אקולוגיה וסביבה

נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

5 בינואר, 2020

ייעור בצפון הנגב. מעבר לפגיעה במגוון הביולוגי המקומי, הכתם הכהה של העצים הופך חלק מקרינת השמש לחום, ולכן היער לא תורם בהכרח למיתון שינוי האקלים | צילום: יוסף סגל


מאת

אלון רוטשילד
אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע
אלי חביב
מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע

מאת

אלון רוטשילד
אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע
אלי חביב
מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע

המאמר נכתב כתגובה למאמר:

Bastin JF, Finegold Y, Garcia C, et al. 2019. The global tree restoration potential. Science 365(6448): 76-79.

רקע

במסגרת הניסיון העולמי למתן את שינוי האקלים עולה מעת לעת הרעיון לנטיעה רחבת היקף של יערות כאמצעי לספיחת פחמן מהאטמוספרה. גם בישראל יש המבקשים לקדם ייעור נרחב בטיעון של תרומת הנטיעה למיתון שינוי האקלים [5]. לאחרונה פורסם מחקר [8] הטוען כי קיים פוטנציאל לנטיעת כ-500 מיליארד עצים על שטח של 9 מיליארד דונם באזורים שתומכים באופן טבעי ביערות, מהלך שעשוי להביא להפחתה של 25% ממאגר הפחמן באטמוספרה.

על פי המאמר של Bastin ואחרים שהתפרסם ביולי 2019 [8] המודל העריך את פוטנציאל הייעור על-ידי דגימת כיסוי העצים ב-78,774 אתרים בשטחים מוגנים (האמורים לייצג את חברת השיא של הצומח בכל אזור), תוך שקלול נתונים נוספים כדוגמת משקעים, טמפרטורה וקו אורך ורוחב. לאחר מכן, הוסרו השטחים הבנויים, החקלאיים והמיוערים כדי לקבל את השטח הפוטנציאלי לייעור חדש. פוטנציאל הייעור הוצג בשכבת מידע גאוגרפית בדיוק מרחבי של 1 קמ"ר, וחישוב השטח נעשה באמצעות מדד "כיסוי חופת עצים" (canopy cover), כך שפיקסל בעל פוטנציאל מימוש של 10% כיסוי עצים חושב כתוספת שטח יער של 0.1 קמ"ר. בישראל התבסס המודל על 16 אתרי דגימה, מהם 11 בנגב, 2 בסְפר המדבר, ו-3 בלבד בחבל הים תיכוני.

על פי אותו מאמר [8] מופה בישראל פוטנציאל ייעור בהיקף של 1.2 מיליון דונם לכיסוי עצים חדש (שלא היה מיוער קודם) ורציף (ללא רווחים בין חופת העצים), שיהווה 0.01% מפוטנציאל הייעור העולמי.

מטרת המחקר המתואר להלן הייתה לבדוק אם השטחים שנטען כי יש בהם פוטנציאל לנטיעת יערות חדשים בישראל אכן ניתנים למימוש, ואם כן – מה תרומתם למיתון שינוי האקלים העולמי, והאם הם ממוקמים בשטחים רגישים מבחינת שמירת הטבע?

שיטות

כדי לנתח את אופי השטחים שאותרו כבעלי פוטנציאל לייעור בישראל, הצלבנו את שכבת פוטנציאל הייעור בישראל עם שכבות מידע שונות: שכבת כיסוי הקרקע לשנת 2018 (המארג), ממוצע משקעים (השירות המטאורולוגי), שטחים בנויים (המרכז למיפוי ישראל) ושמורות טבע וגנים לאומיים (רשות הטבע והגנים).

תרומתה היחסית של ישראל למאמץ הייעור העולמי למיתון שינוי האקלים חושבה על-ידינו בהתאם לאחוז המימוש המרחבי שמצאנו, והתרומה המרבית בעת מימוש מלא של כלל השטחים, חושבה בהתאם לנספח S2 במחקר המקורי. פירוט השיטות שהשתמשנו בהן – בנספח 1.

תוצאות ודיון

האם אכן קיים בישראל פוטנציאל משמעותי לנטיעת יערות חדשים?

הניתוח המרחבי של פוטנציאל הייעור אל מול שכבות המידע השונות מסוכם באיור 1.

תוצאות הניתוח שערכנו (איור 2) העלו כי לפחות 87% מהשטחים שסומנו בישראל כבעלי פוטנציאל לייעור חדש –אינם ניתנים למימוש, על פי הפירוט הבא:

  1. 46% ממוקמים בשימושי קרקע לא רלוונטיים לנטיעה (17% שטח בנוי, 16% שטח חקלאי, 13% חורש טבעי ויער נטוע).
  2. 34% ממוקמים באזור צחיח – פחות מ-200 מ"מ גשם לשנה (לרבות מדבר יהודה וחלקים מבקעת הירדן) ולכן לא מתאים לנטיעת יערות.
  3. 7% ממוקמים בשטחי שמורות וגנים לאומיים, שייעודם התכנוני הוא להגן על המערכות האקולוגיות הטבעיות, ולכן יער נטע-אדם אינו רלוונטי בהם.

כלומר – רק ל-13% מהשטח שסימנו עורכי המחקר כפוטנציאלי לייעור בישראל, יש היתכנות ראשונית לייעור. גם אם שטח זה יינטע במלואו – השפעתו על מיתון שינוי האקלים תהיה 0.001% ממאמץ הייעור העולמי – היקף זניח לכל הדעות. עם זאת, בחינה מדוקדקת של השטחים הנותרים (ה-13% בעלי ההיתכנות, לכאורה), מלמדת כי גם בהם, ההיתכנות לנטיעת יער מוטלת בספק, מהסיבות הבאות:

  1. אקלים צחיח למחצה: 54% מהשטחים הנותרים מצויים באקלים צחיח למחצה (200–300 מ"מ גשם). מודלים העוסקים בשינוי האקלים בישראל חוזים כי האזור שבין קווי 100 ל-400 מ"מ גשם לשנה צפוי לנוע צפונה ומערבה, בשיעור של כ-2% לעשור ביחס לממוצע המשקעים השנתי [4], כך שבשנת 2100 מוערך כי קו ה-200 מ"מ יהיה במקום שמצוי כיום קו 230 מ"מ [1, 2]. כמו כן הוכח קשר בין מגמת ההתחממות והבצורת, לבין תמותת עצים מוגברת ביערות נטועים [16]. מכאן, שההיתכנות ליער בר-קיימא באזורי המעבר שבין 200 ל-300 מ"מ גשם – נמוכה.
  2. קשיים תכנוניים וקנייניים: 84% מהשטחים הנותרים מצויים בשטחי יהודה ושומרון, עובדה המציבה קשיים ואתגרים בפני מימושם. חלק אחר מהשטחים מצוי כנראה בבעלות פרטית או שייעודי הקרקע העתידיים בו הם למטרות לפיתוח.
  3. קשיים משיקולי שמירת הטבע: כ-85% מהשטחים הנותרים מאופיינים בצומח טבעי של בתה, שיחייה או שטח עשבוני. שטחים אלה הם בעלי חשיבות גדולה למגוון הביולוגי ולמינים מתמחים, וחלק מהם יוצרים רצועת מִנשָק (ecotone) [23, 20, 15]. סקירה מקיפה של מחקרים ודו"חות מישראל [7] מעידה על כך שפעולות ייעור בשטחים טבעיים שהעצים נדירים בהם באופן טבעי, גורמות להחלפת החברה הייחודית של המערכת האקולוגית הטבעית בחברה אקולוגית שונה, תוך דחיקת חלק מהמינים המאפיינים את השטח הטבעי. ואכן, אפילו עורכי המחקר על פוטנציאל הייעור העולמי [8] ציינו כי משיקולי שמירת הטבע והנוף הטבעי אין לייער בשטחים טבעיים – דוגמת בתות ושטחים עשבוניים.
איור 1

פריסה מרחבית של פוטנציאל השטח הזמין לייעור בישראל לצורך מיתון שינוי האקלים, מעל ערך סף של 5% כיסוי עצים, על פיBastin  ואחרים [8] , בסיווג לפי שכבת כיסוי הקרקע של המארג

איור 2

ניתוח השטחים שמופו בישראל על-ידי Bastin ואחרים [8] כבעלי פוטנציאל לייעור לצורך מיתון שינוי האקלים

האם ייעור רחב היקף הוא פתרון קסם למיתון שינוי האקלים?

הפוטנציאל של ישראל לייעור בהיקף בעל תרומה משמעותית למיתון שינוי האקלים הוא זניח. בכל מקרה, קיימות שאלות משמעותיות לגבי תרומתו של הייעור למיתון שינוי האקלים, גם אם יימצא לו השטח המתאים:

לייעור יש מאזן מורכב (הכולל קיבוע פחמן, פליטה של גזי חממה אחרים, החזר קרינה וחילופי חום) בהשפעתו על שינוי האקלים. באזורים בהירים עם החזר קרינה גבוה יש ליער השפעה מחממת, הנגרמת מהפחתת החזר הקרינה ומהגברת פליטת החום לאטמוספרה, מכיוון שהיער הוא כתם כהה לעומת סביבתו הטבעית הבהירה [10]. אזורים כאלה הם למשל אזורים מושלגים, וגם אזורים יובשניים למחצה – כמו חלקים נרחבים מישראל. מצד שני, יש ליער גם תרומה "מקררת" הנגרמת מספיחת פחמן דו-חמצני. לכן, חולפים עשורים רבים עד שמושגת תרומה חיובית נטו, לדוגמה – כ-80 שנים עבור אזור יתיר [6, 21].

יתרה מכך, ישנה מחלוקת אם יערות נטועים יכולים לקבע פחמן בהיקף בעל משמעות עולמית לאורך זמן, כתלות בזמינות מים ונוטריינטים [22] ובפליטת פחמן בשל ממשק יער מנוהל, בניגוד ליער טבעי (באזורים טרופיים) ששוקם [19], בעיקר אם יערות אלה ניטעים באזורים שלא תמכו לפני כן בכיסוי עצים טבעי, כמו שטחי עשב. מסיבה זו ממליצים מדענים רבים להפוך את מאמץ הייעור למאמץ שיקום יערות שנהרסו באזור הטרופי והתת-טרופי [19].

ברמת המדיניות, ייעור רחב היקף נראה כפתרון פשוט למשבר האקלים. עם זאת, הפוטנציאל של היער החדש לקבע פחמן בהיקף משמעותי ממומש רק לאחר מספר עשורים ממועד הנטיעה, ולאחר מכן מגיע למיצוי [11, 14]. פער זמנים זה עלול לאפשר לדרג הפוליטי להימנע מפתרונות בעלי תרומה משמעותית למיתון שינוי האקלים בטווח הזמן המיידי, פתרונות שכרוכים בעימות עם קבוצות של בעלי אינטרס ושיש להם מחיר פוליטי וכלכלי. כלומר, הדרג הפוליטי עלול להשלות את הציבור שייעור יספק "פתרון קסם", ללא המחיר הכרוך בשינוי הסדר החברתי והכלכלי הקיים [8, 14, 17, 19].

סיכום

Bastin ואחרים [8] בחנו את פוטנציאל הייעור בסקלה עולמית במטרה להציע מיתון משמעותי של שינוי האקלים. לפי הניתוח שלהם, לישראל פוטנציאל תרומה של 0.01% מסך הפוטנציאל העולמי לנטיעת עצים. הניתוח שלנו מראה כי בפועל, אין כמעט שטח זמין שיש לו היתכנות מעשית לייעור חדש בישראל, והשטחים המצומצמים שלכאורה זמינים לייעור, אינם מתאימים לנטיעה, וזאת לנוכח סיכוייו הנמוכים של היער לשרוד בשטחים צחיחים לנוכח שינוי האקלים שצפוי להרחיב את השטח הצחיח, ומשיקולי שמירת הטבע והנוף הטבעי [26]. לפיכך, השטח המצומצם שזמין לייעור חדש בישראל זניח לחלוטין בהשפעתו על מיתון האקלים העולמי.

תוצאות מחקרנו עולות בקנה אחד עם בדיקות שנעשו לאזורים נוספים שזוהו כבעלי פוטנציאל לייעור למטרות מיתון אקלימי. לדוגמה, יוזמת הייעור באפריקה זכתה לביקורת בשל הזיהוי השגוי של אזורים נרחבים שאינם מיוערים כיום, ככאלה שלכאורה מתאימים לנטיעת יערות. למשל, במאמר שבדיון נטען כי ניתן לייער את אזורי הסוואנה והעשב האיקוניים של הסרנגטי ופארק קרוגר, וזאת אף על פי שתהליכים אקולוגיים טבעיים, כמו רעייה ושרפות, מנעו התפתחות של יער בהם במשך מיליוני שנים [9, 27]. הביקורת המדעית גם העלתה ספקות לגבי ההיתכנות הכלכלית של ייעור למיתון שינוי האקלים בקנה מידה עולמי, והיא מצביעה על כך ששטחי עשב קיימים אוצרים פחמן בכמויות משמעותיות ביחס ליערות נטועים [12].

מאמרי ביקורת [14, 17, 25] שנכתבו בעקבות פרסום המיפוי העולמי, מעלים כי הנחות יסוד שגויות שעמדו בבסיס ניתוח הנתונים של Bastin ואחרים הביאו להערכת יתר מוגזמת (פי חמישה) באשר לפוטנציאל העצים החדשים לספוח פחמן ולמתן את שינוי האקלים. ביקורות אלה נשענות על שורה ארוכה של טיעונים, המטילים ספק בקביעה של Bastin ואחרים כי – "ייעור הוא הפתרון היעיל ביותר למיתון שינוי האקלים העולמי".

ישראל היא אתר בעל חשיבות עולמית לשמירת המגוון הביולוגי [18]. שינוי שימושי קרקע, וייעור בתוכם, מוגדר כאיום הראשון במעלה על המגוון הביולוגי היבשתי העולמי [13]. ראוי כי ישראל תתמקד בשמירת השטחים הטבעיים שלה, ולא תפגע בהם בהיעדר תרומה אמיתית למיתון שינוי האקלים ברמה האזורית או העולמית.

תרומתה של ישראל למיתון השפעות שינוי האקלים צריכה להתמקד בשמירה על מערכות אקולוגיות טבעיות העמידות לשינוי האקלים, כמו בתה ים תיכונית [24], במניעת שרפות בשטחים הפתוחים, וכמובן בהפחתת פליטות באמצעות מיזמי חיסכון וייעול השימוש באנרגיה, דוגמת התקנת פאנלים סולריים על גגות ומעבר לתאורה חסכונית. כמו כן, מוצע לעודד נטיעת עצים במרחב העירוני וביישובים כמרכיב במיתון איי חום עירוניים [3], ולא בשטחים הטבעיים הפתוחים.


נספח 1. שיטות

להורדה

  1. גבעתי ע. 2012. השפעת שינוי האקלים על מקורות המים הטבעיים של ישראל.
  2. מורין א. 2018. השפעת שינוי האקלים על משטר המשקעים ועל המשטר ההידרולוגי במזרח הים התיכון ובישראל. אקולוגיה וסביבה 9(2): 6-4.
  3. מצנר א ונתניהו ס. 2015. שינויי אקלים, תכנון עירוני ובנייה ירוקה. המשרד להגנת הסביבה.
  4. סערוני ה, זיו ב, פרגמנט ר ואחרים. 2012. תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות – האם עדות לשינוי באקלים? אקולוגיה וסביבה 3(1): 72-62.
  5. קרואני א. 2019. התוכנית האסטרטגית של האו"ם לייעור. אקולוגיה וסביבה 10(2): 8-6.
  6. רוטנברג א ויקיר ד. 2018. ייעור, אקלים ועתיד היערות בישראל. אקולוגיה וסביבה 9(3): 23-22.
  7. רוטשילד א. 2019. מ"שיפור הנוף" לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל. אקולוגיה וסביבה 10(2): 46-44.
  8. Bastin JF, Finegold Y, Garcia C, et al. 2019. The global tree restoration potential. Science 365(6448): 76-79.
  9. Bond WJ, Stevens N, Midgley GF, and Lehmann CER. 2019. The trouble with trees: Afforestation plans for Africa. Trends in Ecology & Evolution 34(11): 963-965.
  10. Bright RM, Zhao K, Jackson RB, and Cherubini F. 2015. Quantifying surface albedo and other direct biogeophysical climate forcings of forestry activities. Global Change Biology 21(9): 3246-3266.
  11. Cramer W, Guiot J, Fader M, et al. 2018. Climate change and interconnected risks to sustainable development in the Mediterranean. Nature Climate Change 8: 972-980.
  12. Dass P, Houlton BZ, Wang Y, and Warlind, D. 2018. Grasslands may be more reliable carbon sinks than forests in California. Environmental Research Letters 13(7): 74027.
  13. Díaz S, Settele J, Brondízio E, et al. 2019. Summary for policymakers of the global assessment report on biodiversity and ecosystem services of the Intergovernmental Science-Policy Platform on Biodiversity and Ecosystem Services.
  14. Friedlingstein P, Allen M, Canadell JG, et al. 2019. Comment on "The global tree restoration potential". Science 366(6463): eaay8060.
  15. Kark S, Philip U, Safriel U, and Randi E. 1999. Conservation priorities for chukar partridge in Israel based on genetic diversity across an ecological gradient. Conservation Biology 13: 542-552.
  16. Klein T, Cahanovitc R, Sprintsin M, et al. 2019. A nation-wide analysis of tree mortality under climate change: Forest loss and its causes in Israel 1948–2017. Forest Ecology and Management 432: 840-849.
  17. Lewis SL, Mitchard ETA, Prentice C, et al. 2019. Comment on "The Global Tree Restoration Potential". Science 366(6463): eaaz0388.
  18. Myers N, Mittermeier RA, Mittermeier CG, et al. 2000. Biodiversity hotspots for conservation priorities. Nature 403(6772): 853-858.
  19. Lewis SL, Wheeler CE, Mitchard ET, and Koch A. 2019. Regenerate natural forests to store carbon. Nature 568(7750): 25-28.
  20. Pe’er G and Safriel UN. 2000. Climate change: Israel national report under the United Nations Framework Convention on Climate Change: Impact, vulnerability and adaptation. Sede Boqer: Ben-Gurion University of the Negev.
  21. Rotenberg E and Yakir D. 2010. Contribution of semi-arid forests to the climate system. Science 327(5964): 451-454.‏
  22. Smith LJ and Torn MS. 2013. Ecological limits to terrestrial biological carbon dioxide removal. Climatic Change 118(1): 89-103.
  23. Sternberg M, Gabay O, Angel D, et al. 2015. Impacts of climate change on biodiversity in Israel: An expert assessment approach. Regional Environmental Change 15: 895-906.
  24. Tielbörger K, Bilton MC, Metz J, et al. 2014. Middle-Eastern plant communities tolerate 9 years of drought in a multi-site climate manipulation experiment. Nature Communications 5: 5102.
  25. Veldman JW, Aleman JC, Alvarado ST, et al. 2019. Comment on "The global tree restoration potential". Science 366(6463): eaay7976.
  26. Veldman JW, Overbeck GE, Negreiros D, et al. 2015. Where tree planting and forest expansion are bad for biodiversity and ecosystem services. BioScience doi:10.1093/biosci/biv118.
  27. Veldman JW, Silveira FAO, Fleischman FD, et al. 2017. Grassy biomes: An inconvenient reality for large scale forest restoration? A comment on the essay by Chazdon and Laestadius. American Journal of Botany 104(5): 649-651.


מחשבות על “נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

  1. כל פליטות החממה של ישראל הם כפרומיל מהעולם. לשיטתכם, אין שום טעם בכל נסיון לצמצם פליטות גזי חממה בישראל, בטח בעלויות העצומות של השקעה ציבורית (=מיסים בתקופת משבר) הנדרשת.
    סביר והגיוני. כלומר, כל נושא השמירה על ירוק בישראל הוא חסר משמעות בהקשר האקולוגי הרחב.

  2. א. יש עוד סיבות ליעור
    ב. ממילא משבר אקלים הוא בלוף
    ג. הטמנת בלוטים היא שיטה שיכולה לדמות התפתחות יער טבעי וניתן כך לייער באזורים בהם אלונים מתפתחים באופן טבעי, כולל בשמורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

רוטשילד א וחביב א. 2019. נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל. אקולוגיה וסביבה 10(4): 31–34.
העתק



מחשבות על “נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל

  1. כל פליטות החממה של ישראל הם כפרומיל מהעולם. לשיטתכם, אין שום טעם בכל נסיון לצמצם פליטות גזי חממה בישראל, בטח בעלויות העצומות של השקעה ציבורית (=מיסים בתקופת משבר) הנדרשת.
    סביר והגיוני. כלומר, כל נושא השמירה על ירוק בישראל הוא חסר משמעות בהקשר האקולוגי הרחב.

  2. א. יש עוד סיבות ליעור
    ב. ממילא משבר אקלים הוא בלוף
    ג. הטמנת בלוטים היא שיטה שיכולה לדמות התפתחות יער טבעי וניתן כך לייער באזורים בהם אלונים מתפתחים באופן טבעי, כולל בשמורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אלון רוטשילד
      אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע
      אלי חביב
      מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע

      מאת

      אלון רוטשילד
      אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע
      אלי חביב
      מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע


      ציטוט מומלץ

      רוטשילד א וחביב א. 2019. נטיעת עצים למיתון שינוי האקלים? לא הפתרון עבור ישראל. אקולוגיה וסביבה 10(4): 31–34.
      העתק

      פורסם בתקשורת:

      דבר ראשון
      הארץ


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ערוכים להיערכות? רשויות מקומיות בישראל ושינוי האקלים

      אורלי רונן, עמיאל וסל

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

      בבמדינה שאחוז האוכלוסייה העירונית בה גבוה מ-90% , ההיערכות המוקדמת לשינוי האקלים חייבת לכלול מהלכים לצמצום הפגיעה בערים, המותאמים למאפיינים הייחודיים של שינוי האקלים

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

      שיפור הסביבה העירונית ככלי להתמודדות עם המשבר האקלימי והאקולוגי

      גיא סטינקמפ, קרן שווץ

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה

      המרחב העירוני חוסך במשאבי קרקע ובצורך בתחבורה ממונעת ותשתיות, וטומן בחובו דרך אפשרית להמשך הצמיחה האנושית תוך צמצום הלחצים שהיא מפעילה על הסביבה

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד