אקולוגיה וסביבה

בריאות ומזון

בריאות הציבור (70) חשיפה לזיהום אוויר (29) תחלואה מהתפרצות מחלות (24) תחלואה מגורמים סביבתיים (19) תזונה מקיימת (15) הערכת חשיפה למזהמים (10) מדיניות (8) גידול בעלי חיים (5) מזון מן החי (5) חומרים מזיקים במזון (5) חומרים מסוכנים (4) אקו-טוקסיקולוגיה (חומרים רעילים בסביבה) (4) תסקיר השפעה על הבריאות (3) בזבוז מזון (3) קרינה בלתי מייננת (2) קבוצות בסיכון גבוה (2) רעש (2) איכות מי השתייה (2) הנדסה גנטית (1)

מתוק חמוץ – השפעת צריכת משקאות ממותקים על הסביבה

נגה קרונפלד-שור, גל זגרון

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) משקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. ובכל זאת, השפעתה על הסביבה משמעותית ביותר

משקאות הם חלק בלתי נפרד ממערכות המזון שלנו, אך בעוד שלמען קיומנו נדרשת אספקה סדירה של מזון, אספקת משקאות איננה חיונית. ובכל זאת, השפעתה על הסביבה משמעותית ביותר

גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

המחקר המוצג מדגים כיצד ניטור ביולוגי תורם להבנה טובה יותר של החשיפה האמיתית של האוכלוסייה למזהמים סביבתיים

גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)

עיר-אוכל – אוכל כמערכת עירונית

נטע לב-רן

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה מאמר דעה הקורא להכרה ב'אוכל' כמערכת עירונית הדורשת התייחסות מעמיקה וכוללנית. איך נראית מערכת האוכל של מקום מגוריכם?

מאמר דעה הקורא להכרה ב'אוכל' כמערכת עירונית הדורשת התייחסות מעמיקה וכוללנית. איך נראית מערכת האוכל של מקום מגוריכם?

גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה

אוזון – הטוב, הרע והסיפור של גוש עציון

גבריאלה אדלר, אלינור גינזבורג

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2) מה הקשר בין היותה של ישראל ארץ שטופת שמש ובה תעשייה מפותחת והרבה יותר מדי כלי רכב לבין רמות זיהום אוזון יוצאות דופן מבחינה עולמית?

מה הקשר בין היותה של ישראל ארץ שטופת שמש ובה תעשייה מפותחת והרבה יותר מדי כלי רכב לבין רמות זיהום אוזון יוצאות דופן מבחינה עולמית?

גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)

מחסור מתמשך ביוד באוכלוסייה בישראל לנוכח היקפי ההתפלה בישראל והיעדר מדיניות העשרת מלח ביוד – תוצאות מחקר במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי

זהר ברנט-יצחקי

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה

יוד הוא יסוד החיוני לבריאות האדם. האוכלוסייה בישראל סובלת ממחסור ביוד, בעיקר בשל היקפי ההתפלה הגדולים בארץ, שגורמת לסילוק היוד (כמו גם מינרלים אחרים) מהמים, ומכיוון שלא קיימת בישראל מדיניות להעשרת יוד בתזונה

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

בעקבות סכנת הידבקות מטיילים במחלת העכברת – פעולות לצמצום זיהומים ומחלות הקשורים לזרימות מים ולשפיעות באגן ההיקוות של הכינרת

אילן צדיקוב

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

הסכם קצא"א – Med-Red: מיפוי הסיכונים לישראל והמלצות מדיניות

בן בלק, עדי לוי

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

סיכום עבודת ועדת מומחים שמיפתה את הסיכונים הנובעים מהרחבת פעילות קצא"א במסגרת הסכם להובלה של נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ומשווקים אסיאתיים אחרים לאגן הים התיכון ולאירופה באמצעות צינור יבשתי המחבר בין נמלי הנפט שבאילת ובאשקלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

הלגיטימיות של הכללת הדברה כימית זהירה ומדויקת בסל הכלים לטיפול במינים פולשים בשטחים טבעיים וטבעיים למחצה

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

אפידמיולוגיה סביבתית כדרך אפקטיבית להשפיע על הסביבה – ריאיון עם ד"ר קרן אגאי-שי

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) הקורונה הזניקה את המודעות לבריאות הציבור בכלל ולאפידמיולוגיה סביבתית בפרט, לשיאים חדשים. מהם נושאי המחקר, שד"ר אגאי-שי, רוצה לחקור עוד יותר מאשר את מגפת הקורונה?

הקורונה הזניקה את המודעות לבריאות הציבור בכלל ולאפידמיולוגיה סביבתית בפרט, לשיאים חדשים. מהם נושאי המחקר, שד"ר אגאי-שי, רוצה לחקור עוד יותר מאשר את מגפת הקורונה?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

יתוש הטיגריס האסייני בישראל – סיכונים בריאותיים, ניטור והסברה

עדי לוי, טלי ברמן אלפורט, נועם ואן דר האל, קרני קריגל

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?

להרוג את השליח – כיצד צריך להיערך כדי למנוע התפרצות תחלואה נגיפית בעקבות עקיצות יתושים הנושאים מחוללי מחלות?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

איך מגיעים חיידקי מעיים עמידים לאנטיביוטיקה למי הים, והאם הם מסוכנים למתרחצים?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

חשיפת מבוגרים בישראל לקבוצת תרכובות סינתטיות לא פריקות: תוצאות ממחקר חלוץ

זהר ברנט-יצחקי, תמר ברמן

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) תוצאות ראשוניות מסקר הניטור הביולוגי הראשון בישראל שבחן ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS (המוכרים מציפוי הטפלון)

תוצאות ראשוניות מסקר הניטור הביולוגי הראשון בישראל שבחן ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS (המוכרים מציפוי הטפלון)

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי בישראל

זהר ברנט-יצחקי, תמר ברמן

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) התוכנית מסייעת למעצבי המדיניות לקבל נתונים אמינים על חשיפת הציבור בישראל למזהמים סביבתיים ולקבל החלטות מבוססות מדע

התוכנית מסייעת למעצבי המדיניות לקבל נתונים אמינים על חשיפת הציבור בישראל למזהמים סביבתיים ולקבל החלטות מבוססות מדע

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

בלבול וחוסר הבנה סביב תוויות התפוגה של מוצרים ארוזים הם גורם משמעותי להיווצרות בזבוז מזון במשקי הבית

גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

האם המגפה העולמית תוביל לאורח חיים מקיים יותר?

ולרי ברכיה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

שינוי הרגלי צריכה, המושרשים בתוך מדיניות כלכלית-חברתית ובמוסדות הנגזרים ממנה, דורש שינוי פרדיגמה. מגפת הקורונה יצרה "חלון הזדמנויות", שיש בכוחו להביא לשינוי הרגלים והתנהגויות ולהתגברות על חסמים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

כשגשם הופך לאבק – הנטל הכפול של משבר האקלים ועימותים מזוינים

קתרין-לון גרייסון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה בעשרים השנים האחרונות

יובל, דוד ברודאי

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

הפיכת חג הרסני סביבתית לחגיגה בריאה וסביבתית – מחקר התערבות בנושא ל"ג בעומר

דורית קרת, אלון טל

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

השפעת חשיפה לחלקיקים נשימים עדינים ומאפייני מערכת הבריאות על תחלואה, החלמה ותמותה מ-COVID-19 בעולם

זהר ברנט-יצחקי, עדי לוי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה תוצאות המחקר מדגישות כי חשיפה כרונית לריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר עלולה להחמיר את התחלואה ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממחלת הקורונה, וצריכות להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות

תוצאות המחקר מדגישות כי חשיפה כרונית לריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר עלולה להחמיר את התחלואה ולהקטין את סיכויי ההחלמה ממחלת הקורונה, וצריכות להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מסחר בין-לאומי והפצת נגיפים ומחלות לאדם ולסביבה

דפנה דיסני

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה יש אנשים שלצאת לקניות עושה להם כאב ראש, אז אולי לא מפתיע שמסחר בין-לאומי יכול ליצור מגפות....

יש אנשים שלצאת לקניות עושה להם כאב ראש, אז אולי לא מפתיע שמסחר בין-לאומי יכול ליצור מגפות....

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

על הקשר בין הרס הטבע והתפרצות מגפות זואונוטיות

מירי צלוק, אורי שיינס

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מחקרים מעריכים שבעתיד נראה יותר התפרצויות של מחלות מידבקות חדשות, ולא מהנמנע שהן יהיו גם קטלניות מהקורונה. הבנת התפקיד של מערכות אקולוגיות בריאות בהגנה מפני מגפות אלה צריכה להתבטא בכך ששמירת טבע תהפוך לסעיף מרכזי בסדר העדיפויות העולמי והלאומי

מחקרים מעריכים שבעתיד נראה יותר התפרצויות של מחלות מידבקות חדשות, ולא מהנמנע שהן יהיו גם קטלניות מהקורונה. הבנת התפקיד של מערכות אקולוגיות בריאות בהגנה מפני מגפות אלה צריכה להתבטא בכך ששמירת טבע תהפוך לסעיף מרכזי בסדר העדיפויות העולמי והלאומי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל

יערה צעירי, אלון טל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה נמצא קשר ברור בין צפיפות האוכלוסייה לתחלואה בקורונה: כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר, מלווה בעלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים. ממצאי המחקר מעלים את הצורך לדון ביכולתנו להתמודד עם המגפה הבאה כאשר נהפוך בקרוב למדינה הצפופה במערב

נמצא קשר ברור בין צפיפות האוכלוסייה לתחלואה בקורונה: כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר, מלווה בעלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים. ממצאי המחקר מעלים את הצורך לדון ביכולתנו להתמודד עם המגפה הבאה כאשר נהפוך בקרוב למדינה הצפופה במערב

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

"אללה לא יצר מחלה מבלי לאתר לה גם מרפא" – חושבים על מגפות במזרח התיכון הטרום-מודרני

מירי שפר-מוסנזון

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה כיום אנחנו מצוידים בהגדרות אפידמיולוגיות למגפה, והן מבוססות על קריטריונים שניתנים לכימות אובייקטיבי ואוניברסלי, אך התפרצות הקורונה הבהירה לנו שמגפה אינה רק האירוע הרפואי. חשיבה על מגפה כאירוע רב-שכבתי בעל ממדים אפיסטמיים, חברתיים ותרבותיים היא מסקנה היסטורית חשובה, ובוודאי רלוונטית ביותר לימינו

כיום אנחנו מצוידים בהגדרות אפידמיולוגיות למגפה, והן מבוססות על קריטריונים שניתנים לכימות אובייקטיבי ואוניברסלי, אך התפרצות הקורונה הבהירה לנו שמגפה אינה רק האירוע הרפואי. חשיבה על מגפה כאירוע רב-שכבתי בעל ממדים אפיסטמיים, חברתיים ותרבותיים היא מסקנה היסטורית חשובה, ובוודאי רלוונטית ביותר לימינו

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

זרקור על משפחת הפנגולינים – לנוכח מגפת הקורונה

נדב לוי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מיהו הפנגולין? אחד מבעלי החיים המבוקשים ביותר בשוקי אסיה, וככל הנראה יונק הבר הנסחר ביותר בעולם

מיהו הפנגולין? אחד מבעלי החיים המבוקשים ביותר בשוקי אסיה, וככל הנראה יונק הבר הנסחר ביותר בעולם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

הגבלת הסחר בחיות בר – כך נמנע את התפרצות המגפה הבאה

תמר רביב, סיימון נמצוב

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה הניצול המוגבר של חיות בר על-ידי האדם יוצר הזדמנויות לזליגה של מחלה שיש לה פוטנציאל להפוך למגפה שתתפרץ בקרב האדם

הניצול המוגבר של חיות בר על-ידי האדם יוצר הזדמנויות לזליגה של מחלה שיש לה פוטנציאל להפוך למגפה שתתפרץ בקרב האדם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

נגיף הקורונה לא יחסל את האנושות, אבל הוא כאן כדי לעורר את הקפיצה הקוונטית הבאה בתודעה הבריאותית

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר הקורונה והמשבר הסביבתי – לאן הולכים מכאן?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה אירוע ההשקה מקוון של גיליון מיוחד של כתב העת בנושא משבר הקורונה, בהשתתפות מומחים וקובעי מדיניות.

אירוע ההשקה מקוון של גיליון מיוחד של כתב העת בנושא משבר הקורונה, בהשתתפות מומחים וקובעי מדיניות.

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

טיפול בפסולת בראייה עדכנית של בריאות האדם והסביבה לקראת היציאה ממשבר הקורונה

אילן כץ

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה הקורונה עשתה את הלא ייאמן והצליחה לקבוע סדר יום על פי שיקולי בריאות ולא על פי שיקולים כלכליים. ביציאה מהמשבר, הכלכלה תדרוש את חלקה, ויש חשש שנושא הסביבה יידחק בחזרה אל מאחורי שיקולים של כלכלה ושל בריאות הציבור

הקורונה עשתה את הלא ייאמן והצליחה לקבוע סדר יום על פי שיקולי בריאות ולא על פי שיקולים כלכליים. ביציאה מהמשבר, הכלכלה תדרוש את חלקה, ויש חשש שנושא הסביבה יידחק בחזרה אל מאחורי שיקולים של כלכלה ושל בריאות הציבור

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מתי מגפה נעשית פנדמיה, מדוע היססו לכנות את מגפת הקורונה כפנדמיה, והאם יש בכלל חשיבות מעשית למינוח?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעת מגפת הקורונה על זיהום האוויר בישראל

אילן לוי, רוני דרורי, אמיר זלצברג, איתן מאז"ה, לבנה קורדובה-ביז'ונר, צור גלין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה סקירה של תוצאות ראשוניות של השפעות השינוי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל על פליטות מזהמי אוויר ועל ריכוזי המזהמים בסביבה בישראל

סקירה של תוצאות ראשוניות של השפעות השינוי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל על פליטות מזהמי אוויר ועל ריכוזי המזהמים בסביבה בישראל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

כיצד מגפה עולמית עשויה להשפיע על יחסנו אל ניהול משאבי המזון

אורן שלף, אייל בן-שמחון, אלי צעדי, גיא דוברת

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מגפת הקורונה צפויה לשנות את יחסנו לצריכה ולייצור של מזון באופנים הבאים: חיזוק ההסתמכות על שוק מזון מקומי ועל ריבונות מזון לאומית באמצעות תכנון אסטרטגי. ראוי שנושאים אלה יעמדו במרכז הדיון על משאבי המזון בישראל ובעולם

מגפת הקורונה צפויה לשנות את יחסנו לצריכה ולייצור של מזון באופנים הבאים: חיזוק ההסתמכות על שוק מזון מקומי ועל ריבונות מזון לאומית באמצעות תכנון אסטרטגי. ראוי שנושאים אלה יעמדו במרכז הדיון על משאבי המזון בישראל ובעולם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

הקשר בין טמפרטורת הסביבה לבין תחלואה ב-COVID-19

חוה פרץ

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה נמצאה מגמה קלה של קשר שלילי בין טמפרטורה לתחלואת קורונה. מחקרים עתידיים בהקשר של התפרצות מגפת הקורונה ישפכו אור על השפעות האקלים על התחלואה

נמצאה מגמה קלה של קשר שלילי בין טמפרטורה לתחלואת קורונה. מחקרים עתידיים בהקשר של התפרצות מגפת הקורונה ישפכו אור על השפעות האקלים על התחלואה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

הצצה אל כמה מהתכנים בגיליון המיוחד בנושא משבר הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

ניידות-יתר, סביבה ובריאות לפני הקורונה ואחריה

אראל אבינרי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה כמעט כולנו טסנו בעשור האחרון הרבה יותר מאשר לפניו, ואולי אנו אף מכירים אנשים שטסים עשרות פעמים בשנה – זה אחד ההיבטים של התופעה חדשה הנקראת "ניידות-יתר". כיצד ניידות-היתר תרמה להתפרצות של מגפת הקורונה?

כמעט כולנו טסנו בעשור האחרון הרבה יותר מאשר לפניו, ואולי אנו אף מכירים אנשים שטסים עשרות פעמים בשנה – זה אחד ההיבטים של התופעה חדשה הנקראת "ניידות-יתר". כיצד ניידות-היתר תרמה להתפרצות של מגפת הקורונה?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

האם נצמח מהמשבר הנוכחי של מגפת הקורונה ונרחיב את תכנון רשת אתרי טבע בכל ערי ישראל או שנהיה עדים לעליית הפרבור?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעות הדדיות, ישירות ועקיפות, בין מגפת הקורונה, בריאות וסביבה

קרן אגאי-שי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

מגפת הקורונה היא קריאת השכמה, ואולי גם הזדמנות לבנות חברות וערים טובות יותר ובנות-קיימא. היא מעמידה את בריאות הציבור במרכז קביעת המדיניות, ומראה את הנכונות החברתית לנקוט פעולות קיצוניות כדי להפחית תמותה ממחלה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

ביחד ומרחוק – השפעת משבר הקורונה על המבנה העירוני והשטחים הפתוחים

דני ברויטמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה היתכנות של מגפה עתידית כבר איננה בגדר מדע בדיוני, והיא תדחוף חלק ממשקי הבית לבחון מחדש את העדפות הדיור שלהם. הביקוש לדיור ביישובים פריפריים ובהרחבות במגזר הכפרי יגבר לצד הפחתת הביקוש במרכזי הערים. במקרה כזה, ההגנה על השטחים הפתוחים עשויה להפוך למשימה קשה הרבה יותר ממה שהיא כיום

היתכנות של מגפה עתידית כבר איננה בגדר מדע בדיוני, והיא תדחוף חלק ממשקי הבית לבחון מחדש את העדפות הדיור שלהם. הביקוש לדיור ביישובים פריפריים ובהרחבות במגזר הכפרי יגבר לצד הפחתת הביקוש במרכזי הערים. במקרה כזה, ההגנה על השטחים הפתוחים עשויה להפוך למשימה קשה הרבה יותר ממה שהיא כיום

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מה ניתן ללמוד מההצפה בהפצת הפייק ניוז בעידן הקורונה?

צור בדיחי, אילת ברעם-צברי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל-עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות, ומגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה. שני הצרכים הבסיסיים שהידיעות הללו מספקות, הם משמעות ותקווה. גם אם המדע לא יכול לספק צרכים קיומיים מסוג זה כרגע, הוא כן יכול לספק תחושה של משמעות ואופטימיות

מצבי חירום רפואיים ומגפות כלל-עולמיות הם כר פורה להפצת ידיעות כזב (fake news) ושמועות, ומגפת הקורונה אינה יוצאת דופן במובן הזה. שני הצרכים הבסיסיים שהידיעות הללו מספקות, הם משמעות ותקווה. גם אם המדע לא יכול לספק צרכים קיומיים מסוג זה כרגע, הוא כן יכול לספק תחושה של משמעות ואופטימיות

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר האקלים ומגפת הקורונה – תובנות ראשוניות על השוואת הסיכונים לבריאות הציבור

שלומית פז

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה במסגרת המאבק בנגיף הקורונה הוכיחו מקבלי ההחלטות כי ברצותם ניתן לעצור בבת אחת את רוב הפעילות הכלכלית, וכך, בעקיפין, להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר. מאידך גיסא, להחלטות אלה מחיר כלכלי וחברתי בלתי נסבל, וברור כי יכולתה של האוכלוסייה לקבל על עצמה את מחיר הסגר מוגבלת בזמן

במסגרת המאבק בנגיף הקורונה הוכיחו מקבלי ההחלטות כי ברצותם ניתן לעצור בבת אחת את רוב הפעילות הכלכלית, וכך, בעקיפין, להפחית משמעותית את פליטות גזי החממה ומזהמי האוויר. מאידך גיסא, להחלטות אלה מחיר כלכלי וחברתי בלתי נסבל, וברור כי יכולתה של האוכלוסייה לקבל על עצמה את מחיר הסגר מוגבלת בזמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

צריכה ובזבוז ביום שאחרי המשבר: האם נצליח להנמיך את העקומה?

אפרת אלימלך, טלי זוהר, ריבה ולדמן, שירה דסקל

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

למרבה האירוניה, אף שנגיף הקורונה הוא סימפטום של בעיה סביבתית עמוקה, במגפה הקורונה ננטש סדר היום הסביבתי. אין זו העת לזנוח סדרי יום סביבתיים ומקיימים, אלא נכון יותר לאמץ את גישת 'הורדת העקומה' בכל תחומי חיינו – לצרוך פחות, להשליך פחות, לעטוף פחות

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

שירת סגרכתר

עדנה גורני

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

השירה רואה. ומתארת מה היא רואה. ואולי ראייה נכוחה נחוצה לנו אף יותר מתמיד בימי הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

פרק חדש בהיסטוריה האנושית

שחר בוקמן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה פרק חדש בהיסטוריה האנושית נכתב לנגד עינינו – מגפה עולמית טלטלה בן-רגע את העולם כולו. אי לכך, החלטנו להוציא גיליון מיוחד המוקדש כולו למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה

פרק חדש בהיסטוריה האנושית נכתב לנגד עינינו – מגפה עולמית טלטלה בן-רגע את העולם כולו. אי לכך, החלטנו להוציא גיליון מיוחד המוקדש כולו למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

משבר הקורונה כהזדמנות להיערכות חדשה לסגירת פער הפליטות בישראל ובעולם

גדעון בכר, טל רונן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה

משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

תכנון פיזי לימי משבר (הקורונה)

עוזי דגן

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה המגפה העולמית תפסה את גופי התכנון בארץ לא מוכנים, והתגובה לקורונה הסתמכה על הניסיון הרב שנצבר במערכות הציבוריות הישראליות בהתמודדות עם מצבי חירום. כעת על מוסדות התכנון ואנשי המקצוע לתכנן ולבצע את המהלך שיוביל למוכנות למגפה הבאה

המגפה העולמית תפסה את גופי התכנון בארץ לא מוכנים, והתגובה לקורונה הסתמכה על הניסיון הרב שנצבר במערכות הציבוריות הישראליות בהתמודדות עם מצבי חירום. כעת על מוסדות התכנון ואנשי המקצוע לתכנן ולבצע את המהלך שיוביל למוכנות למגפה הבאה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

קבלת החלטות מבוססת מדע בבריאות וסביבה – המקרה של משבר הקורונה

מיה נגב, נדב דוידוביץ', חגי לוין

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה לפי תפיסת העולם הרחבה של גישת "בריאות בכל מדיניות", יש לשקול את ההשלכות הרחבות לבריאות בכל החלטת מדיניות. בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית שלמה

לפי תפיסת העולם הרחבה של גישת "בריאות בכל מדיניות", יש לשקול את ההשלכות הרחבות לבריאות בכל החלטת מדיניות. בריאות אינה רק היעדר מחלה, אלא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית שלמה

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

זיהום סביבתי הנגרם ממגפת הקורונה – אמת ובדיה

גל זגרון, חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה פעילויות החיטוי כנגד נגיף הקורונה הנרחבות בקהילה הן מופרזות, מיותרות ומטעות את הציבור. מהי הסכנה האמיתית לזיהום סביבתי בגלל המגפה?

פעילויות החיטוי כנגד נגיף הקורונה הנרחבות בקהילה הן מופרזות, מיותרות ומטעות את הציבור. מהי הסכנה האמיתית לזיהום סביבתי בגלל המגפה?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

מדע וערכים – הבסיס למדיניות סיכונים לאומית באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

אריה ונגר

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה לאחר שנתגבר על משבר הקורונה, בתקווה שיעבור במהרה ובנזק קטן ככל האפשר, ישראל זקוקה למדיניות סיכונים לאומית בתחומי הסביבה ובריאות הציבור שתסתמך על מדע וערכים

לאחר שנתגבר על משבר הקורונה, בתקווה שיעבור במהרה ובנזק קטן ככל האפשר, ישראל זקוקה למדיניות סיכונים לאומית בתחומי הסביבה ובריאות הציבור שתסתמך על מדע וערכים

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

התיירות הבין-לאומית בעידן הפוסט-קורונה – המשמעות הסביבתית של צמצום התעופה והפלגות הנופש

יעל רם

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה תעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?

תעשיית התיירות הייתה אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני. מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו לענפי התעופה והשיט?

גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה

השפעות שינוי האקלים על בריאות הציבור בישראל – מדע ומדיניות

שלומית פז, מיה נגב, נדב דוידוביץ'

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים מוגדר כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית, שכן הוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם ברמה האישית וברמת האוכלוסייה

שינוי האקלים מוגדר כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית, שכן הוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם ברמה האישית וברמת האוכלוסייה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה בישראל, והקשר החיובי בינה לבין טמפרטורת הסביבה

חוה פרץ

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בכל הקשור להיערכות לשינוי האקלים ולחינוך הציבור יש להביא בחשבון את ההשפעה המובהקת של טמפרטורת הסביבה על הסיכון לתחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה — חיידקים הגורמים למחלות זיהומיות מובילות הקשורות למזו

בכל הקשור להיערכות לשינוי האקלים ולחינוך הציבור יש להביא בחשבון את ההשפעה המובהקת של טמפרטורת הסביבה על הסיכון לתחלואה בקמפילובקטר ובסלמונלה — חיידקים הגורמים למחלות זיהומיות מובילות הקשורות למזו

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

תסקיר השפעה על הבריאות, ככלי לקידום תפיסה דוגלת בהתייחסות לנושאי בריאות בגיבוש כל מדיניות שהיא

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל

שיר טריקי, מידד קיסינגר

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

מחקר "סביבה, אם וילד" – ירידה בריכוז תוצרי הפירוק של חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים בשתן של נשים הרות ויילודיהן מאזור ירושלים

אליענה עין-מור, זיוונית ארגז-שאלתיאל, תמר ברמן, גומעאה נטשה, אברהם בן-שטרית, רונית חיימוב-קוכמן, רונית קלדרון-מרגלית

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

חומרי הדברה מסוג זרחנים אורגניים משמשים להדברת חרקים מזה שנים רבות, והם נמצאים בשימוש בעיקר בחקלאות. הזרחנים האורגניים רעילים לבני אדם. אחת האוכלוסיות שהמחקר מתמקד בהן באשר לקשר בין החשיפה לזרחנים אורגניים ובריאות האדם היא אוכלוסיית הנשים ההרות, אוכלוסייה הנחשבת רגישה במיוחד בעיקר מכיוון שחשיפתן עלולה להשפיע על העובר המתפתח ברחמן

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

תפיסות סיכון ביחס לקרינה בלתי מייננת – המקרה של נתבים אלחוטיים

קרן דליות, אילת ברעם-צברי

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) המחקר שאנו עורכות עוסק בהבנה ובתפיסות הסיכון של הציבור בנושא קרינה בלתי מייננת, וכן באופן פרטני בתפיסות הורים בנושא קרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי בבתי ספר. הדיון בנושא הקרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי במקומות ציבוריים הוא דוגמה לנושא חברתי-מדעי

המחקר שאנו עורכות עוסק בהבנה ובתפיסות הסיכון של הציבור בנושא קרינה בלתי מייננת, וכן באופן פרטני בתפיסות הורים בנושא קרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי בבתי ספר. הדיון בנושא הקרינה מנתבי אינטרנט אלחוטי במקומות ציבוריים הוא דוגמה לנושא חברתי-מדעי

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

למה האוויר עדיין מזוהם?

רויטל גולדשמיד

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר דחיית הבקשה של חברת נובל אנרג'י לקבל היתר פליטת מזהמי אוויר

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) במציאות היינו רוצים שלרשויות המדינה תהיה שליטה מלאה על איכות האוויר שאנו נושמים. גם אם איננו מצפים לשליטה טוטלית, אנו כן מצפים שהן ידאגו ליצירת סביבת חיים בריאה לכול

במציאות היינו רוצים שלרשויות המדינה תהיה שליטה מלאה על איכות האוויר שאנו נושמים. גם אם איננו מצפים לשליטה טוטלית, אנו כן מצפים שהן ידאגו ליצירת סביבת חיים בריאה לכול

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

עשר שנים אחרי: האם חוק אוויר נקי מצליח לשמור על האוויר שלנו?

צור גלין, ניר קנטור, אורן פרז, יותם שלמה, אריה ונגר, לי-היא גולדנברג, ציפי איסר איציק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

חוק אוויר נקי, ערכי סביבה, הסדרת מפעלים ודילמות

צור גלין

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר

יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

הליכי שיתוף הציבור בחוק אוויר נקי

פרופ' אורן פרז, עו"ד יותם שלמה

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) סעיף 21 לחוק אוויר נקי מכיל התייחסות לאספקטים של דמוקרטיה השתתפותית - גישה הגורסת כי האזרחים צריכים להיות מעורבים בהליכי קבלת החלטות באופן עמוק יותר מהצבעה בקלפי אחת לארבע שנים

סעיף 21 לחוק אוויר נקי מכיל התייחסות לאספקטים של דמוקרטיה השתתפותית - גישה הגורסת כי האזרחים צריכים להיות מעורבים בהליכי קבלת החלטות באופן עמוק יותר מהצבעה בקלפי אחת לארבע שנים

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

"עוד חוזר הניגון": חוק אוויר נקי – עשר השנים הבאות

אריה ונגר, לי-היא גולדנברג

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) חוק האדם אינו יכול לגבור על חוקי הטבע ולתת לנו אורח חיים מודרני ללא סייגים יחד עם אוויר צח ברמה של ימי קדם. גם חוק אוויר נקי אינו יכול "לרבע את המעגל", אך הוא נותן כלים להסטת שיווי המשקל שקדם לו לכיוון סביבתי יותר

חוק האדם אינו יכול לגבור על חוקי הטבע ולתת לנו אורח חיים מודרני ללא סייגים יחד עם אוויר צח ברמה של ימי קדם. גם חוק אוויר נקי אינו יכול "לרבע את המעגל", אך הוא נותן כלים להסטת שיווי המשקל שקדם לו לכיוון סביבתי יותר

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

כוונת המחוקק בחוק אוויר נקי – החלום ושברו

ציפי איסר איציק

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) עשור לאחר חקיקת החוק ניתן לציין כי חל שינוי משמעותי בפיקוח על פליטת מזהמים לאוויר, אך יש לציין כי לפחות חלק מהאתגרים שהציב החוק עדיין לפנינו

עשור לאחר חקיקת החוק ניתן לציין כי חל שינוי משמעותי בפיקוח על פליטת מזהמים לאוויר, אך יש לציין כי לפחות חלק מהאתגרים שהציב החוק עדיין לפנינו

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

האם צריכה של תוצרת חקלאית מושקית בקולחים חושפת את האוכלוסייה בישראל לתרופות ולכימיקלים שונים?

גלית תדמור, אניה פדורובה, גפן קליינשטרן, יהושע מאור, נעמה גולן, אורה פלטיאל, בני חפץ

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

המלצות לביטול משחקים ותחרויות ספורט בתנאי זיהום אוויר חריג

זהר ברנט-יצחקי, איזבלה קרקיס, דוד אלג'ם, ז'ק אשרוב, איתמר גרוטו

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ידוע שחשיפה לזיהום אוויר עלולה להשפיע באופן שלילי על הבריאות ולגרום לבעיות כגון מחלות לב וריאה, סרטן, סוכרת ואף תמותה. האם ביצוע פעילות גופנית בתנאים של זיהום אוויר מביא לסיכון בריאותי מוגבר?

ידוע שחשיפה לזיהום אוויר עלולה להשפיע באופן שלילי על הבריאות ולגרום לבעיות כגון מחלות לב וריאה, סרטן, סוכרת ואף תמותה. האם ביצוע פעילות גופנית בתנאים של זיהום אוויר מביא לסיכון בריאותי מוגבר?

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

התפלת מי ים – חוסן, אתגרים וסיכונים

סיניה נתניהו

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

ראוי שהחוסן שמתקני ההתפלה מספקים לישראל ייבחן אל מול האתגרים והסיכונים שהם מציבים. החוסן שיצרו מתקני ההתפלה במתבטא בהפחתה משמעותית של אי-ודאות שנגרמה בעיקר בשל שינוי אקלים ובצורות. אך האם חוסן זה הפחית מקורות נוספים של אי-ודאות וסיכונים?

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

השקיה בקולחים – ממה צריך להיזהר?

דרור אבישר, גפן רונן-אלירז

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

למדיניות השבה ומִחזור שפכים ישנה חשיבות רבה הן במניעת זיהום סביבתי הן ביצירת מקור מים נוסף. תכולת המים הקיימים בשפכים גולמיים (99-99.9%), מחייבת למעשה את הפרדת המים מהחומר האורגני והאי-אורגני ואת מִחזורם. בישראל מושבים כ-85% מהקולחים להשקיה חקלאית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

הנגשת נתונים מדעיים לציבור – כיצד ולמה?

יעלה גולומביק, ברק פישביין, אילת ברעם-צברי

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) במסגרת מיזם המדע האזרחי "חשים את האוויר" נבנתה פלטפורמה ציבורית לאיסוף ולהצגה של מידע מדעי על איכות האוויר, במטרה להנגישו לציבור

במסגרת מיזם המדע האזרחי "חשים את האוויר" נבנתה פלטפורמה ציבורית לאיסוף ולהצגה של מידע מדעי על איכות האוויר, במטרה להנגישו לציבור

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

עקרון הזהירות המונעת – עיקרון קיומי לסביבה ולבריאות הציבור

עמית ברכה

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) משמעותו של עקרון הזהירות המונעת בהקשרו הסביבתי היא כי אם פעילות מסוימת מעלה חשש לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט אמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית

משמעותו של עקרון הזהירות המונעת בהקשרו הסביבתי היא כי אם פעילות מסוימת מעלה חשש לפגיעה בבריאות או בסביבה, יש לנקוט אמצעי זהירות גם אם יחסי הסיבה והתוצאה טרם הוכחו מדעית

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

עקרון ההיזהרות – מענה לקוצר ידו של המדע או אות מתה בספר החוקים?

ציפי איסר איציק

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) הגם שמחלוקת רבה נסובה סביב יישומו הראוי של עקרון ההיזהרות, עולה הסכמה ברורה על קיומו של צורך להתוות שיטת אסדרה ליישומו, ויפה שעה אחת קודם

הגם שמחלוקת רבה נסובה סביב יישומו הראוי של עקרון ההיזהרות, עולה הסכמה ברורה על קיומו של צורך להתוות שיטת אסדרה ליישומו, ויפה שעה אחת קודם

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

רתימת עקרון ההיזהרות למאבקים סביבתיים בתעשייה

ג'מילה הרדל ואכים

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) עקרון ההיזהרות זכה עד היום לעשרות פרשנויות ואופני יישום. על העוסקים בתחום לפעול כדי לגבש עקרונות מפורטים להפעלתו וליישומו ולעגנם בחוקים רלוונטיים, כדי שהוא יתחיל להיות מיושם בפועל ולא יישאר כעיקרון-על מנחה בלבד

עקרון ההיזהרות זכה עד היום לעשרות פרשנויות ואופני יישום. על העוסקים בתחום לפעול כדי לגבש עקרונות מפורטים להפעלתו וליישומו ולעגנם בחוקים רלוונטיים, כדי שהוא יתחיל להיות מיושם בפועל ולא יישאר כעיקרון-על מנחה בלבד

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

בנייה עתידית של בתי ספר בבניינים רבי-קומות – היבטים בריאותיים

זהר ברנט-יצחקי, איזבלה קרקיס, איתמר גרוטו

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח אחד הכלים לציפוף האוכלוסייה ולשמירה על משאבי קרקע הוא בנייה לגובה של מבני מגורים, משרדים ועוד. לאחרונה הוצע להקים מוסדות חינוך ברבי-קומות. לפני שמאמצים מגמה זו בארץ ומבצעים שינוי במדיניות הקיימת, שלפיה בתי ספר אינם נבנים כרבי-קומות או ממוקמים בהם, חשוב לבחון את הסוגיות הבריאותית הרלוונטיות

אחד הכלים לציפוף האוכלוסייה ולשמירה על משאבי קרקע הוא בנייה לגובה של מבני מגורים, משרדים ועוד. לאחרונה הוצע להקים מוסדות חינוך ברבי-קומות. לפני שמאמצים מגמה זו בארץ ומבצעים שינוי במדיניות הקיימת, שלפיה בתי ספר אינם נבנים כרבי-קומות או ממוקמים בהם, חשוב לבחון את הסוגיות הבריאותית הרלוונטיות

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

סביבה ירוקה בעיר ובריאות – סקירת המחקר האפידמיולוגי העכשווי

מאיה שדה, רחלי דנקנר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית החיים בסביבה העירונית טומנים בחובם סיכונים בריאותיים, אך גם יתרונות בריאותיים רבים. על כן, האתגר שלנו, כחוקרי הסביבה העירונית, הוא להבין בצורה איכותית וכמותית את המרכיבים בסביבה העירונית שמשפרים את הבריאות

החיים בסביבה העירונית טומנים בחובם סיכונים בריאותיים, אך גם יתרונות בריאותיים רבים. על כן, האתגר שלנו, כחוקרי הסביבה העירונית, הוא להבין בצורה איכותית וכמותית את המרכיבים בסביבה העירונית שמשפרים את הבריאות

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

שימוש עירוני במים אפורים – הפער בין דעות הציבור למכשולים רגולטוריים

זויה זילברפרב, רוסלנה-רחל פלטניק, אנדראה גרמנדי

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

התפתחויות טכנולוגיות במערכות טיהור מים מאפשרות פתרון לחששות של קובעי מדיניות, ובזמן האחרון מנסות יוזמות ציבוריות ופרטיות לקדם שימוש חוזר במים אפורים בישראל ברוח הנעשה בעולם

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

טיפוח קיימות עירונית בחיפה בצל חוסר ודאות

יונה יהב

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית המאבק במוסדות התכנון, בבתי המשפט ובזירה הציבורית והפוליטית הוא המשימה העומדת כיום בפני העירייה. זאת, כדי להביא את נתוני האמת לתושבים, להחזיר את האמון במערכות הציבוריות ולבלום את גורמי הסיכון הפוגעים באיכות החיים בעיר

המאבק במוסדות התכנון, בבתי המשפט ובזירה הציבורית והפוליטית הוא המשימה העומדת כיום בפני העירייה. זאת, כדי להביא את נתוני האמת לתושבים, להחזיר את האמון במערכות הציבוריות ולבלום את גורמי הסיכון הפוגעים באיכות החיים בעיר

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

האם עלינו להיות מודאגים מאי החום העירוני?

אביתר אראל

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

הוואנה האכילה

Uli Westphal

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת האמן הגרמני, אולי ווסטפאל עוסק באופן שתפיסות מוטעות ואידאולוגיות מעצבות את היחס שלנו לטבע, וספציפית, באופן שתעשיית המזון מציגה את הטבע ואף משנה אותו. פירמידת המזון מציגה את מוצרי המזון הטרי הזמינים לאוכלוסיית הוואנה, בצורה שמתכתבת עם הנוהג של הצגת המלצות תזונה

האמן הגרמני, אולי ווסטפאל עוסק באופן שתפיסות מוטעות ואידאולוגיות מעצבות את היחס שלנו לטבע, וספציפית, באופן שתעשיית המזון מציגה את הטבע ואף משנה אותו. פירמידת המזון מציגה את מוצרי המזון הטרי הזמינים לאוכלוסיית הוואנה, בצורה שמתכתבת עם הנוהג של הצגת המלצות תזונה

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

Mutatoes

Uli Westphal

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת האמן הגרמני, אולי ווסטפאל עוסק באופן שתפיסות מוטעות ואידאולוגיות מעצבות את היחס שלנו לטבע, וספציפית, באופן שתעשיית המזון מציגה את הטבע ואף משנה אותו

האמן הגרמני, אולי ווסטפאל עוסק באופן שתפיסות מוטעות ואידאולוגיות מעצבות את היחס שלנו לטבע, וספציפית, באופן שתעשיית המזון מציגה את הטבע ואף משנה אותו

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

מנות בסכנת הכחדה – החייאת מסורת קולינרית נעלמת: ריאיון עם ד"ר נוף עתאמנה אסמעיל

שחר בוקמן, שחר שלוח

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת נוף עתאמנה אסמעיל הפכה לדמות מוכרת בישראל לאחר שזכתה בתכנית הבישול "מאסטר שף". היא בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה. בשיחה על מזון וקיימות היא מתמקדת בצדדים האנושיים, התרבותיים והחברתיים של המזון – מרכיבים חשובים ביותר בתזונה מקיימת.

נוף עתאמנה אסמעיל הפכה לדמות מוכרת בישראל לאחר שזכתה בתכנית הבישול "מאסטר שף". היא בעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה. בשיחה על מזון וקיימות היא מתמקדת בצדדים האנושיים, התרבותיים והחברתיים של המזון – מרכיבים חשובים ביותר בתזונה מקיימת.

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

שחר בוקמן, שחר שלוח

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

שיח התזונה בת-הקיימא עוסק בשתי הסוגיות האלה – כיצד ניתן לספק לכל שכבות האוכלוסייה תזונה מספקת ובריאה תוך שמירה על המשאבים לעתיד ומזעור הפגיעה בסביבה. גיליון זה של אקולוגיה וסביבה מתמקד בתזונה מקיימת, בדגש על הנעשה בישראל.

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

אוריאל בן חיים, יפית כהן, אורי אדלר, ליאור טורג'מן, רמי זיידנברג, ליאורה שאלתיאל הרפז, אבשלום (אבו) וילן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

חקלאות מדייקת – הפתרון נמצא בפרטים הקטנים

יפית כהן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות רציפה של המשאבים לדורות הבאים. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת

ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות רציפה של המשאבים לדורות הבאים. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

חקלאות אורגנית תוכל לספק מזון מבלי לפגוע בסביבה

אורי אדלר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מֵרבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית

חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מֵרבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

הדרך לפח רצופה בכוונות טובות – צמצום בזבוז המזון בישראל

מיכל ביטרמן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת מזון וקיימות הם תחומים שנמצאים בממשק הדוק בהקשרים סביבתיים, חברתיים-כלכליים ובריאותיים ובהקשר לאיכות החיים בכלל. ממשקים אלה באים לידי ביטוי בגידול המזון, בשינועו, באופן אספקתו, באכילתו, באחסונו ובטיפול בו בסוף חייו כמוצר צריכה למאכל

מזון וקיימות הם תחומים שנמצאים בממשק הדוק בהקשרים סביבתיים, חברתיים-כלכליים ובריאותיים ובהקשר לאיכות החיים בכלל. ממשקים אלה באים לידי ביטוי בגידול המזון, בשינועו, באופן אספקתו, באכילתו, באחסונו ובטיפול בו בסוף חייו כמוצר צריכה למאכל

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

ביטחון תזונתי וקיימות – האם אחד יכול להתקיים בלי השני?

Elliot M. Berry, Sandro Dernini, Barbara Burlingame, Alexandre Meybeck, Piero Conforti

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת יש להתייחס לקיימות כחלק מממד זמן ארוך טווח בהערכות של ביטחון תזונתי. לאור נקודת מבט כזו, המושג של תפריטים בני-קיימא יכול למלא תפקיד מפתח כיעד וכדרך לשמור על שלומוּת תזונתית ועל בריאות תזונתית, תוך הבטחת קיימות לביטחון התזונתי העתידי. בלי שילוב של קיימות כממד מפורש של ביטחון תזונתי, המדיניות והתכניות הנוכחיות עלולות לגרום בעצמן לגידול בחוסר הביטחון התזונתי בעתיד.

יש להתייחס לקיימות כחלק מממד זמן ארוך טווח בהערכות של ביטחון תזונתי. לאור נקודת מבט כזו, המושג של תפריטים בני-קיימא יכול למלא תפקיד מפתח כיעד וכדרך לשמור על שלומוּת תזונתית ועל בריאות תזונתית, תוך הבטחת קיימות לביטחון התזונתי העתידי. בלי שילוב של קיימות כממד מפורש של ביטחון תזונתי, המדיניות והתכניות הנוכחיות עלולות לגרום בעצמן לגידול בחוסר הביטחון התזונתי בעתיד.

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

המדרך הסביבתי של דפוסי תזונה שונים, תפריט ים תיכוני מול תפריט מערבי: לא רק יתרונות בריאותיים לתפריט הים תיכוני

Sara Sáez-Almendros, Biel Obrador, Anna Bach-Faig, Lluis Serra-Majem

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ההשלכות הסביבתיות של מערכות מזון משפיעות על סדר היום של בריאות הציבור. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לנתח את הקיימות של התפריט הים תיכוני אצל אוכלוסיית ספרד, וכן להשוות בין המדרך הסביבתי של התפריט הספרדי הנוכחי לאלה של התפריט הים תיכוני ושל תפריט מערבי אופייני

ההשלכות הסביבתיות של מערכות מזון משפיעות על סדר היום של בריאות הציבור. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לנתח את הקיימות של התפריט הים תיכוני אצל אוכלוסיית ספרד, וכן להשוות בין המדרך הסביבתי של התפריט הספרדי הנוכחי לאלה של התפריט הים תיכוני ושל תפריט מערבי אופייני

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

הממד הסביבתי של מדפסות תלת-ממד – חשש לרעילות תוצרי המדפסות

שחר שלוח

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) למהפכת מדפסות התלת-ממד שאנו ניצבים בפניה, עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות ושליליות. שינויים בדפוסי הייצור, בשרשרת הצריכה ובתמהיל הפסולת הביתית הם רק חלק מההשפעות הסביבתיות שיש לתת עליהן את הדעת

למהפכת מדפסות התלת-ממד שאנו ניצבים בפניה, עשויות להיות השפעות סביבתיות חיוביות ושליליות. שינויים בדפוסי הייצור, בשרשרת הצריכה ובתמהיל הפסולת הביתית הם רק חלק מההשפעות הסביבתיות שיש לתת עליהן את הדעת

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

בין המקומי לעולמי – חשבונאות סביבתית של מערכת אספקת הבשר הישראלית

שירה דיקלר, מידד קיסינגר

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) מאמר זה מציג תוצאות מחקר שאומד את שטח הקרקע ואת היקף פליטות גזי החממה הקשורים לצריכת בשר בקר ובשר עוף בישראל. מערכת אספקת הבשר הישראלית תלויה באופן ישיר ועקיף במקורות שונים ברחבי העולם, ויוצרת השפעות סביבתיות שרובן מחוץ לתחומי מדינת ישראל

מאמר זה מציג תוצאות מחקר שאומד את שטח הקרקע ואת היקף פליטות גזי החממה הקשורים לצריכת בשר בקר ובשר עוף בישראל. מערכת אספקת הבשר הישראלית תלויה באופן ישיר ועקיף במקורות שונים ברחבי העולם, ויוצרת השפעות סביבתיות שרובן מחוץ לתחומי מדינת ישראל

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

בין ביטחון תזונתי לחיים הטובים – תערוכת אקספו 2015 כבמה לשאלות מוסריות, חברתיות וסביבתיות

תגית כלימור

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) הצורך לתת מענה לצריכת המזון המוגברת עלול לגרור שימוש בלתי מושכל ונעדר אחריות במשאבים סביבתיים, שעלול להביא לדילולם באופן בלתי הפיך. הטכנולוגיה לבדה לא תיתן מענה הולם, ונדרשת מדיניות כוללת ועולמית למאבק בעוני ולמתן ביטחון תזונתי בעולם

הצורך לתת מענה לצריכת המזון המוגברת עלול לגרור שימוש בלתי מושכל ונעדר אחריות במשאבים סביבתיים, שעלול להביא לדילולם באופן בלתי הפיך. הטכנולוגיה לבדה לא תיתן מענה הולם, ונדרשת מדיניות כוללת ועולמית למאבק בעוני ולמתן ביטחון תזונתי בעולם

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?

נדמה שנחצה הרוביקון – אין דרך חזרה מההבנה שמפגעים סביבתיים הם לא רק עניינם של פעילי סביבה. מה יהיה האיזון העתידי בין הגורמים הכלכליים, הסביבתיים והחברתיים המעצבים את הנוף העירוני?

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

מדיניות בנושא 'בריאות וסביבה' – אתגרים בין-משרדיים ברמת הממשל

מיה נגב

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) התחום 'בריאות וסביבה' מתייחס להשפעות של הסביבה הפיזית – כולל זיהום אוויר, מים, מזון וקרקע – על בריאות הציבור. כמו כן, התחום עוסק במרחב הציבורי, כולל היבטי תכנון ותחבורה והשפעתם על אורח חיים בריא, ובעיצוב מדיניות שמטרתה סביבה תומכת בריאות

התחום 'בריאות וסביבה' מתייחס להשפעות של הסביבה הפיזית – כולל זיהום אוויר, מים, מזון וקרקע – על בריאות הציבור. כמו כן, התחום עוסק במרחב הציבורי, כולל היבטי תכנון ותחבורה והשפעתם על אורח חיים בריא, ובעיצוב מדיניות שמטרתה סביבה תומכת בריאות

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

מניעת חדירה של קרבמזפין (חומר רפואי) לשרשרת המזון על-ידי שימוש בזני דלעת המשמשים ככנות בצמחים מורכבים

מני בן-חור, מנחם אדלשטיין, ג'ו יונג יון, נירית ברנשטיין, חיים טנאו, אחמד נאסר, פביאן באומקולר, זאב גרסטל

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2) קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

קיים חשש לחדירת חומרים רפואיים לשרשרת המזון עקב עלייה בריכוזם בקרקע ובמים. מטרת המחקר הייתה לבחון את מידת הקליטה והתנועה של קרבמזפין, חומר רפואי יציב, בזני דלעת שונים המשמשים ככנות בייצור שתילים מורכבים של צמחים ממשפחת הדלועיים, ואת עמידות הזנים כנגד ריכוזים גבוהים של חומר זה

גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)

בצלחת ובגוף – חשיפה לשאריות חומרי הדברה בירקות ובפֵרות

תמר ברמן

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות – אורגניים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות – אורגניים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

האם החקלאות האורגנית בישראל היא חקלאות בת-קיימא?

חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) תחום התזונה בת-הקיימא הוא מורכב וסבוך וראוי להתמודד עימו במתודולוגיה של ניהול סיכונים. באמצעות מתודולוגיה זו ניתן לקבל החלטות מושכלות המתבססות על הליכי בחירה נבונים ולא מקריים

תחום התזונה בת-הקיימא הוא מורכב וסבוך וראוי להתמודד עימו במתודולוגיה של ניהול סיכונים. באמצעות מתודולוגיה זו ניתן לקבל החלטות מושכלות המתבססות על הליכי בחירה נבונים ולא מקריים

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

אתיקה, דיאטה וקיימות – המפגש בין צמחונות לאקולוגיה

דניאל מישורי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

'בריאות אחת' – רפואה, בריאותם של בני אדם ושל בעלי חיים ושימור הסביבה

זוהר לדרמן, פיטר רבינוביץ'

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) 'בריאות אחת' היא גישה חדשה ברפואה הקוראת לשינוי תפיסתי ומעשי במחקר ובפרקטיקה הביו-רפואית. הגישה קוראת לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע מרפואת בני האדם ובעלי החיים, כמו גם מדעני סביבה, כדי לשפר את הבריאות של בני האדם ושל בעלי החיים, יחד עם שימור הסביבה

'בריאות אחת' היא גישה חדשה ברפואה הקוראת לשינוי תפיסתי ומעשי במחקר ובפרקטיקה הביו-רפואית. הגישה קוראת לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע מרפואת בני האדם ובעלי החיים, כמו גם מדעני סביבה, כדי לשפר את הבריאות של בני האדם ושל בעלי החיים, יחד עם שימור הסביבה

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

פיצוח סודות הטבע יביא מזור או כלְיון? ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה

שחר בוקמן

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה ופרס ישראל לביולוגיה. חבר בסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ריאיון עם פרופ' אהרון צ׳חנובר, חתן פרס נובל בכימיה ופרס ישראל לביולוגיה. חבר בסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

סביבה עירונית ירוקה ובריאות היילוד

קרן אגאי-שי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

מגורים בקרבת פארקים ושטחים ציבוריים ירוקים נחשבים למבוקשים יותר. מפתיע לגלות שהשפעתם על איכות החיים מתחילה עוד לפני הלידה

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

ניטור יתושים בוגרים – השפעת סוג המלכודת על יעילות הניטור של יתוש הטיגריס האסייני ושל מינים נוספים בשטחים פתוחים ובשטחים בנויים בישראל

אהד אפיק, חזי גלעדי, איתי לחמי, אירינה בן אבי, דבורה דיאס, אלון בר, משה גבריאל, טל וינברג, גדיאל ורשבסקי, אירינה זונשטיין, ערן חקלאי, יואב לוסטיגמן, ליאורה סטודנטסקי, עבד סיראטי, פואד עקאד, אורי שלום, תמר יגר, לאור אורשן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בשל שינויים מתמשכים בהרכב האוכלוסיות ובמיני היתושים הנפוצים בארץ ועקב הסכנה להתפרצות מחלות, קיימת חשיבות לקיום מערך ניטור ואיסוף נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם בפתוגנים מחוללי מחלות, לצורך הערכת סיכונים

בשל שינויים מתמשכים בהרכב האוכלוסיות ובמיני היתושים הנפוצים בארץ ועקב הסכנה להתפרצות מחלות, קיימת חשיבות לקיום מערך ניטור ואיסוף נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם בפתוגנים מחוללי מחלות, לצורך הערכת סיכונים

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

שחר בוקמן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) האם תמונת השער היא מבט מקרוב על האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל?

האם תמונת השער היא מבט מקרוב על האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל?

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

מהשדה אל הצלחת – תזונה בת-קיימא בישראל

אלון שפון, חגית אולנובסקי

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) תזונה בת-קיימא היא שילוב של המושגים תזונה וקיימות. המושג מתייחס מחד גיסא לאספקה של תזונה בריאה לכל אדם, ומאידך גיסא מדגיש כי אספקת המזון תבוא ממערכת המתנהלת על פי עקרונות הקיימות

תזונה בת-קיימא היא שילוב של המושגים תזונה וקיימות. המושג מתייחס מחד גיסא לאספקה של תזונה בריאה לכל אדם, ומאידך גיסא מדגיש כי אספקת המזון תבוא ממערכת המתנהלת על פי עקרונות הקיימות

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

הצד האפל של מעכבי הבעירה

שי רייכר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) בשנים האחרונות החלו להצטבר בספרות המדעית עדויות רבות לנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לאדם עקב חשיפה למעכבי בעירה בסביבה הביתית

בשנים האחרונות החלו להצטבר בספרות המדעית עדויות רבות לנזקים הבריאותיים שעלולים להיגרם לאדם עקב חשיפה למעכבי בעירה בסביבה הביתית

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

עולם הדממה? הצורך בהגבלת הרעש בים

דני כרם

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון בניגוד לזיהום כימי שאפשר לראות, רובנו איננו מודעים לחשיבותו ולהשלכותיו של מרכיב הרעש במכלול הזיהום הימי. חוסר המודעות היה גם נחלת רשויות מדינת ישראל, שלאורך שנים רבות אפשרו לגופים צבאיים ואזרחיים להחדיר רעש לים מבלי להביא בחשבון את השפעותיו הסביבתיות

בניגוד לזיהום כימי שאפשר לראות, רובנו איננו מודעים לחשיבותו ולהשלכותיו של מרכיב הרעש במכלול הזיהום הימי. חוסר המודעות היה גם נחלת רשויות מדינת ישראל, שלאורך שנים רבות אפשרו לגופים צבאיים ואזרחיים להחדיר רעש לים מבלי להביא בחשבון את השפעותיו הסביבתיות

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

לקראת הרחבת הגידול החקלאי של דגים בים התיכון

בעז מייזל

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

הגורמים הסביבתיים המעודדים את תהליך ההתבססות של קדחת מערב הנילוס באזורים חדשים

שלומית פז

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

ניתן לראות יותר התפרצויות של קדחת מערב הנילוס באזורים גאוגרפיים חדשים. יש להביא בחשבון שגורמים סביבתיים מגוונים משפיעים על כך, ויש לחקור אותם כדי להיערך בהתאם

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

תכנון מאגרי מים תוך התחשבות בנוף ובסביבה

תמר דראל-פוספלד, פינחס כהנא

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) מאגר מים יכול להיתפס כתכשיט ייחודי וכחלחל בנוף הצחיח של המדינה או כרכיב הנדסי קשיח, מגודר ומנותק מסביבתו. על כן, יש לתכנן מאגרי מים תוך התחשבות בסביבה ובנוף

מאגר מים יכול להיתפס כתכשיט ייחודי וכחלחל בנוף הצחיח של המדינה או כרכיב הנדסי קשיח, מגודר ומנותק מסביבתו. על כן, יש לתכנן מאגרי מים תוך התחשבות בסביבה ובנוף

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

התמודדות עם דילמת החדשנות בעיצוב מדיניות באמצעות תורת פער-ידע – חקר מקרה של טיפול במין פולש

יעקב בן-חיים

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) דילמת החדשנות מתייחסת לאי-ודאות חמורה ביחס לבחירה בין חלופה מוכרת לחלופה חדשנית. הכלי המוצג במאמר יכול לסייע בהחלטות רבות בתחום ניהול משאבי טבע וסביבה, שבחירה בין החלופות בהם מאופיינת באי-ודאות חמורה ומובנית

דילמת החדשנות מתייחסת לאי-ודאות חמורה ביחס לבחירה בין חלופה מוכרת לחלופה חדשנית. הכלי המוצג במאמר יכול לסייע בהחלטות רבות בתחום ניהול משאבי טבע וסביבה, שבחירה בין החלופות בהם מאופיינת באי-ודאות חמורה ומובנית

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

סיכונים ויתרונות סביבתיים בשימוש בצמחים מהונדסים גנטית בחקלאות בישראל

חגית אולנובסקי, יובל ספיר

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) אף על פי שישראל מובילה בעולם בפיתוחים טכנולוגיים לחקלאות ובפיתוח צמחים מהונדסים גנטית, אין בה כיום גידול מסחרי, וגם הדיון על ההשפעות הסביבתיות של צמחים מהונדסים בישראל מוגבל

אף על פי שישראל מובילה בעולם בפיתוחים טכנולוגיים לחקלאות ובפיתוח צמחים מהונדסים גנטית, אין בה כיום גידול מסחרי, וגם הדיון על ההשפעות הסביבתיות של צמחים מהונדסים בישראל מוגבל

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

שחר בוקמן

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) צמחונות וטבעונות – אופנה חולפת או שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה?

צמחונות וטבעונות – אופנה חולפת או שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה?

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

בדיקת מפלסי רעש מתחבורה בעקבות הפעלת הרכבת הקלה בירושלים

גדי קולקר, דנה זיו

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) אחת ממטרותיה של הרכבת החשמלית היא צמצום הנזק הסביבתי שנגרם עקב תחבורה המוּנעת בדלקים, דהיינו זיהום אוויר מקומי ומפגעי רעש. האם הרכבת הקלה עמדה במטרותיה?

אחת ממטרותיה של הרכבת החשמלית היא צמצום הנזק הסביבתי שנגרם עקב תחבורה המוּנעת בדלקים, דהיינו זיהום אוויר מקומי ומפגעי רעש. האם הרכבת הקלה עמדה במטרותיה?

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

בשנים האחרונות קיים ויכוח ציבורי הנוגע למיקומו של מכל האמוניה במפרץ חיפה ולסכנה שהוא מהווה לאוכלוסייה ולסביבה

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

הקטנת עומס הפרשות בקר בקרבת מעיינות וערוצי נחלים באמצעות אספקת מים, מזון וצל

עמית דולב, זלמן הנקין, יהודה יהודה, יוחאי כרמל

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים

פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

עצים כמפחיתי זיהום אוויר בערים

מעיין חיים

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) עצים מסוגלים להפחית את ריכוזיהם של מזהמי האוויר בעיר, אך קיימות גם השפעות שליליות לנטיעתם. סקירה זו מציינת את השיקולים השונים שיש להביא בחשבון כדי להגיע ליכולת הפחתה מֵרבית של זיהום אוויר בעזרת עצים

עצים מסוגלים להפחית את ריכוזיהם של מזהמי האוויר בעיר, אך קיימות גם השפעות שליליות לנטיעתם. סקירה זו מציינת את השיקולים השונים שיש להביא בחשבון כדי להגיע ליכולת הפחתה מֵרבית של זיהום אוויר בעזרת עצים

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

הטיפול הנדרש בזבל בעלי חיים להפחתת ריכוזם של גורמי מחלות

ישעיהו בראור

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) ניתוח הסיכונים של דישון בפרש בעלי חיים מחייב טיפול להפחתת ריכוזי פתוגנים. החלופה שבה רק פרש המיועד לדישון ירקות יעבור טיפול כזה, היא היעילה יותר מבחינה כלכלית

ניתוח הסיכונים של דישון בפרש בעלי חיים מחייב טיפול להפחתת ריכוזי פתוגנים. החלופה שבה רק פרש המיועד לדישון ירקות יעבור טיפול כזה, היא היעילה יותר מבחינה כלכלית

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

כימות התועלת הסביבתית של הקמת מנהרת תשתיות חוצַת חיפה

ליאור שמואלי, יפעת בס

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) פרויקט הקמת מנהרת תשתיות חוצַת חיפה מתוכנן ליצור תחליף אזורי להולכת חומרים מסוכנים ותשתיות אחרות, המבוצעת כיום באמצעות כלי תחבורה יבשתיים או בצנרות ישנות המוטמנות באזור עוד מימי המנדט הבריטי

פרויקט הקמת מנהרת תשתיות חוצַת חיפה מתוכנן ליצור תחליף אזורי להולכת חומרים מסוכנים ותשתיות אחרות, המבוצעת כיום באמצעות כלי תחבורה יבשתיים או בצנרות ישנות המוטמנות באזור עוד מימי המנדט הבריטי

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

צריכת תוצרת חקלאית מקומית מול מיובאת – השוואת ערכים סביבתיים וחברתיים באמצעות ניתוח מחזור חיים

נאוה חרובי, שרית שלהבת

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבים טוענים כי חקלאות מקומית ידידותית יותר לסביבה מיבוא מוצרי חקלאות, אך מחקרים קודמים הגיעו לתוצאות סותרות בתחום. במחקר זה נותחו ההשפעות הסביבתיות של ייצור מקומי של מוצרי חקלאות בישראל לעומת חלופת היבוא. הניתוח נערך בשיטת ״ניתוח מחזור החיים", המתחשבת בהשפעות לאורך כל חיי המוצר 'מהעריסה עד לקבר' תוך התייחסות לרווח לחקלאי, לערך הנופי ולהשפעות הסביבתיות

רבים טוענים כי חקלאות מקומית ידידותית יותר לסביבה מיבוא מוצרי חקלאות, אך מחקרים קודמים הגיעו לתוצאות סותרות בתחום. במחקר זה נותחו ההשפעות הסביבתיות של ייצור מקומי של מוצרי חקלאות בישראל לעומת חלופת היבוא. הניתוח נערך בשיטת ״ניתוח מחזור החיים", המתחשבת בהשפעות לאורך כל חיי המוצר 'מהעריסה עד לקבר' תוך התייחסות לרווח לחקלאי, לערך הנופי ולהשפעות הסביבתיות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תכנון לולים בענף ההטלה מאזן בין צורכי הגידול, רווחת התושבים ובריאותם וצער בעלי החיים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

חקלאות "הסחר ההוגן" בענף שמן הזית והשפעותיה על הסביבה

נתליה גוטקובסקי, דפנה דיסני, דני רבינוביץ

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

במחקר נבדק אם הסחר ההוגן עומד בהבטחה הגלומה בו לייצור שמן זית מקיים בגדה המערבית ובגליל, ומה היתכנותה ותרומתה החברתית-כלכלית-סביבתית של חקלאות בת-קיימא במרחב הכפרי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

זהירות מוקשים – סכנה סביבתית

רפאל גולדפלד

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4) ישראל עומדת בפתחו של מהלך נרחב ומבורך לפינוי שדות המוקשים שאינם מבצעיים עוד, במטרה למנוע פגיעה מיותרת בחיי אדם ולהשיב קרקעות רבות לשימוש אזרחי. בעוד שעין הציבור והרשויות הייתה נתונה במהלך השנים לפגיעתם הרעה של מוקשים באדם ובבעלי החיים, הנזק הסביבתי כמעט שלא נדון

ישראל עומדת בפתחו של מהלך נרחב ומבורך לפינוי שדות המוקשים שאינם מבצעיים עוד, במטרה למנוע פגיעה מיותרת בחיי אדם ולהשיב קרקעות רבות לשימוש אזרחי. בעוד שעין הציבור והרשויות הייתה נתונה במהלך השנים לפגיעתם הרעה של מוקשים באדם ובבעלי החיים, הנזק הסביבתי כמעט שלא נדון

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

להוסיף ורוד לירוק – השפעת הסביבה על תחלואת נשים

רונית פיסו

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) השיח הסביבתי נותר מנותק מלא מעט סוגיות חברתיות, בהן השיח המגדרי – כמעט לא נמצא מחקרים השמים במרכז את האישה, את גופה ואת בריאותה

השיח הסביבתי נותר מנותק מלא מעט סוגיות חברתיות, בהן השיח המגדרי – כמעט לא נמצא מחקרים השמים במרכז את האישה, את גופה ואת בריאותה

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

סביבת המגורים ובריאותנו: רשמים מיום עיון בנושא

לוסיה ברגובוי ילין, חוה פרץ

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

בסביבה שאנו חיים בה, אנשים נחשפים למזהמים סביבתיים מסוגים שונים, כגון גזים, חומר חלקיקי, מתכות וחומרים אורגניים, שמגיעים בעיקר מתחבורה ומתעשייה. חשיפה לחומרים אלו עלולה לגרום לתחלואה ואפילו לתמותה, ויש להיערך לכך בהתאם

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

ניתוח מרחבי של זיהום אוויר ושיעור מקרי סרטן במפרץ חיפה

אורי איתן, יובל, מיכה ברחנא, יונתן דובנוב, שי לין, יוחאי כרמל, דוד ברודאי

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) שיעור מקרי הסרטן בחיפה גבוה מהממוצע הארצי בכ-20%. ייתכן כי הסיבה לכך היא זיהום האוויר רב השנים הנובע מריכוז מפעלי התעשייה באזור. בחנו אם קיים קשר ישיר בין שני הגורמים. מידע על איכות האוויר נאסף מתחנות ניטור והוצלב עם נתוני תחלואה של שלושה סוגי סרטן שידוע שהם שכיחים באזור המחקר, וכי יש קשר בינם לבין זיהום אוויר

שיעור מקרי הסרטן בחיפה גבוה מהממוצע הארצי בכ-20%. ייתכן כי הסיבה לכך היא זיהום האוויר רב השנים הנובע מריכוז מפעלי התעשייה באזור. בחנו אם קיים קשר ישיר בין שני הגורמים. מידע על איכות האוויר נאסף מתחנות ניטור והוצלב עם נתוני תחלואה של שלושה סוגי סרטן שידוע שהם שכיחים באזור המחקר, וכי יש קשר בינם לבין זיהום אוויר

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ענת מדמוני

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ישראל נסמכת לחלוטין על יבוא של חיטה, שעורה ותירס – מרכיבים עיקריים במוצרי מזון בסיסיים. בשל כך היא צפויה להיות מושפעת מתנודות בכלכלה העולמית ומעליית מחירי המזון. האוכלוסייה בארץ ממשיכה לגדול, והשטח החקלאי מצטמצם. רווח מגידול עגבניות אינו אטרקטיבי כשמחירי הנדל"ן נוסקים. ישראל צריכה להיערך במהירות למצב החדש לפני שהעמקת הפערים תוביל לחוסר יציבות חברתית בדומה למקומות אחרים בעולם

ישראל נסמכת לחלוטין על יבוא של חיטה, שעורה ותירס – מרכיבים עיקריים במוצרי מזון בסיסיים. בשל כך היא צפויה להיות מושפעת מתנודות בכלכלה העולמית ומעליית מחירי המזון. האוכלוסייה בארץ ממשיכה לגדול, והשטח החקלאי מצטמצם. רווח מגידול עגבניות אינו אטרקטיבי כשמחירי הנדל"ן נוסקים. ישראל צריכה להיערך במהירות למצב החדש לפני שהעמקת הפערים תוביל לחוסר יציבות חברתית בדומה למקומות אחרים בעולם

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ריכוזי בנזן באוויר בתחנות דלק ובסביבתן הקרובה בגוש דן

צחי אסא

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי אדי דלק ובכללם בנזן, הנפלטים משטחן של תחנות דלק בגוש דן, ניכרים עד למרחק של כ-80 מטר. בתחנות הותקנו מערכות לצמצום פליטת אדי הדלק לסביבה, אך הן אינן פועלות ביעילות מרבית. המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים היא כי על חברות הדלק ו/או על בעלי תחנות הדלק לשפר את ביצועי המערכות להשבת האדים בתחנות הדלק, הן בהיבט התשתיתי הן בזה התחזוקתי. במקביל על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הבקרה והפיקוח עליהן

בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי אדי דלק ובכללם בנזן, הנפלטים משטחן של תחנות דלק בגוש דן, ניכרים עד למרחק של כ-80 מטר. בתחנות הותקנו מערכות לצמצום פליטת אדי הדלק לסביבה, אך הן אינן פועלות ביעילות מרבית. המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים היא כי על חברות הדלק ו/או על בעלי תחנות הדלק לשפר את ביצועי המערכות להשבת האדים בתחנות הדלק, הן בהיבט התשתיתי הן בזה התחזוקתי. במקביל על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הבקרה והפיקוח עליהן

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

עשור להתמודדות מתמשכת עם קדחת מערב הנילוס בישראל

תמר יגר, אורי שלום

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי

קדחת מערב הנילוס מוכרת בישראל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז שנת 2000 מאובחנים בארץ בכל שנה עשרות רבות של חולים, וישנם אף מקרים בודדים של מוות. בהיעדר חיסון מתאים, הדרך היחידה להתמודד עם העברת הנגיף לאדם היא לפעול נגד היתושים המעבירים את הנגיף. לדעת כותבי המאמר הפעולות של המשרד להגנת הסביבה ושל הרשויות המקומיות אינן מספקות. הציבור חייב לתרום את חלקו בהפחתת כמות היתושים בשטח שבחזקתו: לייבש מקורות מים בחצרות, על הגגות ובמקלטים, ולהודיע לרשות המקומית על כל מפגע יתושים בשטח הציבורי

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

לצאת מן הקופסה – דרושה חקיקת כימיקלים בישראל

צבי לוינסון, גיל דרור

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) החקיקה הסביבתית הבין-לאומית מתמקדת כיום בקביעת איסורים ומגבלות על שימוש בכימיקלים שעלולים להיפלט לאוויר ולגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יש לראות את חקיקת הכימיקלים ואת הכלים החוקיים שהיא מספקת, כחקיקה משלימה לחקיקת זיהום האוויר ולחקיקה סביבתית אחרת, כמו זו החלה על נושאים של זיהום מים, ים ועוד. בסופו של דבר, יוכל שילוב הגישות להביא לשיפור משמעותי באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

החקיקה הסביבתית הבין-לאומית מתמקדת כיום בקביעת איסורים ומגבלות על שימוש בכימיקלים שעלולים להיפלט לאוויר ולגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. יש לראות את חקיקת הכימיקלים ואת הכלים החוקיים שהיא מספקת, כחקיקה משלימה לחקיקת זיהום האוויר ולחקיקה סביבתית אחרת, כמו זו החלה על נושאים של זיהום מים, ים ועוד. בסופו של דבר, יוכל שילוב הגישות להביא לשיפור משמעותי באיכות הסביבה ובבריאות הציבור

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

תנו לחיות הבר לחיות

יורם יום-טוב

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) בשנים האחרונות התפתח בארץ מאבק בין חובבי כלבים וחתולים לבין הדואגים לשמירת הטבע. חיות-המחמד ומרבית מיני חיות-הבר מוגנים בחוקים שונים, אך התרבות יתר של חיות-מחמד בטבע, והעובדה שיצר הצייד של חתולים וכלבים לא נפגע מביותם, גורמים לפגיעה קשה בחיות-הבר

בשנים האחרונות התפתח בארץ מאבק בין חובבי כלבים וחתולים לבין הדואגים לשמירת הטבע. חיות-המחמד ומרבית מיני חיות-הבר מוגנים בחוקים שונים, אך התרבות יתר של חיות-מחמד בטבע, והעובדה שיצר הצייד של חתולים וכלבים לא נפגע מביותם, גורמים לפגיעה קשה בחיות-הבר

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

פרופ׳ יואב ויזל ז״ל 1931–2010

עמרם אשל

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2) יואב ויזל, מחשובי החוקרים של האקולוגיה של צומח ארץ ישראל, הלך לעולמו באופן פתאומי בגיל 79. מותו קטע תנופה של פעילות אקדמית במחקר ובהדרכת סטודנטים, שנמשכה למרות פרישתו הרשמית לגמלאות לפני כעשר שנים

יואב ויזל, מחשובי החוקרים של האקולוגיה של צומח ארץ ישראל, הלך לעולמו באופן פתאומי בגיל 79. מותו קטע תנופה של פעילות אקדמית במחקר ובהדרכת סטודנטים, שנמשכה למרות פרישתו הרשמית לגמלאות לפני כעשר שנים

גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)

חומרים רפואיים (תרופות) בסביבה: נוכחות בקולחים, תנועה בקרקע וקישור לחומר אורגני מסיס

עדי מעוז, תמר מועלם, בני חפץ

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) בסביבה החקלאית ההשקיה בקולחים מהווה מקור אפשרי לחדירה של חומרים רפואיים לקרקע. נוכחותם של חומרים רפואיים בקולחים נובעת משימוש רחב בתרופות לטיפול באדם ובחי ומהרחקתם המוגבלת במסגרת מערך הטיפול המקובל בשפכים. מטרות המחקר היו לבדוק נוכחות חומרים רפואיים בקולחים, לבחון את תנועת החומרים הרפואיים naproxen ו-carbamazepin בקרקע ואת יכולת הקישור שלהם לחומר האורגני המסיס

בסביבה החקלאית ההשקיה בקולחים מהווה מקור אפשרי לחדירה של חומרים רפואיים לקרקע. נוכחותם של חומרים רפואיים בקולחים נובעת משימוש רחב בתרופות לטיפול באדם ובחי ומהרחקתם המוגבלת במסגרת מערך הטיפול המקובל בשפכים. מטרות המחקר היו לבדוק נוכחות חומרים רפואיים בקולחים, לבחון את תנועת החומרים הרפואיים naproxen ו-carbamazepin בקרקע ואת יכולת הקישור שלהם לחומר האורגני המסיס

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)