אקולוגיה וסביבה

לא קיים מתח בין שמירה אמִתית על הסביבה לבין זכויות בעלי החיים

11 באפריל, 2016

להקת תנים זהובים בפארק הירקון. תברואה לקויה היא גורם משיכה עיקרי של חיות בר אל אזורים מיושבים | צילום: שמעון זהבי


מאת

יונתן שפיגל
מייצג את עמותת 'תנו לחיות לחיות' בנושאים משפטיים הנוגעים להגנה על חיות בר

מאת

יונתן שפיגל
מייצג את עמותת 'תנו לחיות לחיות' בנושאים משפטיים הנוגעים להגנה על חיות בר

ישנו בעל חיים אחד ויחיד שאורח חייו והתנהגותו מסכנים את הסביבה – האדם. הנזקים האקולוגיים שהאדם גורם להם מתבטאים, בין היתר, בערעור האיזון הטבעי של אוכלוסיות חיות הבר. כתוצאה מכך, בעלי חיים מסוימים מתרבים באופן נרחב, ובעלי חיים אחרים נעלמים.

דוגמה בולטת לכך היא תוצאותיה ההרסניות של תעשיית המזון מהחי – רפתות, לולים, דירים, ברֵכות דגים ומתקנים דומים נוספים שהגה האדם, לשם הפיכת יצורים חיים ומרגישים למזון. לצד האכזריות שהיא מנת חלקם של מיליארדי בעלי החיים שכלואים במקומות הללו, הנזק האקולוגי שגורמת תעשיה זו הוא חסר תקדים [3], ועולה לאין ערוך על כל נזק אחר לסביבה שגורם האדם [2]. נזק אקולוגי זה בא לידי ביטוי גם ביצירת שפע מלאכותי של טרף (תרנגולות, עגלים וכו'), שבעלי חיים מסוימים ניזונים ממנו, וכתוצאה מכך מתרבים באופן נרחב. דוגמה מובהקת לכך בישראל היא התרבותו של התן הזהוב [1].

דוגמה נוספת לאופן שהאדם גורם להתרבות חיות בר מסוימות היא תעשיית הסחר בחיות בר, שלצד אכזריותה כלפי בעלי החיים גורמת גם נזקים אקולוגיים משמעותיים. ישראל, כמו מדינות אחרות, מתירה לייבא לשטחה, בשם חופש העיסוק והקניין, חיות בר רבות (נחשים, ציפורים, מכרסמים ועוד), והן מוצאות את דרכן לחנויות חיות ומשם לציבור הרחב. רבות מהן בורחות או משוחררות לטבע, ושם מתרבות וגורמות לעתים נזקים עצומים. הדררה והמיינה הן שתי דוגמאות בולטות במיוחד לציפורים שהובאו לישראל כחיות מחמד, זלגו לטבע, והתרבו באופן נרחב.

הדבר דומה גם ביחס לבעלי חיים שלא נחשבים חיות בר. בשם חופש הפרט נמנעת המדינה מלחייב באופן גורף סירוס כלבים ועיקור כְּלָבות, ואכיפת האיסור על נטישה והזנחה של כלבים דלה מאוד. החזקה לא אחראית של כלבים מובילה לעתים לזליגתם לשטחי הבר, ונטען שהם אחראים לטריפות של חיות בר.

המכנה המשותף לכל הבעיות האלה ברור – האדם הוא זה שגורם להן. והנה, למרבה האבסורד, במקום להישיר מבט אל מקור הבעיות ולהבין שרק שינוי בהתנהגות האנושית יכול למנוע אותן, יש מי שטוענים שהפתרון לבעיות אלה מחייב פגיעה נוספת בבעלי החיים, בדמות ציד והרג של בעלי חיים שאוכלוסייתם התרבתה בשל מעשי האדם.

וכך, המדינה יורה, מרעילה והורגת רבבות כלבים בריאים מדי שנה, אך נמנעת מלטפל בהתנהגות האנושית שגורמת להתרבותם ולזליגתם לטבע, שרק הולכות וגדלות. המדינה ממשיכה להתיר את הסחר האכזרי בחיות בר, ובו-בזמן נותנת היתרי ציד כדי לצוד את אותן חיות בר שזולגות לטבע. אנשים רבים ממשיכים לצרוך את תוצריה של תעשיית המזון מהחי, שמבוססת על התעללות בלתי נתפסת בבעלי חיים, ובאותו זמן תומכים במתן היתרי ציד במטרה להרוג את חיות הבר, שאותה תעשייה אכזרית אחראית במידה רבה להתרבותן.

אך הציד, לצד אכזריותו הרבה, כמובן לא פותר את הבעיות [1]. לכל היותר, הוא יוצר מראית עין של פתרון לטווח קצר, וכך ממסך את הפתרון האמִתי היחידי – להימנע מלכתחילה מהפגיעה בבעלי החיים, שיוצרת את חוסר האיזון האקולוגי. המשמעות היא שלא רק שאין מתח בין השמירה על הסביבה לזכויות בעלי החיים, אלא שכיבוד זכויותיהם הבסיסיות ביותר של בעלי החיים והפסקת הפגיעה בהם הם תנאי הכרחי להפסקה ולמניעה של הנזקים האקולוגיים הגדולים ביותר שהאדם גורם להם.


  1. רייכמן א. 2013. אוכלוסיית התן הזהוב בצפון ישראל: דמוגרפיה, ממשק וניטור – סיכום מחקר וניטור תנים בשנים 2005–2010. רשות הטבע והגנים.
  2. Andersen K and Keegan K. 2014. Cowspiracy: The sustainability secret.
  3. Food and Agriculture Organization of the United Nations. 2006. Livestock's long shadow – environmental issues and options.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      יונתן שפיגל
      מייצג את עמותת 'תנו לחיות לחיות' בנושאים משפטיים הנוגעים להגנה על חיות בר

      מאת

      יונתן שפיגל
      מייצג את עמותת 'תנו לחיות לחיות' בנושאים משפטיים הנוגעים להגנה על חיות בר



      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      Simon Beck

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) סיימון בֵּק הוא אמן סביבתי בריטי, שבד הציור שלו הוא משטחים מושלגים, בעיקר בהרי האלפים. הוא תלוי בחסדי הסביבה - שמאפשרים לו את השלמת היצירה וקובעים את אורך החיים המוגבל שלה

      סיימון בֵּק הוא אמן סביבתי בריטי, שבד הציור שלו הוא משטחים מושלגים, בעיקר בהרי האלפים. הוא תלוי בחסדי הסביבה - שמאפשרים לו את השלמת היצירה וקובעים את אורך החיים המוגבל שלה

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

      המתח בין שמירת טבע לזכויות בעלי החיים

      יעל כהן-פארן, יהושע שקדי, שמוליק יידוב, דן אלון, נועה יאיון, יונתן שפיגל, דרור בן-עמי

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

      קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)
      לראש העמוד