אקולוגיה וסביבה
צא לנוף הירוק אך אל תזרוק

צא לנוף הירוק אך אל תזרוק

איריס האן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מעבר לנזק אקולוגי נרחב, זריקת פסולת בטבע היא ביטוי לתופעה עמוקה יותר, ולמעשה ליחסו של האדם למרחב הטבעי

מעבר לנזק אקולוגי נרחב, זריקת פסולת בטבע היא ביטוי לתופעה עמוקה יותר, ולמעשה ליחסו של האדם למרחב הטבעי

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
טיפול במפגעי ריח מאתרי סילוק פסולת – אבן בוחן לנכונות רשויות מקומיות להקמת מתקני טיפול בפסולת בתחומן

האם בשנת 2020 ראוי שאתרי טיפול בפסולת יהיו אך ורק בתוך מתקנים סגורים?

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
מטרות ואמצעים לקידום מִחזור פסולת אורגנית

מטרות ואמצעים לקידום מִחזור פסולת אורגנית

א.ב.י נוביק

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת כ-90% מהפסולת האורגנית שאינה מוטמנת מטופלת כיום באתר הקומפוסט טובלן, אך התוצר בעייתי ביותר וראוי להגדרה – "קומפוסט כאילו"

כ-90% מהפסולת האורגנית שאינה מוטמנת מטופלת כיום באתר הקומפוסט טובלן, אך התוצר בעייתי ביותר וראוי להגדרה – "קומפוסט כאילו"

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
דרושה מדיניות לאומית המבוססת על עקרונות כלכליים לטיפול בפסולת

דרושה מדיניות לאומית המבוססת על עקרונות כלכליים לטיפול בפסולת

דניאל מורגנשטרן

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת מדיניות המטילה על יצרן האשפה את מלוא העלות הריאלית של הטיפול באשפה, כולל עלויות חיצוניות, יוצרת תמריץ שלילי ליצירת אשפה

מדיניות המטילה על יצרן האשפה את מלוא העלות הריאלית של הטיפול באשפה, כולל עלויות חיצוניות, יוצרת תמריץ שלילי ליצירת אשפה

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
זיהוי חסמים וגורמים מקדמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל

זיהוי חסמים וגורמים מקדמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל

אופירה אילון, חגית זלינגר-שניר, ורד איל-סלדינגר, נעמה שפירא

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת לימוד החסמים והגורמים שיכולים לקדם סימביוזות תעשייתיות ויישום התובנות ממחקר זה, יאפשרו להרחיב את הסימביוזות בישראל לא רק לעסקאות ברורות מאליהן, אלא גם ליצור סימביוזות חדשניות וארוכות-טווח

לימוד החסמים והגורמים שיכולים לקדם סימביוזות תעשייתיות ויישום התובנות ממחקר זה, יאפשרו להרחיב את הסימביוזות בישראל לא רק לעסקאות ברורות מאליהן, אלא גם ליצור סימביוזות חדשניות וארוכות-טווח

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
מתווה לבניית מדיניות ניהול הטיפול בפסולת

מתווה לבניית מדיניות ניהול הטיפול בפסולת

סיניה נתניהו

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת השינויים הרבים שחלו במדיניות ניהול הטיפול בפסולת העירונית והמסחרית בישראל במהלך העשורים האחרונים, והעובדה העגומה שישראל עדיין מטמינה כ-80% מהפסולת שלה, מעידים על כשל ניהולי מתמשך

השינויים הרבים שחלו במדיניות ניהול הטיפול בפסולת העירונית והמסחרית בישראל במהלך העשורים האחרונים, והעובדה העגומה שישראל עדיין מטמינה כ-80% מהפסולת שלה, מעידים על כשל ניהולי מתמשך

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
עצים, שיקום אקולוגי וחוסן חברתי

עצים, שיקום אקולוגי וחוסן חברתי

גלעד אוסטרובסקי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם

מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם

מיכאל בלכר

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) יש צורך לקבוע מערכת מונחים בהירה להגדרת רמת האיום על מינים. הדבר יסייע לא רק לעבודת אנשי המקצוע, אלא גם בחקיקה להגנה על המינים באיום הכחדה ובפעילויות ההסברה שהן חלק בלתי נפרד ממאמץ שימור מינים.

יש צורך לקבוע מערכת מונחים בהירה להגדרת רמת האיום על מינים. הדבר יסייע לא רק לעבודת אנשי המקצוע, אלא גם בחקיקה להגנה על המינים באיום הכחדה ובפעילויות ההסברה שהן חלק בלתי נפרד ממאמץ שימור מינים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

שינוי כיוון 2020 – איך מתמודדים עם משבר האקלים וגם משנים בכך את החיים בישראל לטובה?

דב חנין

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
השפעת האדם על תפקודם הטבעי של מעיינות בישראל

השפעת האדם על תפקודם הטבעי של מעיינות בישראל

אלדד אלרון, אריאל כהן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות גבר העניין הציבורי במעיינות, בדגש על השימוש בהם לצורכי נופש ופנאי. מעיינות מוכרים נעשו עמוסים וצפופים עד כדי פגיעה מוחלטת בתפקודם הטבעי. הציבור, באמצעים מערכות מידע, החל לתור אחר מעיינות מוכרים פחות ולהתערב בתפקודם הטבעי.

בשנים האחרונות גבר העניין הציבורי במעיינות, בדגש על השימוש בהם לצורכי נופש ופנאי. מעיינות מוכרים נעשו עמוסים וצפופים עד כדי פגיעה מוחלטת בתפקודם הטבעי. הציבור, באמצעים מערכות מידע, החל לתור אחר מעיינות מוכרים פחות ולהתערב בתפקודם הטבעי.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
חיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיה

חיזוק חוסן לאומי בישראל בעידן שלאחר התפרצות מגפת קורונה – שיעורים מסוציו-אקולוגיה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

דניאל אורנשטיין הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תקציר סוציו-אקולוגיה היא דיסציפלינה המתמקדת ביחסי הגומלין שבין האדם והטבע המשפיעים על בריאות המערכת האקולוגית ועל רווחת המין האנושי, מתוך מטרה נורמטיבית להבטיח את הישרדותה ורווחתה של האנושות על כדור הארץ לטווח ארוך. מתוך עשרות שנות מחקר וידע שנאסף בתחומים קשורים, כגון לימודי החוסן …

Read More…

דניאל אורנשטיין הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל תקציר סוציו-אקולוגיה היא דיסציפלינה המתמקדת ביחסי הגומלין שבין האדם והטבע המשפיעים על בריאות המערכת האקולוגית ועל רווחת המין האנושי, מתוך מטרה נורמטיבית להבטיח את הישרדותה ורווחתה של האנושות על כדור הארץ לטווח ארוך. מתוך עשרות שנות מחקר וידע שנאסף בתחומים קשורים, כגון לימודי החוסן …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
הזדמנות לקיימות – משבר הקורונה כקריאה אחרונה לשינוי תרבותי

הזדמנות לקיימות – משבר הקורונה כקריאה אחרונה לשינוי תרבותי

בני פירסט

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

  משבר "כן, זהו משבר, אבל הוא אינו חסר תקווה. אני אוהב את העובדה שבסינית המילה 'משבר' בנויה משתי אותיות. האות הראשונה משמעותה 'סכנה', אבל משמעות האות השנייה היא 'הזדמנות' ". תובנה מפורסמת זו, המופיעה בתחילת סרטו של אל גור "אמת מטרידה" (2006), הפכה עוד טרם משבר הקורונה לקלישאה חבוטה, אך בימים אלה כשמתרחש שינוי …

Read More…

  משבר "כן, זהו משבר, אבל הוא אינו חסר תקווה. אני אוהב את העובדה שבסינית המילה 'משבר' בנויה משתי אותיות. האות הראשונה משמעותה 'סכנה', אבל משמעות האות השנייה היא 'הזדמנות' ". תובנה מפורסמת זו, המופיעה בתחילת סרטו של אל גור "אמת מטרידה" (2006), הפכה עוד טרם משבר הקורונה לקלישאה חבוטה, אך בימים אלה כשמתרחש שינוי …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
מה רייצ'ל קרסון ותאו קולבורן היו אומרות על מגפת הקורונה?

מה רייצ'ל קרסון ותאו קולבורן היו אומרות על מגפת הקורונה?

יעלי אטשטיין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מרגע שהתחוללה מהפכת הכימיקלים של 1930 עושה האנושות פעם בשלושה עשורים קפיצות קוונטיות בתודעת הבריאות הסביבתית. משנות ה-60 של קארסון, אל שנות ה-90 של קולבורן ועד משבר הקורונה של 2020 – מהי הקפיצה התודעתית שמידפקת על דלתנו? השנה היא 1962. רייצ'ל קרסון, ביולוגית ימית וזואולוגית אמריקאית, מציתה את אש התנועה הסביבתית העולמית עם פרסום רב …

Read More…

מרגע שהתחוללה מהפכת הכימיקלים של 1930 עושה האנושות פעם בשלושה עשורים קפיצות קוונטיות בתודעת הבריאות הסביבתית. משנות ה-60 של קארסון, אל שנות ה-90 של קולבורן ועד משבר הקורונה של 2020 – מהי הקפיצה התודעתית שמידפקת על דלתנו? השנה היא 1962. רייצ'ל קרסון, ביולוגית ימית וזואולוגית אמריקאית, מציתה את אש התנועה הסביבתית העולמית עם פרסום רב …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
האם למתריעים על משבר האקלים יש יכולת משופרת להערכת סיכונים? המקרה של משבר הקורונה

האם למתריעים על משבר האקלים יש יכולת משופרת להערכת סיכונים? המקרה של משבר הקורונה

איתן רומם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

  נראה כי משבר הקורונה תפס רבים מפעילי הסביבה בהפתעה יחסית. מצב זה נובע ממגוון סיבות, שהראשונה בהן היא כנראה מהירות התפשטות המחלה. סיבה נוספת עבור אחדים היא המיקוד הרב שלהם בנושא אחד – הסביבה | איור: אילת אנגרט בשיח המתנהל לאחרונה בתנועה הסביבתית מוזכרים קשרים וקווי דמיון מגוונים בין משבר הקורונה למשבר הסביבתי בכלל, ולמשבר …

Read More…

  נראה כי משבר הקורונה תפס רבים מפעילי הסביבה בהפתעה יחסית. מצב זה נובע ממגוון סיבות, שהראשונה בהן היא כנראה מהירות התפשטות המחלה. סיבה נוספת עבור אחדים היא המיקוד הרב שלהם בנושא אחד – הסביבה | איור: אילת אנגרט בשיח המתנהל לאחרונה בתנועה הסביבתית מוזכרים קשרים וקווי דמיון מגוונים בין משבר הקורונה למשבר הסביבתי בכלל, ולמשבר …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
השיח בתנועה הסביבתית בעידן הקורונה

השיח בתנועה הסביבתית בעידן הקורונה

ערן בנימיני

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר הקורונה יצר בתנועה הסביבתית שיח שלא התקיים מזה שנים רבות, שנע בין דיון אידאולוגי לאסטרטגי. יש שהרגישו שנוצרה הזדמנות שלא הייתה כמותה, מפני שהתמורות העולמיות שגרמה המגפה הוכיחו ששינוי חברתי אפשרי: פחות צריכה, פחות טיסות, עבודה מהבית, יותר משפחתיות והכרה בתלות של כולנו בסביבה הטבעית. היו שראו במשבר הקורונה קדימון למשבר האקלים (שצפוי להביא …

Read More…

משבר הקורונה יצר בתנועה הסביבתית שיח שלא התקיים מזה שנים רבות, שנע בין דיון אידאולוגי לאסטרטגי. יש שהרגישו שנוצרה הזדמנות שלא הייתה כמותה, מפני שהתמורות העולמיות שגרמה המגפה הוכיחו ששינוי חברתי אפשרי: פחות צריכה, פחות טיסות, עבודה מהבית, יותר משפחתיות והכרה בתלות של כולנו בסביבה הטבעית. היו שראו במשבר הקורונה קדימון למשבר האקלים (שצפוי להביא …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
האם וכיצד יהיה משבר הקורונה אבן דרך במערכת היחסים שלנו עם הטבע

האם וכיצד יהיה משבר הקורונה אבן דרך במערכת היחסים שלנו עם הטבע

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

חבורת סקייטרים חדשה השתלטה על הסקייטפארק במצפה רמון. אומנם משמח מאוד לראות את חיות הבר מתהלכות לצידנו שלוות ובטוחות, אבל כותרות כגון "בני האדם בסגר וחיות הבר נהנות" מטרידות במסר שהן משדרות. הוא מקבע תפיסה שגויה שלפיה טובת הטבע עומדת בניגוד לטובת האדם, ושהטבע יכול לשגשג רק כשבני האדם מצרים מאוד את פעילותיהם | צילום: …

Read More…

חבורת סקייטרים חדשה השתלטה על הסקייטפארק במצפה רמון. אומנם משמח מאוד לראות את חיות הבר מתהלכות לצידנו שלוות ובטוחות, אבל כותרות כגון "בני האדם בסגר וחיות הבר נהנות" מטרידות במסר שהן משדרות. הוא מקבע תפיסה שגויה שלפיה טובת הטבע עומדת בניגוד לטובת האדם, ושהטבע יכול לשגשג רק כשבני האדם מצרים מאוד את פעילותיהם | צילום: …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
האם ההיסוס בקביעה ש-COVID-19 היא מגפה עולמית (פנדמיה) משקף את הצורך להגדיר מחדש את המונח?

האם ההיסוס בקביעה ש-COVID-19 היא מגפה עולמית (פנדמיה) משקף את הצורך להגדיר מחדש את המונח?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

 "ניתן להניח שקיימים מקרים ששימוש במינוח מוגדר היטב יעזור לרסן את התפשטותה של מחלה מידבקת. המשאבים לריסון פנדמיה שונים וגדולים יותר באופן משמעותי, וגם מרחיקי לכת לעומת הטיפול בהתפרצות מקומית או במגפה" | צילום: Nick Bolton, unsplash.com מדור: נקודת מבט מנפרד גרין בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה התפרסם במקור ב: Green MS. 2020. Did …

Read More…

 "ניתן להניח שקיימים מקרים ששימוש במינוח מוגדר היטב יעזור לרסן את התפשטותה של מחלה מידבקת. המשאבים לריסון פנדמיה שונים וגדולים יותר באופן משמעותי, וגם מרחיקי לכת לעומת הטיפול בהתפרצות מקומית או במגפה" | צילום: Nick Bolton, unsplash.com מדור: נקודת מבט מנפרד גרין בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה התפרסם במקור ב: Green MS. 2020. Did …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
שובו של הפלסטיק החד-פעמי: האם אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור?

שובו של הפלסטיק החד-פעמי: האם אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

דג זהב מפסולת נייר אלומיניום וקפסולות של קפה במיצב שנקרא "לכודים ברשת" בתערוכה "לא חד-פעמי". הדג החנוק משקיות הפלסטיק זועק את זעקתם של הדגים וקורא לצמצום השימוש בפלסטיק ובמוצרים חד-פעמיים | צילום: מירי ישראלי, הדרכות ליצירת אומנות ירוקה מדור: נקודת מבט דליה טל ולימור גורליק עמותת צלול   בשנים האחרונות נדמה שהאנושות, בעידוד נרחב של …

Read More…

דג זהב מפסולת נייר אלומיניום וקפסולות של קפה במיצב שנקרא "לכודים ברשת" בתערוכה "לא חד-פעמי". הדג החנוק משקיות הפלסטיק זועק את זעקתם של הדגים וקורא לצמצום השימוש בפלסטיק ובמוצרים חד-פעמיים | צילום: מירי ישראלי, הדרכות ליצירת אומנות ירוקה מדור: נקודת מבט דליה טל ולימור גורליק עמותת צלול   בשנים האחרונות נדמה שהאנושות, בעידוד נרחב של …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
משבר הקורונה ומשבר האקלים, גורם אחד פתרונות דומים

משבר הקורונה ומשבר האקלים, גורם אחד פתרונות דומים

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

במקום לסבסד מים להשקיית שדות אספסת להאכלת בקר, אפשר להשקיע בחקלאות הידרופונית של ירקות בתוך העיר, קרוב לצרכן ביום-יום ובעת משבר, ולהשיג מאזן פחמן שלילי מהגידול | צילום: cdc, unsplash.com מדור: נקודת מבט אביעד שר שלום מתכנן ערים ויועץ סביבה, חברת 'תכנון וניהול פרויקטים סביבתיים'   מה משותף למשבר הקורונה ולמשבר האקלים? הסיבה, תהליך ההפנמה של …

Read More…

במקום לסבסד מים להשקיית שדות אספסת להאכלת בקר, אפשר להשקיע בחקלאות הידרופונית של ירקות בתוך העיר, קרוב לצרכן ביום-יום ובעת משבר, ולהשיג מאזן פחמן שלילי מהגידול | צילום: cdc, unsplash.com מדור: נקודת מבט אביעד שר שלום מתכנן ערים ויועץ סביבה, חברת 'תכנון וניהול פרויקטים סביבתיים'   מה משותף למשבר הקורונה ולמשבר האקלים? הסיבה, תהליך ההפנמה של …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
הזדמנות למשק האנרגיה בראי משבר הקורונה

הזדמנות למשק האנרגיה בראי משבר הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

"לאחרונה בחנו את האפשרות להגדיל את יעדי הייצור באנרגיית השמש, והודעתו של שר האנרגיה על העלאת היעד ל 30% מגובָּה בעבודה זו" | צילום: Matthew Henry, unsplah.com  מדור: נקודת מבט גדעון פרידמן המדען הראשי בפועל, משרד האנרגיה משבר הקורונה סיפק לנו מספר נקודות מעניינות לחשיבה בהקשר של משק האנרגיה. מצד אחד, הירידה הגדולה בנסועה, בעיקר …

Read More…

"לאחרונה בחנו את האפשרות להגדיל את יעדי הייצור באנרגיית השמש, והודעתו של שר האנרגיה על העלאת היעד ל 30% מגובָּה בעבודה זו" | צילום: Matthew Henry, unsplah.com  מדור: נקודת מבט גדעון פרידמן המדען הראשי בפועל, משרד האנרגיה משבר הקורונה סיפק לנו מספר נקודות מעניינות לחשיבה בהקשר של משק האנרגיה. מצד אחד, הירידה הגדולה בנסועה, בעיקר …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
האם משבר הקורונה יוביל לסיום עידן הנפט?

האם משבר הקורונה יוביל לסיום עידן הנפט?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

שקנאים באסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו. "התקופה האחרונה סיפקה אפשרות להצצה זמנית אל עבר עולם נטול נפט, אבל מימושו בטווח הארוך תלוי במאבקי הכוחות סביב דמותו לאחר ימי הקורונה" | צילום: mZh, באדיבות גרינפיס ישראל   מדור: נקודת מבט יונתן אייקנבאום גרינפיס ישראל לאחרונה, כחלק מהצעדים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, נכנסו גם תושבי תת-היבשת ההודית …

Read More…

שקנאים באסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו. "התקופה האחרונה סיפקה אפשרות להצצה זמנית אל עבר עולם נטול נפט, אבל מימושו בטווח הארוך תלוי במאבקי הכוחות סביב דמותו לאחר ימי הקורונה" | צילום: mZh, באדיבות גרינפיס ישראל   מדור: נקודת מבט יונתן אייקנבאום גרינפיס ישראל לאחרונה, כחלק מהצעדים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, נכנסו גם תושבי תת-היבשת ההודית …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
מהארון לרחוב ומשם למטמנה – פסולת טקסטיל בימי הקורונה

מהארון לרחוב ומשם למטמנה – פסולת טקסטיל בימי הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

"פסולת הטקסטיל העצומה בעולם – יותר מ-21 מיליארד טונות בשנה – כבר הוגדרה כבעיה סביבתית הזועקת לטיפול מיידי" | צילום: מרטין בן-שבו נייגר   מדור: נקודת מבט מיכל לוי ארבל [1] ומיטל פלג מזרחי [2] [1] מומחית לצריכה מקיימת [2] חוקרת צדק סביבתי וצריכה גם מי שגר בשכונה עירונית צפופה וגם תושבי הפרברים המנומנמים בוודאי …

Read More…

"פסולת הטקסטיל העצומה בעולם – יותר מ-21 מיליארד טונות בשנה – כבר הוגדרה כבעיה סביבתית הזועקת לטיפול מיידי" | צילום: מרטין בן-שבו נייגר   מדור: נקודת מבט מיכל לוי ארבל [1] ומיטל פלג מזרחי [2] [1] מומחית לצריכה מקיימת [2] חוקרת צדק סביבתי וצריכה גם מי שגר בשכונה עירונית צפופה וגם תושבי הפרברים המנומנמים בוודאי …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
משבר האקלים ומגפת הקורונה – תובנות ראשוניות על השוואת הסיכונים לבריאות הציבור

משבר האקלים ומגפת הקורונה – תובנות ראשוניות על השוואת הסיכונים לבריאות הציבור

שלומית פז

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

בקיץ 2003 פקד את מדינות מערב אירופה גל חום קיצוני שגרם למותם של 70,000 בני אדם, רובם קשישים [4]. בעקבות זאת פותחו במדינות שנפגעו תוכניות היערכות לגלי חום שאף הוכיחו את עצמן בירידה במספר הנפגעים בשנים האחרונות [3]. למרות זאת, מבחינת התודעה העולמית של מקבלי ההחלטות ושל הציבור, נראה כי המודעות לקשר הישיר שבין מידת …

Read More…

בקיץ 2003 פקד את מדינות מערב אירופה גל חום קיצוני שגרם למותם של 70,000 בני אדם, רובם קשישים [4]. בעקבות זאת פותחו במדינות שנפגעו תוכניות היערכות לגלי חום שאף הוכיחו את עצמן בירידה במספר הנפגעים בשנים האחרונות [3]. למרות זאת, מבחינת התודעה העולמית של מקבלי ההחלטות ושל הציבור, נראה כי המודעות לקשר הישיר שבין מידת …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
"כל אדם זקוק למקום שיוכל ללכת אליו ולצאת מדעתו בשלווה" – משבר הקורונה ועליית קרנו של הטבע העירוני

"כל אדם זקוק למקום שיוכל ללכת אליו ולצאת מדעתו בשלווה" – משבר הקורונה ועליית קרנו של הטבע העירוני

יעל זילברשטיין-ברזידה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

 בכל רחבי העולם וגם בישראל, אנשים ספונים בבתיהם בתקופת המשבר הנוכחית. משבר זה פקד אותנו בעונת האביב, כאשר הטבע בשיאו. בימים כתיקונם ובפרט בחופשות ובסופי השבוע, המוני ישראל גודשים את היערות, השמורות והגנים הלאומיים. מטרתו של מאמר הדעה היא לחדד את חשיבותו של הטבע העירוני בימי חירום אלה, אך גם בימי שגרה, ולתהות אם בעקבות …

Read More…

 בכל רחבי העולם וגם בישראל, אנשים ספונים בבתיהם בתקופת המשבר הנוכחית. משבר זה פקד אותנו בעונת האביב, כאשר הטבע בשיאו. בימים כתיקונם ובפרט בחופשות ובסופי השבוע, המוני ישראל גודשים את היערות, השמורות והגנים הלאומיים. מטרתו של מאמר הדעה היא לחדד את חשיבותו של הטבע העירוני בימי חירום אלה, אך גם בימי שגרה, ולתהות אם בעקבות …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה

קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה

מיה נגב, נדב דוידוביץ', חגי לוין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

  התבססות על ראיות מדעיות בקבלת החלטות היא עיקרון מרכזי בבריאות הציבור, הכולל שימוש בידע המדעי הטוב ביותר שקיים, שימוש מערכתי בנתונים ובמערכות ניטור ומידע, שימוש במגוון שיטות של איסוף נתונים – כמותיים ואיכותיים, שיתוף ציבור מגוון ובעלי עניין, תכנון מראש, יישום והערכה [3]. התמודדות עם התפרצויות כגון המגפה העולמית (פנדמיה) שגרם נגיף הקורונה SARS-CoV-2 …

Read More…

  התבססות על ראיות מדעיות בקבלת החלטות היא עיקרון מרכזי בבריאות הציבור, הכולל שימוש בידע המדעי הטוב ביותר שקיים, שימוש מערכתי בנתונים ובמערכות ניטור ומידע, שימוש במגוון שיטות של איסוף נתונים – כמותיים ואיכותיים, שיתוף ציבור מגוון ובעלי עניין, תכנון מראש, יישום והערכה [3]. התמודדות עם התפרצויות כגון המגפה העולמית (פנדמיה) שגרם נגיף הקורונה SARS-CoV-2 …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
תכנון פיזי לימי משבר (הקורונה)

תכנון פיזי לימי משבר (הקורונה)

עוזי דגן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

בינואר 1991 נעלמו ממדפי הסופר קופסאות השימורים ובקבוקי המים, בחנויות מוצרי הבניין אזלו יריעות הניילון וסרטי ההדבקה, מלחמת המפרץ עמדה בפתח והציבור נכנס למציאות חדשה. בכל בית הדיירים היו צריכים למגן חדר כנגד מתקפה כימית, שאיימה להגיע במעוף על גבי טילים ארוכי טווח, עריסות נעטפו בניילון, והעם נערך לשהייה ארוכה בבידוד בחדר אטום אחד. עם …

Read More…

בינואר 1991 נעלמו ממדפי הסופר קופסאות השימורים ובקבוקי המים, בחנויות מוצרי הבניין אזלו יריעות הניילון וסרטי ההדבקה, מלחמת המפרץ עמדה בפתח והציבור נכנס למציאות חדשה. בכל בית הדיירים היו צריכים למגן חדר כנגד מתקפה כימית, שאיימה להגיע במעוף על גבי טילים ארוכי טווח, עריסות נעטפו בניילון, והעם נערך לשהייה ארוכה בבידוד בחדר אטום אחד. עם …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
משבר הקורונה כהזדמנות להיערכות חדשה לסגירת פער הפליטות בישראל ובעולם

משבר הקורונה כהזדמנות להיערכות חדשה לסגירת פער הפליטות בישראל ובעולם

גדעון בכר, טל רונן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

בשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר דו"חות מדעיים המתריעים בזה אחר זה על הנזקים האדירים שבני האדם גורמים למערכות הטבעיות ולסביבה. אנו עדים להכחדת מינים, לזיהום האוקיינוסים, האוויר והקרקע, למחסור במים, לתנועת פליטי אקלים, לסכנות לביטחון התזונתי וכמובן – ראשון בין כולם, למשבר האקלים. הדו"חות ברורים ומזהירים כי בהיעדר שינוי מבני דרמטי בהתנהלות המין האנושי, אנו …

Read More…

בשנים האחרונות מתפרסמים יותר ויותר דו"חות מדעיים המתריעים בזה אחר זה על הנזקים האדירים שבני האדם גורמים למערכות הטבעיות ולסביבה. אנו עדים להכחדת מינים, לזיהום האוקיינוסים, האוויר והקרקע, למחסור במים, לתנועת פליטי אקלים, לסכנות לביטחון התזונתי וכמובן – ראשון בין כולם, למשבר האקלים. הדו"חות ברורים ומזהירים כי בהיעדר שינוי מבני דרמטי בהתנהלות המין האנושי, אנו …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
מדע וערכים – הבסיס למדיניות סיכונים לאומית באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

מדע וערכים – הבסיס למדיניות סיכונים לאומית באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

אריה ונגר

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר הקורונה שנכנס לחיינו ומצריך החלטות מדיניות קשות "תוך כדי תנועה", מתרחש בקצב מסחרר שאינו מאפשר מבט תאורטי ודיון ציבורי סדור. כשייגמר המשבר, אפשר וצריך להסתמך גם על הניסיון בנושאי סביבה כדי לגבש מדיניות ניהול סיכונים לאומית, שכן רב מאוד המשותף בין נושא איכות הסביבה לבין בריאות הציבור. בשני הנושאים קבלת ההחלטות צריכה להסתמך על …

Read More…

משבר הקורונה שנכנס לחיינו ומצריך החלטות מדיניות קשות "תוך כדי תנועה", מתרחש בקצב מסחרר שאינו מאפשר מבט תאורטי ודיון ציבורי סדור. כשייגמר המשבר, אפשר וצריך להסתמך גם על הניסיון בנושאי סביבה כדי לגבש מדיניות ניהול סיכונים לאומית, שכן רב מאוד המשותף בין נושא איכות הסביבה לבין בריאות הציבור. בשני הנושאים קבלת ההחלטות צריכה להסתמך על …

Read More…

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
אחריות תאגידית לשינוי אקלים – לקראת קץ עידן העשייה הסביבתית מרצון?

אחריות תאגידית לשינוי אקלים – לקראת קץ עידן העשייה הסביבתית מרצון?

ליעד אורתר

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המציאות של שינוי האקלים היא מציאות שמחייבת את כל הגורמים הפועלים במערכת, כולל התאגידיים, לבחון מחדש את דפוסי פעולתם ולשנותם בדחיפות

המציאות של שינוי האקלים היא מציאות שמחייבת את כל הגורמים הפועלים במערכת, כולל התאגידיים, לבחון מחדש את דפוסי פעולתם ולשנותם בדחיפות

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
שינוי האקלים העולמי ושמירת טבע בישראל

שינוי האקלים העולמי ושמירת טבע בישראל

יהושע שקדי

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים קשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות של שינוי האקלים על הטבע הישראלי. ובכל זאת, מה צריך וניתן לעשות כדי להיערך?

קשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות של שינוי האקלים על הטבע הישראלי. ובכל זאת, מה צריך וניתן לעשות כדי להיערך?

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
שורשי תפיסת הקיימות ביערות מרכז אירופה בתחילת המאה ה-18

שורשי תפיסת הקיימות ביערות מרכז אירופה בתחילת המאה ה-18

גבריאל שילר

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) התפתחות מהירה של החברה האנושית, הנתמכת בניצול עד כלות של משאבי טבע שונים חיוניים, מעוררת חשש להגעה אל פי תהום. אל מול חשש זה מתגבשת תפיסה כי ניצול משאבים צריך להיעשות בקצב שאינו עולה על קצב התחדשותם. התיאור נשמע בוודאי מוכר ומעלה אסוציאציות שונות, אך זהו תיאור של המציאות ששררה באירופה במאות ה-15–18, או אז גובשה לראשונה תפיסת הקיימות המוכרת לנו כיום.

התפתחות מהירה של החברה האנושית, הנתמכת בניצול עד כלות של משאבי טבע שונים חיוניים, מעוררת חשש להגעה אל פי תהום. אל מול חשש זה מתגבשת תפיסה כי ניצול משאבים צריך להיעשות בקצב שאינו עולה על קצב התחדשותם. התיאור נשמע בוודאי מוכר ומעלה אסוציאציות שונות, אך זהו תיאור של המציאות ששררה באירופה במאות ה-15–18, או אז גובשה לראשונה תפיסת הקיימות המוכרת לנו כיום.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
נחלי ישראל: מערוצי ניקוז זנוחים ומזוהמים לשיקום אקולוגי

נחלי ישראל: מערוצי ניקוז זנוחים ומזוהמים לשיקום אקולוגי

יואב שגיא

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

תרבות הפיתוח הנפשעת הפכה את הנחלים משופעי מים וחיים לתעלות ביוב וזוהמה. בשנת 1993 החליט השר לאיכות הסביבה, יוסי שריד, להקים ‘מנהלה לשיקום נחלי ישראל’ כדי לגאול את שאר נחלי ישראל מעליבותם ומהזנחתם. בעזרת הסיוע של הקרן לשמירת שטחים פתוחים, הפעילות להשבת דמותם הטבעית של הנחלים מואצת ונושאת פירות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
הקצאת חופים לעגינת יאכטות פרטיות או לרחצה ציבורית? ערעור על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים

הקצאת חופים לעגינת יאכטות פרטיות או לרחצה ציבורית? ערעור על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים

טלי קדמי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) במסגרת תוכנית המתאר הארצית למעגנות מתוכננת הקמה של שש מעגנות חדשות (בנהריה, בחיפה, בחדרה, בנתניה, בתל-אביב ובבת ים) על שטחי חופים לא מוכרזים. בניית כל מעגנה חדשה תספק עד 700 מקומות עגינה, תגזול כ-700 מטר של חוף, ותחסום את הגישה החופשית של הציבור לים באזור זה לצמיתות.

במסגרת תוכנית המתאר הארצית למעגנות מתוכננת הקמה של שש מעגנות חדשות (בנהריה, בחיפה, בחדרה, בנתניה, בתל-אביב ובבת ים) על שטחי חופים לא מוכרזים. בניית כל מעגנה חדשה תספק עד 700 מקומות עגינה, תגזול כ-700 מטר של חוף, ותחסום את הגישה החופשית של הציבור לים באזור זה לצמיתות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
זה הזמן לתכנן את משק המים באגן הכינרת

זה הזמן לתכנן את משק המים באגן הכינרת

יהושע שקדי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

בחורף האחרון התברכנו בכמות גשמים גדולה. בהשוואה לשנים קודמות ניתן לומר שמדובר אף בכמות גדולה מאוד. הנחלים שוצפים, מפלס הכינרת עלה, המאגרים התמלאו, ולכאורה "הכול טוב". עם זאת, אנחנו למודי ניסיון, ואנחנו יודעים שדווקא בשנה ברוכה כזו צריך לחשוב לטווח הבינוני והארוך. למשל, לאחר חורף ברוך משקעים הוחלט בשעתו שאין דחיפות בבניית מתקני התפלה בישראל, …

Read More…

בחורף האחרון התברכנו בכמות גשמים גדולה. בהשוואה לשנים קודמות ניתן לומר שמדובר אף בכמות גדולה מאוד. הנחלים שוצפים, מפלס הכינרת עלה, המאגרים התמלאו, ולכאורה "הכול טוב". עם זאת, אנחנו למודי ניסיון, ואנחנו יודעים שדווקא בשנה ברוכה כזו צריך לחשוב לטווח הבינוני והארוך. למשל, לאחר חורף ברוך משקעים הוחלט בשעתו שאין דחיפות בבניית מתקני התפלה בישראל, …

Read More…

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
המאבק על רכס לבן – תמרור אזהרה לעתיד הרי ירושלים ולשטחים הפתוחים בכלל

המאבק על רכס לבן – תמרור אזהרה לעתיד הרי ירושלים ולשטחים הפתוחים בכלל

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

לירון דין ויעל אלישר צוות תכנון, קהילת ירושלים והסביבה, החברה להגנת הטבע epjeru@spni.org.il   נוסף על פעולות שמירת טבע הקשורות לניהול אוכלוסיות, לניטור, להשבה ועוד, מתקיימת, או מנסה להתקיים, עבודת שמירת טבע משמעותית ביותר בישיבות שבועיות ארוכות, מאחורי הדלתות של מוסדות התכנון המקומיים, המחוזיים והארציים על-ידי הנציגים שעניינם שמירת הסביבה. באותן ישיבות נקבעות למעשה דמותה …

Read More…

לירון דין ויעל אלישר צוות תכנון, קהילת ירושלים והסביבה, החברה להגנת הטבע epjeru@spni.org.il   נוסף על פעולות שמירת טבע הקשורות לניהול אוכלוסיות, לניטור, להשבה ועוד, מתקיימת, או מנסה להתקיים, עבודת שמירת טבע משמעותית ביותר בישיבות שבועיות ארוכות, מאחורי הדלתות של מוסדות התכנון המקומיים, המחוזיים והארציים על-ידי הנציגים שעניינם שמירת הסביבה. באותן ישיבות נקבעות למעשה דמותה …

Read More…

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
פתוח סגור פתוח – על יחסי הערים והשטחים הפתוחים

פתוח סגור פתוח – על יחסי הערים והשטחים הפתוחים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

מוטי קפלן מוטי קפלן מתכננים בע"מ   מדינת ישראל קטנה בשטחה וגדולה באוכלוסייתה. שטחה קבוע ואוכלוסייתה גדֵלה בקצב מהיר. תושבי הארץ – בני הדור הנוכחי ובני הדורות העתידים לבוא – מבקשים מקום לגור בו, והוא נמצא ביישובים הקיימים ובשטחים פתוחים המוסבים לבינוי. השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות …

Read More…

מוטי קפלן מוטי קפלן מתכננים בע"מ   מדינת ישראל קטנה בשטחה וגדולה באוכלוסייתה. שטחה קבוע ואוכלוסייתה גדֵלה בקצב מהיר. תושבי הארץ – בני הדור הנוכחי ובני הדורות העתידים לבוא – מבקשים מקום לגור בו, והוא נמצא ביישובים הקיימים ובשטחים פתוחים המוסבים לבינוי. השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות …

Read More…

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
מ"שיפור הנוף" לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל

מ"שיפור הנוף" לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

אלון רוטשילד מנהל תחום המגוון הביולוגי, אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע   דו"ח האו"ם שפורסם לאחרונה מצביע על משבר חסר תקדים בשמירת המגוון הביולוגי בעולם, ומגדיר את שינוי שימושי הקרקע במערכות טבעיות כגורם האיום החמור והנרחב ביותר על הטבע [47]. אף על פי שישראל היא מוקד בעל חשיבות גלובלית לשמירת המגוון הביולוגי [52], …

Read More…

אלון רוטשילד מנהל תחום המגוון הביולוגי, אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע   דו"ח האו"ם שפורסם לאחרונה מצביע על משבר חסר תקדים בשמירת המגוון הביולוגי בעולם, ומגדיר את שינוי שימושי הקרקע במערכות טבעיות כגורם האיום החמור והנרחב ביותר על הטבע [47]. אף על פי שישראל היא מוקד בעל חשיבות גלובלית לשמירת המגוון הביולוגי [52], …

Read More…

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)