אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

כולנו ניפגע בשל משבר האקלים, אבל אילו קבוצות חברתיות ייפגעו במידה הרבה ביותר?

לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.

במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

מבוא מגפת הקורונה הנוכחית COVID-19 גרמה למיליוני חולים ברחבי העולם ולמאות אלפי מקרי מוות, עם השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת [34]. הקורונה היא מחלה זואונוטית חדשה ומקורה ככל הנראה בעטלפים. בארבעים השנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בהתפרצות מחלות זואונוטיות חדשות, כמו מגפת הקורונה, המתפתחות אצל בעלי חיים וזולגות לבני אדם. כ-72% מהפתוגנים החדשים שנמצאו בעשורים …

Read More…

מבוא “[בחלב שבסוריה] ישנה תאנה שאפילו גלן ורופאים אחרים כתבו עליה בספריהם. [עונת הקטיף של] התאנה היא כשהשמש עוברת במזל אריה. […] בזמן הקטיף, צבע התאנה אדמדם והיא שמנונית. צורתה יפה וריחה כריח אדמה. […] [כתרופה] לתאנה שני מצבים: קר ויבש. היא מועילה מאוד נגד חום ובזמן מגפה היא מרחיקה חום וחולי. […] יש גם …

Read More…

לנוכח ההכרה בפגיעות העירונית ובעקבות שורה של אסונות טבע שהיכו בערים ברחבי העולם, מתחילות ערים רבות ברחבי העולם להיערך לשינוי האקלים

שינוי האקלים מוגדר כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית, שכן הוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם ברמה האישית וברמת האוכלוסייה

שינוי האקלים מציב אתגר לתכנון ארוך הטווח ולתכנון היומי של משק החשמל בישראל. אם התכנון לא ייעשה בצורה הנכונה, אמינות אספקת החשמל לצרכנים עלולה להיפגע

המאמר סוקר מספר שאלות: כיצד ניתן להתייחס לשינוי האקלים במונחים כלכליים? מה השפעות משבר האקלים ברמה המאקרו–כלכלית והאם שינוי האקלים פוגע בצמיחה במשקים שונים? כיצד ישתנה המשק הלאומי בעקבות משבר האקלים ומהי השפעתו על מגזרים ספציפיים?

לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

המאמר סוקר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ואת דרכי ההיערכות המוצעות כיום ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על המערכות האקולוגיות בישראל.

התחממות אינה בהכרח מילה נרדפת להקצנה במזג האוויר, למעט עליית טמפרטורות. ובכל זאת, בשנים האחרונות אירעו ברחבי העולם תופעות מזג אוויר קיצוניות, שגרמו לאסונות טבע וגבו קורבנות קשים בנפש וברכוש.

בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.

תסקיר השפעה על הבריאות, ככלי לקידום תפיסה דוגלת בהתייחסות לנושאי בריאות בגיבוש כל מדיניות שהיא

מחקרים מראים כי תהליך הייצור של בגדים מזיק מאוד לסביבה. המאמר סוקר את ההשפעות המזיקות של תעשיית האופנה: צריכת משאבים רבים, כמו מים ואנרגיה, שימוש בכימיקלים מזיקים, שינוע כבד, ייצור כמויות גדולות של פסולת והפרת זכויות אדם במדינות מתפתחות

מבחינת שמירה על קיום שירותי המערכת האקולוגית, עדיף לראות את כל השטחים הפתוחים כשומרי סף וכתומכים בשטחים המוגנים. המציאות ולחצי הפיתוח מקשים על תפיסה זו. היות שכך, נדרשת מדיניות לאומית לקביעת סדרי עדיפות בהתוויית המסדרונות, שתהיה נדבך מרכזי בניהול שטחים פתוחים ובהגנה עליהם, ותיתן מענה לאתגרים ולאיומים הצפויים – ברמה הארצית והמקומית

ידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו

פיתוח של טורבינות רוח בישראל מסוגל לסייע ביצירת תמהיל נכון לאנרגיות מתחדשות, ביחד עם אנרגית השמש. כך נוכל להפחית ייצור חשמל מדלקי מחצבים ונצמצם את פליטת גזי החממה. ייצור חשמל מרוח קיים במדינות רבות בעולם וצובר תאוצה במאה ה-21. על אף יתרונותיה הרבים של אנרגיית הרוח, קיימים מספר חסמים לקידומה בארץ

במאמר הודגמו דרכים שונות שניתן להשפיע בהן על התנהגויות באמצעות שימוש בנורמות חברתיות, וכן הוצעו דגשים לשימוש אפשרי בנורמות במסגרת פעילויות ממשלתיות וכן בפעילויות הסברה

אם יימשכו המגמות הנוכחיות של גידול האוכלוסייה ותכנון בזבזני ולקוי של משאב הקרקע, שהוא משאב במחסור, עתידו של חלק ניכר מעולם החי בארץ נתון בסכנה

התפתחות פריחות של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים, כלומר עלייה בריכוזם, יכולה להוביל לקריסה של כל המערכת האקולוגית, ולעיתים לפגוע בבריאות האדם. במאמר זה מובאת סקירה של ספרות המחקר בנושא פריחות ומינים רעילים של מיקרו-אצות וחיידקים כחולים בעולם ובארץ

בשנים האחרונות אנו עדים להפחתה מסוימת בכמות הגשם על האגן. למרות שינויים אלה והירידה בכמויות המים, הורחבה שאיבת מי התהום בכ-30 מלמ"ש, ומגמת ההפקה של מים נוספים לחקלאות וניצולם נמצאת בעלייה, בניגוד להיגיון המנחה של שמירת יציבות הידרולוגית

התוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים – כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי

למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

המאמר דן במשמעות הגיאופוליטית של שינוי האקלים במזרח התיכון, שתרם למשבר המים באזור. יידונו כאן בעיקר המשברים באגני הנילוס, הפרת והחידקל, בדגש על סוריה, עיראק ומצרים

בשל המחסור החמור במים לשתייה ולחקלאות במזרח התיכון יזמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית את בדיקת ההיתכנות הבין-לאומית למובל הימים ממפרץ אילת לים המלח, שהתבצעה בשנים 2008–2013 בהובלתו של הבנק העולמי

ירידת מפלס ים המלח מואצת בעשורים האחרונים. במאמר זה נבחן את הגורמים להאצה בירידת מפלס ים המלח, בהתבסס על ניתוח עונתי של הגורמים והמשתנים ההידרולוגיים באגן הניקוז. מניתוח המגמות העונתיות עולה כי גירעון המים בים המלח גדל בחודשי החורף בעשורים האחרונים

מבוא ההבנה שעיקר אוכלוסיית העולם והפעילות החברתית והכלכלית בו קשורה באופן ישיר ועקיף לערים, יצרה במהלך העשורים האחרונים עניין הולך וגובר בדרכים לקידום פיתוח עירוני בר-קיימא. מרכיב חשוב בגיבוש צעדים שיקדמו קיימות עירונית הוא האפשרות לאמוד אותה ולתכנן בהתאם לכך צעדי מדיניות רלוונטיים. אמידת היבטים שונים של הקיימות העירונית כוללת מערכות אינדיקטורים ויצירת מדדים (אינדקסים) …

Read More…

החיים בסביבה העירונית טומנים בחובם סיכונים בריאותיים, אך גם יתרונות בריאותיים רבים. על כן, האתגר שלנו, כחוקרי הסביבה העירונית, הוא להבין בצורה איכותית וכמותית את המרכיבים בסביבה העירונית שמשפרים את הבריאות

האתגר המרכזי באקולוגיה עירונית הוא לחקור את שקלול התמורות בין כלל התועלת משימור רכיבי טבע בעיר, כדי להבין כיצד ניתן להשתמש במשאבים הירוקים בעיר באופן שמפיק את מרב היעדים החברתיים והאקולוגיים גם יחד

אקולוגיה פוליטית עירונית היא מסגרת תאורטית ומחקרית בלימודי הגאוגרפיה והעירוניות, המתמקדת בייצור החברתי-אקולוגי של המרחב העירוני. גישה זו בוחנת תהליכים חומריים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים משולבים, המעצבים את מערכת היחסים המורכבת בין ערים לבין סביבתן הטבעית

אורח החיים העירוני הנהוג כיום אינו בר-קיימא. כדי לקדם שינוי באורח החיים העירוני יש להכיר בגורמים המורכבים שמשפיעים על התנהגות התושבים. התגייסות של הרשות המקומית להובלת שינויי נורמות מערכתיים יכולה להוביל לכיוון אורח חיים עירוני מקיים יותר, שעשוי להבטיח עלייה באיכות החיים של תושביה בשלל מרכיבים

ב-2016 אימצו אומות העולם, כולל ישראל, סדר יום חדש לעירוניות במסגרת ועידת הביטאט השלישית. סדר היום החדש מציג גישה לפיתוח ולניהול עירוניים שמבוססים על עקרונות פיתוח מקיים, ומגדירים הצלחה במונחים של קיימות וצדק סביבתי. ניתוח תהליכים לקידום קיימות מקומית בעולם מבוצע באופן סדיר, כבסיס לקביעת אסטרטגיות ועקרונות לקיימות עירונית