אקולוגיה וסביבה
לכל הריאיונות

פרופ' וואטר בוצן: מערכת ביטוח טובה תעוצב לא רק כדי לבטח מפני נזקים, אלא גם כדי לתת תמריצים להיערכות.

25 ביוני, 2018

ביטוח מפני נזקי שינוי האקלים

ריאיון שחר בוקמן

ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע

שינוי האקלים נחשב לאחד הסיכונים העולמיים המרכזיים שעלולים להשפיע על כלל המערכת החברתית-כלכלית ועל ענף הביטוח. שינויים אלה עלולים לגרום נזק לרכוש ציבורי ופרטי ואף פגיעות בנפש. לענף הביטוח יש תפקיד מרכזי בכלכלה המודרנית. ההוצאה בישראל על ביטוח היא כ-כ-4.7% מהתמ"ג (נכון ל-2015) [1]. לקראת בואו ארצה להרצות בוועידה השנתית למדע ולסביבה (20–21 ביוני 2018, במכון ויצמן למדע) קיימתי ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן מהמכון ללימודי סביבה באוניברסיטה החופשית (Vrije Universiteit) באמסטרדם (הולנד).

ש: כיצד יכול מגזר הביטוח לסייע בהיערכות לשינוי האקלים, ואילו תמריצים הוא יכול ליצור לנקיטת צעדים שיגרמו להפחתת נזקים?

יש מספר דרכים לעשות זאת. הראשונה היא השפעה על עיצוב מדיניות. דוגמה טובה לכך היא התוכנית הפדרלית לביטוח מפני הצפות בארה"ב. בתוכנית יכולות להשתתף קהילות מסוימות, ותושביהן זכאים לרכוש ביטוח לרכושם, אך זאת בתנאי שבקהילות הללו נקבעות תקנות בנייה המתייחסות בחומרה למניעת הצפות. אפשרות אחרת העומדת בפני חברות הביטוח, היא לכפות על המבוטחים, ברמה האישית, לנקוט צעדים להפחתת סכנות. לדוגמה, בהולנד חווינו בשנים האחרונות מספר סערות חזקות, שגרמו נזקים גדולים לחקלאות ולחממות בפרט. בעקבות זאת, חברות הביטוח דרשו שבעת שיקום החממות יינקטו אמצעים להגנה עליהן מפני רוחות חזקות. כך, סופות בעוצמות דומות בעתיד לא יגרמו להיקף נזקים שכזה. תמריץ אחר שחברות הביטוח יכולות להשתמש בו הוא לספק מידע עדכני על יעילותם של צעדים שונים להפחתת הסיכונים, ולהציע הנחות בתעריפי הביטוח למבוטחים שנקטו צעדים אלה. הנחות כאלה מוכרות היטב לכולנו מתחום ביטוח הרכב, שיש בו תעריף מוזל למי שמתקין מערכות בטיחות ברכבו. דבר דומה ניתן לעשות לגבי ביטוח מפני מזג אוויר קיצוני. למשל, עבור המתגוררים באזור המועד להוריקנים, ניתן להפחית בתעריפי הביטוח של אלה שבונים גגות חזקים יותר. ההיגיון מאחורי מערכת תמריצים כזו הוא שאם בתים יהיו עמידים יותר להוריקנים, הנזק שייגרם להם יהיה קטן יותר, ומכאן – שהוצאות חברות הביטוח במקרה של סופה יהיו נמוכות יותר, ולכן הן יכולות להוזיל את תעריפי הביטוח.

השילוב של שינוי האקלים, גידול האוכלוסייה ופיתוח כלכלי גורם בשנים האחרונות עלייה בשיעורי אובדן חיי אדם ובהיקף הנזקים הכלכליים. בעתיד אזורים נרחבים יותר (למשל לאורך החופים) צפויים להפוך מועדים לפגיעתם הרעה של איתני הטבע. אם לא נעשה דבר בנידון, הסיכון יגדל, ועימו תגדל עלות הביטוח. לפיכך, יש לנקוט צעדי היערכות לשינוי האקלים, שיגבילו את הסיכון. הדבר יועיל לחברות הביטוח (הקטנת הנזקים בני-הביטוח) ולמבוטחים (הפחתת התעריפים).

ניו אורלינס, לאחר סופת ההוריקן קתרינה (אוגוסט 2005). חברות הביטוח הפרטיות נדרשו לשפות את מבוטחיהן בסכום כולל של 40-55 מיליארד דולר

ש: כהכללה, חברות הביטוח בישראל אינן מקדמות היערכות לשינוי האקלים. מה יגרום להן לשנות את צורת החשיבה שלהן?

זה תלוי רק בנטל הכספי שמסבים אירועים כאלה לחברות הביטוח. לדעתי, נדרש אירוע משמעותי, שיכאיב להן בכיס, כדי שישנו הלכי מחשבה. בהולנד, רק אחרי שחברות הביטוח ספגו הפסדים ניכרים בשל הצורך לפצות על נזקים מסופות ברד כבדות,  הן החלו לחשוב כיצד אפשר לפתור את הבעיה, וכך החל תהליך לצמצום הסיכון הזה. אותה תוכנית אמריקאית לביטוח מפני הצפות, שהזכרתי קודם, נכנסה לגירעונות התופחים בשל הנזקים הגדולים של סופות ההוריקנים בעשורים האחרונים. הדבר הוביל לרפורמה, שבמהלכה הוכנסו לתוכנית מרכיבי הפחתת הסיכונים.

כהולנדי אני עוסק הרבה בנזקי הצפות, אבל מהאופן שביטוח יכול לשמש כלי לצמצום נזקי הצפות, ניתן להשליך על סוגיות שמטרידות אתכם בישראל, כדוגמת היערכות לשנות בצורת. מערכת ביטוח טובה תעוצב לא רק כדי לבטח מפני הנזקים, אלא גם כדי לתת תמריצים לחקלאים להיערך לתנאי בצורת.

ש: מי צריך לבטח כנגד נזקי שינוי האקלים, המדינה או המגזר הפרטי?

התשובה תלויה במאפייני הסיכון. ישנם סיכונים שחברות הביטוח הפרטיות יכולות לבטח מפניהם בצורה שתהיה סבירה עבורן מבחינה כלכלית. לעומת זאת, ישנם סיכונים אחרים שקשה יותר לבטח מפניהם, ואז ראוי שהממשלה תישא באחריות על הביטוח מפניהם. לדוגמה, רוחות בעוצמה רבה הן סכנה שנזקיה מתפרסים במרחב ולא נוטים להיות קטסטרופליים, ולכן ניתן למצוא במגזר הפרטי (לפחות האירופי) פוליסות לביטוח מפניהן. לעומת זאת, הצפות הן סכנה שקשה לבטח מפניה, מכיוון שלנזקים הנגרמים מהן יש קשר מובהק למרחב, והן עלולות להגיע לממדים קטסטרופליים. לכן, במגזר הפרטי עלות ביטוח למי שנמצא באזור המועד לסכנות תהיה גבוהה עד מאוד, ונדרשת מעורבות ממשלתית, שתבטח לפחות חלק מהנזקים (לצד המגזר הפרטי). מקובל שאל מול סכנות כאלה ישנה אסדרה המחייבת רכישת ביטוח, וכך נוצר מאגר מבוטחים (pool) גדול המאפשר את פיזור הסיכון. במדינות המתפתחות התמונה שונה, כי בהן לביטוח יש תפקיד קטן יחסית בכלכלה הלאומית, והביקוש לביטוחים נמוך. לכן, בדרך כלל הביטוח כנגד אסונות טבע במדינות כאלה חייב להיות ממשלתי.

ש: העיסוק בסיכונים ובנזקים עלול לדכא. יש להם גם פן חיובי?

בהחלט. ההתפתחויות שמחולל שינוי האקלים מציגות הזדמנויות עסקיות לחברות הביטוח. למשל, חברת ביטוח יכולה לפתח מוצר ביטוחי המכסה נזקי שינוי אקלים, בתחומים שאינם מכוסים כיום. דוגמה אחרת היא חברת ביטוח שתצליח לפתח ערוצי תקשורת יעילים עם מבוטחיה ובאמצעותם להעלות את מודעותם לסיכונים, ושתיתן להם תמריצים לנקוט צעדים להפחתת הסיכון. חברה כזו תפתח יתרון מול מתחריה, כי אם יתרחש האירוע המובטח, הרי יהיו לה הוצאות שיפוי נמוכות יחסית. זה נחשב למשהו חיובי?  



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה




    ראיונות נוספים

    הביטחון הלאומי בצל משבר האקלים העולמי

    המשימות והאתגרים שמשבר האקלים עשוי להעמיד בפני צה"ל

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
    הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

    הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

    יוסי ענבר, שחר בוקמן

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

    חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
    על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    שחר בוקמן, רועי עופר זיו

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
    אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

    אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

    שחר בוקמן

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

    כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

    Read More…

    כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

    Read More…

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
    המנהרה כמטפורה אקולוגית

    המנהרה כמטפורה אקולוגית

    א.ב. יהושע

    גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים הניצוץ לכתיבת הרומן "המנהרה" נולד לפני כמה שנים, כאשר ראיתי את ההרחבה של הכביש לירושלים לשלושה מסלולים בפיתולי שער הגיא

    הניצוץ לכתיבת הרומן "המנהרה" נולד לפני כמה שנים, כאשר ראיתי את ההרחבה של הכביש לירושלים לשלושה מסלולים בפיתולי שער הגיא

    גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
    עדיף להיות האדם שניסה

    עדיף להיות האדם שניסה

    נורית כרמי, שחר בוקמן

    גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) ראיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

    ראיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

    גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
    אקו-פואטיקה

    אקו-פואטיקה

    סבינה מסג

    גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

    האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

    גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)
    התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

    התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

    שחר בוקמן, יורם אבנימלך

    גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

    ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

    גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
    בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

    בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

    שחר בוקמן, יוחאי כרמל

    גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

    ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

    גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)
    ים שאינו חי לא ימות: ריאיון עם סיגלית לנדאו

    ים שאינו חי לא ימות: ריאיון עם סיגלית לנדאו

    שחר בוקמן

    גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח סיגלית לנדאו, אמנית פיסול, וידאו ומיצב, המרבה ליצור בים המלח. בין השאר, ייצגה את ישראל בבִּיאֶנָלֵה בוונציה (2011) וערכה תערוכת יחיד ב-MoMA בניו יורק (2008).

    סיגלית לנדאו, אמנית פיסול, וידאו ומיצב, המרבה ליצור בים המלח. בין השאר, ייצגה את ישראל בבִּיאֶנָלֵה בוונציה (2011) וערכה תערוכת יחיד ב-MoMA בניו יורק (2008).

    גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח
    לראש העמוד