דמיינו שאתם עומדים לתכנן עיר חדשה בישראל. האם ניתן יהיה לתכנן בה "נהר של עצים" – רצועה מיוערת שמתפתלת וחוצה את העיר – ואז לתכנן את יתר השימושים לאורך שתי גדותיו?
גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)סוף מעשה במחשבה תחילה ‒ תכנון נכון יכול להפחית את החום בעיר. האם זה אפשרי גם בישראל?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממההפחתת החום חייבת להיות במרכז תשומת הלב של תכנון שכונות חדשות ושל התחדשות עירונית – ולשם כך דרושה תעוזה פוליטית
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)לנוכח ההכרה בפגיעות העירונית ובעקבות שורה של אסונות טבע שהיכו בערים ברחבי העולם, מתחילות ערים רבות ברחבי העולם להיערך לשינוי האקלים
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםפנחס אלפרט, אסף הוכמן, חופית יצחק-בן-שלום
בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםאי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתחוה פרץ, אניבלה ביג'רי, פנחס אלפרט, יורם אפשטיין, מיקלה בצ'יני
תמותה ותחלואה הקשורות למזג האוויר מעוררות עניין בהקשר של שינוי האקלים העולמי
גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)עודד פוצ'טר, ירון יעקב, לימור שעשוע-בר, שבתאי כהן, יוסי טנאי, פועה בר (קותיאל)
ההשפעה של שטחים עירוניים המכוסים בצומח על אקלים של עיר מדברית, וההבדל בין מיתון הטמפרטורה לבין מיתון עומס החום
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב