אקולוגיה וסביבה
לכל הריאיונות

המנהרה | א.ב יהושע

28 מרץ, 2019

המנהרה כמטפורה אקולוגית

ריאיון א.ב. יהושע
תקציר העלילה: אצל צבי לוריא, מהנדס דרכים בפנסיה בן 72 , מופיעים סימני שיטיון (דמנציה). כדי לעכב במעט את ההתפתחות, מארגנת לו אשתו תעסוקה במקצועו, להתלוות כעוזר בלי שכר אל מהנדס צעיר, המתכנן כביש צבאי סודי במכתש רמון. גולת הכותרת של תכנון הכביש היא רעיון אובססיבי לחצוב מנהרה אבסורדית בגבעה כפולת דבשות כדי להימנע מלפורר אותה. על פסגתה מסתתרים "שוהים בלי זהות" — אב (מורה במקצועו), בתו ובנו, פלסטינים הנמלטים מזהותם לאחר שהסתבכו עם הרשות הפלסטינית ועם הישראלים.

הניצוץ לכתיבת הרומן "המנהרה" נולד לפני כמה שנים, כאשר ראיתי את ההרחבה של הכביש לירושלים לשלושה מסלולים בפיתולי שער הגיא.

מעלה שער הגיא – באב אל וואד (גם על פי שירו המפורסם של חיים גורי) – היה במלחמת השחרור אחד ממוקדי הקרבות המרים ביותר לפריצת המצור על ירושלים. כיוון שלטרון לא נכבשה במלחמת תש"ח, צריך היה לבנות כביש עוקף (דרך בית שמש) כדי לפרוץ את המצור על ירושלים. רק במלחמת ששת הימים התגבר צה"ל על מובלעת לטרון, והדרך הישנה מהשפלה לירושלים התחדשה.

בירושלים המופגזת במלחמת השחרור הייתי בן 12, ובמשך חודשים במקלט ריחף השם 'שער הגיא', בתקווה שלוחמי הפלמ"ח יוכלו להתגבר על המארבים המסוכנים בכביש המתפתל בין ההרים.

והנה, כאשר ראיתי איך הדחפורים הגדולים מכרסמים שוב בדפנות ההרים הסוגרים על שער הגיא כדי לפרוץ נתיב שלישי, החלטתי שגיבור הרומן הבא שלי יהיה מהנדס דרכים: אדם שמשנה את הנוף – לטוב ולרע, כי הנה, למשל, המנהרה הארוכה במרומי הקסטל, אף על פי שהיא מאיצה את תנועת המכוניות, היא גם גוזלת מהבאים לירושלים את המראה המרהיב של העיר ממרומי הקסטל. כך שלפעמים מנהרה יעילה ומהירה, שמונעת אולי ירידה מסובכת בפיתולי כביש בין-עירוני, יכולה לשנות, ולא לטובה, את מראה הנוף שנשקף לנוסעים המתקרבים אל עיר הבירה.

כאשר נברא והחל לפעול בדמיוני מהנדס הדרכים הבכיר צבי לוריא, שלאחר פרישה מהשירות בנתיבי ישראל החל השיטיון לכרסם במוחו, הייתי נחוש להעביר את עלילת פעילותו ברומן מהצפון לדרום, לנגב, למדבר, ובעיקר למכתש רמון. זאת הייתה החלטה פוליטית ולא רק ספרותית, כי אני נאמן לאִמרתו של בן-גוריון – "בנגב ייחרץ גורלו של העם היהודי". ואכן, במקום להתיישב בתוך יישובי הפלסטינים ביהודה ובשומרון, אפשר היה להפנות את משאבי ההתיישבות לנגב, לדרום. הרי יש דוגמאות רבות בעולם של התיישבות עירונית מוצלחת במדבריות, מה עוד שעם הצלחת מפעל ההתפלה של מי הים והקמה של מפעלי היי-טק מתוחכמים שאינם דורשים מחצבים וחומרי גלם רבים, אפשר היה להקים ערים סופר- מודרניות, שהיו מקילות על הצפיפות הקשה במדינתנו הקטנה.

הירידה למדבר והלימוד האינטנסיבי של מהותו המיוחדת של מכתש רמון בעזרתו של מדריך מצוין בשם חן ינאי, לצד ביקור במלון "בראשית", שהתאים את עצמו באופן מושלם לשולי מעטפת המכתש, כל האלמנטים הללו הפכו ברומן 'המנהרה' לא רק לרקע לאירועים העלילתיים והפסיכולוגיים, אלא גם למסר יסודי, שמשמעותו – נחזור לשורשיה הנכונים של הציונות ולהפרחת השממה. וכיוון שהמסר הזה היה חשוב לי, החלטתי להוליך את שני המהנדסים לביקור במדרשת שדה בוקר, באחוזת הקבר הצנועה של דוד בן-גוריון ורעייתו פולה. שתי מצבות אבן פשוטות שמשקיפות אל מעמקי נחל צין, וסביבן מלחכות יעלות רכות את העשב. על המצבה של מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון לא כתובים תוארו ועלילות מעשיו הגדולים, אלא שלושה תאריכים בלבד: תאריך לידתו, תאריך עלייתו לארץ ישראל ותאריך פטירתו. כאילו העלייה לארץ הייתה בבחינת לידה נוספת.

המקום הזה מבטא בעיניי את תמציתה של הישראליות היפה והנכונה לא פחות מאשר חלקת גדולי האומה בהר הרצל.

אבל לא רק המיתוס המדברי של בן-גוריון מיוצג ברומן הזה, אלא גם הנַבַּטים, שעקבותיהם פזורים ברחבי הנגב ובעבר הירדן המזרחי – נוודים ומובילי שיירות שידעו להתמודד לפני אלפי שנה עם קשיי המדבר, ולא נבהלו משממותיו. פה ושם אנו מגלים את החורבות המרשימות של ערי מושבותיהם, כמו עובדת, שִבטה ובעבר הירדן גם פטרה המדהימה. ולכן גם את המורה הפלסטיני שנמלט מאחיו שמבקשים את נפשו, הושבתי בחורבה נבטית קטנה על גבעה במכתש רמון.

כמה יהודים גרים כיום ברחבי הנגב? אינני יודע מה מספרם, אבל אני בטוח שזה מספר מביש, שאינו ראוי למדינה שהופכת להיות בין המדינות הצפופות ביותר בעולם.

כאשר תכננתי ברומן הדמיוני שלי את כריית המנהרה הקטנה במכתש רמון, חששתי מאוד שקוראים, חובבי טבע, יוציאו עליי גזר דין חמור, שהרי מכתש רמון הוא אחד מהאתרים החשובים והמופלאים ביותר בשכיות הטבע של ישראל. אולם אזרתי אומץ בכל זאת לפסוע את הפסיעה הדמיונית הנועזת הזאת, משום שהמנהרה בספר שלי אינה עומדת אך ורק בסיטואציה הדמיונית של הרומן, אלא היא משמשת מטפורה כללית למציאות הנפתלת של מדינת ישראל.

כתב העת אקולוגיה וסביבה שמאמר זה מודפס בו, מוקדש הפעם לנושא של מסדרונות אקולוגיים. אינני יודע אם אני קולע לדעת המומחים שיביעו את רעיונותיהם, אולם הרשו לי להעז ולומר שמנהרה גם כנוכחות ריאלית וגם כמטפורה יכולה לתרום כאן את תרומתה. אנחנו חיים בתקופה שבה הפוליטיקה של הזהויות החריפה מאוד. הנשיא ריבלין דיבר על ארבעה שבטים בישראל, אבל לאמיתו של דבר יש לפחות עשרה שבטים בישראל, וכל שבט מקיף את עצמו בחומות מגן או מותח גדרות סביבו. עם כל הכבוד ללגיטימציה שהדמוקרטיה דורשת מאיתנו לתת לחירות ההזדהויות השונות, הסולידריות של מבנה הנוף האנושי החברתי והלאומי הולכת ומשתבשת, ולכן כדי לא לפגוע בנוף הטבעי והלאומי ובזרימה הנכונה והטבעית של כל חלקיו אנחנו צריכים לכרות מנהרות נסתרות בין חלקי הזהות הנפרדים כדי שהמגע ביניהם יישמר, כדי שהזרימה הלאומית והנופית תמשיך לפעול.

אני מקווה שהמטפורה של המנהרה כפי שהעליתי אותה זה עתה אכן ברורה לקורא. אני מרגיש בנפשי יותר מאשר בשכלי שזו מטפורה נכונה וראויה אולי גם פתרונות פוליטיים בעתיד לגבי יהודה ושומרון. המנהרה ששני המהנדסים ברומן תכננו במכתש רמון, נועדה להציל את המורה הפלסטיני שבגלל אהבתו לאשתו איבד את זהותו. כאשר לקראת סוף הרומן המהנדס הבכיר, לוריא, הולך ומאבד אט אט את זיכרונו עד שהוא שוכח את שמו שלו, הוא מגיע עם שחר לגבעה השוממה במכתש כדי לבדוק שאכן השרטוט של פתח המנהרה תואם את תכנונה. הוא עולה עם זריחת השמש אל החורבה הנבטית, ופוגש את המורה הפלסטיני שמחזיר לו את השם שנשכח. האם טמון כאן איזה רמז לפתרון אפשרי? אינני יודע, שהרי ידוע שגם הסופר אינו בר-סמכא לגבי הפרשנות של יצירתו.

סיור משפחתי | א.ב יהושע שני מימין | בנופי המנהרה


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה




    ראיונות נוספים

    הביטחון הלאומי בצל משבר האקלים העולמי

    המשימות והאתגרים שמשבר האקלים עשוי להעמיד בפני צה"ל

    גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)
    הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

    הפוליטיקה של הפסולת – ריאיון עם חה"כ מיקי חיימוביץ'

    יוסי ענבר, שחר בוקמן

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

    חה"כ מיקי חיימוביץ' מובילה בשנה האחרונה את סדר היום הסביבתי בזירה הפוליטית. נפגשנו לשמוע על הדרך האישית שעברה ועל קידום סוגיות סביבתיות, ובראשן הטיפול בפסולת, במציאות הפוליטית הסבוכה של ימינו

    גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
    על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    על טלוויזיה, ילדים ואיכות הסביבה – ריאיון עם מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    שחר בוקמן, רועי עופר זיו

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    כיצד משפיעה התקשורת על אופן ההתייחסות של ילדי ישראל לסוגיות סביבתיות? ריאיון עם שירלי אורן, מנהלת ערוץ ניקלודיאון

    גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)
    אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

    אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז

    שחר בוקמן

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

    כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

    Read More…

    כריסטיאנה פיגֶרֶס (Christiana Figueres) כיהנה כיו"ר אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי האקלים (UNFCCC) בשנים 2010–2016. בתפקיד זה היא הובילה את העולם מתחושת אכזבה קשה בעקבות כישלון ועידת האקלים בקופנהגן בשנת 2009 (COP 15), לגיבוש קונצנזוס עולמי רחב שהביא להישג היסטורי בדמות החתימה על הסכם פריז בשנת 2015. בהסכם החליטו פה אחד 195 מדינות העולם לשנות …

    Read More…

    גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
    ביטוח מפני נזקי שינוי האקלים

    ביטוח מפני נזקי שינוי האקלים

    שחר בוקמן

    גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע

    ריאיון עם פרופ' וואטר בוצן (Wouter Botzen), חוקר כלכלה של שינוי אקלים ואסונות טבע

    גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)
    עדיף להיות האדם שניסה

    עדיף להיות האדם שניסה

    נורית כרמי, שחר בוקמן

    גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) ראיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

    ראיון עם פרופ' רוברט גיפורד (Robert Gifford), אשר נחשב לאבי אסכולת הפסיכולוגיה הסביבתית, והוא ראש מעבדת "הפסיכולוגיה של הסביבה, החברה והאישיות" באוניברסיטת ויקטוריה בקנדה

    גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
    אקו-פואטיקה

    אקו-פואטיקה

    סבינה מסג

    גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

    האקו-פואטיקה יכולה להיות שירת מחאה אקולוגית ויכולה להיות גם שיר טבע. העיקר הוא שהאדמה במרכז, שיש מערכת יחסים מכובדת ומורכבת בין אדם לעץ או לגבעה. שיש ניסיון לשמוע את קולם של הרים ונהרות, צמחים ובעלי חיים

    גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)
    התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

    התפלה ללא גבול מסכנת את עצמאות משק המים

    שחר בוקמן, יורם אבנימלך

    גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

    ראיון עם גיורא שחם, מנכ"ל רשות המים מאז יוני 2017 אשר בעברו היה מעורה במיזמים רבים למען הסביבה. נדמה שבעוד שלראשי רשות מים קודמים, ולפניהם לנציבי מים, היה צריך להסביר מהי 'סביבה' כשנכנסו לתפקידם, לגיורא שחם נאלצים להסביר למה אי אפשר לעבוד רק למען הסביבה

    גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים
    בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

    בביתו בעמק – שיחה בגינתו של מאיר שלו

    שחר בוקמן, יוחאי כרמל

    גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

    ריאיון עם מאיר שלו, לרגל יציאתו לאור של הספר 'גינת בר' – אוסף רשימות על גינתו של המחבר. הוא מטפח בגינה את צמחי הבר הארץ-ישראליים האהובים עליו, וחולק אותה עם בעלי חיים קרואים ובלתי קרואים

    גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)
    ים שאינו חי לא ימות: ריאיון עם סיגלית לנדאו

    ים שאינו חי לא ימות: ריאיון עם סיגלית לנדאו

    שחר בוקמן

    גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) סיגלית לנדאו, אמנית פיסול, וידאו ומיצב, המרבה ליצור בים המלח. בין השאר, ייצגה את ישראל בבִּיאֶנָלֵה בוונציה (2011) וערכה תערוכת יחיד ב-MoMA בניו יורק (2008).

    סיגלית לנדאו, אמנית פיסול, וידאו ומיצב, המרבה ליצור בים המלח. בין השאר, ייצגה את ישראל בבִּיאֶנָלֵה בוונציה (2011) וערכה תערוכת יחיד ב-MoMA בניו יורק (2008).

    גיליון אביב 2017 / כרך 8(1)

    - מודעה -

    לראש העמוד