אקולוגיה וסביבה

מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם

צלף רותמי (Capparis decidua) הוכרז בזמנו כמין שנכחד בישראל [7], אך הוא טופח בגינות של שמורת עין גדי מזרעים שנאספו בירדן. דירוגו של הצמח השתנה לאחר שנמצא מחדש בדרום הערבה, והוא מוגדר כעת כמין בסכנת הכחדה חמורה [5] ("על סף הכחדה" על פי המינוח המוצע), כי אוכלוסייתו נקודתית וקטנה ביותר | צילום: מיכאל בלכר


מאת

מיכאל בלכר
היחידה לביולוגיית שימור, מו"פ מדבר וים המלח; אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים

הספר האדום ובו מידע על המינים הנמצאים באיום הכחדה בעולם ראה אור לראשונה באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת [12]. הספר הוא כלי עזר המועיל לשימור המגוון הביולוגי [8], והוא משמש ברחבי העולם כבר עשרות שנים [13]. במאה ה-21 התחילו להשתמש בו גם בארץ [4, 6, 7]. לאחרונה פותחו אתרי אינטרנט לניהול הרשימות האדומות של בעלי חיים וצמחים בישראל [3, 5], והם תורמים לשיתוף המידע הדרוש להערכת מצבם של המינים המאוימים. לעת עתה נערכות התארגנויות להכנת הרשימה האדומה של חסרי החוליות בישראל (איתי רנן, המארג, מידע בע"פ) ולעדכון הספר האדום של הצמחים בארץ (מרגרטה וולצ'אק, רשות הטבע והגנים, מידע בע"פ), כל זאת בהתאם לקריטריונים בין-לאומיים. יש לציין שהרשימה האדומה של צמחי ישראל נקבעה בזמנו בגישה שונה מזו שמבוססת על הקריטריונים הבין-לאומיים.

כחל (Coracias garrulus) היה בעבר מין שכיח בחבל הים תיכוני של ישראל, אך בגלל הקטנת אוכלוסייתו הוא הוגדר בזמנו כמין בסיכון נמוך [4] ("קרוב לסיכון" על פי המינוח המוצע). בהערכה המעודכנת [3] דורג העוף כמין שעתידו בסכנה ("פגיע" על פי המינוח המוצע) בשל קצב הירידה המהיר בגודל האוכלוסייה ן צילום: עוזי פז

הארגון העולמי המוביל בתחום שמירת הטבע – (IUCN – International Union for Conservation of Nature) פיתח ושכלל במשך עשרות השנים מערכת אמות מידה ומונחים לדירוג המינים הנמצאים באיום הכחדה [11]. מערכת זו הותאמה לשימוש גם ברמת אזורים גאוגרפיים שונים בעולם וגם בקנה מידה לאומי-ארצי [9, 10], אומצה במדינות רבות, ובשפות שונות. האקדמיה ללשון העברית אישרה עד כה רק שני מונחים בסיסיים בנושא [1]: באיום הכחדה (threatened) ומין בסכנת הכחדה (endangered species). במקביל נוצרה גם מילת עָגָה (jargon) – מינים "אדומים", במקום המושג המקצועי "מיני הרשימה האדומה" (red-listed species) המקובל בשפות השונות. במה שקשור לדירוג המינים הנמצאים באיום הכחדה, קיים שוני ניכר במסמכים המתייחסים לקבוצות טקסונומיות שונות. למשל, הדרגה Vulnerable על פי המינוח הבין-לאומי, שאמורה להיות זהה לכל קבוצות האורגניזמים, מוגדרת בארץ במילים שונות לגבי צמחים – "באיום", ובעלי חיים – "עתידו בסכנה" (נספח 1). לדרגה בין-לאומית אחרת, Near Threatened, קיימות נכון להיום בעברית שלוש הגדרות שונות – "קרוב לסיכון", "על סף איום" ו"בסיכון נמוך", ובמקרים מסוימים מופיעות באותו המסמך הגדרות שונות (נספח 1). אין זה מפתיע שחוסר אחידות במסמכים רשמיים משאיר מקום לגרסאות נוספות של הגדרות המונחים המדוברים בוויקיפדיה העברית [2] (נספח 1).

שפה אחידה בנושא המדובר נחוצה לא רק בשל הצורך בסדר בסיסי בתחום מקצועי מסוים. פעילות הסברה מאומצת היא חלק בלתי נפרד ממהלך השימור של מינים באיום הכחדה, ולכן דרושה מערכת מונחים בהירה. ייסוד מינוח מקצועי אחיד לרשימות האדומות הכרחי גם לבניית הקשר בין המסמכים הללו לבין החקיקה להגנה על המינים באיום הכחדה. ההצעה המוגשת כאן (טבלה 1) מבוססת על המונחים שאושרו על-ידי האקדמיה ללשון העברית או שנמצאה לגביהם אחידות במקורות השונים או שהם בשימוש באחד מהמקורות לפחות (נספח 1). נוסף על כך, הוצעו מספר מונחים קצרים (תמציתיים במילים ובאותיות) המקבילים להגדרות הבין-לאומיות אך לא בהכרח מתרגמים אותם מילולית (טבלה 1), תוך שימוש במילים שכבר מופיעות בהגדרות לרשימות האדומות בארץ (נספח 1) ובניסיון לסדרן בהיגיון מסוים על פי מהותן המפורשת במילונים לשפה העברית. מלבד מילות הליבה "נכחד" ו"הכחדה", המילים בהגדרות המוצעות אינן חוזרות על עצמן כדי למנוע ערבובייה במונחים. המילים "איום" ו"מאוים" משתייכות בהצעה לכל הדרגות של המינים המאוימים בהכללה (threatened species), וגם לכל המינים שמדאיגים פחות מבחינת האיום עליהם (Least Concern). יש להדגיש שמדובר בהצעה לדיון, ומטרתה להמחיש את הצורך בשפה אחת בתחום יישומי חשוב.

טבלה 1

מונחים עבריים לקבוצות הדירוג הבין-לאומי של מינים באיום הכחדה: סיכום והצעות


  1. האקדמיה ללשון העברית. 2009. מילון ביולוגיה כללית, מונחי האקדמיה ללשון העברית. hebrew-academy.org.il
  2. ויקיפדיה. 2020. הרשימה האדומה של IUCN. באתר: wikipedia.org/wiki
  3. מירוז א, וין ג, לבינגר ז ואחרים. 2017. הספר האדום של העופות בישראל. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. redlist.parks.org.il
  4. פרבולוצקי א ודולב ע (עורכים). 2002. הספר האדום של החולייתנים בישראל. ירושלים: רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
  5. רשות הטבע והגנים אתר הצמחים בסכנת הכחדה בישראל. redlist.parks.org.il
  6. שמידע א ופולק ג. 2007. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל (כרך א'). ירושלים: רשות הטבע והגנים.
  7. שמידע א, פולק ג ופרגמן-ספיר א. 2011. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל (כרך ב'). ירושלים: רשות הטבע והגנים.
  8. Betts J, Young RP, Hilton‐Taylor C, et al. 2020. A framework for evaluating the impact of the IUCN Red List of Threatened Species. Conservation Biology 34(3): 632–643.
  9. Gärdenfors U, Hilton-Taylor C, Mace GM, and Rodríguez JP. 2001. The application of IUCN Red List criteria at regional levels. Conservation Biology 15(5): 1206–1212.
  10. 2012. Guidelines for application of IUCN Red List criteria at regional and national levels, version 4.0. IUCN: Gland (Switzerland) and Cambridge (UK).
  11. 2019. Guidelines for using the IUCN Red List categories and criteria, version 14. IUCN Standards and Petitions Committee. iucnredlist.org/resources
  12. Mace GM, Collar NJ, Gaston KJ, et al. 2008. Quantification of extinction risk: IUCN’s system for classifying threatened species. Conservation Biology 22(6): 1424–1442.
  13. Miller RM, Rodríguez JP, Aniskowicz-Fowler T, et al. 2007. National threatened species listing based on IUCN criteria and regional guidelines: Current status and future perspectives. Conservation Biology 21(3): 684–696.

ציטוט

בלכר מ. 2020. מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם. אקולוגיה וסביבה 11(3).
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    מיכאל בלכר
    היחידה לביולוגיית שימור, מו"פ מדבר וים המלח; אוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים



    ציטוט

    בלכר מ. 2020. מינים באיום הכחדה בארץ – הצורך במינוח עברי אחיד לדירוגם. אקולוגיה וסביבה 11(3).
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    נקודת מבט
    עצים, שיקום אקולוגי וחוסן חברתי
    משבר הקורונה, והסגר שהוא כופה עלינו, מעצים את הכמיהה למרחב פתוח ובטוח, ומדגיש את הצורך במרחב ירוק מיידי ומשמעותי עבור תושבי העיר, בימי שגרה בכלל ובעת מצוקה בפרט. עצים הם תשתית חיונית ביצירת חוסן חברתי.

    - מודעה -

    לראש העמוד