אקולוגיה וסביבה

6 באפריל, 2016

צילום: Kimberly Flowers/USAID Africa Bureau, Public domain, via Wikimedia Commons


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
שחר שלוח
מערכת אקולוגיה וסביבה

"וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת" (בראשית מ"ב 1–2)

קוראות וקוראים יקרים שלום,

חג הפסח, כמו חגים מרכזיים רבים אחרים בדתות השונות, הוא חג עונתי, נקודת ציון במחזור החקלאי השנתי. אחת המשמעויות המיוחסות לספירת העומר היא מניית הימים שבין ראשית קציר השעורה לבין ראשית קציר החיטין. חג הפסח מצוין גם בסימן "והגדת לבנך", וככזה הוא הזדמנות להיזכר בראשיתו של הסיפור הארוך שמסתיים ביציאת מצרים: בני יעקב באו למצרים כדי לקנות מזון בגלל רעב ששרר בכנען. הם לא היו הראשונים שנעזרו במדינה שכנה בעת רעב: גם אברהם ירד "מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב 10).

מערכת אקולוגיה וסביבה ממוקמת בשכונת התקווה בתל-אביב, ביתם של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט רבים שהגיעו לישראל החל באמצע שנות ה-90. בדרכנו מתחנת הרכבת אל משרד המערכת, רוב האנשים שחולפים על פנינו הם אפריקאים. בשיח על ההגירה מאפריקה לישראל נשמעים שני קולות עיקריים: האחד מכנה את הציבור האפריקאי בישראל "מסתננים", ומדגיש את הקונפליקטים בינם לבין תושבי הארץ הוותיקים; השני רואה בהם פליטי מלחמה, ומזכיר את רצח העם בדרפור. אך מה לגבי פליטוּת אקלים? עד כמה אנו מודעים לכך שהסכסוכים האתניים, שגרמו לרבים מהאנשים האלה לעזוב את ארצם, קשורים להתדלדלות של משאבי הטבע הזמינים?

להערכת נציבות האו"ם לפליטים, במהלך 2015–2016 יגיעו לאירופה לפחות 1.4 מיליון פליטים, רובם פליטי מלחמת האזרחים שמתחוללת בסוריה. ברקע של אותה מלחמה נמצאת בצורת חמורה, שנמשכה בין השנים 2006–2011. דוגמה נוספת לאזור קרוב הסובל מתופעת ההגירה הסביבתית היא עמק הנילוס, ההולך ומתייבש ומתרוקן מיושביו.

פרופ' ארנון סופר, מומחה בגאו-דמוגרפיה מאוניברסיטת חיפה, טוען שבין אם ההגירה נובעת ממלחמה או מסיבה דמוגרפית, כלומר מגידול באוכלוסייה שמוביל למחסור במים, התוצאה זהה – אנשים נאלצים לנטוש את ביתם. לטעמו, לא ניתן לשלוט בריבוי הטבעי, מאחר שהוא נובע ממצווה שמושרשת עמוק בתרבות ובדת, גם ביהדות וגם באִסלאם. היות שכך, הוא מציע פתרונות עקיפים, כגון התפלה, בנייה לגובה ובנייה בעומק האדמה.

אמנם נדמה שמפעל ההתפלה הלאומי פוטר אותנו מדאגה למחסור במי שתייה בישראל, אך האם אנחנו חסינים מפני משברים אחרים, שעלולים להיגרם מהשילוב של גידול דמוגרפי ושינוי אקלים? כחוקרים וכאזרחים, עלינו לזכור שלא לעולם חוסן, וגם אנו עלולים למצוא את עצמנו בצדה השני של ההגירה הסביבתית. בישראל פותחה מומחיות טכנולוגית ואגרונומית, ונצבר ניסיון רב ביישוב אזורים מדבריים ובהתמודדות עם מצבי חירום. המומחיות והניסיון הללו יכולים לעמוד לצדנו בשעת משבר, ולכן יש לרתום אותם להיערכות לשינויים המתחוללים באזורנו.

קריאה נעימה

שחר בוקמן ושחר שלוח


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש ושלוח ש. 2016. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 7(1): 2.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      שחר שלוח
      מערכת אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      שחר שלוח
      מערכת אקולוגיה וסביבה


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש ושלוח ש. 2016. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 7(1): 2.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      Simon Beck

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) סיימון בֵּק הוא אמן סביבתי בריטי, שבד הציור שלו הוא משטחים מושלגים, בעיקר בהרי האלפים. הוא תלוי בחסדי הסביבה - שמאפשרים לו את השלמת היצירה וקובעים את אורך החיים המוגבל שלה

      סיימון בֵּק הוא אמן סביבתי בריטי, שבד הציור שלו הוא משטחים מושלגים, בעיקר בהרי האלפים. הוא תלוי בחסדי הסביבה - שמאפשרים לו את השלמת היצירה וקובעים את אורך החיים המוגבל שלה

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

      המתח בין שמירת טבע לזכויות בעלי החיים

      יעל כהן-פארן, יהושע שקדי, שמוליק יידוב, דן אלון, נועה יאיון, יונתן שפיגל, דרור בן-עמי

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

      קיימות שתי גישות להגנת הטבע: גישת השימור שמתייחסת לטבע כאל משאב ומגִנה עליו מסיבות תועלתניות, וגישת ההגנה שרואה בטבע ישות בעלת ערך פנימי שראויה להגנה, ללא קשר הכרחי לתועלת שהאדם מפיק ממנה. בשולחן הדיונים נציג דעות מגוונות בדבר הגישות הללו

      גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

      לעשות מהלימון לימונדה

      אופירה אילון, שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
      לראש העמוד