שינוי האקלים > פליטת גזי חממה

המונחים התמימים כביכול המשמשים בשיח האקלים מפריעים לפעולה נמרצת להפחתת פליטות של גזים מזהמים לוכדי חום. בחירה במילים הנכונות, שיעבירו מסר מדויק, יכולה לעזור לשנות את המצב

במוקד הדיון: מהו תהליך קביעת היעדים הלאומיים להפחתת פליטות, איך נגזרת מהם תוכנית פעולה משקית ומגזרית, מה חשיבותם של תוכנית החומש ויעדי הביניים לַהתקדמות ההדרגתית לעבר היעד האסטרטגי הסופי, וסוגיות נוספות

דו"חות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים לא מותירים ספק – בחלון ההזדמנויות המצטמצם להקטנת נזקי משבר האקלים יש צורך להרחיב את מאמצי ההפחתה גם לגזי חממה נוספים, ובראשם מתאן, שהוא גז החממה השני בחשיבותו

לא רק ששיקום מערכות טבעיות ושמירה על המערכות הפעילות תורמים ללכידת פחמן, ישנה גם תועלת עצומה לאדם מעצם השמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים הנוספים של המערכת האקולוגית. אם נשמור על הטבע, הוא ישמור עלינו?

עיגון מדיניות האקלים בחקיקה קריטי כדי להשיג ודאות משקית ארוכת-טווח ליעדי ההפחתה. מה כדאי לישראל ללמוד מהולנד, בריטניה, דרום קוריאה וקליפורניה?

מי מפחד ממס פחמן? המאמר ממליץ על צעדי המדיניות שאימוצם יביא להפחתה של 90%‒60 מפליטות גזי החממה שמקורם באנרגיה עד 2050, עם השפעה זניחה בלבד על התמ"ג

בבנייה ירוקה טמון פוטנציאל להפחתת צריכת האנרגיה במבנים, אבל מה שקובע את הצריכה בפועל הוא האצבע הלוחצת על המתג. להדליק או לא להדליק? זאת השאלה

בהטמנת פסולת טמונות הרבה רעות חולות, ובהן פליטה מרובה של מתאן. איזו כמות של פליטת גזי חממה נחסכת הודות לפתרונות אחרים לטיפול בפסולת?

האם ניתן "לתכנת מחדש" יְצור צרכן, כך שישתמש בפחמן דו-חמצני מהסביבה ויְיַצר סוכרים במקום לצרוך אותם?

דיפלומט האקלים: על ישראל להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה האנושית, כמי שפעלה למנוע את משבר האקלים

מדינת ישראל היא מהחלוצות בהטמעת נושא שינוי האקלים בתוכניות הלימודים. יישום התוכניות הוא מורכב ומאתגר, כפי שעולה מרב השיח בנושא

האתגר הסביבתי המרכזי הכרוך בכמויות העצומות של פסולת הפלסטיק – לא מה שחשבתם

משבר הקורונה מציב בפנינו הזדמנות ייחודית לצמצם את פער הפליטות ולבצע שינוי דרמטי בהיערכותנו אל מול אתגרים אלה

פרופ' אילן קורן, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, הוא מומחה בעל בשם עולמי בפיזיקה של עננים וגשם. נפגשנו כדי להבין ממנו עד כמה באמת מצבנו חמור בעקבות התחממות כדור הארץ.

בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.

המונח "דליפת פחמן" (carbon leakage) מתאר תהליך של פליטת גזי חממה במדינות שאינן מחויבות ליעדי הפחתה, בעת ייצור מוצרי יצוא עבור מדינות שמחויבות ליעדים הללו

לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים

מדעני האקלים נמצאים תחת התקפות בקשר להשפעת פעילות אנושית על התחממות כדור הארץ, דבר אשר גורם לבלבול בציבור הרחב ובקרב מדענים. בסקירה זו מוצגים גילויים מדעיים היסטוריים שמסבירים את השפעת פעילויות האדם על ההתחממות הגלובלית

לפי הקונצנזוס המדעי הרווח, פליטות גזי חממה גורמות לשינוי האקלים שאנו חווים. ניתן להתייחס לנושא פליטות גזי החממה במספר מישורים ובמספר אמצעי מדיניות, שאחד מהם הוא הדיווח. המדינות המפותחות, כמו גם המתפתחות, נדרשו לדווח על מצאי הפליטות שלהן. בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים וניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים

הפקה בקנה מידה מלא של פצלי השמן תגרור הקמה של שלוש תחנות כוח גדולות, ותגדיל את פליטת גזי החממה מישראל בכשליש. אלה נתונים משמעותיים בעלי השפעה נרחבת על פליטות גזי החממה בישראל, שעומדים בניגוד מוחלט להתחייבות הישראלית לצמצום הפליטות