הגיליונות הישנים מועלים בהדרגה לאתר החדש, ובינתיים זמינים באתר הישן.
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
צמצום הזיהום התחבורתי בגוש דן מחייב פעולה משולבת בשלושה אפיקים: הפחתת הכדאיות לשימוש ברכב הפרטי, שיפור התחבורה הציבורית וקביעת אזורים מופחתי פליטות במרכזי הערים שכניסת רכבי דיזל מזהמים אליהם תוגבל
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
המאבק במוסדות התכנון, בבתי המשפט ובזירה הציבורית והפוליטית הוא המשימה העומדת כיום בפני העירייה. זאת, כדי להביא את נתוני האמת לתושבים, להחזיר את האמון במערכות הציבוריות ולבלום את גורמי הסיכון הפוגעים באיכות החיים בעיר
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
עשור לאחר חקיקת החוק ניתן לציין כי חל שינוי משמעותי בפיקוח על פליטת מזהמים לאוויר, אך יש לציין כי לפחות חלק מהאתגרים שהציב החוק עדיין לפנינו
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
חוק האדם אינו יכול לגבור על חוקי הטבע ולתת לנו אורח חיים מודרני ללא סייגים יחד עם אוויר צח ברמה של ימי קדם. גם חוק אוויר נקי אינו יכול "לרבע את המעגל", אך הוא נותן כלים להסטת שיווי המשקל שקדם לו לכיוון סביבתי יותר
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
התאחדות התעשיינים מברכת על הפחתת פליטות המזהמים שנרשמה מאז חקיקת חוק אוויר נקי. עם זאת, אין אנו בטוחים שבאופן עקרוני נדרש הליך אסדרה כדי להפחית את פליטות מזהמי האוויר. גם במידה ואכן נדרשת אסדרה, לטענתנו האסדרה שנקבעה מכילה פגמים משמעותיים
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
יישום חוק אוויר מול מפעלי התעשייה הצריך, כאמור, השקעת משאבים בהיקף נכבד מצד התעשייה, אך ההשקעות היו מידתיות ליכולות הכלכליות של המפעלים. אף מפעל לא נסגר עקב הדרישות לצמצום זיהום האוויר
צור גלין, ניר קנטור, אורן פרז, יותם שלמה, אריה ונגר, לי-היא גולדנברג, ציפי איסר איציק
בשל פרק הזמן הקצר שחלף מאז חקיקת חוק אוויר נקי, התקנת התקנות ויישומו בשטח, בחרנו להתמקד בבחינת אספקטים שונים של איכות יישום החוק
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)
רעות רבי, דוד ברודאי, יוני ספיר
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר דחיית הבקשה של חברת נובל אנרג'י לקבל היתר פליטת מזהמי אוויר
אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר התמודדות עם תקלות ודליפות מאסדת לוויתן
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר השוני בין אסדת טיפול בגז טבעי לבין מפעלי תעשייה שונים
רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, יוני ספיר
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר השינויים הנדרשים בין אסדת לוויתן לאסדת תמר
רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר הרגולציה להפחתת פליטות מזהמים מאסדת לוויתן
רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, יוני ספיר
Notice: Trying to get property 'term_id' of non-object in /var/www/html/magazine.isees.org.il/wp-content/themes/isees_magazine/partials/loop_post/with_categories-part.php on line 63
רב-שיח המציג דעות של בעלי עניין שונים בדבר תחזיות הפליטות מאסדת לוויתן
רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, יוני ספיר, רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, יוני ספיר, דוד ברודאי, יוני ספיר, רעות רבי, דוד ברודאי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, רעות רבי, דוד ברודאי, יוני ספיר, שחר בוקמן
שולחן דיונים העוסק בגילוי הגז טבעי לחופי ישראל ובמפנה הדרמטי שצפוי לאופיו של משק האנרגיה עקב הגלוי. בין ההשפעות: שינויים בפעילות המשק, בהכנסות המדינה, ביחסים בין-לאומיים ועוד
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
האם היחידה הייעודית מצליחה לטפל בבעיה האקוטית של שרפת פסולת, האחראית לכ-62% מפליטות לאוויר של החומרים החשודים כמסרטנים?
גיליון חורף 2020 / כרך 11(4) / פסולת
אירוע מקוון לרגל פרסום גיליון סתיו 2020. סיון קלינגבייל , עורכת TheMarker, מראיינת נשות ואנשי ממשל, אקדמיה ועסקים בנושא עבודה מרחוק ביום שאחרי מגפת הקורונה.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
עדי לוי, ניבי קסלר, עדו קליין, ערן בן-אליא
לעבודה מרחוק יש פוטנציאל לתועלת משקית רבה, כגון חיסכון בעלויות החיצוניות מהנסועה, הגדלת הפריון והעלאת פרודוקטיביות העובדים, חיזוק הפריפריה, צמצום פערים מגדריים והנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות מוחלשות. עם זאת, עבודה מרחוק יוצרת גם אתגרים לא מעטים.
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
במאמר נסקרת הספרות הקיימת בנושא זיהום אוויר באזור מפרץ חיפה, מתוארת איכות האוויר באזור בשני העשורים האחרונים, ונידונים הגורמים השונים המשפיעים על ריכוזי מזהמי האוויר במפרץ חיפה
גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)
ל"ג בעומר הוא היום בו איכות האוויר בארץ היא הגרועה ביותר. המאמר מתאר התערבות שהתבצעה בבית ספר במרכז הארץ במטרה להפוך את החג המזיק סביבתית לחג ידידותי לסביבה
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
תרומתם של הכותבים זהה מבוא מדי שנה מתים בעולם כ-4.2 מיליון בני אדם בטרם עת עקב השפעות זיהום אוויר חיצוני. 91% מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים שזיהום האוויר בהם חורג מהנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) [13]. בשנת 2013 קבעה הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) כי זיהום אוויר הוא מסרטן ודאי אצל בני אדם (מסרטן מקבוצה 1) …
תרומתם של הכותבים זהה מבוא מדי שנה מתים בעולם כ-4.2 מיליון בני אדם בטרם עת עקב השפעות זיהום אוויר חיצוני. 91% מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים שזיהום האוויר בהם חורג מהנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) [13]. בשנת 2013 קבעה הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) כי זיהום אוויר הוא מסרטן ודאי אצל בני אדם (מסרטן מקבוצה 1) …
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
אילן לוי, רוני דרורי, אמיר זלצברג, איתן מאז"ה, לבנה קורדובה-ביז'ונר, צור גלין
עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל חל שינוי הדרגתי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה, שבא לידי ביטוי בין השאר בהפחתה בפעילות המסחרית, בעידוד עבודה מהבית, בהפחתת הנסועה בכלי רכב פרטיים ובהקטנת תדירות התחבורה הציבורית והטיסות. להלן מובאת סקירה של תוצאות ראשוניות של משבר זה, נכון לאמצע אפריל 2020, על פליטות מזהמי אוויר ועל ריכוזי המזהמים בסביבה בישראל. …
עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל חל שינוי הדרגתי בפעילות המשק ובהתנהגות האוכלוסייה, שבא לידי ביטוי בין השאר בהפחתה בפעילות המסחרית, בעידוד עבודה מהבית, בהפחתת הנסועה בכלי רכב פרטיים ובהקטנת תדירות התחבורה הציבורית והטיסות. להלן מובאת סקירה של תוצאות ראשוניות של משבר זה, נכון לאמצע אפריל 2020, על פליטות מזהמי אוויר ועל ריכוזי המזהמים בסביבה בישראל. …
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
התפשטות נגיף הקורונה (SARS-COV2 [Severe Acute Respiratory Syndrome]) הוגדרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כפנדמיה, מגפה עולמית. הצורך להקטין את עומס התחלואה, את מספר המקרים הקשים ואת התמותה הוביל מדינות רבות בעולם להפעיל כלי מדיניות שמטרתם "לשטח את העקומה" – סגירת גבולות, סגר במשק, ריחוק חברתי, חבישת מסיכות והקפדה על היגיינה. נוסף על ההשפעה על התחלואה …
התפשטות נגיף הקורונה (SARS-COV2 [Severe Acute Respiratory Syndrome]) הוגדרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי כפנדמיה, מגפה עולמית. הצורך להקטין את עומס התחלואה, את מספר המקרים הקשים ואת התמותה הוביל מדינות רבות בעולם להפעיל כלי מדיניות שמטרתם "לשטח את העקומה" – סגירת גבולות, סגר במשק, ריחוק חברתי, חבישת מסיכות והקפדה על היגיינה. נוסף על ההשפעה על התחלואה …
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
תעשיית התיירות אחראית לכ-8% מהפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני, אך מה יהיה המצב לאחר המשבר, וכיצד המצב החדש ישתלב עם היעדים להפחתת פליטות שהוצבו בלאו הכי לענפי התעופה והשיט?
גיליון אביב 2020 / כרך 11(1) / קורונה וסביבה
התחממות אינה בהכרח מילה נרדפת להקצנה במזג האוויר, למעט עליית טמפרטורות. ובכל זאת, בשנים האחרונות אירעו ברחבי העולם תופעות מזג אוויר קיצוניות, שגרמו לאסונות טבע וגבו קורבנות קשים בנפש וברכוש.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
פנחס אלפרט, אסף הוכמן, חופית יצחק-בן-שלום
בסדרת מחקרים שנערכו לאחרונה נבחנה השפעת עליית ריכוז גזי החממה על שכיחות מערכות מזג האוויר, על אורך עונות השנה ועל ערכי הקיצון של טמפרטורה וגשם באזור מזרח הים התיכון וישראל.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
פרופ' אילן קורן, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וחקר כוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, הוא מומחה בעל בשם עולמי בפיזיקה של עננים וגשם. נפגשנו כדי להבין ממנו עד כמה באמת מצבנו חמור בעקבות התחממות כדור הארץ.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
במחקר נמצא כי הביקוש למכוניות חשמליות בישראל יגדל בצורה המשמעותית ביותר אם יסובסד מחיר הקנייה של מכוניות חשמליות ותשופר פריסת תחנות טעינה ציבוריות
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)
חוק אוויר נקי מגדיר ערכי סביבה המותאמים לטכנולוגיות ניטור ישנות, ומשמר בזאת מערך אסדרה שאין באפשרותו להתפתח ולכלול מערכות חישה חדשניות, למשל מערכות אופטיות, שלא קיימים עבורן ערכי אכיפה
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, יוני ספיר, רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, רעות רבי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, יוני ספיר, דוד ברודאי, יוני ספיר, רעות רבי, דוד ברודאי, אילן ניסים, צוות הסביבה של חברת נובל אנרג'י, דוד ברודאי, רעות רבי, דוד ברודאי, יוני ספיר, שחר בוקמן
רב השיח בוחן את המשמעויות, הסיכונים והדרכים להתמודד עם פליטות מזהמי האוויר מהאסדה
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
עדי לוי, אלה סגל קמינר, אורלי ששון, אסף שוורץ
השרפות הגדולות של השנים האחרונות, מעלות סוגיות חדשות בכל הנוגע לניהול שטחים טבעיים ושטחים פתוחים בכלל במרחב העירוני, ובאשר לאופן ההיערכות ולהתמודדות יעילה ברמה הארצית וברמה המוניציפלית במצב של פריצת שרפה רחבת היקף או גל שרפות
גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)
שי לוי, דפנה דיסני, מרדכי שכטר, גידי נאמן
מאמר זה בוחן את גורמי השריפות ביערות ובחורשים ואת עלויות הכיבוי שלהן. חשיבות הנושא נובעת מהיקף השריפות בשטחים פתוחים בכלל וביערות בפרט, מהנזקים שהן גורמות, ומהסכנה לאדם ולרכוש משריפות יער וחורש
גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)
מור אשכנזי, יוג'ין דוד אונגר, יוסי משה, יחזקאל אברהם, חנוך צורף, יגיל אסם
עלייה בחומרת השריפות בישראל בעשורים האחרונים הביאה להקמת אזורי חיץ לאש ביער. מטרת המחקר הייתה לבחון השפעת טיפולי חיץ על הכמות וההרכב של חומרי דלק צמחי ועל סכנת השריפה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
לאור ההצלחה המרשימה של פרוטוקול מונטריאול בהפסקת השימוש ב-CFCs וב-HCFCs, מדינות העולם פועלות עכשיו להכניס תיקון בפרוטוקול מונטריאול, שיאפשר לטפל בהפחתת השימוש ב-HFCs במסגרתו, כך שיהווה פעולה תומכת לפעולות המתבצעות במסגרת אמנת האקלים
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)
נועה שטיינר, מנחם זלוצקי, נתן אלבז, ענבר חשמונאי, עמית דולב, דותן רותם, יהושע שקדי, אורית גינזבורג, ישראל גלון, כליל אדר, מיכאל ויינברגר, יצחק סוויסה, אבי פרבולוצקי
עבודת השיקום האקולוגי בכרמל תואמת ברובה את המלצות הוועדה לשיקום האקולוגי של הכרמל, אך עדיין נדרש שיתוף פעולה נרחב יותר בין הגופים והקהילות. השיקום האקולוגי בכרמל יושג בתהליך ארוך טווח שמשלב את שיתוף הציבור, חקיקה והתערבות מבוקרת בתהליכי סוקצסיה לאחר שרפה
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)
בשנות ה-20 של המאה הקודמת השתמשו במנוע הדיזל בכלי רכב כבדים, ומאז ועד היום משאיות בעלות מנוע דיזל הן תאי הדם האדומים של חברת השפע המטרופולינית שרובנו חיים בה
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה
דניאל הירשברג, חנה בוזגלו, הדר שקלאר, ואדים דרגל, דניאל שרון, סיוון עוקשי, ברוך זיו, אריה בורנשטיין, אריאל רוזנמן, אורטל יריב, ספיר גלעדי, דורון אורבך
בחיים המודרניים קיימת תלות רבה בזמינותם של מקורות כוח חשמליים שיכולים לספק אנרגיה בצורה אמינה ובטוחה לציוד ולמכשור אלקטרוני נייד. אתגרי האנרגיה כוללים ייצור אנרגיה, המרתה ואגירתה.המאמר מתמקד בסוללות, בדגש על סוללות ליתיום נטענות, שמובילות מבחינת צפיפות אנרגיה
גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה
