אקולוגיה וסביבה

לצבוע בירוק את גגות העיר הלבנה

29 במאי, 2016

חקלאות יצרנית על גג דיזנגוף סנטר | צילום: מנדי פאלק


מאת

ליאור טורג'מן
חוות "ירוק בעיר" – חקלאות עירונית על גג דיזנגוף סנטר

מאת

ליאור טורג'מן
חוות "ירוק בעיר" – חקלאות עירונית על גג דיזנגוף סנטר

דמיינו כיצד תיראה האנושות בעוד עשרות שנים. כיצד ייראו ערי העתיד, המרחבים הפראיים והשטחים החקלאיים, וכיצד בעלי החיים, הצמחייה והאדם ישתלבו בהם. מנתונים שפרסם האו"ם, עולה כי עד שנת 2050 צפויה אוכלוסיית העולם לגדול לכ-9 מיליארד איש. כיום מתגוררת מעל למחצית מאוכלוסיית העולם בערים, ובשל מגמת העיור המואץ צפויה כמות זו לעלות לכ-80% עד לשנת 2030. בישראל, על פי נתוני הלמ"ס, 92% מאוכלוסיית המדינה מתגוררת כיום ביישובים עירוניים.

לפי התחזיות, במהלך 30 השנים הבאות יוכפל הביקוש למזון ברחבי העולם. הצורך הגובר בביטחון תזונתי מעמיד בפני העוסקים בייצור המזון אתגר גדול בפיתוח פתרונות בני-קיימא לייעול מערך אספקת המזון לערים. על פתרונות אלה לשלב מתן מענה לאתגרים סביבתיים, התמודדות עם נושאים חברתיים ושיפורם ודאגה לרווחה כלכלית [4].

חקלאות עירונית נחשבת כיום לאחד מהפתרונות להסתגלות לשינוי האקלים ולהפחתת לחץ הדרישה לקרקע חקלאית, ויש לה תפקיד משמעותי בהקטנת איי החום העירוניים, תוך עידוד השימוש החוזר בפסולת אורגנית, ניתוב מחדש של מי גשמים למטרת ייצור מזון והקטנת המִדְרָך האקולוגי [1]. מודלים חדשניים של חקלאות עירונית שואפים להנגיש לכל שכבות האוכלוסייה המקומית מזון טרי בעל ערכים תזונתיים גבוהים וחיי מדף ארוכים. מערך אספקת המזון העירוני תורם להפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה בזכות הקִרבה לצרכנים וצמצום מרחקי ההובלה. נוסף על כך, בניהול יעיל ניתן אף לצמצם את בזבוז המזון [4].

שטחים בעיר הם מצרך נדיר ויקר ערך, ועל כן הצורך בשימוש חקלאי בשטחים שאינם מנוצלים הוביל לפיתוח מערכות לייצור תוצרת חקלאית במצעים מנותקים על גגות מבנים. כך מתאפשר ייצור מזון אף באזורים עירוניים צפופים במיוחד – דבר שמקנה לחקלאות גגות יתרון בולט על פני טכניקות חקלאיות בשטחי קרקע [6].

יותר ויותר מיזמים של חקלאות גגות משתמשים בהידרופוניקה כשיטה לגידול מזון, שמוכחת כיעילה במיוחד. שיטת הגידול ההידרופונית מאפשרת חיסכון ניכר במים – עד 90% פחות מכמות המים הנדרשת לחקלאות קונבנציונלית כיום, והגידול במצע מנותק מביא לצמצום משמעותי של כמות המזיקים. הפחתת השימוש בחומרי הדברה כימיים מונעת חלחול של החומרים הללו למי התהום ואת הפגיעה במגוון הביולוגי בשטחים הפתוחים [3, 5].

מנתונים שנאספו מאזורים עירוניים ברחבי בעולם נמצא שניתן לצרוך כמות משמעותית של תוצרת מגוונת שמקורה בחקלאות עירונית. לדוגמה, על פי הערכה, גידול ירקות טריים בחממות גג הידרופוניות על גבי כל גגות העיר ניו יורק, יאפשר אספקה גדולה פי שניים מכמות הירקות הנדרשת לתזונת כל תושבי העיר [7]. ממצא נוסף ממחקר שנערך בעיר קליבלנד שבאוהיו, מוכיח שמעבר ליכולת של חוות גג הידרופונית מבוקרת אקלים לספק 100% מכמות הפֵּרות והירקות הנדרשת לתושבים, שימוש בשטחים פנויים נוספים ברחבי העיר יאפשר לספק גם 100% מכמות הדבש, 94% מכמות העופות למאכל ו-94% מכמות הביצים הנדרשות לתזונת כל תושבי קליבלנד [2].

כיצד מקדמים את הנושא בישראל? החווה ההידרופונית הראשונה שהוקמה בלב תל-אביב היא חוות "ירוק בעיר" על גג דיזנגוף סנטר. אנו שואפים למלא את השליחות של חווה עירונית יצרנית, תוך ניסיון למנוע את הפגיעה בסביבה ככל האפשר. מדובר ביישום מודל של חוות גג הידרופונית שמגדלים בה יַרקות עלים מזנים מקומיים, ללא שימוש בריסוס כימי. אנו מפיצים אותם לתושבים ולמסעדות במרחק של עד 2 ק"מ באמצעות כלי תחבורה חשמליים בלבד. שטח החווה הוא כ-650 מ"ר, ו-500 מ"ר מתוכו מוקצים לטובת מערכות גידול הידרופוניות במעגל סגור, שבאמצעותן ניתן לגדל כ-15,000 יַרקות עלים מדי חודש. גידול והפצה של כל כמות הירקות בחווה זו, בהשוואה לגידול קונבנציונלי, מביאים לחיסכון של 7,500 אריזות פלסטיק, 30,000 ליטר מים, 2.4 ק"ג פחמן דו-חמצני (עקב היעדר השימוש באמצעי שינוע מזהמים) ו-1.5 ליטר ריסוסים כימיים.


  1. De Zeeuw H. 2011. Cities, climate change and urban agriculture. Urban Agriculture Magazine 25: 39–42.
  2. Grewal SS and Grewal PS. 2011. Can cities become self-reliant in food? Cities 29(1): 1-11.
  3. Somerville C, Cohen M, Pantanella E, et al. 2014. Small-scale aquaponic food production: Integrated fish and plant farming. Food and Agriculture Organization of the United Nations. www.fao.org/3/a-i4021e.pdf.
  4. Specht K, Siebert R, Hartmann I, et al. 2014. Urban agriculture of the future: An overview of sustainability aspects of food production in and on buildings. Agriculture and Human Values 31(1): 33-51.
  5. Taylor RW, Carandang JS, Alexander C, and Calleja JS. 2012. Making global cities sustainable: Urban rooftop hydroponics for diversified agriculture in emerging economies. OIDA International Journal of Sustainable Development 5(7): 11-28.
  6. Thomaier S, Specht K, Henckel D, et al. 2015. Farming in and on urban buildings: Present practice and specific novelties of Zero-Acreage Farming (ZFarming). Renewable Agriculture and Food Systems 30(01): 43-54.‏
  7. Vogel G. 2008. Upending the traditional farm. Science 319(5864): 752-753.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      ליאור טורג'מן
      חוות "ירוק בעיר" – חקלאות עירונית על גג דיזנגוף סנטר

      מאת

      ליאור טורג'מן
      חוות "ירוק בעיר" – חקלאות עירונית על גג דיזנגוף סנטר



      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

      אוריאל בן חיים, יפית כהן, אורי אדלר, ליאור טורג'מן, רמי זיידנברג, ליאורה שאלתיאל הרפז, אבשלום (אבו) וילן

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

      החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

      חקלאות ישראל בעידן החדש – אגרואקולוגיה

      אוריאל בן חיים

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

      האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת
      לראש העמוד