אקולוגיה וסביבה

הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים – מחזון לביצוע

12 באוקטובר, 2018

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים הקצתה 39 מיליון ש"ח לשיקום פארק אריאל שרון ולפיתוחו | צילום: עמיר חיל


מאת

אליסה פרוכט
מזכירת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל
אלון זס"ק
סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה
תמר רביב
ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

מאת

אליסה פרוכט
מזכירת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל
אלון זס"ק
סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה
תמר רביב
ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

איך אפשר לשלב בין תנופת הפיתוח בארץ, המתעצמת בשנים האחרונות, לבין השמירה על השטחים הפתוחים? הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שהוקמה במסגרת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), יצרה מנגנון ייחודי המאפשר לשמור על השטחים הפתוחים בד בבד עם בניית הארץ ופיתוחה, לטובת אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים. כיום, לאחר חמש שנות פעילות בלבד, הקרן מתגלה כאחד הכלים הכלכליים היעילים ביותר שיש למדינת ישראל לשמירה על השטחים הפתוחים בשטחה. עד כה השקיעה רמ"י באמצעות הקרן מעל לחצי מיליארד ש"ח בכ-300 מיזמים שונים בכל רחבי הארץ, תוך יצירת הזדמנויות לשיתופי פעולה בין המוסדות הממלכתיים, הרשויות המקומיות וגופי הביצוע השונים.

מדינת ישראל נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פיתוח חסרת תקדים בשל הצורך לספק את התשתיות הנדרשות לאוכלוסייה ההולכת וגדלה ולהרחיב את היצע יחידות הדיור. בו-בזמן, ברור לממשלה שיש לפעול ביתר שאת לשמירה על השטחים הפתוחים.

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים החלה את פעילותה ב-2013 בעקבות התיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל שעסק ברפורמה במקרקעי ישראל. מטרות הקרן הן סיוע במימון השמירה והפיתוח הסביבתי של השטחים הפתוחים, לרבות שטחים פתוחים בעלי חשיבות לשמירת המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות, פארקים ואזורי נופש ופנאי.

על פי החוק, נקבע כי אחוז אחד (1%) מכלל הכנסות רמ"י, בכל שנה, יוקצה למימון מיזמים לשיקום שטחים פתוחים, נחלים ובתי גידול לחים, לטיפול במינים פולשים, להסרת מפגעי פסולת, לתכנון ולפיתוח בר-קיימא, לפיתוח פארקים גדולים ואזורי נופש מטרופוליניים שישמשו את הציבור כריאות ירוקות וכאתרי נופש, וכן למימון מחקרים אקדמיים וסקרים המקדמים את מטרות הקרן. דוגמאות למיזמים מתוארות בטבלה 1.

טבלה 1

מיזמים מייצגים במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים

הקרן לשמירה על שטחים פתוחים היא כלי כלכלי ייחודי בעולם למימון מיזמים סביבתיים. כספי הקרן מאפשרים קידום וביצוע של מיזמים רבים. כמו כן, ניכר כי התקציבים המוקצים למיזמים השונים מטעם הקרן מאפשרים גיוס מקורות תקציב נוספים והרחבת ההשקעה בשמירה ובטיפוח של השטחים הפתוחים. חשיבות פעילות הקרן מתחדדת ומתעצמת לנוכח 'התוכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2017–2040' שאושרה בממשלה בפברואר 2017. בתוכנית נקבעו יעדי פעילות למערכת התכנון, שיאפשרו את בנייתן של 1.5 מיליון יחידות הדיור הנדרשות עד לשנת 2040, וכן יעד תכנון בסך 2.6 מיליון יחידות בהתאם לצורכי הדיור העתידיים.

מדי שנה מוקצים כ-80 מיליון ש"ח במסגרת קול קורא ארצי למיזמים הנבחרים בקפידה על פי קריטריונים שקופים. הגופים שרשאים להגיש בקשות הם משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות, גופים מוניציפליים, חברות ממשלתיות, מוסדות אקדמיים וגופים נוספים כמפורט בהחלטות הנהלת הקרן. יו"ר הקרן הוא מנכ"ל רמ"י, מר עדיאל שמרון, וחברים בה נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד השיכון, משרד האוצר, רמ"י, מִנהל התכנון, השלטון המקומי, רשות הטבע והגנים ונציג הגופים הציבוריים.

ב-2018, במלאת חמש שנות פעילות, הקצתה הקרן 45 מיליון ש"ח למיזם הלאומי – שביל ישראל לאופניים. שביל ישראל לאופניים חרט על דגלו להיות שביל אופניים בר-קיימא, ולשם כך נעשתה עבודה מקיפה בנושא יחסי הגומלין בין הרכיבה לסביבה. הסדרת השביל מכוונת את הרוכבים לתוואי מוגדר, שנקבע בשיתוף אקולוגים וגורמי מקצוע. השביל עובר בתאי שטח המתאימים לרכיבה, וכך מספק הגנה מפגיעה בסביבה שהוא עובר בה. המיזם, שמקבץ ומאחד את השטחים הפתוחים במדינה לרצף אחד מצפון לדרום, יביא בין היתר לחיזוק התיירות והכלכלה המקומית בפריפריה, לביסוס תיירות בת-קיימא ולחינוך לאהבת הארץ ולידיעת הארץ. אורך השביל כ-1,200 ק"מ, מהר החרמון ועד אילת. חלקו הדרומי, בין מצפה רמון לאילת, בוצע זה מכבר על-ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, וכן הושג תקציב למקטע שבין ערד למצפה רמון, שנמצא בשלבי תכנון מתקדמים. התקציב מהקרן יאפשר את השלמת רצף השביל מצפון לדרום.

פועלה של הקרן הוא נדבך חשוב וייחודי בין רמ"י לשאר הרשויות – ובכלל זה רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, רשויות סטטוטוריות ועוד. שיתוף פעולה זה, יחד עם השקעתה הרבה של רמ"י בפעילות הקרן, הוא אמירה חשובה ביחס לעתיד ולפיתוח של השטחים הללו, כשטחים המאזנים בין צורכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים למגורים ולתעסוקה מחד גיסא, ובין הצורך בשטחים טבעיים לרווחת הציבור מאידך גיסא. נוסף על כך, פעילויות ברוכות אלה של הקרן לשמירה על שטחים פתוחים תואמות ומקדמות את מדינת ישראל לביצוע יעדי האמנה לשמירה על המגוון הביולוגי שהיא חתומה עליה (לקריאה נוספת בגיליון זה).


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

פרוכט א, זס"ק א ורביב ת. 2018. הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים – מחזון לביצוע. אקולוגיה וסביבה 9(3): 5–6.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אליסה פרוכט
      מזכירת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל
      אלון זס"ק
      סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה
      תמר רביב
      ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

      מאת

      אליסה פרוכט
      מזכירת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל
      אלון זס"ק
      סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה
      תמר רביב
      ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה


      ציטוט מומלץ

      פרוכט א, זס"ק א ורביב ת. 2018. הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים – מחזון לביצוע. אקולוגיה וסביבה 9(3): 5–6.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עשר שנים אחרי: האם חוק אוויר נקי מצליח לשמור על האוויר שלנו?

      צור גלין, ניר קנטור, אורן פרז, יותם שלמה, אריה ונגר, לי-היא גולדנברג, ציפי איסר איציק

      גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

      בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

      גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

      חוק אוויר נקי, ערכי סביבה, הסדרת מפעלים ודילמות

      צור גלין

      גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר

      יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר

      גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

      "דרום ירוק" – חוזרים לחיים בסביבה בריאה

      אמיר זלצברג, גל זגרון

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי באמצעות תוכנית "דרום ירוק" מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכי שיקום סביבתי, תוכניות לפיתוח בר-קיימא ותוכניות לשימור ערכי הטבע והסביבה

      באמצעות תוכנית "דרום ירוק" מקדם המשרד להגנת הסביבה תהליכי שיקום סביבתי, תוכניות לפיתוח בר-קיימא ותוכניות לשימור ערכי הטבע והסביבה

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי
      לראש העמוד