אקולוגיה וסביבה

פיתוח מדד הליכתיות המותאם לתנאי הארץ

13 באוקטובר, 2016

רחוב בלפור (בת-ים) | צילום: וולפגנג מוצאפי הלר, TerraVision Lab


מאת

לימור שעשוע-בר
מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה
אביבה פיטרס
TerraVision Lab
ארז קצב
המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב
אורלי רונן
המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב

מאת

לימור שעשוע-בר
מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה
אביבה פיטרס
TerraVision Lab
ארז קצב
המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב
אורלי רונן
המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב

הליכתיות (walkability) מייצגת את המידה שבה שטח בנוי ידידותי לפעילות אנושית של מחיה, קנייה ובילוי באותו האזור [2]. ממצאי מחקרים רבים [1, 3, 4] מראים כי בנייה המביאה בחשבון את צורכי הולכי הרגל ואת המאפיינים שהופכים אזור לנוח להליכה, מניבה אזור שוקק חיים ופעילות אנושית, העונה על צרכים סביבתיים, בריאותיים, כלכליים ובטיחותיים [2]. מדדי הליכתיות זוכים בשנים האחרונות לעניין רב בתחומי מחקר שונים, בין היתר בשל הצורך בהתנהלות מקיימת בערים אל מול תהליכי העיור המואצים. המחקר המתואר כאן עוסק בתהליך פיתוח מדד הליכתיות המותאם לתנאים הספציפיים של סביבות עירוניות בישראל.

עקרונות מבנה המדד המותאם לתנאי הארץ

כדי לפתח מדד הליכתיות המותאם לתנאים הספציפיים של סביבות עירוניות בישראל נבחנו מדדים קיימים בעולם, כגון Walk Score ו-Walkanomics [5, 6], וכן ניתוח תוצאותיהם בחקרי מקרה שונים [4].

מדדים אלה מתייחסים לפרמטרים או לאינדיקטורים שונים במרחב העירוני כדי להעריך באופן כמותי את מידת התאמתם של אזורים שונים להליכתיות.

אחת הבעיות העיקריות עם המדדים הקיימים נובעת מכך שהם פותחו בעיקר לערים בעלות אקלים ממוזג, ולכן אינם מביאים בחשבון פרמטרים כגון צמחייה, הצללה, שיפועים טופוגרפיים, מיקרו-אקלים עירוני ונוחות תרמית. כך למשל, מדד ה-Walk Score כלל לא מתייחס לתנאי מזג האוויר בחישוב הכולל. כמו כן, מדדים כגון ה-Walk Score מתייחסים למרחק אווירי ולא למרחק הליכה בפועל. באקלים הצחיח, כמו גם באקלים הים תיכוני המאפיין את מרבית היישובים העירוניים בארץ, יש לפרמטרים הללו השפעה רבה ביותר על מידת ההליכתיות, ולכן חשוב להתייחס אליהם בתהליך של פיתוח מדד מקומי.

כדי לפשט את מורכבות הסביבה העירונית מתבסס פיתוח המדד הישראלי החדש על מודל המחלק את הפרמטרים לשלוש קבוצות עיקריות: (א) הסביבה הבנויה – לפי מאפייני בינוי, עירוב שימושים, מאפייני דרכים ותשתיות; (ב) הסביבה הטבעית – לפי מאפייני טופוגרפיה, צמחייה ומים, מיקרו-אקלים, רעש ואיכות אוויר; (ג) הסביבה האנושית – לפי פרמטרים חברתיים של תחושת ביטחון, אזורי פעילות ושהייה, ופרמטרים כלכליים של צפיפות מקומות תעסוקה ונדל"ן.

כדי לאפשר ניתוח רב-שכבתי מרחבי נעשה שימוש במערכת ממ"ג (GIS). הערכת המשקל של כל פרמטר כדי לשלב את כולם למדד אחד נעשתה בהתאם לחשיבותם בהקשר המקומי. בהמשך, באמצעות ניתוח סטטיסטי-מרחבי, יזוהו דפוסים בפיזור המרחבי של תנאי מיקרו-אקלים עירוניים חזויים, שיובאו בחשבון בניקוד הכללי.

דוגמה למצב קיים בשני רחובות

במסגרת מחקר משווה נבדקה ההליכתיות בשתי שכונות בארץ – שכונה ותיקה בבת-ים ושכונה חדשה בקריית אונו [2]. נבחרו שני רחובות ראשיים במרכז כל שכונה: רחוב בלפור (בת-ים) הכולל שימושי מגורים ומסחר עם מגוון קווי תחבורה ציבורית, ורחוב רבין (קריית אונו) הכולל מבני מגורים סביב פארק, ומרכז מסחרי שממוקם בשולי השכונה. איסוף הנתונים בשני הרחובות כלל שאלונים שהועברו לתושבי השכונות ולעוברי אורח לבחינת הרגלי התנועה בשכונה, ומאפיינים פיזיים לבחינת התאמה לכמות הולכי הרגל בפועל. ממצאי השאלונים הראו הבדלים משמעותיים בהרגלי ההליכה; שכונת מגורים מעורבת שימושים בבת-ים נמצאה בהתאמה גבוהה יותר להליכתיות למטרות עבודה וקניות מאשר שכונת מגורים מופרדת שימושים בקריית אונו. בשתי השכונות נמצא אחוז דומה של הליכה לגן ילדים ולבית הספר בשל מיקומם במרכז כל אחת מהשכונות. כמו כן, אחוז תדירות ההליכה ותחושת הביטחון נמצאו דומים, אך מסיבות שונות: בבת-ים ההליכתיות נתפסה כאקט יומי פונקציונלי של הגעה ליעדים, והביטחון נוצר בשל נוכחות האנשים במרחב. לעומת זאת, בקריית אונו נתפסה ההליכתיות כאקט של הנאה למטרת בילוי וספורט בפארק, והביטחון נבע מתחושת הומוגניות של ריכוז משפחות צעירות בשכונה (איור 1). המאפיינים הפיזיים בשני הרחובות הראו התאמה גבוהה לכמות ההליכה בפועל: כמות רבה יותר של אנשים נצפתה במשך היום ברחוב בלפור (בת-ים) שיש לאורכו הצטלבויות רבות ואלמנטים המעודדים הליכתיות, לרבות הצללה רציפה של מעבר מקורה ושל עצי צל, חנויות, בתי קפה, בנקים ותחנות אוטובוס, וזאת לעומת כמות מעטה של אנשים ברחוב רבין (קריית אונו) שהוא רחוב ארוך ורציף עם מקבצי עצים, אך ללא צל רציף ומקומות חנייה רבים בחזית הרחוב (איור 2).

איור 1

מידת ההליכתיות לפי פרמטרים נבחרים מתוך ממצאי השאלונים (לפי קצב, 2015) [2]

איור 2

תמונות שני הרחובות – מימין: רחוב יצחק רבין (קריית אונו), משמאל: רחוב בלפור (בת-ים) | צילום: וולפגנג מוצאפי הלר, TerraVision Lab

סיכום

בחינת ההליכתיות בשני הרחובות מצביעה על חשיבות פיתוח מדד מקומי בראייה מקיפה לפי מאפיינים סביבתיים, עירוניים וחברתיים-כלכליים בערים בישראל. מקבלי החלטות יכולים להיעזר במדד לתכנון שכונות ורחובות חדשים ולשיפור מרכיבי העירוניות בשכונות קיימות.


  1. לרמן י. 2015. תכנון המרחב העירוני להולכי רגל. מרחב – התנועה לעירוניות בישראל
  2. קצב א. 2015. בין הליכתיות לשכונתיות – מחקר משווה בין שתי שכונות על בסיס עקרונות ההליכתיות ועירוב שימושים. דו"ח מחקר מטעם המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב.
  3. Cubukcu E. 2013. Walking for sustainable living. Procedia-Social and Behavioral Sciences 85: 33-42.
  4. Duncan DT, Aldstadt J, Whalen J, et al. 2011. Validation of Walk Score for estimating walkability: An analysis of four US metropolitan areas. International Journal of Environmental Health and Public Health 8(11): 4160-4179.
  5. Walk Score.
  6. Walkanomics.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

שעשוע-בר ל, פיטרס א, קצב א ורונן א. 2016. פיתוח מדד הליכתיות המותאם לתנאי הארץ. אקולוגיה וסביבה 7(3): 289–290.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      לימור שעשוע-בר
      מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה
      אביבה פיטרס
      TerraVision Lab
      ארז קצב
      המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב
      אורלי רונן
      המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב

      מאת

      לימור שעשוע-בר
      מחוז דרום, המשרד להגנת הסביבה
      אביבה פיטרס
      TerraVision Lab
      ארז קצב
      המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב
      אורלי רונן
      המעבדה לחדשנות וקיימות עירונית, בית ספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב


      ציטוט מומלץ

      שעשוע-בר ל, פיטרס א, קצב א ורונן א. 2016. פיתוח מדד הליכתיות המותאם לתנאי הארץ. אקולוגיה וסביבה 7(3): 289–290.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      האם עלינו להיות מודאגים מאי החום העירוני?

      אביתר אראל

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

      אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

      רב-שיח על חזון הקיימות העירונית של ערים ומטרופולינים בישראל ועל האתגרים למימושו

      יונה יהב, טל אל על, אריה קינג, ניסן בן חמו, יצחק קשת

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית כל עיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה חייבת לפתח חזון מקיים שמלווה בתכנית אסטרטגית, שעל בסיסה היא מפתחת תכניות עבודה שנתיות. ברב-השיח שלפניכם תוכלו לבחון את חזון הקיימות של מנהיגים עירוניים שונים ולהתרשם ממגוון האתגרים העומדים בדרך למימושו

      כל עיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה חייבת לפתח חזון מקיים שמלווה בתכנית אסטרטגית, שעל בסיסה היא מפתחת תכניות עבודה שנתיות. ברב-השיח שלפניכם תוכלו לבחון את חזון הקיימות של מנהיגים עירוניים שונים ולהתרשם ממגוון האתגרים העומדים בדרך למימושו

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד