אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

לשועל שלג סיבירי (Vulpes lagopus) טכניקות ציד ייחודיות. בחודשי החורף הארוכים, כשהציפורים (המזון המועדף עליו) נודדות דרומה, מפנה השועל את מאמציו לציד מכרסמים, החיים במחילות מתחת לשמיכת השלג. השועל נעזר בחוש שמיעה מחודד ביותר, ואף בשדה המגנטי של כדור הארץ, כדי לאתר את מיקומו המדויק של המכרסם. או אז מנתר השועל לגובה של כמטר, וצולל מטה כשראשו קדימה, ישירות לתוך השלג, כדי לצוד את המכרסם.

מכונת החֵרות / דן פגיס

בִּכְלוּבוֹ שֶׁל שׁוּעַל הַשֶּׁלֶג הַסִּיבִּירִי,

שָׁבוּי מְיֻחָס,

הֻצְּבָה מְכוֹנַת הַחֵרוּת.

זֶהוּ גַּלְגַּל בַּרְזֶל בְּקֹטֶר 90 ס"מ

מֻקַּף דֹּפֶן עָגֹל כְּתֹף, בְּרֹחַב 30 ס"מ;

בִּפְנִים הַדֹּפֶן בּוֹלְטִים שְׁלַבֵּי אֲחִיזָה,

וְהַצִּיר שֶׁעָלָיו סוֹבֵב הַגַּלְגַּל תָּקוּעַ בַּקִּיר

כָּל אֵימַת שֶׁהַשּׁוּעָל הַסִּיבִּירִי עָיֵף

הוּא מְנַתֵּר פְּנִימָה

וּמַתְחִיל לָרוּץ.

מְכוֹנַת הַחֵרוּת מְגוֹלֶלֶת

שְׁבִיל מְסַחְרֵר

לְאַרְבַּע מֵאוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ

הַחוֹלְפוֹת כָּרוּחַ

מִתַּחַת לַגּוּף הַכָּסוּף

חֲזָרָה

אֶל סוֹף צָפוֹן

אֶת הַגַּלְגַּל מְשַׁמְּנִים כָּל שָׁבוּעַ.

מתוך: מילים נרדפות, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב, 1982

בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני

האוקסימורון בולט בכותרת השיר – מכונת החירות – ניגוד מוחלט בין מכונה, חפץ קונקרטי שאפשר בקלות להגדיר, להסביר את פעולתה ואף לכמת אותה, לבין חירות, מושג מופשט שיש לו אלפי הגדרות ואף לא הגדרה ממצה אחת, שאי אפשר למדוד את ממדיו ואת אופן פעולתו.

מכונת החירות מוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי. כאן עולה אוקסימורון נוסף – הניגוד בין מכונה לבין חיה. היצור החי הזה שבוי בכלוב. הוא אמנם מיוחס – ייתכן בשל יופיו – ובכל זאת שבוי בכלוב. איך תוכל מכונת החירות לחלץ אותו מכלאו?

לאחר קריאת המפרט הטכני של המכונה, ברור לכול שזהו גלגל שמוצמד לקיר, ואכן, כל אימת שהשועל עייף הוא מתחיל לרוץ על הגלגל, כמו אוגר בכלוב. כאן יש לכאורה ניגוד, כי אם השועל עייף, עליו לנוח ולא לרוץ. אפשר להבין כי השועל עייף מהשבי, מהכלא, ומנסה לברוח ממציאות חייו המונוטונית על-ידי ריצה. אבל מכונת החירות מסתובבת ומסתובבת ואינה מובילה לשום מקום – השועל אינו מתקדם, אלא רץ במקום ונשאר בתא כלאו.

שועל שלג סיבירי בגן החיות. Big Bear Alpine Zoo, קליפורניה, ינואר 2019 | צילום: Vahe Martirosya, Flickr, CC BY-SA 2.0

אשליית השחרור נרקמת במילים – כאשר מסתכלים על השועל ועל רגליו הדוהרות במהירות נראה כאילו יש לו מאות רגליים שחולפות כרוח ומביאות אותו "חזרה אל סוף צפון". הכיסופים של השועל לחופש, לסוף צפון, מהדהדים את כיסופיו של רבי יהודה הלוי לארץ ישראל "לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב". אם רצינו למצוא בדימוי הזה תקווה, דן פגיס מפוגג אותה בשורה החותמת את השיר – זוהי רק מכונה – אין נחמה – "את הגלגל משמנים כל שבוע". בגן החיות הטבע ה'אחר' הופך לחפץ שניתן לרכישה. אנחנו, מייצגי ה'תרבות', מביטים בחיה. מה אנחנו רואים? מה איננו רואים? הכנסת הטבע הפראי לתוך גן חיות היא אכזרית, ובמקרים רבים גורמת סבל רב לחיות הכלואות. אקסל מונתה, מחבר הספר הנפלא מגילת סן-מיקלה, כתב: "החיה האכזרית, הפראית, איננה מאחורי סורגי הכלוב. היא ניצבת לפניהם". קביעה זו מקבלת משנה תוקף אם נזכור שבסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הוצגו בערים המרכזיות של העולם 'הנאור' – פריז, המבורג, אנטוורפן, ברצלונה, לונדון, מילאנו וניו יורק – בתצוגות אתנוגרפיות או בגני חיות אנושיים, גברים, נשים וילדים שהובאו מהמושבות שברחבי האימפריות הקולוניאליות, לעיתים לצד חיות בר מאותם אזורים. אז נטען כי לתצוגות ערך חינוכי־לימודי, כפי שעדיין טוענים לגבי גני חיות. המעט ששירו של דן פגיס מבקש מאיתנו לעשות הוא לשאול שאלות, ולא לקבל כמובנת מאליה את זכותנו לכלוא בעלי חיים במאסר עולם ללא אפשרות ערעור, שחרור מוקדם או חנינה.

יכולות הציד של שועל שלג סיבירי מרשימות, אך כמו בכל דבר בחיים, הגעה ליכולת ביצוע גבוהה מצריכה אימונים רבים ואף כרוכה בכישלונות


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה






    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    גלים שחורים / אורי קיטה
    אני רוצָה / יוליה וינר
    דיוק הכיוון / יהודית כפרי
    כמה מילים על הנייר / אבנר טריינין
    שירת סגרכתר
    גלוי עין וחבוי לב / טוביה ריבנר
    תאר לך / ויינברג מאיה
    שלושה עורבים / יהונדב פרלמן
    השועל / אמנון להב
    הַכְחָדָה / מיה טבת דיין
    לראש העמוד