אקולוגיה וסביבה

ערוכים להיערכות? רשויות מקומיות בישראל ושינוי האקלים

6 בינואר, 2020

מזרח ירושלים. "רמת המוכנות המקומית נובעת משילוב של שני המישורים: נקודות חוזק וחולשה של הרשות וסיכונים שמגיעים מהסביבה החיצונית"


מאת

אורלי רונן
בית ספר לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב
עמיאל וסל
משרד הבינוי והשיכון

מאת

אורלי רונן
בית ספר לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב
עמיאל וסל
משרד הבינוי והשיכון

בדומה למגמות העולמיות, ישראל נעשית חמה, יבשה וגם סוערת יותר, ושינויים מהותיים באיכות החיים ובהתנהלות העירונית צפויים בה בעתיד הלא רחוק. המדינה ערוכה ונערכת לסיכונים ולזעזועים באופן כוללני ומתמשך, אך האם אנו נערכים לשינויים מתווספים ומשַני מציאות שנובעים משינוי האקלים?

ככלל, היערכות לסיכונים נתפסת בישראל כיכולת התמודדות עם סיכונים שעיקרם טרור ומלחמה. מחקר משותף לאוניברסיטאות חיפה וקולומביה [5] השווה בין תפיסות החוסן בישראל ובארה"ב. בישראל צוינו בעיקר אסונות שמקורם בפעילות האדם, בעוד שבארה"ב צוינו בעיקר אסונות טבע. תפיסת החוסן, אצל הישראלים והאמריקאים, מחברת בין היכולת לזהות ולתת מענה לסיכונים ספציפיים לבין איתנותה הנפשית של הקהילה – הרמה המקומית היא מוקד ההיערכות למפגעים, בתווך בין ההיערכות הלאומית וחוסן הקהילה.

לישראל יש מנגנון חירום ומוכנות מקיף, ובראשו עומדת רשות החירום הלאומית (רח"ל), שאחראית על גיבוש תרחישי הייחוס הלאומיים, ועל ההכוונה והתיאום של ההיערכות הלאומית והרשויות המקומיות. המערכת הלאומית ערוכה במהותה להתמודדות עם זעזועים ופחות להתמודדות עם עומסים מתמשכים, כמו עלייה מתמדת בעומס החום או מצב ביטחוני מתמשך. ההיערכות למפגעי טבע אינה מתייחסת כלל לשינוים ברמה הכוללנית, ולכן למשל, מערכי כיבוי האש בכרמל לא היו ערוכים לשרפות בחודש דצמבר, או כלשונו של מבקר המדינה: "דצמבר הוא חודש המשויך בדרך כלל לעונת החורף, והוא מחוץ ל-'עונת השרפות' " [4].

ישראל מובילה בעולם בפיתוח ובחקר הצד הקהילתי בחוסן המקומי. כבר בשנות ה-90 הוביל פרופ' להד מחקר שטח נרחב ביישובים בצפון שהושפעו מהמצב הביטחוני השברירי. מתוך מחקרים אלה התגבשה ההכרה שלקהילה תפקיד קריטי בגיבוש חוסן היישוב [3]. השונות במידת הלכידות החברתית ובעטיה גם במידת החוסן הקהילתי, באה לידי ביטוי גם בהשוואה בין רשויות מקומיות בתוך המדינה. ירושלים למשל, מדורגת יחסית גבוה, כמו ערים אחרות שיש בהן אוכלוסייה חרדית גדולה, למרות החשיפה שלה לסיכונים.

במדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90%, ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, להכשרה ולצבירת ידע

בישראל 257 רשויות מקומיות; רובן קטנות, בנות פחות מ-50 אלף תושבים. ככלל, רשויות קטנות עניות יותר מרשויות גדולות [2], ולכן פריסת השירותים והמתקנים בהן מצומצמת יותר ופגיעותן גדולה יותר. 21% מאוכלוסיית ישראל מוגדרים כעניים, והם הפגיעים ביותר גם לזעזועים ועוד יותר מכך לעומסים המתמשכים. לאוכלוסיות עניות יש פחות יכולת להיערך לאסונות ולמפגעים ולרכוש מוצרים שיכולים לצמצם סיכונים. אוכלוסיות פגיעות כוללות גם קשישים ואנשים עם מוגבלויות, עם תלות גבוהה בציוד "תומך חיים" ובמערכות תומכות. אוכלוסיות קשישות רגישות במיוחד להשפעות של חום או קור קיצוניים, ולכן חיוני למפות ולתעד מראש את מיקומם של הקשישים ואת מצבם התפקודי.

שירותי בריאות תקינים וזמינים הם אבן יסוד בהיערכות לחירום וביצירת חוסן. מדדי הבריאות בישראל אומנם מדורגים במקום גבוה בין מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) [1], אך מאידך גיסא, שירותי הבריאות מדורגים נמוך יחסית, ואינם מפוזרים באופן שווה בין חלקי הארץ השונים. בתוחלת החיים ובמדדי הבריאות קיים הבדל מובהק בין יישובי הפריפריה לבין יישובי המרכז.

רמת המוכנות המקומית נובעת משילוב של שני המישורים: נקודות חוזק וחולשה של הרשות וסיכונים שמגיעים מהסביבה החיצונית. בהיערכות לשינוי האקלים יידרשו תוכניות משולבות, המבחינות בין היערכות ברמה אזורית-גאוגרפית (למשל רשויות חוף) להיערכות ברמה מקומית-קהילתית.

ביולי 2018 התקבלה החלטת ממשלה מספר 4079 להקמת מנהלת לשינוי האקלים לגיבוש תוכניות פעולה לאומיות (ראו עוד בגיליון זה). אחת מוועדות המנהלת אחראית על גיבוש מתווה לתמיכה לרשויות המקומיות להיערכות לשינוי האקלים.

במדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90%, ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, להכשרה ולצבירת ידע. כל המהלכים הללו צריכים להיות מותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים.


  1. ברוכים מ וקיני ד. 2018. מערכת הבריאות בישראל בראי הOECD- – 2018. משרד הבריאות.
  2. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 2018. מדד חברתי כלכלי: אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2015. ירושלים
  3. זיגלמן י, שחם מ, להד מ ושחם י. 2006. פיתוח חוסן קהילתי וארגוני באמצעות מודל החוסן הרב-ממדי. "משאבים" מיסודו של המרכז לשעת חירום.
  4. לינדנשטראוס מ. 2012. דוח ביקורת על השרפה בכרמל – דצמבר 2010. מחדלים, כשלים ומסקנות. דוח 004-2012. ירושלים: כתר בע"מ.
  5. Rapaport C, Hornik-Luriebc T, Cohen O, et al. 2018. The relationship between community type and community resilience. International Journal of Disaster Risk Reduction 31: 470-477.‏


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

רונן א ווסל ע. 2019. ערוכים להיערכות? רשויות מקומיות בישראל ושינוי האקלים. אקולוגיה וסביבה 10(4): 90–91.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אורלי רונן
      בית ספר לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב
      עמיאל וסל
      משרד הבינוי והשיכון

      מאת

      אורלי רונן
      בית ספר לסביבה ומדעי כדור הארץ, אוניברסיטת תל אביב
      עמיאל וסל
      משרד הבינוי והשיכון


      ציטוט מומלץ

      רונן א ווסל ע. 2019. ערוכים להיערכות? רשויות מקומיות בישראל ושינוי האקלים. אקולוגיה וסביבה 10(4): 90–91.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      תכנון מודע אקלים – ההכרח ברתימת מערכת התכנון המרחבית להתמודדות עם שינוי האקלים

      מוטי קפלן, גדעון בכר, אסף זנזורי, עפרי גבאי

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

      על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

      ניהול נגר ככלי להפחתת סיכוני שיטפונות עקב שינוי האקלים

      אורי רגב, טל רטנר

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים על ניהול בר-קיימא של אגן היקוות להישען על פתרונות רחבים, לשלב מענה לצורכי האדם והסביבה, ולאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון השפעות שינוי האקלים

      על ניהול בר-קיימא של אגן היקוות להישען על פתרונות רחבים, לשלב מענה לצורכי האדם והסביבה, ולאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון השפעות שינוי האקלים

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד