קיימא ועל כן וועדת מומחים קבעה כי בתוך חמש שנים יש לעצור את דיג דגיגי הקיפון

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

האם הדברת זחלי יתושים במקווי מים מסכֶּנת דבורים?

אהד אפיק, יוסי סלבצקי, דליה ענו

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) במטרה לנסות ולהעריך את מידת הסיכון לדבורים עקב הדברת זחלי יתושים העמדנו ניסוי ראשוני בתנאים מבוקרים במו"פ לכיש הסמוך לקריית גת

במטרה לנסות ולהעריך את מידת הסיכון לדבורים עקב הדברת זחלי יתושים העמדנו ניסוי ראשוני בתנאים מבוקרים במו"פ לכיש הסמוך לקריית גת

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

המלצות לביטול משחקים ותחרויות ספורט בתנאי זיהום אוויר חריג

זהר ברנט-יצחקי, איזבלה קרקיס, דוד אלג'ם, ז'ק אשרוב, איתמר גרוטו

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ידוע שחשיפה לזיהום אוויר עלולה להשפיע באופן שלילי על הבריאות ולגרום לבעיות כגון מחלות לב וריאה, סרטן, סוכרת ואף תמותה. האם ביצוע פעילות גופנית בתנאים של זיהום אוויר מביא לסיכון בריאותי מוגבר?

ידוע שחשיפה לזיהום אוויר עלולה להשפיע באופן שלילי על הבריאות ולגרום לבעיות כגון מחלות לב וריאה, סרטן, סוכרת ואף תמותה. האם ביצוע פעילות גופנית בתנאים של זיהום אוויר מביא לסיכון בריאותי מוגבר?

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

אנרגיה מתחדשת שומרת טבע – כיצד עושים את זה?

דרור בוימל, שירלי חכם יפרח

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) אם תנקוט הממשלה מדיניות רחבה לעידוד ייצור חשמל סולארי על גבי גגות, ניתן יהיה להגיע בשנת 2030 לכך שגגות יספקו כרבע מצריכת החשמל של ישראל

אם תנקוט הממשלה מדיניות רחבה לעידוד ייצור חשמל סולארי על גבי גגות, ניתן יהיה להגיע בשנת 2030 לכך שגגות יספקו כרבע מצריכת החשמל של ישראל

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

ייצור שמן זית לא מחייב פגיעה בסביבה – הצלחה בפיזור העקר מבתי בד בעונת המסיק 2017

אבי רדאעי

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) כולנו רוצים לתבל את הסלט בשמן זית כתית מעולה אך לא רבים יודעים שייצורו עלול להיות כרוך בזיהום סביבתי חמור

כולנו רוצים לתבל את הסלט בשמן זית כתית מעולה אך לא רבים יודעים שייצורו עלול להיות כרוך בזיהום סביבתי חמור

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

העשרת דגה ככלי לשיקום אוכלוסיות בים התיכון

עדי לוי, איתי ואן ריין

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) כדי לבחון את הפוטנציאל העתידי לשילוב העשרת אוכלוסיות דגה בסל כלי המדיניות המשמשים לשיקום הדגה בסמוך לחופי ישראל, באופן שיצמצם את הסיכונים הכרוכים בממשק זה, כינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים

כדי לבחון את הפוטנציאל העתידי לשילוב העשרת אוכלוסיות דגה בסל כלי המדיניות המשמשים לשיקום הדגה בסמוך לחופי ישראל, באופן שיצמצם את הסיכונים הכרוכים בממשק זה, כינסה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ועדת מומחים

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

חשיבות השימור של בקר מקומי מגזע בלדי לנוכח השיח הציבורי על צריכת בשר בקר

אריאל שבתאי

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

השבת צמחים בסכנת הכחדה בשרון – הצלחה אקולוגית וחינוכית

רוני שושן ותלמידים, מרב לבל וין, מרגרטה וולצא'ק, יריב מליחי

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) האם הצלחת ההשבה של קחוון קצר-פירות, מין שגדֵל באתר יחיד בעולם, היא מקור לאופטימיות בכל הנוגע להשבה של צמחים בסכנת הכחדה בשרון?

האם הצלחת ההשבה של קחוון קצר-פירות, מין שגדֵל באתר יחיד בעולם, היא מקור לאופטימיות בכל הנוגע להשבה של צמחים בסכנת הכחדה בשרון?

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

האם זילוף שמן בישול על ביצים יכול להחליף את הנוהג של ירי בציפורים?

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

חלזונות הענק הפולשים – חלזונות מים מתוקים מקבוצת התפוחונים מזיקים לטבע, לחקלאות ולאדם

סבטלנה וייסמן, דנה מילשטיין

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) אם יפלשו לבתי גידול מימיים טבעיים יהיה כמעט בלתי אפשרי למגר את התפוחונים, ומכאן החשיבות הרבה במניעת הגעתם לטבע. גם אתם הקוראים יכולים לסייע במניעת הפלישה הבאה

אם יפלשו לבתי גידול מימיים טבעיים יהיה כמעט בלתי אפשרי למגר את התפוחונים, ומכאן החשיבות הרבה במניעת הגעתם לטבע. גם אתם הקוראים יכולים לסייע במניעת הפלישה הבאה

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

זרימת מים טבעיים בנחלים – מה נעשה בעשור האחרון ולאן פנינו?

הלל גלזמן, ניסים קשת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מצב מקורות המים הטבעיים בארץ שופר בשני העשורים האחרונים הודות לשינויים בחוק המים ולמשאבים רבים שהוקצו למטרת שיקום בתי הגידול הלחים, ובזכות שינויים בנקודות תפיסת המים והעברתם לניצול חקלאי רק לאחר זרימתם במקטעי נחל חיוניים שמאפשרת מתן שירותי מערכת לבתי הגידול הלחים הטבעיים

מצב מקורות המים הטבעיים בארץ שופר בשני העשורים האחרונים הודות לשינויים בחוק המים ולמשאבים רבים שהוקצו למטרת שיקום בתי הגידול הלחים, ובזכות שינויים בנקודות תפיסת המים והעברתם לניצול חקלאי רק לאחר זרימתם במקטעי נחל חיוניים שמאפשרת מתן שירותי מערכת לבתי הגידול הלחים הטבעיים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

מה צופן העתיד לנחלי ישראל?

אביטל גזית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מה שהיה בנחלי ישראל בטרם התערבות האדם לא ישוב ויהיה, אך ראוי שלפחות במקרים נבחרים, נכסי הטבע שאפיינו את נופי הנחלים ואת תפקודם דורות רבים, יישמרו גם עבור הדורות הבאים

מה שהיה בנחלי ישראל בטרם התערבות האדם לא ישוב ויהיה, אך ראוי שלפחות במקרים נבחרים, נכסי הטבע שאפיינו את נופי הנחלים ואת תפקודם דורות רבים, יישמרו גם עבור הדורות הבאים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

האם וכיצד יש להתערב ביערות המחט הנטועים בישראל אל מול יובש גובר ושינוי אקלים?

יגיל אסם

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים קיים ספק באשר לחוסנם של היערות מעשה ידי אדם וליכולתם לעמוד ביובש הגובר מבלי לקרוס. בפני מנהלי היער ניצב האתגר של גיבוש אסטרטגיה ממשקית שתבסס את היערות ותוביל להתפתחותם כמערכת אקולוגית חסונה ומסתגלת

קיים ספק באשר לחוסנם של היערות מעשה ידי אדם וליכולתם לעמוד ביובש הגובר מבלי לקרוס. בפני מנהלי היער ניצב האתגר של גיבוש אסטרטגיה ממשקית שתבסס את היערות ותוביל להתפתחותם כמערכת אקולוגית חסונה ומסתגלת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שמירת הכינרת כמקור מים אסטרטגי לנוכח הירידה בכמות המים הטבעיים באגן הכינרת

דורון מרקל, אהוד קיטאי, אורי שמיר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

מים ושכנות טובה – הטמעת ראייה אזורית של מים בחינוך סביבתי

איימי ליפמן אביזוהר, רותם קארו ויצמן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

ההשפעות הסביבתיות של שימוש במים בישראל לפי מתודולוגיית ניתוח מחזור חיים

נועה מירון, ורד בלאס

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים העלות הכלכלית של צריכת מים בישראל ושל השימוש במים מותפלים ידועה ומובאת בחשבון על-ידי מקבלי ההחלטות והצרכנים. לעומתה, המשמעות הסביבתית של המערכת שאחראית על אספקת המים בישראל עדיין נמצאת בסימן שאלה גדול

העלות הכלכלית של צריכת מים בישראל ושל השימוש במים מותפלים ידועה ומובאת בחשבון על-ידי מקבלי ההחלטות והצרכנים. לעומתה, המשמעות הסביבתית של המערכת שאחראית על אספקת המים בישראל עדיין נמצאת בסימן שאלה גדול

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

מדיניות משרד הבריאות לגבי השימוש בקולחים

זהר ברנט-יצחקי, דוד ויינברג, תמר ברמן, איתמר גרוטו

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים

משרד הבריאות אחראי על אישור הקמת מכוני טיהור שפכים, על קידומם, על בקרה עליהם ועל המעקב אחריהם. נוסף על כך, אחראי המשרד גם על פיקוח על ההשקיה בקולחים ועל הנפקת היתרי ניצול קולחים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

היבטים סביבתיים של צריכת מים מותפלים ושימוש בקולחים

מתן ישראלי, אריאל כהן, מני בן-חור, דניאל קורצמן, הראל גל, גיא רשף

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

בעשור האחרון מים מותפלים וקולחים הם מקורות מים מרכזיים במשק המים לצריכה ביתית וחקלאית: בשנת 2015 כ-70% מנפח המים שסופק לצרכנים הביתיים והתעשייתיים בישראל מקורו בהתפלה, ובאותה השנה טופלו 94% מהשפכים הביתיים ברמה שניונית או שלישונית והפכו לקולחים

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

זיהום אקוות החוף מאיים על היכולת לספק מי שתייה במחיר בר-השגה

מיכה אשחר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום

המשך הטיפול באופן הנוכחי עלול להביא להאמרת מחיר המים בגלל עלויות אמינות האספקה והאגירה, או להקמת מתקני התפלה שיפעלו רק חלק מהזמן ושעלות המים שתופק בהם תהיה גבוהה בהרבה ממה שמוכר כיום

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

תפיסת הקשר בין העלייה בצפיפות האוכלוסייה ובגודלה לבין בעיות איכות הסביבה בישראל

נורית כרמי

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) מחקר שבוצע במכללה האקדמית תל-חי התמקד בתפיסה של בעיות איכות הסביבה בישראל, במטרה לענות על השאלה: האם ובאיזו מידה נתפסת העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה כקשורה ליתר הבעיות הסביבתיות?

מחקר שבוצע במכללה האקדמית תל-חי התמקד בתפיסה של בעיות איכות הסביבה בישראל, במטרה לענות על השאלה: האם ובאיזו מידה נתפסת העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה כקשורה ליתר הבעיות הסביבתיות?

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

הנגשת נתונים מדעיים לציבור – כיצד ולמה?

יעלה גולומביק, ברק פישביין, אילת ברעם-צברי

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) במסגרת מיזם המדע האזרחי "חשים את האוויר" נבנתה פלטפורמה ציבורית לאיסוף ולהצגה של מידע מדעי על איכות האוויר, במטרה להנגישו לציבור

במסגרת מיזם המדע האזרחי "חשים את האוויר" נבנתה פלטפורמה ציבורית לאיסוף ולהצגה של מידע מדעי על איכות האוויר, במטרה להנגישו לציבור

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

המלצה למדיניות ולעקרונות של התרעה על צונאמי בישראל

עמוס סלמון, סרג'יו דב רוזן, יפים גיטרמן, אמיר יהב, שלום בן אריה, יוסי דבוטון, דלית דובר, מיכאל ואטנמכר, טוביה מילוא

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) מענה לאירוע צונאמי דורש היערכות מקצה לקצה, מרגע היווצרותו ועד לתגובת אחרון האזרחים שעלולים להיפגע ממנו. בשל היקפו האפשרי של האירוע נערכות אליו מדינות מבעוד מועד תוך הנחיית הציבור ובעלי התפקידים בחוף כיצד להגיב בזמן אמת, ובונות תכנית לשיקום במקרה הצורך

מענה לאירוע צונאמי דורש היערכות מקצה לקצה, מרגע היווצרותו ועד לתגובת אחרון האזרחים שעלולים להיפגע ממנו. בשל היקפו האפשרי של האירוע נערכות אליו מדינות מבעוד מועד תוך הנחיית הציבור ובעלי התפקידים בחוף כיצד להגיב בזמן אמת, ובונות תכנית לשיקום במקרה הצורך

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

ביומימטיקה – טכנולוגיות סביבתיות פורצות דרך

יעל הלפמן כהן, שלומציון שן, עזרא אורלובסקי

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ

ביומימטיקה, חיקוי פתרונות הטבע, היא תחום דעת בצמיחה בעולם האקדמי והתעשייתי, ומזוהה כמנוע לחדשנות סביבתית. בידיעה זו נסקור שתי טכנולוגיות ביומימטיות מבטיחות המפותחות בימים אלה בארץ

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

כרוניקה של בתי גידול: מי הרוויח ומי הפסיד? מבט ממעוּף הציפור

דנה לוי, נעם לוין, טאקויה איוואמורה

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) שינויים בבתי גידול אינם ייחודיים לישראל והם מתרחשים במקומות רבים בעולם, אך פרק הזמן הקצר ומגוון בתי הגידול שהשינויים התחוללו בהם בישראל הופכים אותה לחקר מקרה ייחודי

שינויים בבתי גידול אינם ייחודיים לישראל והם מתרחשים במקומות רבים בעולם, אך פרק הזמן הקצר ומגוון בתי הגידול שהשינויים התחוללו בהם בישראל הופכים אותה לחקר מקרה ייחודי

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

יישום תפיסות מרחביות חדשות לטיפול במינים פולשים ביערות קק"ל

יהל פורת, עודד כהן

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) התבססות מינים פולשים בשטחים הפתוחים מאיימת על שימור אופיין של המערכות האקולוגיות המקומיות ועל שירותי המערכת שהן מספקות. בשנים האחרונות משקיעה קק"ל מאמץ רב בצמצום תופעת ההתבססות בשטחים שבניהולה

התבססות מינים פולשים בשטחים הפתוחים מאיימת על שימור אופיין של המערכות האקולוגיות המקומיות ועל שירותי המערכת שהן מספקות. בשנים האחרונות משקיעה קק"ל מאמץ רב בצמצום תופעת ההתבססות בשטחים שבניהולה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

מגוון ביולוגי בעסקים – הצגת פרוטוקול הדיווח הישראלי

ליעד אורתר, אלון רוטשילד

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) מהותיות היא תהליך הבחינה שכל תאגיד מתבקש לעשות בעת יצירת סדר עדיפויות בסוגיות החברתיות והסביבתיות ליישום ולדיווח. הסיבה לנחיצות תהליך בחינת המהותיות היא שבפועל, כמעט לכל תאגיד יש השפעה כלשהי, ישירה או עקיפה, על המגוון הביולוגי

מהותיות היא תהליך הבחינה שכל תאגיד מתבקש לעשות בעת יצירת סדר עדיפויות בסוגיות החברתיות והסביבתיות ליישום ולדיווח. הסיבה לנחיצות תהליך בחינת המהותיות היא שבפועל, כמעט לכל תאגיד יש השפעה כלשהי, ישירה או עקיפה, על המגוון הביולוגי

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

זיהום אור וצמצומו – סיכום ותובנות של ועדת מומחים

ערן ברוקוביץ, צליל לבין

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) אף על פי שהאור כשלעצמו חיוני לאדם, זיהום אור פוגע בבריאות הציבור והמערכות האקולוגיות, עולה כסף רב, ומפריע לאדם לצפות בשמי הלילה. לכן, ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו

אף על פי שהאור כשלעצמו חיוני לאדם, זיהום אור פוגע בבריאות הציבור והמערכות האקולוגיות, עולה כסף רב, ומפריע לאדם לצפות בשמי הלילה. לכן, ועדת המומחים המליצה על שורת פעולות למניעת זיהום אור ולצמצומו

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

השפעת תאורה מלאכותית על דפוסי השתייה של עטלפי מדבר

עדי דומר, שחר כהן, דנילו רוסו, כרמי קורין

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) בשנים האחרונות עולה ממחקרים שונים כי מינים רבים של עטלפים רגישים לתאורת לילה מלאכותית, הגורמת לזיהום אור. במחקר הנוכחי בדקנו את ההשפעה של תאורה מלאכותית על דפוסי השתייה של עטלפים

בשנים האחרונות עולה ממחקרים שונים כי מינים רבים של עטלפים רגישים לתאורת לילה מלאכותית, הגורמת לזיהום אור. במחקר הנוכחי בדקנו את ההשפעה של תאורה מלאכותית על דפוסי השתייה של עטלפים

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

תקשורת סיכונים – חשיבות ומרכזיות

ענת גסר-אדלסבורג

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) 'תקשורת סיכונים' היא מונח המתאר הפצת מידע ואת תגובות הציבור למידע בתנאי אי-ודאות ואיום. זהו תחום חדש יחסית, המתפתח בקצב גובר בעשורים האחרונים

'תקשורת סיכונים' היא מונח המתאר הפצת מידע ואת תגובות הציבור למידע בתנאי אי-ודאות ואיום. זהו תחום חדש יחסית, המתפתח בקצב גובר בעשורים האחרונים

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

סקר חושף מודעות גבוהה לנושאי סביבה וקיימות בקרב מפעלי תעשייה

דוד אסף, אוהד קרני

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) מתוצאות הסקר עולה כי בישראל מדביקים את הפער בדרישות הסביבתיות, בהשקעות הסביבתיות ובתוצאות הסביבתיות. התעשייה צועדת בכיוון הנכון, ומקצה משאבים לניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילותה

מתוצאות הסקר עולה כי בישראל מדביקים את הפער בדרישות הסביבתיות, בהשקעות הסביבתיות ובתוצאות הסביבתיות. התעשייה צועדת בכיוון הנכון, ומקצה משאבים לניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילותה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

יש חיים סביב ים המוות – מיזמי מחקר וניטור אקולוגיים ארוכי טווח

יהונתן בר-יוסף, דותן רותם, נעם לידר, אסף צוער, עמוס סבח, עופר שטייניץ

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח תכנית פיתוח ושיקום אגן ים המלח עוזרת בהנחת היסודות למחקר ולניטור ארוכי טווח של חי וצומח באגן ים המלח ובביסוס תכנית יישומית לטיפול מערכתי בפלישות ביולוגיות בקנה מידה אזורי

תכנית פיתוח ושיקום אגן ים המלח עוזרת בהנחת היסודות למחקר ולניטור ארוכי טווח של חי וצומח באגן ים המלח ובביסוס תכנית יישומית לטיפול מערכתי בפלישות ביולוגיות בקנה מידה אזורי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

עין גדי: שמורת טבע, נווה מדבר, יישוב ותעשייה – דוגמה לפתרון קונפליקט בין פיתוח לשימור

יורם אבנימלך

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

בלב המדבר החם, במקום הנמוך ביותר בעולם נובעים מעיינות וזורמים מים בנחלים בין הצוקים. הניגוד – בין המדבר השומם והיבש לבין המים הצוננים שמפכים וזורמים במורד הנחל – מרשים, ומהווה חוויה מיוחדת במינה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

כיכר סדום – האתגר בקיום חקלאות בשטחי מלחה

כרמית איש שלום, איתי פרימן, אפי פרבר

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

אופקים חדשים במחקר החי והצומח באזור ים המלח

אופיר כץ

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח סביבת ים המלח, שהרכב המים שלו ייחודי, מושכת יזמות בתחומי התעשייה, המרפא והתיירות, בעוד שהתנאים הצחיחים סביב האגם מקיימים מערכות אקולוגיות ייחודיות המאופיינות במינים המותאמים לתנאי יובש, חום ומליחות קיצוניים. כתוצאה מכך, הפך אזור ים המלח למרחב של הזדמנויות, אך גם של אתגרים לא פשוטים

סביבת ים המלח, שהרכב המים שלו ייחודי, מושכת יזמות בתחומי התעשייה, המרפא והתיירות, בעוד שהתנאים הצחיחים סביב האגם מקיימים מערכות אקולוגיות ייחודיות המאופיינות במינים המותאמים לתנאי יובש, חום ומליחות קיצוניים. כתוצאה מכך, הפך אזור ים המלח למרחב של הזדמנויות, אך גם של אתגרים לא פשוטים

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

בוחרים לקיים וגם להתקיים

מיטל ליאון, טובי שור

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח נמשיך אפוא להפיק אשלג מים המלח, לספק פרנסה לתושבי הנגב ולהרים תרומה למשק הלאומי, אולם בד בבד נמשיך ונאמץ שיקולי קיימות, שיכתיבו את התנהלותנו

נמשיך אפוא להפיק אשלג מים המלח, לספק פרנסה לתושבי הנגב ולהרים תרומה למשק הלאומי, אולם בד בבד נמשיך ונאמץ שיקולי קיימות, שיכתיבו את התנהלותנו

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

ים המלח: העשור שהיה אל מול העשור שיהיה

גלית כהן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח לפני עשור, ב-2006, נערכה חשיבה מתכללת, מעמיקה ומקיפה לגבי האתגרים הצפויים לאגן ים המלח, והמשמעויות לעתיד. מסקנות אלה סוכמו בנייר מדיניות שהוגש למשרד ראש הממשלה

לפני עשור, ב-2006, נערכה חשיבה מתכללת, מעמיקה ומקיפה לגבי האתגרים הצפויים לאגן ים המלח, והמשמעויות לעתיד. מסקנות אלה סוכמו בנייר מדיניות שהוגש למשרד ראש הממשלה

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

בנייה עתידית של בתי ספר בבניינים רבי-קומות – היבטים בריאותיים

זהר ברנט-יצחקי, איזבלה קרקיס, איתמר גרוטו

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח אחד הכלים לציפוף האוכלוסייה ולשמירה על משאבי קרקע הוא בנייה לגובה של מבני מגורים, משרדים ועוד. לאחרונה הוצע להקים מוסדות חינוך ברבי-קומות. לפני שמאמצים מגמה זו בארץ ומבצעים שינוי במדיניות הקיימת, שלפיה בתי ספר אינם נבנים כרבי-קומות או ממוקמים בהם, חשוב לבחון את הסוגיות הבריאותית הרלוונטיות

אחד הכלים לציפוף האוכלוסייה ולשמירה על משאבי קרקע הוא בנייה לגובה של מבני מגורים, משרדים ועוד. לאחרונה הוצע להקים מוסדות חינוך ברבי-קומות. לפני שמאמצים מגמה זו בארץ ומבצעים שינוי במדיניות הקיימת, שלפיה בתי ספר אינם נבנים כרבי-קומות או ממוקמים בהם, חשוב לבחון את הסוגיות הבריאותית הרלוונטיות

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

עיצוב מדיניות לאומית לעירוניות

חופית וינרב דיאמנט

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית עד היום לא התקיים מהלך לאומי לאיחוד כוחות בין מקדמי העירוניות באשר הם, ולהתוויית קווי מדיניות ברורים בתחום מורכב ורב-גוני זה. על בסיס הבנה זו ניגשנו למלאכה החשובה והרגישה של עיצוב מדיניות לאומית בתחום העירוניות.

עד היום לא התקיים מהלך לאומי לאיחוד כוחות בין מקדמי העירוניות באשר הם, ולהתוויית קווי מדיניות ברורים בתחום מורכב ורב-גוני זה. על בסיס הבנה זו ניגשנו למלאכה החשובה והרגישה של עיצוב מדיניות לאומית בתחום העירוניות.

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

משכונה קיימת לשכונה מקיימת – תפקידם של סוכני שינוי מקומיים בקידום אורח חיים מקיים בשכונה

לורית ליבוביץ, ליה אטינגר, אורלי רונן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית ככל שהמהלכים ברמה השכונתית יהיו חלק ממהלך עירוני רחב, הכולל שינוי עירוני מערכתי לצד שיתוף והנגשת דרכים למעורבות והשפעה עבור התושבים – כך תגדל השפעת מיזמים מסוג זה

ככל שהמהלכים ברמה השכונתית יהיו חלק ממהלך עירוני רחב, הכולל שינוי עירוני מערכתי לצד שיתוף והנגשת דרכים למעורבות והשפעה עבור התושבים – כך תגדל השפעת מיזמים מסוג זה

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שחזור בתי גידול טבעיים בעיר צפופה

אביעד שר-שלום

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית ההכרה המתגברת בעובדה שהערים המצטופפות והולכות חייבות לכלול בתי גידול טבעיים איכותיים המשולבים בפיתוח העירוני נראית כשינוי מגמה ולא כאופנה חולפת

ההכרה המתגברת בעובדה שהערים המצטופפות והולכות חייבות לכלול בתי גידול טבעיים איכותיים המשולבים בפיתוח העירוני נראית כשינוי מגמה ולא כאופנה חולפת

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

חקלאות עירונית – העיר כיצרנית מזון לתושביה

מורן סלקמון

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

חקלאות עירונית היא שם כולל לגידול מזון בעיר. שיטות הגידול בעיר מגוונות, ומודלי הפעולה רחבים וכוללים חוות עירוניות, יערות מאכל, גינות קהילתיות, גינות לתושב וגינון אנכי. רעיונות יצירתיים אחרים נוספים כל העת

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

השפעת הרכב הצמחייה על קצב קיבוע פחמן בגגות ירוקים

הראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

ייעול ניצול הקרקע בתכנון: מודיעין – חקר מקרה

אסף זנזורי, שירה בנארי-כהן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית דפוס הפיתוח של מודיעין מתבטא בפיתוח שכונות חדשות הנבנות מן המרכז כלפי חוץ, כך שכל שכונה נוגסת בשטחים הערכיים הסובבים את העיר. פריסה מרחבית זו מעלה את השאלה: האם התכנון מנצל את הקרקע בעיר בצורה יעילה?

דפוס הפיתוח של מודיעין מתבטא בפיתוח שכונות חדשות הנבנות מן המרכז כלפי חוץ, כך שכל שכונה נוגסת בשטחים הערכיים הסובבים את העיר. פריסה מרחבית זו מעלה את השאלה: האם התכנון מנצל את הקרקע בעיר בצורה יעילה?

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

פוטנציאל השכבות העירוניות הנסתרות

תגית כלימור

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית שילוב של ציפוף עירוני ועירוב שימושים השתרש בשיח המקיים כמדיניות מקובלת להתמודדות עם הגידול הטבעי הגבוה ועם הדרישה למגורים בעיר. מדיניות זו, מחייבת בחינת מרחבים בלתי שמישים בעיר לטובת ניצול מושכל שלהם כמענה לצורכי העיר

שילוב של ציפוף עירוני ועירוב שימושים השתרש בשיח המקיים כמדיניות מקובלת להתמודדות עם הגידול הטבעי הגבוה ועם הדרישה למגורים בעיר. מדיניות זו, מחייבת בחינת מרחבים בלתי שמישים בעיר לטובת ניצול מושכל שלהם כמענה לצורכי העיר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

מערכת פנֵאומטית שכונתית לאיסוף פסולת – פתרון כלכלי וסביבתי לאזורי מגורים בבנייה רוויה

אופירה אילון, עידן ליבס, גדי רוזנטל, דנה גבאי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית

נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שימוש עירוני במים אפורים – הפער בין דעות הציבור למכשולים רגולטוריים

זויה זילברפרב, רוסלנה-רחל פלטניק, אנדראה גרמנדי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

עם הפנים לים – מדדים לקיימות בערי החוף של ישראל

ארז קצב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית כיצד ניתן לאמוד את מאמצי כל רשות ורשות בתחום הקיימות החופית? ואיך ניתן לעודד את הרשויות להשתפר בתחום השמירה על הסביבה החופית והקיימות העירונית בקרבת החוף?

כיצד ניתן לאמוד את מאמצי כל רשות ורשות בתחום הקיימות החופית? ואיך ניתן לעודד את הרשויות להשתפר בתחום השמירה על הסביבה החופית והקיימות העירונית בקרבת החוף?

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

מדדים לשכונות בנות–קיימא – אמצעים לשינוי דפוסי התכנון הרווחים

אביאל ילינק

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית נושא הקיימות השכונתית עולה בסדר העדיפויות העירוני, וערים רבות מתקדמות לקראת הפיכתן לערים מקיימות. כלִי המדידה לשכונות בנות-קיימא הוא אמצעי לשינוי דפוסי התכנון הרווחים כיום בישראל, ולהטמעה של עקרונות בעלי השפעה על האיכות ועל מידת הקיימות של המרחב הבנוי

נושא הקיימות השכונתית עולה בסדר העדיפויות העירוני, וערים רבות מתקדמות לקראת הפיכתן לערים מקיימות. כלִי המדידה לשכונות בנות-קיימא הוא אמצעי לשינוי דפוסי התכנון הרווחים כיום בישראל, ולהטמעה של עקרונות בעלי השפעה על האיכות ועל מידת הקיימות של המרחב הבנוי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

פיתוח מדד הליכתיות המותאם לתנאי הארץ

לימור שעשוע-בר, אביבה פיטרס, ארז קצב, אורלי רונן

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית הליכתיות מייצגת את המידה שבה שטח בנוי ידידותי לפעילות אנושית של מחיה, קנייה ובילוי באותו האזור. בנייה המביאה בחשבון את צורכי הולכי הרגל ואת המאפיינים שהופכים אזור לנוח להליכה, מניבה אזור שוקק חיים העונה על כלל מרכיבי הקיימות

הליכתיות מייצגת את המידה שבה שטח בנוי ידידותי לפעילות אנושית של מחיה, קנייה ובילוי באותו האזור. בנייה המביאה בחשבון את צורכי הולכי הרגל ואת המאפיינים שהופכים אזור לנוח להליכה, מניבה אזור שוקק חיים העונה על כלל מרכיבי הקיימות

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

הדרך לפח רצופה בכוונות טובות – צמצום בזבוז המזון בישראל

מיכל ביטרמן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת מזון וקיימות הם תחומים שנמצאים בממשק הדוק בהקשרים סביבתיים, חברתיים-כלכליים ובריאותיים ובהקשר לאיכות החיים בכלל. ממשקים אלה באים לידי ביטוי בגידול המזון, בשינועו, באופן אספקתו, באכילתו, באחסונו ובטיפול בו בסוף חייו כמוצר צריכה למאכל

מזון וקיימות הם תחומים שנמצאים בממשק הדוק בהקשרים סביבתיים, חברתיים-כלכליים ובריאותיים ובהקשר לאיכות החיים בכלל. ממשקים אלה באים לידי ביטוי בגידול המזון, בשינועו, באופן אספקתו, באכילתו, באחסונו ובטיפול בו בסוף חייו כמוצר צריכה למאכל

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

בריאות קרקע בישראל – פיתוח וגיבוש של מדד רב-גורמי לאפיון בריאות קרקע חקלאית ובחינתו במספר ממשקים משמרים

גיל אשל, גיא לוי, מיכאל בוריסובר, אורי ירמיהו, לאה צרור, יוסף שטיינברג, אלכס פורמן, חנן איזנברג, יעל מישאל, טל סבוראי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת למרות שמושקעים בישראל עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בשינוי ממשקי העיבוד והטיוב של הקרקע, אין מבחן אובייקטיבי המאפשר לעקוב אחר היעילות והצלחת הטיפול או השינוי שבוצע. מיזם זה מתעתד למלא את החלל, וליצור לראשונה כלי בעל מדדים כמותיים, המותאם לאזורנו, לצורך קביעת מדיניות ולניטור מצב בריאות הקרקע ברמה הלאומית

למרות שמושקעים בישראל עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בשינוי ממשקי העיבוד והטיוב של הקרקע, אין מבחן אובייקטיבי המאפשר לעקוב אחר היעילות והצלחת הטיפול או השינוי שבוצע. מיזם זה מתעתד למלא את החלל, וליצור לראשונה כלי בעל מדדים כמותיים, המותאם לאזורנו, לצורך קביעת מדיניות ולניטור מצב בריאות הקרקע ברמה הלאומית

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

מה המחיר של שמירה על איכות החיים בישראל ברמתה הנוכחית?

אסף צחור

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת 'איכות חיים בת-קיימא' נותרה מושג ערטילאי. ערטילאיות מקשה על מדידה. ואת מה שלא ניתן למדוד, קשה מאוד לנהל. במצב דברים זה, מלאכת ניהול הפיתוח הכלכלי-חברתי הופכת מלאכה מורכבת עוד יותר

'איכות חיים בת-קיימא' נותרה מושג ערטילאי. ערטילאיות מקשה על מדידה. ואת מה שלא ניתן למדוד, קשה מאוד לנהל. במצב דברים זה, מלאכת ניהול הפיתוח הכלכלי-חברתי הופכת מלאכה מורכבת עוד יותר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

מים עכורים – מחלוקת סביב מיזם החקלאות הימית בערבה הדרומית

שחר שלוח

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת "פיתוח כלכלי בר-קיימא של תחום הביולוגיה והחקלאות הימית באילת" – יעד ממשלתי זה עשוי להוביל להקמת פארק חקלאות ימית בערבה הדרומית. בכתבה זו מוצגות דעות של מגוון בעלי עניין בתחום

"פיתוח כלכלי בר-קיימא של תחום הביולוגיה והחקלאות הימית באילת" – יעד ממשלתי זה עשוי להוביל להקמת פארק חקלאות ימית בערבה הדרומית. בכתבה זו מוצגות דעות של מגוון בעלי עניין בתחום

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

תכניות מים לנחלים – מחזון ליישום: צעדים מעשיים לשיקום זרימת המים בנחלי ישראל

אורית סקוטלסקי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת בשנים האחרונות מתחוללים שינויים מהותיים במשק המים, עם הקמת מתקנים להתפלת מי הים והקמת מערכות אספקת מי קולחים לחקלאות. שינויים אלו יכולים לאפשר שיקום של מפלסי המים במקורות המים הטבעיים בישראל, וכן שיקום שפיעת המים במעיינות ובנחלים שיובשו

בשנים האחרונות מתחוללים שינויים מהותיים במשק המים, עם הקמת מתקנים להתפלת מי הים והקמת מערכות אספקת מי קולחים לחקלאות. שינויים אלו יכולים לאפשר שיקום של מפלסי המים במקורות המים הטבעיים בישראל, וכן שיקום שפיעת המים במעיינות ובנחלים שיובשו

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

השיטה הננסית – חשש לפגיעה ביכולת הגדילה של עצי שיטה בקרקעות המזוהמות בנפט בשמורת עברונה

עינב מייזליש גתי, סיון גולן, דקלה ליפשיץ, אלון זינגר, דנה בר, תומר פארג', ארז רחמים, דפנה כרמלי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה

ברור כי הדליפה החדשה אינה מאפשרת לרוב המכריע של הזרעים לנבוט, ואלה שמצליחים לנבוט, אינם שורדים לאורך זמן בערוצים המזוהמים. לנוכח תוצאות אלה ברור שאי אפשר להשאיר את המצב ללא טיפול, מאחר שגם טווח של עשרות שנים אינו מאפשר פירוק טבעי של שרידי הנפט, ועל כן לא מתאפשר שיקום הצומח בשמורה

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

מעבר פחמן בין שורשים של עצי יער גבוהים דרך רשת קורי פטריות

תמיר קליין, רולף זיגוולף, כריסטיאן קירנר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת נסו לדמיין עץ המוסר כמויות גדולות של פחמן לעץ אחר. כיצד זה ישנה את החשיבה שלנו על מַחזור הפחמן של היערות, מאגר הפחמן הביולוגי הגדול ביותר על פני כדור הארץ?

נסו לדמיין עץ המוסר כמויות גדולות של פחמן לעץ אחר. כיצד זה ישנה את החשיבה שלנו על מַחזור הפחמן של היערות, מאגר הפחמן הביולוגי הגדול ביותר על פני כדור הארץ?

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

אליה וקוץ בה – הגזים הידידותיים לאוזון תורמים להתחממות העולמית

מיכאל גרבר

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

בין החשיבה האקולוגית לתכנון האדריכלי

נעם אוסטרליץ

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) נקודת המפתח של החשיבה האקולוגית והתכנון האדריכלי היא פתיחות לשינויים. על החשיבה האדריכלית למצא את האיזון בין המקום, המייצג קביעות, לבין העולם הגלובלי, המצוי בשינוי מתמיד

נקודת המפתח של החשיבה האקולוגית והתכנון האדריכלי היא פתיחות לשינויים. על החשיבה האדריכלית למצא את האיזון בין המקום, המייצג קביעות, לבין העולם הגלובלי, המצוי בשינוי מתמיד

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

יצירת "תו ירוק" למשתלות – בדרך לניהול סביבתי משולב

מיכל ארן, נועה שטיינר, אלון זס"ק

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) הביקוש למוצרים ולשירותים שנטען לגביהם כי הם סביבתיים יותר, הולך וגדל בשנים האחרונות בזכות העלייה במודעות הסביבתית. במקביל, חל גידול משמעותי במספר העסקים המייחסים למוצר או לשירות שהם מספקים ערכים סביבתיים שהצרכן מתקשה לאַמת

הביקוש למוצרים ולשירותים שנטען לגביהם כי הם סביבתיים יותר, הולך וגדל בשנים האחרונות בזכות העלייה במודעות הסביבתית. במקביל, חל גידול משמעותי במספר העסקים המייחסים למוצר או לשירות שהם מספקים ערכים סביבתיים שהצרכן מתקשה לאַמת

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

היערכות אקולוגית – שימוש במערכות אקולוגיות ככלי להיערכות לשינוי האקלים בישראל

מירי צלוק

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים

מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

מה גורם לאחריות תאגידית בתעשייה הישראלית?

אביעד בר חיים, אור קרסין

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) השפעת תאגידים אינה מוגבלת לבעלי המניות שלהם, אלא כוללת גם את הצרכנים, את עובדי התאגידים ואת המדינה, החברה והסביבה. לפיכך, לחברות עסקיות צריכה להיות, וישנה למעשה, אחריות כלפי בעלי עניין מגוונים

השפעת תאגידים אינה מוגבלת לבעלי המניות שלהם, אלא כוללת גם את הצרכנים, את עובדי התאגידים ואת המדינה, החברה והסביבה. לפיכך, לחברות עסקיות צריכה להיות, וישנה למעשה, אחריות כלפי בעלי עניין מגוונים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

הממד הסביבתי של מדפסות תלת-ממד – חשש לרעילות תוצרי המדפסות

שחר שלוח

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) למהפכת מדפסות התלת-ממד שאנו ניצבים בפניה, עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות ושליליות. שינויים בדפוסי הייצור, בשרשרת הצריכה ובתמהיל הפסולת הביתית הם רק חלק מההשפעות הסביבתיות שיש לתת עליהן את הדעת

למהפכת מדפסות התלת-ממד שאנו ניצבים בפניה, עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות ושליליות. שינויים בדפוסי הייצור, בשרשרת הצריכה ובתמהיל הפסולת הביתית הם רק חלק מההשפעות הסביבתיות שיש לתת עליהן את הדעת

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

תחרות או דו-קיום? על נשרים, עזניות והפגרים שביניהם

אור שפיגל

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) כיצד מוצאים בעלי חיים את מזונם? עבור נשרייים הניזונים באופן בלעדי מפגרים בינוניים-גדולים, אתגר מציאת המזון מודגש במיוחד. ליעילות שיחור המזון של מינים אלה חשיבות רבה גם עבורנו בני האדם, מאחר שהנשריים מספקים שירות חיוני של המערכת האקולוגית – תברואה

כיצד מוצאים בעלי חיים את מזונם? עבור נשרייים הניזונים באופן בלעדי מפגרים בינוניים-גדולים, אתגר מציאת המזון מודגש במיוחד. ליעילות שיחור המזון של מינים אלה חשיבות רבה גם עבורנו בני האדם, מאחר שהנשריים מספקים שירות חיוני של המערכת האקולוגית – תברואה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

איך שומרים ברשות הטבע והגנים על צמחים בסכנת הכחדה? סיפור הקמתם של גני מקלט

מרב לבל וין, מרגרטה וולצא'ק

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) מתחילת המאה כוללת תכנית הפעולה של רשות הטבע והגנים לשימור צמחים בסכנת הכחדה שני מרכיבים עיקריים: שימור באתר, כלומר בבתי הגידול שהצמחים גדלים בהם, ושימור מחוץ לאתר, כלומר במתקני שימור מחוץ לבית גידול

מתחילת המאה כוללת תכנית הפעולה של רשות הטבע והגנים לשימור צמחים בסכנת הכחדה שני מרכיבים עיקריים: שימור באתר, כלומר בבתי הגידול שהצמחים גדלים בהם, ושימור מחוץ לאתר, כלומר במתקני שימור מחוץ לבית גידול

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

צרעה קטנה צרה גדולה – התפשטות הפיקוס החלודי בישראל

דן איזיקוביץ, ורד פיכמן

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) פיקוס אינו נמנה על הצמחים המאופיינים כצמח פולש, שכן מערכת ההאבקה שלו מורכבת ודורשת מאביק ספציפי שלא קיים בארץ. עם זאת, העצים יוצרים מטרד המתבטא בזיהום רחובות העיר, ויוצרים גם איום לסביבה הטבעית − שינוי שיווי המשקל הטבעי

פיקוס אינו נמנה על הצמחים המאופיינים כצמח פולש, שכן מערכת ההאבקה שלו מורכבת ודורשת מאביק ספציפי שלא קיים בארץ. עם זאת, העצים יוצרים מטרד המתבטא בזיהום רחובות העיר, ויוצרים גם איום לסביבה הטבעית − שינוי שיווי המשקל הטבעי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

צעד ראשון ליצירת ערים רגישות מים בישראל – מיזם הביופילטר בכפר-סבא

ירון זינגר

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) הביופילטר בכפר-סבא הראה יכולת הרחקה גבוהה של מגוון מזהמים ממי הנגר העירוני ועמד בתקן איכות מים להשקיה בלתי מוגבלת, תקן איכות מים להחדרה ולשחרור לנחלים, לרבות תקן מי שתייה טוקסולוגי, לצד תקני איכות המים האוסטרליים המחמירים לשחרור מי נגר עירוני לסביבה

הביופילטר בכפר-סבא הראה יכולת הרחקה גבוהה של מגוון מזהמים ממי הנגר העירוני ועמד בתקן איכות מים להשקיה בלתי מוגבלת, תקן איכות מים להחדרה ולשחרור לנחלים, לרבות תקן מי שתייה טוקסולוגי, לצד תקני איכות המים האוסטרליים המחמירים לשחרור מי נגר עירוני לסביבה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

דברים שרואים משם – לא רואים מכאן: השימוש בחישה מרחוק לניהול סביבתי

מירי צלוק, סיניה נתניהו

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) השקעת המאמץ הדרוש להטמעת טכנולוגיות חישה מרחוק במשרד להגנת הסביבה תשפר את הניטור והניהול הסביבתי, תגביר את יכולת האכיפה, ותספק מידע מדויק כבסיס לקביעת מדיניות

השקעת המאמץ הדרוש להטמעת טכנולוגיות חישה מרחוק במשרד להגנת הסביבה תשפר את הניטור והניהול הסביבתי, תגביר את יכולת האכיפה, ותספק מידע מדויק כבסיס לקביעת מדיניות

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

חמש שנים לאחר השרפה הגדולה בכרמל: תמונת מצב של השיקום האקולוגי

נועה שטיינר, מנחם זלוצקי, נתן אלבז, ענבר חשמונאי, עמית דולב, דותן רותם, יהושע שקדי, אורית גינזבורג, ישראל גלון, כליל אדר, מיכאל ויינברגר, יצחק סוויסה, אבי פרבולוצקי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה

עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

אטלס אנרגיית הרוח של ישראל

דימיטרי ונגר, יצחק כרמונה, נועם חלפון, אבנר פורשפן, יואב לוי

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבותה של אנרגיה ירוקה, כדוגמת אנרגיית הרוח, כתחליף למקורות האנרגיה המסורתיים. לאור זאת החליט משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לקדם את הפקתו של אטלס אנרגיית הרוח לישראל

בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבותה של אנרגיה ירוקה, כדוגמת אנרגיית הרוח, כתחליף למקורות האנרגיה המסורתיים. לאור זאת החליט משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לקדם את הפקתו של אטלס אנרגיית הרוח לישראל

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

חזון הקמתן של תחנות כוח גרעיניות לייצור חשמל בישראל

איילת ולטר, אילן יער

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה נראה שהסיכוי להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל בעתיד הנראה לעין אינו גדול. אף על פי כן, בזכות עבודת ההכנה שמבצעת כיום מנהלת התג"ר, יגדלו הסיכויים למימוש אפשרות זו בעתיד, וכך נוכל להפוך חלום למציאות

נראה שהסיכוי להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל בעתיד הנראה לעין אינו גדול. אף על פי כן, בזכות עבודת ההכנה שמבצעת כיום מנהלת התג"ר, יגדלו הסיכויים למימוש אפשרות זו בעתיד, וכך נוכל להפוך חלום למציאות

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

פורסים רשת ביטחון לחיים ללא רשת חשמל

נעם אילן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות בע"מ נחשפה החברה לצורך, להזדמנות ולאתגר הטמונים בשוק העולמי של מנותקי הרשת, ולקראת כנס אילת-אילות 2014 החליטה להקים מרכז הדגמה למנותקי רשת בחצר מכון ערבה ללימודי סביבה בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית

החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות בע"מ נחשפה החברה לצורך, להזדמנות ולאתגר הטמונים בשוק העולמי של מנותקי הרשת, ולקראת כנס אילת-אילות 2014 החליטה להקים מרכז הדגמה למנותקי רשת בחצר מכון ערבה ללימודי סביבה בקיבוץ קטורה בערבה הדרומית

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

העלויות האמִתיות של בעלות על רכב חשמלי והיברידי בישראל – מתי זה כדאי?

אופירה אילון, עידן ליבס, גדי רוזנטל, דנה גבאי

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה ישנם גורמים נוספים חשובים המשפיעים על יכולתן של חלופות מבוססות הנעה חשמלית לחדור לשוק, כמו גם על השפעתן על הסביבה. המחקר שופך אור על עלותן האמִתית של חלופות אלה, מתוך מטרה לתת מידע למקבלי ההחלטות בבואם לגבש מדיניות תחבורה בישראל

ישנם גורמים נוספים חשובים המשפיעים על יכולתן של חלופות מבוססות הנעה חשמלית לחדור לשוק, כמו גם על השפעתן על הסביבה. המחקר שופך אור על עלותן האמִתית של חלופות אלה, מתוך מטרה לתת מידע למקבלי ההחלטות בבואם לגבש מדיניות תחבורה בישראל

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

התועלת הלאומית בהנעת התחבורה הכבדה בגז טבעי

עידן עבודי

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בשנות ה-20 של המאה הקודמת השתמשו במנוע הדיזל בכלי רכב כבדים, ומאז ועד היום משאיות בעלות מנוע דיזל הן תאי הדם האדומים של חברת השפע המטרופולינית שרובנו חיים בה

בשנות ה-20 של המאה הקודמת השתמשו במנוע הדיזל בכלי רכב כבדים, ומאז ועד היום משאיות בעלות מנוע דיזל הן תאי הדם האדומים של חברת השפע המטרופולינית שרובנו חיים בה

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

מיסוי ירוק 3 – קביעת מדיניות מס מושכלת לתחליפי דלק

תומר כהן

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בימים אלה צפויה הוועדה לפרסם את המלצותיה ולהעניק הטבות מס ותמריצים לקידום תחליפי הדלקים והטכנולוגיות השונות. ההטבות ישמשו זרז לחדירת הטכנולוגיות והדלקים החליפיים לשוק. ראייה הוליסטית שתעניק תמריצים ותתמוך באסדרה, תאפשר את השתלבותם של דלקים חליפיים וטכנולוגיות אלה בשוק הישראלי

בימים אלה צפויה הוועדה לפרסם את המלצותיה ולהעניק הטבות מס ותמריצים לקידום תחליפי הדלקים והטכנולוגיות השונות. ההטבות ישמשו זרז לחדירת הטכנולוגיות והדלקים החליפיים לשוק. ראייה הוליסטית שתעניק תמריצים ותתמוך באסדרה, תאפשר את השתלבותם של דלקים חליפיים וטכנולוגיות אלה בשוק הישראלי

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

המהפכה הדיגיטלית בעולם התחבורה

ליאור זנו, בועז ממו

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בעידן של שינויים דיגיטליים, פריצות דרך טכנולוגיות, רובוטיקה מתקדמת ומודעות סביבתית, הופך להיות ברור יותר ויותר כי דרכי התחבורה עומדות בפני שינוי, וישראל יכולה לתפוס מקום משמעותי בעיצוב תחבורת העתיד

בעידן של שינויים דיגיטליים, פריצות דרך טכנולוגיות, רובוטיקה מתקדמת ומודעות סביבתית, הופך להיות ברור יותר ויותר כי דרכי התחבורה עומדות בפני שינוי, וישראל יכולה לתפוס מקום משמעותי בעיצוב תחבורת העתיד

גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

הרפורמה בענף המִדגה – חלון הזדמנויות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות דגים

אורית סקוטלסקי, זאב לבינגר

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) בישראל קיים מצב ייחודי בעולם מבחינת יחסי הגומלין בין ברֵכות חקלאיות לגידול דגים, לבין הנחלים ובתי הגידול הלחים הטבעיים. סקירת ספרות מחקרית מסייעת להבנת ההיסטוריה שיצרה מציאות זו, מחדדת את הסיבות לקונפליקטים בין הדייגים לשומרי הטבע, ומציעה המלצות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות הדגים

בישראל קיים מצב ייחודי בעולם מבחינת יחסי הגומלין בין ברֵכות חקלאיות לגידול דגים, לבין הנחלים ובתי הגידול הלחים הטבעיים. סקירת ספרות מחקרית מסייעת להבנת ההיסטוריה שיצרה מציאות זו, מחדדת את הסיבות לקונפליקטים בין הדייגים לשומרי הטבע, ומציעה המלצות לשיפור התפקוד האקולוגי של ברֵכות הדגים

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

אדום עולה (לטורקיה) – סיפורה של בזה אדומה

אמיר ארנון, הילה שמון, אוהד הצופה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) סיפור מקרה זה, של פרט שגודל בשבי לפני השחרור לטבע, שרד זמן לא מבוטל, ועבר מרחקים גדולים, מעודד מאוד, ומעיד על שרידה בתקופה הקריטית של תחילת החיים העצמאיים, ועל הצלחה של הטיפול ושיטת האקלום והשחרור

סיפור מקרה זה, של פרט שגודל בשבי לפני השחרור לטבע, שרד זמן לא מבוטל, ועבר מרחקים גדולים, מעודד מאוד, ומעיד על שרידה בתקופה הקריטית של תחילת החיים העצמאיים, ועל הצלחה של הטיפול ושיטת האקלום והשחרור

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

שינויי אורח החיים העירוני – המפתח להשגת יעדי הקיימות

אורית נבו

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) השותפים לפרויקט של קיימות עירונית פועלים מתוך האמונה כי מי שרוצה להביא לשינוי משמעותי במדרך הסביבתי של האדם, צריך להתמקד קודם כול בריכוזי האוכלוסין שבערים, וכי ניתן לשלב בכך גם איכות חיים טובה יותר לאדם

השותפים לפרויקט של קיימות עירונית פועלים מתוך האמונה כי מי שרוצה להביא לשינוי משמעותי במדרך הסביבתי של האדם, צריך להתמקד קודם כול בריכוזי האוכלוסין שבערים, וכי ניתן לשלב בכך גם איכות חיים טובה יותר לאדם

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

בגובה הרחוב – הולכי רגל בישראל

יואב לרמן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) המחצית השנייה של המאה ה-20 אופיינה בתפיסות תכנון עירוני שהתמקדו בתכנון מותאם לכלי רכב פרטיים תוך פרבור מהיר. כתוצאה ממורשת תכנונית זו, הולכי הרגל הם לרוב בלתי-נראים בתהליכי התכנון העירוני בערים ישראליות

המחצית השנייה של המאה ה-20 אופיינה בתפיסות תכנון עירוני שהתמקדו בתכנון מותאם לכלי רכב פרטיים תוך פרבור מהיר. כתוצאה ממורשת תכנונית זו, הולכי הרגל הם לרוב בלתי-נראים בתהליכי התכנון העירוני בערים ישראליות

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

פלסטיק ירוק, האם יש דבר כזה?

אנה דותן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) המאמץ מחקרי הרב המושקע בשנים האחרונות בפיתוח תעשיית הפלסטיקה העתידית – שתתבסס על חומרי גלם ממקורות מתחדשים ומתכלים ביולוגית – נושא פרי, וצפוי לחולל שינויים גדולים במגוון תחומים, כמו חקלאות ורפואה

המאמץ מחקרי הרב המושקע בשנים האחרונות בפיתוח תעשיית הפלסטיקה העתידית – שתתבסס על חומרי גלם ממקורות מתחדשים ומתכלים ביולוגית – נושא פרי, וצפוי לחולל שינויים גדולים במגוון תחומים, כמו חקלאות ורפואה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

הגנה על צנרת מנזקי קורוזיה באמצעות ציפוי ביולוגי

יורם שוטלנד, יבגני ברעם, אולג לבאק, ולדימיר פרוכורנקו, אמיר אליעזר

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) האם ניתן היה למנוע את זיהום מי התהום מתחת לתע"ש ברמת השרון? כיצד ניתן להאט את קצב השיתוך (קורוזיה) במערכת צינורות ישנה ולצמצם את הדליפות ממנה?

האם ניתן היה למנוע את זיהום מי התהום מתחת לתע"ש ברמת השרון? כיצד ניתן להאט את קצב השיתוך (קורוזיה) במערכת צינורות ישנה ולצמצם את הדליפות ממנה?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

ביצות פולג קמות לתחייה – על הקונפליקטים הנוצרים בין חקלאות לשמירת טבע ועל המתווה ליישובם

אבי אוזן

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) בהובלת ראש המועצה האזורית חוף השרון החלה להתרקם ההבנה שהדרך הנכונה לשמור על השטח פתוח תחת לחצי הפיתוח העצומים היא השילוב בין החקלאות והניקוז לשמירת הטבע. כעת נותר להוציא את החזון הזה לפועל ולהעמיד אותו במבחן המציאות

בהובלת ראש המועצה האזורית חוף השרון החלה להתרקם ההבנה שהדרך הנכונה לשמור על השטח פתוח תחת לחצי הפיתוח העצומים היא השילוב בין החקלאות והניקוז לשמירת הטבע. כעת נותר להוציא את החזון הזה לפועל ולהעמיד אותו במבחן המציאות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

הכחדה של מיני דבורים וצרעות מאביקות

שרון מרק

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) הכחדת מינים היא מהפגיעות הבסיסיות ביותר של האדם בטבע. בשנים האחרונות הולכת ומתעצמת התדלדלות אוכלוסיות של מיני מאביקים שונים, ובעיקר של דבורת הדבש, עד כדי הכחדה

הכחדת מינים היא מהפגיעות הבסיסיות ביותר של האדם בטבע. בשנים האחרונות הולכת ומתעצמת התדלדלות אוכלוסיות של מיני מאביקים שונים, ובעיקר של דבורת הדבש, עד כדי הכחדה

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

התערבות במרחב הציבורי – מתאוריה לאקטיביזם

תומר בן עמי

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) תכנית הקיימנים מזמינה את כולנו לשאת באחריות ולהביא את המאפיינים המקומיים הייחודיים אל מול תסמונת הכפר הגלובלי והעולמקומיות, המאיימת להאחיד את כולנו כצרכנים

תכנית הקיימנים מזמינה את כולנו לשאת באחריות ולהביא את המאפיינים המקומיים הייחודיים אל מול תסמונת הכפר הגלובלי והעולמקומיות, המאיימת להאחיד את כולנו כצרכנים

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

ההשפעות הסביבתיות של כריית חול ימי

ערן ברוקוביץ, מיכל סימוביץ'

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) לאור התדלדלות משאב החול הימי, הלחץ הגובר לכרייתו, והנזקים הפוטנציאלים המשמעותיים, יש מקום לפעילות רבה מצד המאסדר ומצד האקדמיה בהתאם להמלצות המפורטות

לאור התדלדלות משאב החול הימי, הלחץ הגובר לכרייתו, והנזקים הפוטנציאלים המשמעותיים, יש מקום לפעילות רבה מצד המאסדר ומצד האקדמיה בהתאם להמלצות המפורטות

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

העמוד החמישי של שמירת הטבע

בני פירסט

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) האדם היחידי שזכה פעמיים בפרס ישראל, שאב את שורשי רעיונותיו מתחושת היותו "אויב העם". עזריה אלון שהלך לעולמו לפני כשנה הותיר אחריו מורשת מוחשית וערכית, שעיצבה את המרחב הישראלי בשני הדורות האחרונים

האדם היחידי שזכה פעמיים בפרס ישראל, שאב את שורשי רעיונותיו מתחושת היותו "אויב העם". עזריה אלון שהלך לעולמו לפני כשנה הותיר אחריו מורשת מוחשית וערכית, שעיצבה את המרחב הישראלי בשני הדורות האחרונים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

לאן יגיע הנפט במקרה של דליפה בים?

רון גולדמן, ערן ברוקוביץ, אלי ביטון, סלעית קרק, נעם לוין

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) מודלים מרחביים כמו אלה ששימשו במחקר זה, מאפשרים להתכונן טוב יותר לאירועי דליפה של נפט ומזהמים אחרים בים ולסייע בחלוקה מיטבית של משאבים למניעת התפשטות זיהום ולהכנת המדינה לפעולות תגובה מהירות ויעילות בישראל ובסביבתה

מודלים מרחביים כמו אלה ששימשו במחקר זה, מאפשרים להתכונן טוב יותר לאירועי דליפה של נפט ומזהמים אחרים בים ולסייע בחלוקה מיטבית של משאבים למניעת התפשטות זיהום ולהכנת המדינה לפעולות תגובה מהירות ויעילות בישראל ובסביבתה

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

הגג של השכן ירוק יותר

שרון מרק, שי לוי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) כדי למתן את תופעות הלוואי הסביבתיות של משטחים עירוניים אטומים וכהים החלו לאחרונה ערים, מדינות ומוסדות ממשלתיים בארה״ב להחליף גגות שחורים בגגות לבנים או בגגות ירוקים

כדי למתן את תופעות הלוואי הסביבתיות של משטחים עירוניים אטומים וכהים החלו לאחרונה ערים, מדינות ומוסדות ממשלתיים בארה״ב להחליף גגות שחורים בגגות לבנים או בגגות ירוקים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

ההתמדה משתלמת – מסקנות מטיפול רב-שנים לביעור השיטה הכחלחלה בשמורת נחל שורק

מנחם פריד

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) תצפיות שהראו התפשטות מהירה של המין הפולש שיטה כחלחלה בשמורת נחל שורק, הביאו בשנת 2007 להחלטה לפעול לסילוקו מהשמורה. הספקות לגבי היכולת להצליח להיפטר מפולש זה היו רבים. למרות זאת, כשש שנים מתחילת הפעילות - כמעט שלא ניתן למצוא שיטה כחלחלה בשמורת נחל שורק

תצפיות שהראו התפשטות מהירה של המין הפולש שיטה כחלחלה בשמורת נחל שורק, הביאו בשנת 2007 להחלטה לפעול לסילוקו מהשמורה. הספקות לגבי היכולת להצליח להיפטר מפולש זה היו רבים. למרות זאת, כשש שנים מתחילת הפעילות - כמעט שלא ניתן למצוא שיטה כחלחלה בשמורת נחל שורק

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

קריאת השכמה אירופית – בעקבות אישור ההנחיה המחייבת האירופית ('דירקטיבה') לחובת דיווח לא-פיננסית של תאגידים

ליעד אורתר

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) דיווחי קיימות הם אחד מעמודי התווך המרכזיים בגישת האחריות החברתית של תאגידים. דיווחים אלה הם האמצעי המרכזי להעברת מידע לציבור מטעם תאגידים עסקיים ורשויות ציבוריות על אודות השפעתם וביצועיהם החברתיים והסביבתיים

דיווחי קיימות הם אחד מעמודי התווך המרכזיים בגישת האחריות החברתית של תאגידים. דיווחים אלה הם האמצעי המרכזי להעברת מידע לציבור מטעם תאגידים עסקיים ורשויות ציבוריות על אודות השפעתם וביצועיהם החברתיים והסביבתיים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

הקמת מערך ניטור ארוך טווח ביערות אורן בוגרים

מיכאל ספרינצין, ג'ניה דניסיוק, אירה מור, יוהנס גואנין, יניב זליג, טיילור ווילסון, יגיל אסם

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) ניטור ארוך טווח ביערות האורן הבוגרים יתרום לזיהוי המגמות המתרחשות בצומח היער ולהבנת הקשר בין הדינמיקה של הצומח לבין תנאי הסביבה

ניטור ארוך טווח ביערות האורן הבוגרים יתרום לזיהוי המגמות המתרחשות בצומח היער ולהבנת הקשר בין הדינמיקה של הצומח לבין תנאי הסביבה

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

השפעת שרֵפה על התחדשות הצומח – פרויקט חקר סביבתי

דניאל בנדרסקי, טטיאנה פרבוליובוב, רחל קרליבך

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בשרֵפה שהשתוללה צמוד לכביש החוף ב-2013, עלתה באש רצועת צמחייה סבוכה בצד המערבי של הכביש. תנאי מזג האוויר היבש, עומס החום והרוחות המערביות העזות גרמו להתפשטות האש למרחק של מאות מטרים לאורך הכביש

בשרֵפה שהשתוללה צמוד לכביש החוף ב-2013, עלתה באש רצועת צמחייה סבוכה בצד המערבי של הכביש. תנאי מזג האוויר היבש, עומס החום והרוחות המערביות העזות גרמו להתפשטות האש למרחק של מאות מטרים לאורך הכביש

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

שימור מרוות הֶחָפים: רגע אחרי ההכחדה מן הטבע בישראל

אלון זינגר, תומר פארג', אלכסנדרה קרן, מאיה אבוטבול, ליאור כהן, סיון גולן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) לאחר שהושלם פתרון פרוטוקול ההנבטה של המין, ניתן להרחיב את השונות הגנטית של אוכלוסיות הבר בהוספת פרטים חדשים, מהלך שיבטיח את שרידות האוכלוסייה ואת התבססותה לאורך זמן

לאחר שהושלם פתרון פרוטוקול ההנבטה של המין, ניתן להרחיב את השונות הגנטית של אוכלוסיות הבר בהוספת פרטים חדשים, מהלך שיבטיח את שרידות האוכלוסייה ואת התבססותה לאורך זמן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

סביבה עירונית ירוקה ובריאות היילוד

קרן אגאי-שי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

ציון 'מספיק בקושי' לים התיכון – התאמת מדד בריאות הים העולמי לישראל

ענת צמל, אביעד שיינין, יאיר סוארי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) לקידום מדיניות של ניהול הים התיכון בישראל יש חשיבות לאומית, בפרט בתקופה של תנופת פיתוח תשתיות בים ובחוף. המדד העולמי של בריאות הים הוא מדד שפותח במיוחד לצרכים אלה: זהו כלי שנועד לקדם את מדיניות ניהול הים, מפני שסביבה ימית בריאה תוכל לספק מגוון שירותים לאדם

לקידום מדיניות של ניהול הים התיכון בישראל יש חשיבות לאומית, בפרט בתקופה של תנופת פיתוח תשתיות בים ובחוף. המדד העולמי של בריאות הים הוא מדד שפותח במיוחד לצרכים אלה: זהו כלי שנועד לקדם את מדיניות ניהול הים, מפני שסביבה ימית בריאה תוכל לספק מגוון שירותים לאדם

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

דליפת הנפט במלחת עברונה – תשתית מזהמת בלב אזור רגיש

יהושע שקדי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בדצמבר 2014 נבקע צינור נפט בקו אשקלון-אילת צמוד לכביש 90 וממערב לו בצומת הפונה לבאר אורה. מחוז אילת החל לטפל בדליפה דקות לאחר שזו קרתה, והטיפול המסור של עובדי הרשות מנע אסון כבד הרבה יותר

בדצמבר 2014 נבקע צינור נפט בקו אשקלון-אילת צמוד לכביש 90 וממערב לו בצומת הפונה לבאר אורה. מחוז אילת החל לטפל בדליפה דקות לאחר שזו קרתה, והטיפול המסור של עובדי הרשות מנע אסון כבד הרבה יותר

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

"וכִתתו חרבותָם לאִתים" ומוצביהם למשכנות עטלפים

שמוליק יידוב

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) בקיץ 2013 נהרסו שניים ממוצבי תל-ישמעאל בפתחת עמק בית שאן. הרס המוצבים, שיצאו מכלל שימוש, הביא לקבורתם בחיים של מאות עטלפים מהמין פַּרְסַפּוֹן, ששכנו במוצבים הנטושים

בקיץ 2013 נהרסו שניים ממוצבי תל-ישמעאל בפתחת עמק בית שאן. הרס המוצבים, שיצאו מכלל שימוש, הביא לקבורתם בחיים של מאות עטלפים מהמין פַּרְסַפּוֹן, ששכנו במוצבים הנטושים

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

שמיטה ישראלית – הזדמנות של פעם בשבע שנים

עינט קרמר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) מצוות השמיטה העתיקה חייבה כל חקלאי בארץ ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פֵּרותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה

מצוות השמיטה העתיקה חייבה כל חקלאי בארץ ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פֵּרותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

הצד האפל של מעכבי הבעירה

שי רייכר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) בשנים האחרונות החלו להצטבר בספרות המדעית עדויות רבות לנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לאדם עקב חשיפה למעכבי בעירה בסביבה הביתית

בשנים האחרונות החלו להצטבר בספרות המדעית עדויות רבות לנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לאדם עקב חשיפה למעכבי בעירה בסביבה הביתית

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

אנחנו יודעים איפה היית בקיץ (אם אתה עגור)

סשה פקרסקי, אלון אנגרט, רן נתן

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את אזורי הקינון של העגורים שחורפים וחולפים בעמק החולה. ידע מסוג זה יסייע לתכנן ולפתח תכניות ממשק יעילות

מטרת מחקר זה הייתה לקבוע את אזורי הקינון של העגורים שחורפים וחולפים בעמק החולה. ידע מסוג זה יסייע לתכנן ולפתח תכניות ממשק יעילות

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

חוק הפסולת האלקטרונית – יוצאים לדרך

לב רוזנשטיין

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) לחוק החדש חשיבות לכלל הציבור בישראל, אך הגורמים העיקריים המעורבים ביישומו הם היצרנים והיבואנים של הציוד הנכלל בחוק, המשווקים של אותו הציוד והרשויות המקומיות

לחוק החדש חשיבות לכלל הציבור בישראל, אך הגורמים העיקריים המעורבים ביישומו הם היצרנים והיבואנים של הציוד הנכלל בחוק, המשווקים של אותו הציוד והרשויות המקומיות

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

לוחמים לשימור הברֵכות – מיזם ארצי להגנה על ברֵכות החורף ולמען עתידן של הברֵכות ב'מתחם הלוחמים' בצומת חולון

שרה אוחיון, יעל זילברשטיין-ברזידה

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) החל משנת 2010 מתקיים מיזם שמירת טבע ייחודי: אימוץ ברֵכות החורף על-ידי קהילות מקומיות. המיזם נועד לחזק את הזיקה בין הקהילות המקומיות לברֵכות החורף שסמוכות אליהן, ובכך לסייע ליצירת מחויבות של גורמים הפעילים בשטח לשימור הברכות

החל משנת 2010 מתקיים מיזם שמירת טבע ייחודי: אימוץ ברֵכות החורף על-ידי קהילות מקומיות. המיזם נועד לחזק את הזיקה בין הקהילות המקומיות לברֵכות החורף שסמוכות אליהן, ובכך לסייע ליצירת מחויבות של גורמים הפעילים בשטח לשימור הברכות

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

חושבים ירוק בונים כחול – השבחה אקולוגית של תשתיות ים וחוף

עדו סלע, שמרית פרקול-פינקל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

אף על פי שתחום ההשבחה האקולוגית של תשתיות ים וחוף נמצא עדיין בחיתוליו, ניכרת עלייה במודעות לחשיבות הנושא בארץ ובעולם. לנוכח התחזיות לעלייה משמעותית בצפיפות האוכלוסין בקווי החוף, ותופעות עולמיות של שינוי האקלים, כמו עליית מפלס פני הים ותכיפותן של סערות וסופות, גובר הצורך ביישום הידע שנצבר בנושא בשנים האחרונות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

בידיעה מובא פיתוח בסיס מדעי תומך למערך ניטור וחיזוי של הסעת חומר מרחף במימי האגן המזרחי של הים התיכון בעזרת מדידות לוויין ומודל הידרודינמי אזורי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

רמות מזהמים ברקמות דולפינים בישראל – תמונת מצב של כמעט 20 שנה

אפרת שהם-פרידר, אולגה יופה, דן כרם, מיה רודיטי-אלסר, עוז גופמן, נורית קרס

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

דולפינים הם טורפי-על הממוקמים בראש מארג המזון הימי, וקולטים מזהמים אורגניים ומתכות כבדות בעיקר דרך מזונם. מעקב רב-שנתי מראה שאצל מיני הדולפינים הנפוצים באזורנו שנבדקו, אין שינויים בריכוזי רוב המתכות, והן היו בתחום הריכוזים הצפויים ובטווח הריכוזים התת-רעיל. המשך מעקב רציף אחר דולפינים שמתים לאורך חופי הארץ, הרחבת מגוון המזהמים הנבדקים ברקמותיהם, כמו גם ניתוח פתולוגי מקביל, יאפשרו מציאת קשרים אפשריים בין ריכוזי מזהמים ופתולוגיות ספציפיות וכן זיהוי של מגמות בזמן ובמרחב ומעקב אחריהן

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

היטל הזרמה לים – האם מטרתו מושגת?

ספאא חלבי, אילן מלסטר, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו

כל הזרמה לים שמתבצעת על פי היתר, מחויבת בתשלום היטל הזרמה לים – כמס על השימוש ברשות הרבים לצורך סילוק גורמי הזיהום באותה הזרמה. להיטל שתי מטרות עיקריות מול בעל היתר ההזרמה לים: מס המשקף את העלות החיצונית על השימוש שעושה המזרים בסביבה הימית הציבורית, ותמריץ לפעול לשיפור מתמיד באיכות ההזרמה לים ולצמצום עומס הזיהום עד כדי הפסקתו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

צמצום נזקי ההובלה בים לסביבה הימית – מבט על הנעשה בישראל

ניר לוינסקי, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

לצד התועלת הכלכלית-חברתית של ההובלה הימית נגרמו במהלך הדורות נזקים עצומים למערכות האקולוגיות הימיות מכלי השיט וממתקני הנמל המשרתים את הענף. בזכות אמנוֹת שמדינת ישראל חתומה עליהן והחוקים הלאומיים המתאימים נערכות ביקורות שוטפות על מאות אניות הפוקדות את נמלי ישראל מדי שנה, דבר המצמצם ואף מונע זיהום ים. על מדינת ישראל לחתום על אמנוֹת נוספות להגנת הסביבה הימית מפני פעילות ספנות ולהקצות משאבים ליישומן ולפיקוח על הביצוע כדי להפחית את זיהום הים עוד יותר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הצבת שוניות מלאכותיות בישראל

גידי בטלהיים, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון שוניות מלאכותיות יכולות לשמש למספר מטרות חיוביות לאדם ולאקולוגיה הימית. עם זאת, יש להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הימית במערכת השיקולים וכן גורמים שונים נוספים, בכל מקרה ומקרה לגופו, כדי להחליט אם המאזן של פגיעה בסביבה הימית לעומת התועלת הצפויה יהיה חיובי או שלילי

שוניות מלאכותיות יכולות לשמש למספר מטרות חיוביות לאדם ולאקולוגיה הימית. עם זאת, יש להביא בחשבון את הפגיעה בסביבה הימית במערכת השיקולים וכן גורמים שונים נוספים, בכל מקרה ומקרה לגופו, כדי להחליט אם המאזן של פגיעה בסביבה הימית לעומת התועלת הצפויה יהיה חיובי או שלילי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל

רונית מזר, שירה שפירא, ליאור גליק, סיגל ניר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מבט ישראלי על שינויי מפלס הים

מיכה קליין, מיכל לייכטר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

תחזיות עתידיות של גובה פני הים מספקות כלי שבאמצעותו יכולים מתכננים ומקבלי החלטות להיערך לעליית מפלס פני הים. יש להביא בחשבון את ההשפעות של ההתחממות הגלובלית וכן את השפעות הפעילות אנושית ותהליכי הפיתוח

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

השפעת תהליכים טבעיים ופעילות האדם על חופי הרחצה החוליים של ישראל בים התיכון

דב צביאלי, גידי ברסלר, מעיין חיים, בני פירסט, רני עמיר

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

החול של חופי הים התיכון של ישראל מגיע ברובו ממדבר נוב, והובל לאזורנו דרך הנילוס וזרמים הנעים לאורך החוף. במהלך המאה ה-20 נעשו פעולות פיתוח רבות שהשפיעו על זרימת הנילוס, וכמויות החול, הטין והחרסית שהובלו אל הים התיכון פחתו. פעולות הבנייה והפיתוח בשראל גם הן משפיעות על סחיפת החול מהחופים. על הרשויות המקומיות החופיות להימנע מלהקים תשתיות ומתקנים בחופים החוליים שבתחומן, ומומלץ להן לפרק ולסלק את אלה שאין הכרח לקיומם בחוף. נוסף על כך, על הממשלה לאתר חול זמין בים, שיוכל לשמש בעתיד מקור להזנה ולשיקום של חופים שנסחפו והוצרו

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הגן הכחול – מודל טכנו-ביולוגי לשיקום ולפיתוח של קו החוף

יאשה גרובמן, רועי קוזלובסקי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

הדיון העכשווי על תכנון קו החוף של מדינת ישראל מתאפיין במאבק בין צרכים חיוניים הנתפסים כסותרים: תשתיות חיוניות, פיתוח נדל"ני ותיירותי, הגנת הסביבה, נופש נגיש לציבור ותרבות פנאי. קיר הים ושובר הגלים לאורך קו החוף בגן צ'רלס קלור בתל-אביב משמשים מקרה מבחן ליישום הגישה התכנונית החדשה, הגישה הרב-שימושית לתשתיות. גישה זו נועדה ליצור אגבור ושיתופיות בין בעלי עניין ושימושים שונים, כגון חקלאות ימית, תחבורה, אנרגיה וביטחון, ארגונים לאיכות הסביבה והשלטון המקומי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הים במקורות ישראל – "זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם"

דוד אילוז, צבי דובינסקי

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון במקורות היהודיים מהתקופות העתיקות ניתן למצוא עדויות רבות לתרומת הים להתפתחות האדם ולהשפעתו על האנשים שחיו בקרבתו. הים התיכון שימש מקור למזון ולאוצרות טבע, ציר תחבורה שקישר בין ארצות, ועל גליו נישאו מלבד סחורות ונוסעים, גם רעיונות ונכסי תרבות ואמנות, שפיתחו והעשירו את המדינה ואת השליטים ששלטו בנתיבים אלה

במקורות היהודיים מהתקופות העתיקות ניתן למצוא עדויות רבות לתרומת הים להתפתחות האדם ולהשפעתו על האנשים שחיו בקרבתו. הים התיכון שימש מקור למזון ולאוצרות טבע, ציר תחבורה שקישר בין ארצות, ועל גליו נישאו מלבד סחורות ונוסעים, גם רעיונות ונכסי תרבות ואמנות, שפיתחו והעשירו את המדינה ואת השליטים ששלטו בנתיבים אלה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

פֵניקים, ים ודגים: תל דור כמקרה מבחן

אנואר זידאני, עירית זהר, איילת גלבוע, גיא בר-עוז

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון הצצה להיכרותם של תושבי דור הקדומים עם סביבתם הימית ולהרכב מיני הדגה שהתקיימו בחוף הים של הכרמל, באמצעות לימוד של שרידי דגים שנתגלו באתר בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל

הצצה להיכרותם של תושבי דור הקדומים עם סביבתם הימית ולהרכב מיני הדגה שהתקיימו בחוף הים של הכרמל, באמצעות לימוד של שרידי דגים שנתגלו באתר בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

מרשם פליטות לסביבה – המשך מהפכת השקיפות במידע הסביבתי

אורי שלהב, איילת בן עמי

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) המפל"ס יהיה כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות; יסייע להגביר את המודעות של הציבור לסביבה; יקדם את הציבור כמשתתף בעל מידע בתהליכי קבלת החלטות; יעלה את מודעות הציבור להשפעות הסביבתיות שיש לו, כצרכן של המוצרים שמייצרים המפעלים המדווחים למפל"ס; יגביר את המודעות של התעשייה להשפעותיה על בריאות הציבור והסביבה, וישמש תמריץ עבורה להפחית את רמות הפליטות

המפל"ס יהיה כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות; יסייע להגביר את המודעות של הציבור לסביבה; יקדם את הציבור כמשתתף בעל מידע בתהליכי קבלת החלטות; יעלה את מודעות הציבור להשפעות הסביבתיות שיש לו, כצרכן של המוצרים שמייצרים המפעלים המדווחים למפל"ס; יגביר את המודעות של התעשייה להשפעותיה על בריאות הציבור והסביבה, וישמש תמריץ עבורה להפחית את רמות הפליטות

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

חקלאות וסביבה – השפעת דבורים ממין בומבוס האדמה על אוכלוסיות הצמחים והדבורים בהרי יהודה

נעם בר-שי, אבי שמידע, גיא בלוך

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) בומבוס היא דבורה חברתית גדולה, ושכיחותה ותחום תפוצתה גדלו מאוד בשנים האחרונות. גידול זה בולט במיוחד על רקע "משבר ההאבקה העולמי״ – תהליך שמעמיד בסכנה את יציבותן של מערכות אקולוגיות עקב פגיעה במגוון המינים, ועלול גם לפגוע ביבול של גידולים חקלאיים

בומבוס היא דבורה חברתית גדולה, ושכיחותה ותחום תפוצתה גדלו מאוד בשנים האחרונות. גידול זה בולט במיוחד על רקע "משבר ההאבקה העולמי״ – תהליך שמעמיד בסכנה את יציבותן של מערכות אקולוגיות עקב פגיעה במגוון המינים, ועלול גם לפגוע ביבול של גידולים חקלאיים

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

הגורמים הסביבתיים המעודדים את תהליך ההתבססות של קדחת מערב הנילוס באזורים חדשים

שלומית פז

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

שימור עצי זית עתיקים – ללמוד מהניסיון של דרום איטליה

אורן שלף, ארנון דג, שמעון רחמילביץ'

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ערכם ההיסטורי והאסתטי של עצי הזית עולה ככל שהם מתבגרים, אבל על פי רוב, תנובת הפרי של עצים בוגרים קטנה. הדבר גורם לירידת ערכם החקלאי, ולכן חקלאים רבים אינם מעוניינים עוד להשקיע בגידולם

ערכם ההיסטורי והאסתטי של עצי הזית עולה ככל שהם מתבגרים, אבל על פי רוב, תנובת הפרי של עצים בוגרים קטנה. הדבר גורם לירידת ערכם החקלאי, ולכן חקלאים רבים אינם מעוניינים עוד להשקיע בגידולם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

תכנון מאגרי מים תוך התחשבות בנוף ובסביבה

תמר דראל-פוספלד, פינחס כהנא

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) מאגר מים יכול להיתפס כתכשיט ייחודי וכחלחל בנוף הצחיח של המדינה או כרכיב הנדסי קשיח, מגודר ומנותק מסביבתו. על כן, יש לתכנן מאגרי מים תוך התחשבות בסביבה ובנוף

מאגר מים יכול להיתפס כתכשיט ייחודי וכחלחל בנוף הצחיח של המדינה או כרכיב הנדסי קשיח, מגודר ומנותק מסביבתו. על כן, יש לתכנן מאגרי מים תוך התחשבות בסביבה ובנוף

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

בדיקת מפלסי רעש מתחבורה בעקבות הפעלת הרכבת הקלה בירושלים

גדי קולקר, דנה זיו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) אחת ממטרותיה של הרכבת החשמלית היא צמצום הנזק הסביבתי שנגרם עקב תחבורה המוּנעת בדלקים, דהיינו זיהום אוויר מקומי ומפגעי רעש. האם הרכבת הקלה עמדה במטרותיה?

אחת ממטרותיה של הרכבת החשמלית היא צמצום הנזק הסביבתי שנגרם עקב תחבורה המוּנעת בדלקים, דהיינו זיהום אוויר מקומי ומפגעי רעש. האם הרכבת הקלה עמדה במטרותיה?

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

בשנים האחרונות קיים ויכוח ציבורי הנוגע למיקומו של מכל האמוניה במפרץ חיפה ולסכנה שהוא מהווה לאוכלוסייה ולסביבה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

"יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל"

יואב מוטרו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) מיגור הארבה – המטרה הייתה למנוע את כניסתם של הנחילים לאזור החקלאי הירוק של ישראל תוך ניסיון למזער את הנזק הסביבתי

מיגור הארבה – המטרה הייתה למנוע את כניסתם של הנחילים לאזור החקלאי הירוק של ישראל תוך ניסיון למזער את הנזק הסביבתי

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

בעולם גוברת כיום המודעות לגינון אקולוגי, המתחשב בטבע ובסביבה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

יישום חוק אוויר נקי – בין התקדמות לעיכובים

מעיין חיים

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) מעקב אחר יישום החוק מצביע על פערים משמעותיים בין דרישות החוק לבין הנעשה בשטח בשני נושאים מרכזיים: הכנת תכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר וניטור אוויר ודגימתו

מעקב אחר יישום החוק מצביע על פערים משמעותיים בין דרישות החוק לבין הנעשה בשטח בשני נושאים מרכזיים: הכנת תכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר וניטור אוויר ודגימתו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

Biomimicry – חדשנות סביבתית בהשראת הטבע

יעל הלפמן כהן, מאיה מילרד גבעון

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) תחום ה-biomimicry מזוהה כאחד מבסיסי הידע המניעים את גל החדשנות המקיימת, מאחר שהטבע הוא מקור לפתרונות מפתיעים, חדשניים ויעילים, שמותאמים לסביבתם הטבעית וחסכוניים במשאבי חומר ואנרגיה

תחום ה-biomimicry מזוהה כאחד מבסיסי הידע המניעים את גל החדשנות המקיימת, מאחר שהטבע הוא מקור לפתרונות מפתיעים, חדשניים ויעילים, שמותאמים לסביבתם הטבעית וחסכוניים במשאבי חומר ואנרגיה

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

תורת ניהול היער בישראל – מדיניות והנחיות לתכנון ולממשק היער

יגיל אסם, דוד ברנד, ישראל טאובר, אבי פרבולוצקי, חנוך צורף

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) תורת ניהול היער החדשה מכירה בצורך בשינויים באופן ניהול היערות ובעיצובם, בהתאם למיטב הידע המתפתח בתחומי היערנות, האקולוגיה, החברה והכלכלה

תורת ניהול היער החדשה מכירה בצורך בשינויים באופן ניהול היערות ובעיצובם, בהתאם למיטב הידע המתפתח בתחומי היערנות, האקולוגיה, החברה והכלכלה

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

כימות התועלת הסביבתית של הקמת מנהרת תשתיות חוצַת חיפה

ליאור שמואלי, יפעת בס

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) פרויקט הקמת מנהרת תשתיות חוצַת חיפה מתוכנן ליצור תחליף אזורי להולכת חומרים מסוכנים ותשתיות אחרות, המבוצעת כיום באמצעות כלי תחבורה יבשתיים או בצנרות ישנות המוטמנות באזור עוד מימי המנדט הבריטי

פרויקט הקמת מנהרת תשתיות חוצַת חיפה מתוכנן ליצור תחליף אזורי להולכת חומרים מסוכנים ותשתיות אחרות, המבוצעת כיום באמצעות כלי תחבורה יבשתיים או בצנרות ישנות המוטמנות באזור עוד מימי המנדט הבריטי

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

סטודנטים כמגשרים בין האקדמיה לבין פעילות לשינוי סביבתי

מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) מאז ומעולם דבק באקדמיה הדימוי של "מגדל השן", המחייב לדרוש בדבר הקשר בין האקדמיה והחברה האזרחית. דבר זה נכון גם כאשר רוצים לבחון באופן ספציפי את הקשר בין מחקר ולימודים אקדמיים מתקדמים בתחום הסביבה לבין עשייה סביבתית

מאז ומעולם דבק באקדמיה הדימוי של "מגדל השן", המחייב לדרוש בדבר הקשר בין האקדמיה והחברה האזרחית. דבר זה נכון גם כאשר רוצים לבחון באופן ספציפי את הקשר בין מחקר ולימודים אקדמיים מתקדמים בתחום הסביבה לבין עשייה סביבתית

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

הקרקע בשטחים המעובדים נשמטת מתחת לרגליים

גיל אשל, רועי אגוזי

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) אימוץ ממשק חקלאי שימזער את היקף הקרקע החשופה, על-ידי כיסוי צמחי, הוא פתרון בר-קיימא לתופעת סחף הקרקעות. עם זאת, כפי שנראה עתה, חסמים בירוקרטיים, חוסר מודעות וקיבעון מחשבתי אצל מקבלי ההחלטות מעכב את הפתרון

אימוץ ממשק חקלאי שימזער את היקף הקרקע החשופה, על-ידי כיסוי צמחי, הוא פתרון בר-קיימא לתופעת סחף הקרקעות. עם זאת, כפי שנראה עתה, חסמים בירוקרטיים, חוסר מודעות וקיבעון מחשבתי אצל מקבלי ההחלטות מעכב את הפתרון

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

מניסיונם של אחרים: איך לצמצם את המתח בין חקלאות ושימור מגוון ביולוגי

חיה ארז

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה החקלאות תלויה בשירותי מערכת אקולוגיים חיוניים, והמגוון הביולוגי תלוי בתמיכה של השטחים הפתוחים החקלאיים. לצד התלות קיים מתח מובנה בין שימור המגוון הביולוגי לבין הצורך בהתמרת שטחים טבעיים לשימוש חקלאי

החקלאות תלויה בשירותי מערכת אקולוגיים חיוניים, והמגוון הביולוגי תלוי בתמיכה של השטחים הפתוחים החקלאיים. לצד התלות קיים מתח מובנה בין שימור המגוון הביולוגי לבין הצורך בהתמרת שטחים טבעיים לשימוש חקלאי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

היערכות לניטור ההשפעות הסביבתיות של חוות לגידול דגים בים הפתוח מול חופי הים התיכון בישראל

גיל זיידנר, בלה גליל, נורית קרס, אריק דיאמנט

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות

יואב מוטרו, מוטי צ'רטר, דן אלון, שאול אביאל, קובי מירום, אורי פלג, סאמח דראושה, נועם וייס, אמיר עזר, עדו קן, שלמה קפואה, יוסי לשם

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו

הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שימוש בהדברה המשלבת כלים ביולוגיים, חקלאיים, פיזיקליים, גנטיים וכימיים, בדרך שממזערת נזקים כלכליים ובריאותיים ומקטינה את הסיכונים והנזק הסביבתי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תכנון לולים בענף ההטלה מאזן בין צורכי הגידול, רווחת התושבים ובריאותם וצער בעלי החיים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

הרכבה ופעילותה של חברת העטלפים בגליל העליון במטעי תפוחים ובחורש טבעי

שחר רגב, ערן לוין, עמית דולב

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה מטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה

מטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

חקלאות ביזנטית בִּסְפר המדבר – מבט מחודש דרך קן היונה

יותם טפר, גיא בר-עוז

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה בעזרת ארכיאולוגיה וחקר שובכי יונים, מתגלה עדויות לחקלאות אינטנסיבית עתיקה בשולי המדבר בתקופה הביזנטית

בעזרת ארכיאולוגיה וחקר שובכי יונים, מתגלה עדויות לחקלאות אינטנסיבית עתיקה בשולי המדבר בתקופה הביזנטית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תנועת האדמה – מבט מן השטח על מצב קרקעות ישראל

רמי זיידנברג

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה קרקעות ישראל משנות את תכונותיהן בקצב מהיר מאז קום המדינה. עיקר השינויים מתחוללים בקרקעות המעובדות, ולא תמיד מדובר בשינוי חיובי

קרקעות ישראל משנות את תכונותיהן בקצב מהיר מאז קום המדינה. עיקר השינויים מתחוללים בקרקעות המעובדות, ולא תמיד מדובר בשינוי חיובי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

הגברת יעילות הדישון למניעת זיהום סביבתי

יהושע גולובאטי, אמיר פולק

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה עד 2050, צריכת המזון בעולם תעלה ב-70% בעוד ששטחי הקרקעות החקלאיות יגדלו ב-10% בלבד, ולכן יהיה צורך להפיק יותר מזון מכל יחידת שטח. דישון מגדיל את היבול, אך בעל השפעות שליליות על הסביבה

עד 2050, צריכת המזון בעולם תעלה ב-70% בעוד ששטחי הקרקעות החקלאיות יגדלו ב-10% בלבד, ולכן יהיה צורך להפיק יותר מזון מכל יחידת שטח. דישון מגדיל את היבול, אך בעל השפעות שליליות על הסביבה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

חקלאות "הסחר ההוגן" בענף שמן הזית והשפעותיה על הסביבה

נתליה גוטקובסקי, דפנה דיסני, דני רבינוביץ

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תעשיית החקלאות בעמק החולה היא ספקית משמעותית של חומרי הדברה ותוצרי פירוק שלהם, שמוצאים את דרכם לאגן ההיקוות של הירדן העליון

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

בעשורים האחרונים גוברת המודעות לשירותי ההדברה הביולוגית שמספקים טורפים ופרזיטואידים בוויסות מזיקים בבתי גידול חקלאיים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

אקו-טיים (EcoTime) – מדד קיימות אינטואיטיבי המבוסס על יחידות זמן

אלון שפון, רון מילוא

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) רוב האנשים מתקשים להתמודד עם שאלות העוסקות במספרים גדולים ולחבר אותם לחיי היום-יום, דבר המקשה על המאמצים לעידוד חיסכון בשימוש במשאבי טבע. מדד הקיימות החדש 'זמן-סביבה' מסייע בכך באמצעות המרת הנטל הסביבתי של תהליך או של פריט ליחידות זמן, שכולנו משתמשים בהן מדי יום

רוב האנשים מתקשים להתמודד עם שאלות העוסקות במספרים גדולים ולחבר אותם לחיי היום-יום, דבר המקשה על המאמצים לעידוד חיסכון בשימוש במשאבי טבע. מדד הקיימות החדש 'זמן-סביבה' מסייע בכך באמצעות המרת הנטל הסביבתי של תהליך או של פריט ליחידות זמן, שכולנו משתמשים בהן מדי יום

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

מה בין מדע, מדיניות וסביבה

נטע ליפמן

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ההשקעות המדעיות והאקדמיות צריכות בסופו של דבר למצוא את דרכן גם לשיפור החברה והמדינה. חשוב שנגיע לא רק להישגים מדעיים תיאורטיים אלא גם ליישומם בשטח

ההשקעות המדעיות והאקדמיות צריכות בסופו של דבר למצוא את דרכן גם לשיפור החברה והמדינה. חשוב שנגיע לא רק להישגים מדעיים תיאורטיים אלא גם ליישומם בשטח

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

אקולוגיה תעשייתית – התפתחות התחום ויישומים רלוונטיים

ורד בלאס

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) מחקר של זרימת חומרים ואנרגיה בפעילויות תעשייתיות וצרכניות, של השפעותיהן של זרימות אלה על הסביבה, ושל השפעותיהם של גורמים כלכליים, פוליטיים, רגולטוריים וחברתיים על זרימת המשאבים, על השימוש בהם ועל ההתמרה שלהם

מחקר של זרימת חומרים ואנרגיה בפעילויות תעשייתיות וצרכניות, של השפעותיהן של זרימות אלה על הסביבה, ושל השפעותיהם של גורמים כלכליים, פוליטיים, רגולטוריים וחברתיים על זרימת המשאבים, על השימוש בהם ועל ההתמרה שלהם

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

חתימת האמנה הבין-לאומית לביטוח בר-קיימא

יהודה כהנא

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית

ענף הביטוח מעורב כמעט בכל תחום בחיינו כאנשים פרטיים, בארגונים ובעולם העסקי. הוא מושפע מהסיכונים הסביבתיים, אך גם מסוגל להשפיע במישרין על פני העתיד, והגיע הזמן שתעשיית הביטוח תחזור ותכבוש מחדש את מקומה בהובלת הכלכלה העולמית

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

האם "מדעי הסביבה" הוא מקצוע מדעי בבית הספר התיכון?

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

השפעת מתקני התפלת מי הים על הסביבה הימית

יורם אבנימלך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

ישראל חלוצה במערכות להתפלת מים, אך אין מספיק ידע על תהליך התפלת מי ים ועל הבעיות הסביבתיות הכרוכות בכך

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

מציאת פתרון משמר לבעיית ההצפה של צמחיית חופי הכינרת, תוך איזון בין צורכי משק המים ותיירות

דורון מרקל, תמר זהרי, אלי גבאי, אביטל גזית

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

אגם הכינרת סבל ב-15 השנים האחרונות מתנודות מפלס קיצוניות, והמערכת האקולוגית של הכינרת סובלת מחוסר יציבות בשל פעילות האדם

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

ירידה משמעותית בזיהום הודות לרפורמה ברפתות

אילן צדיקוב

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) ענף הבקר לחלב נחשב במשך שנים רבות לענף המזהם ביותר מבין ענפי החקלאות, ועיקר הזיהום נגרם מזרימה ומחלחול בלתי מבוקרים של שפכים ותשטיפים הנובעים מפעילות הרפתות ומזבל הבקר

ענף הבקר לחלב נחשב במשך שנים רבות לענף המזהם ביותר מבין ענפי החקלאות, ועיקר הזיהום נגרם מזרימה ומחלחול בלתי מבוקרים של שפכים ותשטיפים הנובעים מפעילות הרפתות ומזבל הבקר

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

שאלות המחקר החשובות למדיניות שמירת הטבע והמגוון הביולוגי וסריקת אופקים

סלעית קרק, נעם לוין, אורי שיינס

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) פרויקט שמטרתו זיהוי ואפיון של שאלות מחקר חשובות, שמתן תשובה להן יסייע באופן היעיל ביותר לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל

פרויקט שמטרתו זיהוי ואפיון של שאלות מחקר חשובות, שמתן תשובה להן יסייע באופן היעיל ביותר לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בישראל

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

מזהמים נדיפים במרתפים ובמקלטים ציבוריים בגוש דן

עמיר אשד, ברוך ובר

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) קיימת סכנה לבריאות הציבור בשל מזהמים הנמצאים בגזי הקרקע שחודרים למקלטים ולמרתפים

קיימת סכנה לבריאות הציבור בשל מזהמים הנמצאים בגזי הקרקע שחודרים למקלטים ולמרתפים

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

הדברה ביולוגית – הלכה למעשה

דניאלה כפרי

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) הדברה ביולוגית היא חלופה מועדפת מבחינה אקולוגית על פני הדברה כימית, אך שימוש בה מחייב נקיטת אמצעי זהירות למניעת השפעה שלילית

הדברה ביולוגית היא חלופה מועדפת מבחינה אקולוגית על פני הדברה כימית, אך שימוש בה מחייב נקיטת אמצעי זהירות למניעת השפעה שלילית

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

מִחזור פסולת בנייה – פוטנציאל וחסמים

נמרוד לנגה, הילה דובדבני

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) תעשיית הבנייה היא צרכן גדול של משאבי טבע ואנרגיה, וכן אחראית לייצור כמות עצומה של פסולת בנייה הנוצרת בתהליכי הבנייה וההריסה. בשנים האחרונות, במיוחד במדינות המפותחות, גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של פסולת הבניין: פסולת הפזורה בשטחים פתוחים היא מפגע אסתטי ועלולה לגרום לזיהום של מי התהום והקרקע באזור.

תעשיית הבנייה היא צרכן גדול של משאבי טבע ואנרגיה, וכן אחראית לייצור כמות עצומה של פסולת בנייה הנוצרת בתהליכי הבנייה וההריסה. בשנים האחרונות, במיוחד במדינות המפותחות, גוברת המודעות להשפעות הסביבתיות של פסולת הבניין: פסולת הפזורה בשטחים פתוחים היא מפגע אסתטי ועלולה לגרום לזיהום של מי התהום והקרקע באזור.

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

תכנית-אב לקיימות במועצה האזורית רמת הנגב

ערן דורון

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

תכנית-האב לקיימות הוכנה על בסיס האמונה כי למועצה יש תפקיד לאומי בקיום ההתיישבות במרכז הנגב, תוך שמירה על השטחים הפתוחים הגדולים ביותר של מדינת ישראל וניהולם

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

גידול מיני אשל נבחרים בתנאי מדבר לשם ייצור ביומסה

ישראל אורן, צ'ינגיז אלקפרוב, תמר עילם, אביה זילברשטיין, עמרם אשל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

ניטור זרימות עיליות באגן הבשור – מדדים והמלצות

יואב בורנשטין, אבנר קסלר

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן

על הגופים השונים הפועלים באגן הבשור לשתף פעולה ולאחד את תוצאות ניטור איכות המים באגן לכלל דו"ח תקופתי שיוצג למשרד להגנת הסביבה כדי למנוע ולמזער מפגעי זיהום באגן

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

דליפת צינור הנפט לנחל צין – השפעות אקולוגיות וסביבתיות

מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנזק החמור ביותר לשמורת טבע בישראל אירע בנחל צין – זרם של דלק סילוני פרץ מצינור נפט שבבעלות חברת קצא"א. אין ספק שאירוע זה של זיהום נרחב בשמורת טבע גורם לנזקים סביבתיים משמעותיים, אך לפעולות הטיפול בזיהום עשויות להיות השלכות סביבתיות נרחבות אף יותר

הנזק החמור ביותר לשמורת טבע בישראל אירע בנחל צין – זרם של דלק סילוני פרץ מצינור נפט שבבעלות חברת קצא"א. אין ספק שאירוע זה של זיהום נרחב בשמורת טבע גורם לנזקים סביבתיים משמעותיים, אך לפעולות הטיפול בזיהום עשויות להיות השלכות סביבתיות נרחבות אף יותר

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

שחזור המערכת האקולוגית במחצבות הכרייה הנטושות במכתש רמון

בן דרורי, פועה בר (קותיאל)

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

תכנית אסטרטגית ופיתוח בר-קיימא בעיר באר שבע

דורון לביא, שלומית נרדיה, גילאת בניאד

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

גידור כרמים בהרי יהודה – סימפטום למשקלם הנמוך של שיקולים אקולוגיים בחקלאות ובתכנון חקלאי

אלון רוטשילד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

דו"ח מצב הטבע בישראל 2010 – סקירה כללית

ישראל טאובר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) מטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש

מטרת הדו"ח היא לספק תמונת מצב מקיפה של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי כנקודת התחלה לתכנית ניטור לאומית, מיועד למקבלי החלטות במשרדי הממשלה, לארגונים מנהלי השטח, לקהילה המדעית ולציבור. קיימת הסכמה רחבה בין המומחים ומנהלי השטח כי האיום המרכזי על משאבי הטבע בישראל הוא פעילות האדם: תהליכי הפיתוח המואצים בישראל, קיטוע שטחים פתוחים, דיג יתר, זיהום מחקלאות ושימוש בשטח לאימוני צה"ל ולפעילות נופש

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

ניהול משאבי הסביבה הימית לאור חיפוש והפקה של גז ונפט בים התיכון מול חופי ישראל

גיל זיידנר, רני עמיר

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

חיפושים אחר מרבצי הגז והנפט במים עמוקים מול חופי ישראל, ותגליות, שהבולטות שבהן כיום הן השדות "דלית", "תמר" ו"לווייתן", מעמידים את ישראל בפני תנופת פיתוח חסרת תקדים של האזור הכלכלי בים התיכון. פיתוח בטוח ובר-קיימא של משאבים מציב אתגרים מנהליים, טכנולוגיים וסביבתיים מסוג שהמערכת הציבורית בישראל טרם ניצבה מולו

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

ניקוי קרקעית הנחל – השלב הבא בשיקום נחל קישון

שרון ניסים

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) נחל קישון היה בעבר הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף וסמל לזיהום ולמטרד סביבתי קשה. מאז הקמת רשות נחל הקישון בשנת 1995 עובר הנחל הליך שיקום מורכב ומתמשך. עקב הזיהום הכבד שהצטבר בקרקעית מורד נחל קישון כתוצאה מהזרמות העבר שמקורן בתעשייה, טיפול באיכות המים בלבד אינו מספק לצורך שיקום הנחל

נחל קישון היה בעבר הנחל המזוהם ביותר מבין נחלי החוף וסמל לזיהום ולמטרד סביבתי קשה. מאז הקמת רשות נחל הקישון בשנת 1995 עובר הנחל הליך שיקום מורכב ומתמשך. עקב הזיהום הכבד שהצטבר בקרקעית מורד נחל קישון כתוצאה מהזרמות העבר שמקורן בתעשייה, טיפול באיכות המים בלבד אינו מספק לצורך שיקום הנחל

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)

כאשר פסולת מפסיקה להיות פסולת

ורד גיאת

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בעשור האחרון יש שינו משמעותי בניהול הפסולת באירופה. חקיקה עדכנית מעודדת בעקביות השבת מוצרים על פני פעולות סילוק והטמנה, תוך התייחסות לאיכות המוצר שנוצר בתהליך ולאחזקת נתונים מבוססים על החומר, על תכונותיו ועל בטיחותו. המצב בישראל אינו דומה, ואין עדיין חקיקה מקיפה בנושא פסולת ובנושא כימיקלים

בעשור האחרון יש שינו משמעותי בניהול הפסולת באירופה. חקיקה עדכנית מעודדת בעקביות השבת מוצרים על פני פעולות סילוק והטמנה, תוך התייחסות לאיכות המוצר שנוצר בתהליך ולאחזקת נתונים מבוססים על החומר, על תכונותיו ועל בטיחותו. המצב בישראל אינו דומה, ואין עדיין חקיקה מקיפה בנושא פסולת ובנושא כימיקלים

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

צמיחה ירוקה – תמונת המצב בישראל

מיכל שלאק

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) אסטרטגיית הצמיחה הירוקה נוגעת בכל תחומי המדיניות הציבורית, ומטרתה ליצור דפוסי צמיחה ירוקה במבנים ובמוסדות תעשייתיים וטכנולוגיים, מבלי לפגוע בהרגלי הצריכה. אמנם ישראל לא יכולה להשתלב באסטרטגיה המפורטת כמו מדינות אירופה, אך ישראל יכולה להשתלב כמובילה בתחומי מחקר ופיתוח של אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, שינוי דלקים בתעשייה ובתחבורה ובשינויים ירוקים במערכת הרגולטורית והפיננסית

אסטרטגיית הצמיחה הירוקה נוגעת בכל תחומי המדיניות הציבורית, ומטרתה ליצור דפוסי צמיחה ירוקה במבנים ובמוסדות תעשייתיים וטכנולוגיים, מבלי לפגוע בהרגלי הצריכה. אמנם ישראל לא יכולה להשתלב באסטרטגיה המפורטת כמו מדינות אירופה, אך ישראל יכולה להשתלב כמובילה בתחומי מחקר ופיתוח של אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, שינוי דלקים בתעשייה ובתחבורה ובשינויים ירוקים במערכת הרגולטורית והפיננסית

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

סביבת המגורים ובריאותנו: רשמים מיום עיון בנושא

לוסיה ברגובוי ילין, חוה פרץ

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

עיקרי הדברים של דו"ח המלצות ועדת ממשק היער ושיקום הכרמל

אבי פרבולוצקי, עמרי בונה, מנחם זלוצקי, חווה להב, דידי קפלן, חגי שניר, נועה שטיינר

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

אַסְתֵּר הביצות – גילויו מחדש במעיינות תמסח

גבי אברהם

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) אסתר הביצות, צמח ביצות נדיר, נמצא לאחרונה במעיינות תמסח, אחרי שלא תועד מאז שנת 1986. גילוי מחדש בטבע הוא הוכחה ניצחת לכדאיות ההשקעה הרבה שבפעילות הגן הבוטני

אסתר הביצות, צמח ביצות נדיר, נמצא לאחרונה במעיינות תמסח, אחרי שלא תועד מאז שנת 1986. גילוי מחדש בטבע הוא הוכחה ניצחת לכדאיות ההשקעה הרבה שבפעילות הגן הבוטני

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

סקר עופות דוגרים בערבה

יואב פרלמן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) משנת 2009 מבצע מרכז הצפרות הישראלי סקר עופות דוגרים בערבה ובנגב, בתמיכת רשות הייעור האמריקנית. מטרות הסקר התלת-שנתי הן ליצור מסד נתונים מבוסס המתאר את חברת העופות הדוגרים בערבה, ובאמצעותו לתאר את מצב המערכות הטבעיות. מידע זה יסייע לגופים מקבלי ההחלטות לשמור בצורה טובה יותר על המערכות הטבעיות ועל המגוון הביולוגי באזור

משנת 2009 מבצע מרכז הצפרות הישראלי סקר עופות דוגרים בערבה ובנגב, בתמיכת רשות הייעור האמריקנית. מטרות הסקר התלת-שנתי הן ליצור מסד נתונים מבוסס המתאר את חברת העופות הדוגרים בערבה, ובאמצעותו לתאר את מצב המערכות הטבעיות. מידע זה יסייע לגופים מקבלי ההחלטות לשמור בצורה טובה יותר על המערכות הטבעיות ועל המגוון הביולוגי באזור

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ריכוזי בנזן באוויר בתחנות דלק ובסביבתן הקרובה בגוש דן

צחי אסא

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי אדי דלק ובכללם בנזן, הנפלטים משטחן של תחנות דלק בגוש דן, ניכרים עד למרחק של כ-80 מטר. בתחנות הותקנו מערכות לצמצום פליטת אדי הדלק לסביבה, אך הן אינן פועלות ביעילות מרבית. המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים היא כי על חברות הדלק ו/או על בעלי תחנות הדלק לשפר את ביצועי המערכות להשבת האדים בתחנות הדלק, הן בהיבט התשתיתי הן בזה התחזוקתי. במקביל על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הבקרה והפיקוח עליהן

בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי אדי דלק ובכללם בנזן, הנפלטים משטחן של תחנות דלק בגוש דן, ניכרים עד למרחק של כ-80 מטר. בתחנות הותקנו מערכות לצמצום פליטת אדי הדלק לסביבה, אך הן אינן פועלות ביעילות מרבית. המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים היא כי על חברות הדלק ו/או על בעלי תחנות הדלק לשפר את ביצועי המערכות להשבת האדים בתחנות הדלק, הן בהיבט התשתיתי הן בזה התחזוקתי. במקביל על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הבקרה והפיקוח עליהן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

דיווחים סביבתיים – הרחבת חובת הדיווח של החברות

מיכל גולדברג

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) במרץ 2011 נכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך המטיל על חברות ציבוריות חובת דיווח נרחבת ומפורטת בנושא סיכונים סביבתיים ודרכי ניהולם. נראה כי אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה שבה מידע סביבתי יהיה פתוח ונגיש לציבור המשקיעים ולציבור בכלל. לא נותר אלא להמתין ולראות אם פרסום המידע ישפיע גם על הביצועים הסביבתיים של החברות

במרץ 2011 נכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך המטיל על חברות ציבוריות חובת דיווח נרחבת ומפורטת בנושא סיכונים סביבתיים ודרכי ניהולם. נראה כי אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה שבה מידע סביבתי יהיה פתוח ונגיש לציבור המשקיעים ולציבור בכלל. לא נותר אלא להמתין ולראות אם פרסום המידע ישפיע גם על הביצועים הסביבתיים של החברות

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

משבר הדיג בכינרת

תמר זהרי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

באפריל 2010 החליטה הממשלה על השבתת הדיג בשל הצורך להגן על הכינרת כמערכת אקולוגית ולאפשר את התאוששות הדגה שבה. הנושא נדון בישראל ובעולם ועורר סערה תקשורתית. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה זו והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

אתגרי הגינון בקרבת החוף

אביגיל הלר, סימה קגן, פבלו צ'רקסקי, מושיקו רז, עמוס בן-לב

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו, דבר היוצר בית גידול בעייתי לצמחי בית ומאתגר את הגינון באזורים אלו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון

יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו, דבר היוצר בית גידול בעייתי לצמחי בית ומאתגר את הגינון באזורים אלו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

עשור להתמודדות מתמשכת עם קדחת מערב הנילוס בישראל

תמר יגר, אורי שלום

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי

קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

שרפות יער ושינויי אקלים

מערכת אקולוגיה וסביבה, דן יקיר, דוד ברנד

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות

התמונה המצטיירת בישראל ובעולם היא של עלייה גם בתדירות השרפות וגם בגודלם של השטחים הנשרפים. כתוצאה משינויי אקלים ניתן לצפות לעלייה בשכיחות אירועים קיצוניים התורמים לעוצמת השרפות ולתדירותן. הקשר בין התחממות האקלים לתדירותן של שרפות, לעוצמתן ולמשכן הוא מובן, אולם קשרי הגומלין בין אקלים לשרפות מתקיימים גם בכיוון ההפוך. לשרפות יש השפעה על מזג האוויר ועל האקלים בטווחי זמן שונים ובסקלות מרחביות שונות

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל

אוריאל ספריאל

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) “התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

“התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

ניטור אקולוגי בים התיכון – מחזון למציאות?

גיל רילוב

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בחודש אוקטובר התקיימה סדנה בנושא הקמתה של תכנית ניטור אקולוגי לים התיכון. במסגרת הסדנה הודגש כי הידע הכמותי על מרבית היצורים בים מועט, ועלה כי יש צורך בהרחבת הניטור הביולוגי בים התיכון. נושאים כמו בתי גידול וקבוצות טקסונומיות ידרשו בחינה מדוקדקת הקשורה גם לתדירות השינויים הצפויים בהם, וגם להיתכנות הניטור שלהם

בחודש אוקטובר התקיימה סדנה בנושא הקמתה של תכנית ניטור אקולוגי לים התיכון. במסגרת הסדנה הודגש כי הידע הכמותי על מרבית היצורים בים מועט, ועלה כי יש צורך בהרחבת הניטור הביולוגי בים התיכון. נושאים כמו בתי גידול וקבוצות טקסונומיות ידרשו בחינה מדוקדקת הקשורה גם לתדירות השינויים הצפויים בהם, וגם להיתכנות הניטור שלהם

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

שימוש בחסרי חוליות גדולים כצייני איכות מים: ניטור מעיינות נחל פרת בשנים 2008–2009

דינה פיימן, שי לוי, אבי ציפורי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

גנים אנכיים בעולם ובישראל

מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

בשנתיים האחרונות החלו לקום בישראל גנים אנכיים. לגינון האנכי פוטנציאל רב, שכן עם ציפוף המרחבים העירוניים מתמעטים השטחים הירוקים, ולקירות יש שטח הפנים הבנוי הגדול ביותר. בטיפול מתאים הם יכולים להוות מעטפת ביולוגית, חיה ונושמת. לקירות ירוקים יתרונות רבים כמענה משמעותי במיתון ההתחממות העירונית

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

האכלה יזומה כפתרון לקונפליקט בין שקנאים למגדלי דגים – היערכות לעונת סתיו 2010

אוהד הצופה

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) בעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר

בעשור האחרון נודדים דרך ישראל 35,000–45,000 שקנאים מצויים, ועם התמעטות מקווי המים הגדולים בעמקים הצפוניים בארץ והתדלדלות הדגה במקווים הקיימים, נעשו השקנאים תלויים במקורות מזון אנתרופוגניים, דבר שיכול לגרום לקונפליקט בין השקנאים למגדלי הדגים. האכלה יזומה אינה פתרון מלא, והיא מחייבת גם שמירה יעילה על ברֵכות הדגים תוך הימנעות מפגיעה בשקנאים המוגנים מטעם חוק הגנת חיות-הבר

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

ביקורת על הספר קרימינולוגיה ירוקה: מאבק בפשיעה נגד הסביבה

יונה חן

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) הספר הוא פרי מחקר בנושא שערך החוקר ד״ר דני גימשי, תת-ניצב (בדימוס) ששירת שנים רבות במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד ומטה. רקעו המקצועי של ד"ר גימשי מעיד על הכלים המדעיים והמקצועיים שעמדו לרשותו בעת איסוף החומר ועיבודו. "פשיעה נגד הסביבה" מוגדרת בספר כ"כנזקים לטבע ולסביבה הנובעים מהתנהגות מכוונת או רשלנית של בני אדם״

הספר הוא פרי מחקר בנושא שערך החוקר ד״ר דני גימשי, תת-ניצב (בדימוס) ששירת שנים רבות במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד ומטה. רקעו המקצועי של ד"ר גימשי מעיד על הכלים המדעיים והמקצועיים שעמדו לרשותו בעת איסוף החומר ועיבודו. "פשיעה נגד הסביבה" מוגדרת בספר כ"כנזקים לטבע ולסביבה הנובעים מהתנהגות מכוונת או רשלנית של בני אדם״

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל – תהליך עיצוב המערך ושיטות הדיווח

אופירה אילון, טל גולדרט, מרים לב-און, פרי לב-און

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) לפי הקונצנזוס המדעי הרווח, פליטות גזי חממה גורמות לשינוי האקלים שאנו חווים. ניתן להתייחס לנושא פליטות גזי החממה במספר מישורים ובמספר אמצעי מדיניות, שאחד מהם הוא הדיווח. המדינות המפותחות, כמו גם המתפתחות, נדרשו לדווח על מצאי הפליטות שלהן. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים וניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים

לפי הקונצנזוס המדעי הרווח, פליטות גזי חממה גורמות לשינוי האקלים שאנו חווים. ניתן להתייחס לנושא פליטות גזי החממה במספר מישורים ובמספר אמצעי מדיניות, שאחד מהם הוא הדיווח. המדינות המפותחות, כמו גם המתפתחות, נדרשו לדווח על מצאי הפליטות שלהן. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים וניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

טכנולוגיה חדישה בישראל לשימור וטיהור מים

גדי חגאי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם ולהחדיר אותם למי התהום. הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

פרופ' עמנואל נוי-מאיר ז"ל 1941–2009

נעם זליגמן

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) עמנואל נוי-מאיר, בוטנאי ואקולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה נפטר בגיל 68. עמנואל העמיד תלמידים רבים והיה יועץ ואבן בוחן לעמיתיו. דרך מחשבתו האנליטית של עמנואל וכתיבתו הקולחת שירתו תחומים רבים – משימור אם החיטה בטבע ועד לתועלת העז להתפתחות החורש

עמנואל נוי-מאיר, בוטנאי ואקולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה נפטר בגיל 68. עמנואל העמיד תלמידים רבים והיה יועץ ואבן בוחן לעמיתיו. דרך מחשבתו האנליטית של עמנואל וכתיבתו הקולחת שירתו תחומים רבים – משימור אם החיטה בטבע ועד לתועלת העז להתפתחות החורש

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

כלב-הים הנזירי הים תיכוני חוזר לחופי ישראל אחרי 50 שנה

אמיר פרלברג, אביעד שיינין

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) כלב-הים הנזירי הים תיכוני הנמצא בסכנת הכחדה חמורה, הוא אחד מ-12 היונקים הנדירים בעולם. לאחרונה נצפו מספר פריטים של כלבי-ים בחופי ישראל, וניתן להגיד כי לאחר יותר מ-50 שנה, חוזרים אלינו כלבי-הים. בחודשים הקרובים מתוכנן סקר כלבי-ים לאורך החוף הישראלי, שיקבע באופן מבוסס יותר את כמות הפרטים

כלב-הים הנזירי הים תיכוני הנמצא בסכנת הכחדה חמורה, הוא אחד מ-12 היונקים הנדירים בעולם. לאחרונה נצפו מספר פריטים של כלבי-ים בחופי ישראל, וניתן להגיד כי לאחר יותר מ-50 שנה, חוזרים אלינו כלבי-הים. בחודשים הקרובים מתוכנן סקר כלבי-ים לאורך החוף הישראלי, שיקבע באופן מבוסס יותר את כמות הפרטים

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

פרופ׳ יואב ויזל ז״ל 1931–2010

עמרם אשל

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) יואב ויזל, מחשובי החוקרים של האקולוגיה של צומח ארץ ישראל, הלך לעולמו באופן פתאומי בגיל 79. מותו קטע תנופה של פעילות אקדמית במחקר ובהדרכת סטודנטים, שנמשכה למרות פרישתו הרשמית לגמלאות לפני כעשר שנים

יואב ויזל, מחשובי החוקרים של האקולוגיה של צומח ארץ ישראל, הלך לעולמו באופן פתאומי בגיל 79. מותו קטע תנופה של פעילות אקדמית במחקר ובהדרכת סטודנטים, שנמשכה למרות פרישתו הרשמית לגמלאות לפני כעשר שנים

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

הנחיות חדשות להערכת סיכונים בעצים בוגרים

אביגיל הלר, ישראל גלון, דני אלמליח, יצחק הל-אור, חיים גבירצמן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) תחום פרחים, הנדסת הצומח וגננות נוף במשרד החקלאות, בשיתוף פעולה עם מספר אגרונומים עצמאיים, מפתח לאחרונה בארץ את נושא הערכת עצים בסיכון. הכוונה לעצים שעלולים לגרום נזקים (ברכוש ונפש) במקרה של נפילה או שבר ענפים. התוצר של סקר סיכונים בעצים הוא תכנית עבודה המחייבת טיפול בעצים שהוגדרו כמסוכנים – לעתים כריתה של עץ, לעתים טיפול אורטופדי

תחום פרחים, הנדסת הצומח וגננות נוף במשרד החקלאות, בשיתוף פעולה עם מספר אגרונומים עצמאיים, מפתח לאחרונה בארץ את נושא הערכת עצים בסיכון. הכוונה לעצים שעלולים לגרום נזקים (ברכוש ונפש) במקרה של נפילה או שבר ענפים. התוצר של סקר סיכונים בעצים הוא תכנית עבודה המחייבת טיפול בעצים שהוגדרו כמסוכנים – לעתים כריתה של עץ, לעתים טיפול אורטופדי

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

פרויקט שיקום מפגעים בשטח המפעל לטיפול בפסולת מסוכנת ברמת חובב

מיטל ליאון

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) בעשור האחרון חלה מהפכה במפעל לטיפול בפסולת מסוכנת, המופעל החל מ-1991 על-ידי החברה לשירותי איכות הסביבה. החברה, שהיא בבעלות ממשלתית, הקימה בו מתקן שרפה לפסולת אורגנית, מתקן לנטרול פסולת נוזלית ולטיפול בה, מטמנות מדופנות על-פי סטנדרטים מתקדמים לפסולת מסוכנת אנאורגנית, ועוד

בעשור האחרון חלה מהפכה במפעל לטיפול בפסולת מסוכנת, המופעל החל מ-1991 על-ידי החברה לשירותי איכות הסביבה. החברה, שהיא בבעלות ממשלתית, הקימה בו מתקן שרפה לפסולת אורגנית, מתקן לנטרול פסולת נוזלית ולטיפול בה, מטמנות מדופנות על-פי סטנדרטים מתקדמים לפסולת מסוכנת אנאורגנית, ועוד

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

הדברה ביולוגית של צמרית האורן בישראל באמצעות אקלום זבוב טורף

דוד ברנד, צבי מנדל

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) פרויקט חדש של קק"ל בשיתוף עם מִנהל המחקר החקלאי ושירות הייעור האמריקני: איתור והבאה של זבוב טורף מיערות בהוואי לישראל, במסגרת המאמצים להדברה ביולוגית של אוכלוסיות צמרית האורן

פרויקט חדש של קק"ל בשיתוף עם מִנהל המחקר החקלאי ושירות הייעור האמריקני: איתור והבאה של זבוב טורף מיערות בהוואי לישראל, במסגרת המאמצים להדברה ביולוגית של אוכלוסיות צמרית האורן

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

מסמך מדיניות חדש לתמ"א 22 (תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור) יצא לאור בגרסה מחודשת

מוטי קפלן, פינחס כהנא

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) הספר נותן בידינו הזדמנות להכיר את תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור לפרטיה, הן במבט היסטורי הסוקר את תולדות התוכנית, מטרותיה ודרך הכנתה, והן את השפעתה ורישומה בשדה התכנון בשנים האחרונות. הזמן שחלף מאז אישורה של התוכנית מאפשר התבוננות מחודשת במטרותיה, בתפיסת עולמה ובהצלחתה בכל הנוגע לשמירה על שטחים פתוחים בישראל

הספר נותן בידינו הזדמנות להכיר את תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור לפרטיה, הן במבט היסטורי הסוקר את תולדות התוכנית, מטרותיה ודרך הכנתה, והן את השפעתה ורישומה בשדה התכנון בשנים האחרונות. הזמן שחלף מאז אישורה של התוכנית מאפשר התבוננות מחודשת במטרותיה, בתפיסת עולמה ובהצלחתה בכל הנוגע לשמירה על שטחים פתוחים בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

פעולות לשיפור האוויר במפרץ חיפה

איילת בן עמי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל בשל מספר סיבות: ריכוז גדול של מפעלי תעשייה הגורמים לזיהום; הנמל והמתחם הפטרוכימי המשמשים מרכז לכניסה ולפיזור של כימיקלים ודלקים; קִרבה פיזית מיידית לריכוזי אוכלוסייה ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים. לשם הפחתת הזיהום יש צורך לפתור את העיכוב בבניית צינור הגז הטבעי למפרץ חיפה. הגז הטבעי יביא להפחתה דרמטית בפליטות מזהמים משרפת דלקים

אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום האוויר בישראל בשל מספר סיבות: ריכוז גדול של מפעלי תעשייה הגורמים לזיהום; הנמל והמתחם הפטרוכימי המשמשים מרכז לכניסה ולפיזור של כימיקלים ודלקים; קִרבה פיזית מיידית לריכוזי אוכלוסייה ונתוני טופוגרפיה ואקלים המקשים על פיזור מזהמים. לשם הפחתת הזיהום יש צורך לפתור את העיכוב בבניית צינור הגז הטבעי למפרץ חיפה. הגז הטבעי יביא להפחתה דרמטית בפליטות מזהמים משרפת דלקים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

תקווה ואכזבה בוועידת קופנהגן

שגית פורת

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בשל הקשיים להגיע להסכם בקופנהגן התארכה הוועידה ביום נוסף על המועד המתוכנן, בניסיון להימנע מכישלון כולל ולצאת עם 'משהו' ביד. למרות האכזבה מהוועידה, ניתן להצהיר כי היא הייתה חשובה ברמה הבין-לאומית, ובייחוד ברמה הלאומית הישראלית, בחשיפת מקבלי ההחלטות – המנהיגים הפוליטיים וגם אנשי המקצוע המתמחים, לנושאים הסביבה ומשבר האקלים. הכינוס מאפשר הרחבת אופקים ושיח בין מגזרים, בעלי אינטרסים ובעלי ידע, ולא רק התפלפלות משפטית על ניסוח הסכמים

בשל הקשיים להגיע להסכם בקופנהגן התארכה הוועידה ביום נוסף על המועד המתוכנן, בניסיון להימנע מכישלון כולל ולצאת עם 'משהו' ביד. למרות האכזבה מהוועידה, ניתן להצהיר כי היא הייתה חשובה ברמה הבין-לאומית, ובייחוד ברמה הלאומית הישראלית, בחשיפת מקבלי ההחלטות – המנהיגים הפוליטיים וגם אנשי המקצוע המתמחים, לנושאים הסביבה ומשבר האקלים. הכינוס מאפשר הרחבת אופקים ושיח בין מגזרים, בעלי אינטרסים ובעלי ידע, ולא רק התפלפלות משפטית על ניסוח הסכמים

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

הספר האדום על ממשק Google Earth

רן גולדבלט

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) מטרת ״הספר האדום״ הייתה להגדיר את מצבם העכשווי של מיני החולייתנים בישראל ולאתר את המינים הנמצאים תחת איום הכחדה מיידי. לאחרונה העולה הספר לאינטרנט, שימוש ביישום המפות של Google Earth. נגישותו של הספר בפורמט האינטרנטי מאפשרת לגולשים לקבל מידע רב ערך לגבי מיני חולייתנים בסכנת הכחדה. כמו כן, זה מסייע לחוקרים לקדם את המחקר וההבנה לגבי הצטמצמות המגוון הביולוגי ומאפשרת למתכננים להתייחס להיבט משמעותי זה בתהליכי התכנון

מטרת ״הספר האדום״ הייתה להגדיר את מצבם העכשווי של מיני החולייתנים בישראל ולאתר את המינים הנמצאים תחת איום הכחדה מיידי. לאחרונה העולה הספר לאינטרנט, שימוש ביישום המפות של Google Earth. נגישותו של הספר בפורמט האינטרנטי מאפשרת לגולשים לקבל מידע רב ערך לגבי מיני חולייתנים בסכנת הכחדה. כמו כן, זה מסייע לחוקרים לקדם את המחקר וההבנה לגבי הצטמצמות המגוון הביולוגי ומאפשרת למתכננים להתייחס להיבט משמעותי זה בתהליכי התכנון

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

הרעלות בעלי-חיים בישראל

נעם לידר

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) דו"ח שפרסמה לאחרונה רשות הטבע והגנים, חושף תמונה קשה של הרעלות בעלי-חיים המתרחשות בתדירות גבוהה ביותר בישראל. לרוב, הרעלות נעשות בזדון כדי להרחיק חיות-בר משטחים חקלאיים. פגיעה ביבולים על ידי בעלי-חיים עלולה לגרום נזקים גדולים לתוצרת החקלאית, אך קיימות כיום דרכי טיפול שונות, אשר בעבודה משותפת ונכונה של החקלאים עם פקחי רשות הטבע והגנים, עשויות לצמצם במידה ניכרת את מידת הנזקים לחקלאות

דו"ח שפרסמה לאחרונה רשות הטבע והגנים, חושף תמונה קשה של הרעלות בעלי-חיים המתרחשות בתדירות גבוהה ביותר בישראל. לרוב, הרעלות נעשות בזדון כדי להרחיק חיות-בר משטחים חקלאיים. פגיעה ביבולים על ידי בעלי-חיים עלולה לגרום נזקים גדולים לתוצרת החקלאית, אך קיימות כיום דרכי טיפול שונות, אשר בעבודה משותפת ונכונה של החקלאים עם פקחי רשות הטבע והגנים, עשויות לצמצם במידה ניכרת את מידת הנזקים לחקלאות

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

שיקום בית גידול לח, עינות גיבתון, לאחר פלישה ביולוגית של שיטה כחלחלה

עודד כהן, יוסי ריוב, פועה בר

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) רשות הטבע והגנים החליטה, לאחרונה, על יישום ממשק להדברת השיטה הכחלחלה ושיקום הצומח הטבעי בעינות גיבתון. פעולה זו חסרת תקדים בהיקפה בישראל ונחשבת כפרויקט הדגל בהתמודדות עם מינים פולשים בשמורות הטבע. פעולת הממשק מלווה במחקר מדעי, שמטרתו להוסיף ידע על השיטות להדברה והשפעתן על השיטה הכחלחלה ועל שיקום הצומח הטבעי

רשות הטבע והגנים החליטה, לאחרונה, על יישום ממשק להדברת השיטה הכחלחלה ושיקום הצומח הטבעי בעינות גיבתון. פעולה זו חסרת תקדים בהיקפה בישראל ונחשבת כפרויקט הדגל בהתמודדות עם מינים פולשים בשמורות הטבע. פעולת הממשק מלווה במחקר מדעי, שמטרתו להוסיף ידע על השיטות להדברה והשפעתן על השיטה הכחלחלה ועל שיקום הצומח הטבעי

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)

סקר קרקעית הים הראשון מסוגו בישראל

רותי יהל, מערכת אקולוגיה וסביבה

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בימים אלו מסוכמים במעבדות ברחבי הארץ נתונים שנאספו בסקר הראשון של קרקעית הים העמוק שהתקיים בישראל. במהלך הסקר נבחנה לראשונה קרקעית הים התיכון בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. מטרת הסקר הייתה לזהות ולמפות בתי גידול שונים בקרקעית הים. כמו כן, נעשה מאמץ לזהות אתרים שבהם מצוי מגוון ביולוגי ייחודי על מנת לקדם הכרזה של שמורות טבע ימיות בישראל

בימים אלו מסוכמים במעבדות ברחבי הארץ נתונים שנאספו בסקר הראשון של קרקעית הים העמוק שהתקיים בישראל. במהלך הסקר נבחנה לראשונה קרקעית הים התיכון בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל. מטרת הסקר הייתה לזהות ולמפות בתי גידול שונים בקרקעית הים. כמו כן, נעשה מאמץ לזהות אתרים שבהם מצוי מגוון ביולוגי ייחודי על מנת לקדם הכרזה של שמורות טבע ימיות בישראל

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)