כיצד ניתן לתכנן ולבצע את מעבר המשק הישראלי לכלכלה דלת-פחמן באופן שייטיב עם כלל הציבור, ימנע את הרעת התנאים של עובדים פגיעים, ויבטיח צורות העסקה הוגנות במשרות חדשות?

כשנשיא המדינה פוגש מנהיג סביבתי, גם פסימיסטים נעשים אופטימיים

לצערי, ועידת פריז לא מסמנת את נקודת המפנה בהתמודדות העולמית עם שינוי האקלים. אנחנו דוחים את ההגעה אליה עוד ועוד, אך בעצם דחייתה, אנו גורמים לה להיות הרבה יותר דרמטית

התוכנית המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים, היא אחד המהלכים הסביבתיים השאפתניים ביותר שהיו בישראל. נקודת המוצא של התוכנית היא שאף על פי שלישראל אין חלק מרכזי ביצירת משבר האקלים, היא יכולה להיות חלק משמעותי וחשוב בפתרון.

המאבק על הסביבה הוא גם מאבק על החברה, מאבק על השוויון ומאבק על הדמוקרטיה. לתנועה הסביבתית מגיעים יותר ויותר אנשים שלא ויתרו על החלום של מקום שטוב לחיות בו. זהו חלום שלא קל להגשימו. הדרך איננה פשוטה, אבל למעננו ולמען ילדינו, זו הדרך שצריך להתחיל ללכת בה