אקולוגיה וסביבה

צא לנוף הירוק אך אל תזרוק

19 בינואר, 2021

אשפה בחופי ים המלח | צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע


מאת

איריס האן
מנכ"לית החברה להגנת הטבע

לפני כשנתיים החלה החברה להגנת הטבע לעסוק בנושא הניקיון במרחב הטבעי הציבורי הפתוח. לפני כן נמנע הארגון מעיסוק בסוגיה סביבתית זו, משום שעד אז התמקד בבעיות סביבתיות היוצרות נזק בלתי הפיך, ובראשן שמירה על שטחים פתוחים מפני פיתוח ובנייה כדי למנוע הרס וקיטוע של בתי גידול.

עם השנים, ולצד ההישגים בהטמעת התובנה בדבר חשיבות הצורך בשמירה על השטחים הפתוחים, התרחב העיסוק של הארגון גם לסוגיות של ניהול המרחב הפתוח. אחת הבעיות הסביבתיות הבולטות ביותר לעין של כל מי שיוצא אל הטבע היא הלכלוך. הטבע הישראלי, ביבשה, במקווי המים המתוקים ובים – מלא לכלוך מסוגים וממקורות שונים: פסולת בניין, פסולת מטיילים, פסולת אורגנית וחקלאית, פסולת אלקטרונית ועוד.

מעבר לצרימה האסתטית ולהרס חוויית הטיול וההנאה מהטבע, יש לפסולת בטבע כמה השלכות סביבתיות מזיקות. ראשית, נזק ישיר לחיות הבר: חיות בר, ביבשה ובים, אוכלות את הזבל שלנו וניזוקות או אף מתות ממנו. חיות בר נלכדות, נחנקות ונפצעות מהפסולת, ולעיתים מתות בייסורים. שנית, נגרמת פגיעה עקיפה, חמורה לא פחות, דווקא מהפסולת התמימה לכאורה, הפסולת האורגנית. הימצאות פסולת אורגנית בטבע גורמת לגידול מהיר באוכלוסיות חלק ממיני הבר (למשל תנים, חזירי בר) מעבר לכושר הנשיאה הטבעי של השטח. התפרצות האוכלוסיות והחיכוך שלהן עם בני האדם מגדילים את הסיכון למחלות כמו כלבת, ומגבירים את נזקי החקלאות שחיות הבר גורמות. בעקבות זאת גוברת תדירות ההרעלות, הפוגעות בכל שרשרת המזון בטבע ובסופו של דבר גם בנו, בני האדם. פגיעה זו, הנובעת מקיומה של פסולת חקלאית אורגנית ומתברואה לקויה, היא איום חמור על חיות הבר בישראל ועל המערכות הטבעיות בכלל, ומצריכה טיפול מעמיק.

מעבר לנזק האקולוגי, זריקת פסולת בטבע היא ביטוי לתופעה עמוקה יותר, ולמעשה ליחסו של האדם למרחב הטבעי. זריקת הפסולת או אי-איסוף שלה הם תסמינים לחוסר אכפתיות כלפי מצבו וגורלו של הטבע, ולא אחת (כך לפחות אני רוצה להאמין…) ביטוי לחוסר הבנה של המשמעות וההשלכות של המעשה. חינוך והסברה בנושא חשיבות הטבע והתלות שלנו בו וחינוך למודעות ולאחריות סביבתית הם חלק משמעותי בעשייה של החברה להגנת הטבע, והעיסוק בניקיון הוא חלק מהם.

המפתח להצלחה בעיסוק בסוגיית הניקיון, כמו בכל נושא, הוא התמקדות וטיפול מקיף בה, אלא שהעולם הסביבתי הוא הוליסטי ומרובה קשרי גומלין מטבעו, והיכולת להתמקד בנושא אחד ולהפריד בין בעיה סביבתית אחת לאחרת – מוגבלת. כמעט בלתי אפשרי לעסוק בסוגיית הפסולת במרחב הציבורי מבלי לעסוק בתרבות הצריכה, באסדרה של אתרי סילוק פסולת ובכלל במדיניות ניהול הפסולת. על כן, ההתמקדות מחייבת לעיתים הכרעות קשות.

אין ספק שהאתגר העומד בפנינו הוא שינוי תרבותי. לימוד מהצלחות קודמות של שינוי תרבותי בתחומים אחרים מעלה כי כדי להצליח נדרשות פעולות משולבות של חינוך, הסברה, הבטחת תשתיות מתאימות וכמובן אכיפה מרתיעה. נדרש משך זמן מספיק, כי התהליך אורך כמה שנים. המפתח להצלחתו הוא שיתוף פעולה בין גופים ורשויות – השלטון המרכזי, השלטון המקומי והחברה האזרחית, שהיא בעלת כוח עצום כסוכנת שינוי.

אכן, הדרך ארוכה ומורכבת, אבל אם לא נתחיל, גם לא נגיע אל היעד – ארץ נקייה.

ציטוט

האן א. 2020. צא לנוף הירוק אך אל תזרוק. אקולוגיה וסביבה 11(4).
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    איריס האן
    מנכ"לית החברה להגנת הטבע

    ציטוט

    האן א. 2020. צא לנוף הירוק אך אל תזרוק. אקולוגיה וסביבה 11(4).
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    שירת הסביבה
    מכונת החֵרות / דן פגיס
    האם מכונת חירות, המוצבת בכלובו של שועל השלג הסיבירי בגן החיות, תוכל לחלץ אותו מכלאו?
    בקצרה
    נמל מסחרי "ירוק" – תשתית ימית שמדברת עם הסביבה
    מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?
    נקודת מבט
    השפעות הפיתוח על שמירת הטבע במלחת סדום
    המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי
    לראש העמוד