אקולוגיה וסביבה

לקראת ועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי

12 באוקטובר, 2018

הגבתון העפרוני (Emberiza calandra) הוא נציג בולט של חברת ציפורי הבתה בישראל, המאוימת כיום על–ידי הפיתוח העירוני, החקלאי והיערני | צילום: איתי הרלינג


מאת

תמר רביב
ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
איילת רוזן
ראש אגף אמנות סביבתיות רב-צדדיות, המשרד להגנת הסביבה
אנה טרכטנברוט
ראש תחום מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה. ייצגה את ישראל במפגש השביעי של IPBE

מדינת ישראל נערכת לוועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי – COP 14, שתיערך בנובמבר 2018 בשארם א-שיח' שבמצרים. לאמנה זו חשיבות רבה בחוק הבין-לאומי, שכן היא קובעת שהשמירה על המגוון הביולוגי היא עניין משותף לכלל האנושות ושיקול חשוב בפיתוח בר-קיימא. המשלחת הישראלית שתגיע למצרים תכלול את נציגי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, ותשתתף בדיונים שיקבעו את התוכנית האסטרטגית העולמית למגוון הביולוגי לתקופה שאחרי שנת 2020.

אמנת המגוון הביולוגי של האו"ם (The Convention on Biodiversity) [2] היא אחת משלוש אמנות מרכזיות בתחום סביבה (יחד עם אמנת האקלים והאמנה נגד מדבור) שנחתמו בריו דה ז'נרו בשנת 1992. אמנת המגוון הביולוגי מתמקדת בשלוש דרכים מרכזיות להתמודדות העולמית עם אובדן המגוון הביולוגי מבחינה מקצועית, כלכלית וחברתית. האמנה מתייחסת לכלל המערכות האקולוגיות, המינים והמגוון הגנטי הקיימים. אמנה זו משמשת ציון דרך בחוק הבין-לאומי, שכן היא מכירה לראשונה בכך שהשמירה על המגוון הביולוגי הוא עניין משותף לכלל האנושות. על אמנה זו חתמו 196 צדדים ובהם מדינת ישראל, שאישררה את האמנה בשנת 1995. המשרד להגנת הסביבה [1] ורשות הטבע והגנים משמשים מוקדי פעולה (focal points) לאמנה.

ועידת הצדדים של החברות לאמנה מתקיימת אחת לשנתיים, ומתקבלות בה ההחלטות להמשך יישום מטרות האמנה, שהוגדרו לפני כעשור בתוכנית האסטרטגית של האמנה לשנים 2011–2020 [3]. המשימה השאפתנית שהוגדרה היא עצירת אובדן המגוון הביולוגי העולמי עד לשנת 2020, ומטרות-העל של התוכנית הן:

  • טיפול רוחב בסיבות לאובדן המגוון הביולוגי באמצעות הטמעה של שיקולי מגוון ביולוגי והשמירה עליו במגזר הממשלתי ובחברה;
  • הפחתת הלחצים הישירים על המגוון הביולוגי וקידום שימוש בר-קיימא;
  • שיפור מצב המגוון הביולוגי על-ידי שימוש בכלים לשמירה ישירה על המגוון הביולוגי;

כדי להגיע למטרות אלה נקבעו 20 יעדים, המכונים "יעדי אייצ'י", ואחת הדרכים למדידת ההתקדמות של הצדדים בהשגתם היא הגשת דו"חות תקופתיים לאמנה. את הדו"ח הלאומי החמישי ליישום אמנת המגוון ביולוגי בישראל [5] הגיש בשנת 2016 המשרד להגנת הסביבה בתיאום עם רשות הטבע והגנים. הדו"ח עוסק בפעילות שבוצעה בשנים 2010–2014, ומתמקד בהתקדמות בישראל לקראת השגת יעדי האייצ'י ובעדכון מצב המגוון הביולוגי בישראל, כולל של איומים אלה, והמשמעויות לרווחת האדם. מהדו"ח עולה שההתקדמות של ישראל הייתה חלקית ברוב התחומים. בין השיפורים הדרושים להשגת יעדי התוכנית האסטרטגית של האמנה ניתן למנות את הצורך בשילוב הערך של שירותי המערכות האקולוגיות בחשבונאות הלאומית, ומבחינת מגזרי החקלאות, התשתיות והדיור – את הפחתת השימוש בתמריצים ובסובסידיות קיימוֹת המזיקים למגוון הביולוגי.

פרפרים הם סמן למגוון בתי הגידול ומדד לאיכות המערכות האקולוגיות השונות. זנב סנונית נאה (Papilio machaon) | צילום: אורטל צבר

אובדן וקיטוע של שטחים פתוחים צוינו כסיבה העיקרית המאיימת על המערכות האקולוגיות בישראל. לפיכך, צמצום ההתמרה של שטחים פתוחים ערכיים לשטחים מפותחים הוא אתגר מרכזי. בתחום המשפטי נאמר כי נדרשת חקיקה מקיפה בנושא מניעת חדירה של מינים פולשים ובלימת התפשטותם. עוד נקבע בדו"ח כי דרושה הגנה טובה יותר על בתי הגידול בים התיכון, ונדרשת ייצוגיות מלאה יותר של כלל המערכות האקולוגיות בשמורות טבע יבשתיות.

עד כה נערכו 13 ועידות. בוועידה הבאה (COP 14) יצוינו גם 25 שנה לאמנה, והיא תתקיים בין ה-17 ל-29 בנובמבר 2018 בשארם א-שיח' שבמצרים [4], בהשתתפות המשלחת הישראלית. כבר כיום ברור שמטרות האמנה ויעדי התוכנית האסטרטגית הושגו באופן חלקי בלבד בעולם, ולפיכך, הנושא העיקרי שיידון בוועידה הקרובה הוא קביעת תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לתקופה שאחרי 2020. כמו כן, יינתן דגש להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי במגזרים השונים מתוך הבנה שמטרות האמנה יושגו רק דרך שיתוף גופים שעיקר עיסוקם איננו בתחום המגוון הביולוגי או הסביבה (כגון המגזר הפרטי).

בנוסף, שיקולי שמירת המגוון הביולוגי צריכים להיכלל בהחלטות בתחומי התכנון, החקלאות, התשתיות, הבריאות, התיירות ועוד. מעבר לכך, יידונו נושאים נוספים, כגון ההתמודדות עם מינים פולשים, שמירה על המגוון הביולוגי, שינוי האקלים, שטחים מוגנים, שמירת מאביקים ותכנון מרחבי.

המשלחת הישראלית מתכננת לקיים אירוע צד בנושא 'שיתוף פעולה מוסדי כאמצעי להטמעת שיקולי מגוון ביולוגי', ולהציג בו אתגרים וסיפורי הצלחה לשמירה על המגוון הביולוגי במישרין או בעקיפין, כגון הטמעת שיקולי מגוון ביולוגי במגזר הפרטי, ויישוב קונפליקטים בשימוש במשאבים ובשיקום בתי גידול לחים. אירוע הצד יתקיים בחסות המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים יחד עם קק"ל, שהיא בעלת מעמד של משקיפה באמנה.

לאחר הוועידה יחל המשרד להגנת הסביבה בהכנת תוכנית פעולה לישראל, שמטרתה שמירה על המגוון הביולוגי והשטחים הפתוחים בישראל בדגש על יצירת סביבה טבעית בריאה.


ציטוט

רביב ת, רוזן א וטרכטנברוט א. 2018. לקראת ועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי. אקולוגיה וסביבה 9(3).
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    תמר רביב
    ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה
    איילת רוזן
    ראש אגף אמנות סביבתיות רב-צדדיות, המשרד להגנת הסביבה
    אנה טרכטנברוט
    ראש תחום מגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה. ייצגה את ישראל במפגש השביעי של IPBE

    ציטוט

    רביב ת, רוזן א וטרכטנברוט א. 2018. לקראת ועידת הצדדים של אמנת המגוון הביולוגי. אקולוגיה וסביבה 9(3).
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    השפעה של רעש מטורבינות רוח על חיות בר – התייחסות בתהליכי תכנון
    רעש טורבינות עלול להפוך את בתי הגידול בסביבת הטורבינות לעוינים עבור מינים רבים של בעלי חיים הרגישים לרעש, וייתכן שבעלי חיים מסוימים יחוו פגיעה משמעותית יותר מאחרים מכיוון שהם רגישים יותר לרעש
    שירת הסביבה
    גלים שחורים / אורי קיטה
    ב-17 בפברואר 2021 צלצל בחוזקה השעון שעורר אותנו משנתנו. גושי זפת הגיעו לחופי ישראל. אלפי מתנדבים הגיעו לחופים לעזור בניקוי הזפת. אחד מהם הוא אורי קיטה
    בקצרה
    תכנון מודע אקלים – ההכרח ברתימת מערכת התכנון המרחבית להתמודדות עם שינוי האקלים
    על אך גיבוש צעדים להפחתת פליטות גזי חממה וצעדי הסתגלות למיתון השפעות שינוי האקלים, נעדרת ראייה כוללת, הקושרת נושאים שונים למערכת מסדירה ומחייבת. מקומה של ראייה זו היא במערכת התכנון הארצית
    לראש העמוד