אקולוגיה וסביבה
לכל הדיונים

רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

29 במאי, 2016

שדות חקלאיים נושקים לעיר, או שמא עיר מכרסמת בשטחים חקלאיים? | צילום: דן לזר

מאת

שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

הקדמה: אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה – האם החקלאות הישראלית מוכנה לאתגר?

תפקידה העיקרי של החקלאות בישראל הוא לספק תוצרת חקלאית שתשמש בסיס לתזונה בריאה עבור כל תושבי המדינה. החקלאות בישראל, שתופסת כיום שטח בגודל של כ-400 מ"ר לכל אזרח, תצטרך להמשיך ולמלא את תפקידה כמקור התזונה העיקרי לתושבי הארץ גם לנוכח התחזיות להמשך הגידול באוכלוסייה. משמעותו של הגידול הצפוי באוכלוסייה היא הגברת ייצור המזון מצד אחד והרחבת שטחי המגורים והתשתיות מצד שני. שתי המגמות הללו מתחרות ביניהן על השטחים הפתוחים, ובהם גם שטחים חקלאיים קיימים.

חקלאות היא מערכת רב-תפקודית בעלת קשרי גומלין הדוקים עם הסביבה. אנו מבקשים לבדוק כיצד תוכל החקלאות המקומית לעמוד במשימת אספקת המזון לאוכלוסייה הגדֵלה, ללא העמקת השפעתה הקיימת כבר עכשיו על הסביבה בהיבטים כמו מגוון ביולוגי, שמירה על שטחים פתוחים, שימור קרקע וזיהום של קרקע, אוויר ומים. אנו מעוניינים לבחון מהם הפתרונות המתאימים לחקלאות ישראלית מקיימת לאורך זמן. פתרונות אלה צריכים להתייחס לתוצרת החקלאית הנדרשת, למשאבים ההכרחיים לייצורה, ולשיטות החקלאיות העומדות בצורה הטובה ביותר בקריטריונים של חקלאות מקיימת.

בהתחשב במגבלות השטח ובתנאי הסביבה של המדינה, חלק ניכר מאספקת המזון המקומית נסמך כבר כיום על יבוא, בעיקר של גרעינים (כולל מזון לחיות משק), דגים, סוכר ושמנים. בבואנו לבחון את הדרך המיטבית לחקלאות מקיימת בישראל, אנו מבקשים בשלב הראשון להתייחס לייצור מקומי העונה על דרישות התזונה הים תיכונית, תוך הקטנת הפגיעה בסביבה. התזונה הים תיכונית, המתאימה לתנאי גידול הדומים לאלה שקיימים בישראל, עשירה בירקות ובפֵרות טריים, בדגנים מלאים, בקטניות, בזרעים ובאגוזים. מקור השומן העיקרי בתזונה הים תיכונית הוא שמן זית, ומקורות החלבון הם קטניות, כמו חומוס ופול, וגם דגים, יוגורט, עוף וביצים. בהתבסס על נתונים אלה, אנו מנסים לבדוק בעזרת הדיון במדור זה כיצד ניתן לספק את מֵרב התצרוכת של מרכיבי התזונה המפורטים לעיל, תוך הקטנת הפגיעה בסביבה במידת האפשר.

החקלאות בישראל מצויה במשבר. חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום, המתיחות מול רשתות שיווק המזון בשיאה, ומיזמי תשתיות ונדל"ן נוגסים בשטחי חקלאות או מאיימים עליהם. לכך מצטרפות התמודדויות עם שינוי האקלים ועם תלות במשק מים מורכב. אך דווקא הצורך להזין את האוכלוסייה ההולכת וגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית, שידועה בכל העולם בחדשנותה הטכנולוגית והמדעית, תצמח ותשגשג מחדש.





ציטוט מומלץ

שלוח ש. 2016. רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה. אקולוגיה וסביבה 7(2).
העתק

רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה
שחר שלוח
חקלאות ישראל בעידן החדש – אגרואקולוגיה
אוריאל בן חיים
חקלאות מדייקת – הפתרון נמצא בפרטים הקטנים
יפית כהן
חקלאות אורגנית תוכל לספק מזון מבלי לפגוע בסביבה
אורי אדלר
לצבוע בירוק את גגות העיר הלבנה
ליאור טורג'מן
האם קרקעות ישראל מאפשרות ייצור מזון בהיקף הנדרש לאוכלוסייה הגדֵלה?
רמי זיידנברג
היקף החקלאות הדרוש להזנת אוכלוסיית ישראל בעתיד צפוי לפגוע במגוון הביולוגי? חקר המקרה של העגבנייה
ליאורה שאלתיאל הרפז
הפרטת החקלאות מאיימת על יכולת אספקת המזון העתידית מחקלאות ישראל ללא פגיעה בסביבה
אבשלום (אבו) וילן

מתוך: 

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת


ציטוט מומלץ

שלוח ש. 2016. רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה. אקולוגיה וסביבה 7(2).
העתק

נושאים

בריאות ומזון (137) תזונה מקיימת (15)
מים, קרקע וחקלאות (321) חקלאות בת-קיימא (49) חקלאות ומערכות אקולוגיות (75)
תעשייה ועסקים (122) חדשנות וטכנולוגיה (29)

שתפו

מצאתם טעות במאמר?


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לראש העמוד