הגליון הנוכחי
 

גליון מס' 1/אפריל 2018
* בין הבתים לאש – מהי הדרך היעילה ביותר ליצור אזורי חיץ כנגד שריפות יער?
* פריחה מסוכנת – אצות רעילות בגופי המים של ישראל
* למה החקלאים רוצים לגדל חסה על מצע של אפר פחם?
* בית ספר ירוק – משתלם סביבתית וגם כלכלית
* בחן את עצמך: איך נעשית אדם שפועל לשמירת הסביבה?
* בלי עמימות – באילו תנאים אנרגיה גרעינית תיחשב מועילה לסביבה

פעילות נגד סלילת כביש חוצה ישראל. הכביש נסלל, אך מפעילויות כגון אלה צמחו דמויות מובילות בתנועה הסביבתית כיום | צילום: איל מורג

מה מניע פעילים סביבתיים?

ברחבי העולם ובישראל קיים קושי לגייס אנשים לפעילות סביבתית. לפיכך, חשוב לבחון מה מניע אנשים לאקטיביזם סביבתי. מחקר איכותי זה בחן מניעים של פעילים סביבתיים, והשתתפו בו פעילים המייצגים מגזרים שונים ומגוון תרבויות בישראל. נמצא שפעילים סביבתיים בישראל מושפעים בין השאר ממשפחה, מחברים קרובים, מהתארגנויות מקומיות, ומאהבה לטבע ולארץ. עם זאת, נראה שפעילים אינם מושפעים ממדיניות ממשלתית וציבורית. המחקר עשוי לשפוך אור על האופן הרצוי לעידוד מעורבות סביבתית של האזרחים ושל המערכת השלטונית בישראל. המחקר עשוי ללמדנו על תהליכים פוליטיים וחברתיים שעשויים להניע את התנועה הסביבתית בישראל ובעולם.
למאמר המלא



אקולוגיה וסביבה, כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה, משמש אכסניה בין-תחומית לדיונים, למאמרים ולמחקרים העוסקים בסוגיות עכשוויות של סביבה וקיימות בישראל. כתב העת מספק במה מקצועית ובלתי תלויה לדיון ציבורי בין הקהילייה המדעית, קובעי מדיניות ואנשי ממשל, המגזר העסקי, ארגוני סביבה ובעלי עניין.    

כתב העת מבקש לענות על החוסר בכתב עת מדעי בעברית הפונה הן לציבור הרחב והן לציבור האקדמי בתחומים של מדעי הסביבה, מדיניות ציבורית ואקולוגיה- בדגש על זיקתם לקביעת מדיניות סביבתית ברמות שונות.

כתב העת הוא מיזם משותף של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה וקרן קימת לישראל.

 

רב–שיח בנושא ייצור חשמל בכורים גרעיניים בישראל

ביקוע גרעיני הוא מקור אנרגיה מרכזי המשמש זה שנים רבות להפקת חשמל במספר מדינות בעולם, ותורם כעשירית מתפוקת החשמל העולמית. עם זאת, הוא נחשב שנוי במחלוקת ורגיש מבחינה פוליטית בשל הסיכונים הכרוכים בשימוש בו. בישראל מעולם לא הופק חשמל מאנרגיה גרעינית. בשנות ה-70 החליטה הממשלה על הקמת תחנה גרעינית להפקת חשמל, אך החלטה זו לא יצאה אל הפועל. האפשרות לשימוש באנרגיה גרעינית בישראל נותרה על הפרק, ואף נכללת בטיוטת תוכנית-האב האחרונה למשק האנרגיה. התומכים בקידום השימוש באנרגיה גרעינית בישראל מניחים כי הגידול בביקושים לחשמל יימשך, וכי לא יחול שינוי במגבלות הטבעיות בהיצע מקורות האנרגיה. ישנו רצון להגביל את חלקו היחסי של הגז הטבעי כדי שלא יהיה דומיננטי מדי, ולצמצם את השימוש בפחם מאחר שהוא מזהם. היות שכך, יש לגוון את סל הדלקים, ואחד ממקורות האנרגיה האפשריים הוא הביקוע הגרעיני.

הדיון בסוגיה זו בישראל עשוי להיתפס כדיון תיאורטי-אקדמי בלבד בשל השילוב בין המגמה העולמית של דעיכת השימוש בטכנולוגיה זו ובין מצבה הגיאואסטרטגי של ישראל, הנוקטת שנים ארוכות מדיניות עמימות גרעינית, ומסרבת לחתום על אמנת אי-הפצת נשק גרעיני. עם זאת, תמורות עתידיות לא צפויות עשויות לשנות פרדיגמות, ומה שנתפס כיום כבלתי אפשרי עשוי להיעשות מציאותי בעתיד, ולכן אל לנו לחטוא בקיבעון מחשבתי.

על אף מורכבות הנושא לא יהיה נכון לקבוע עמדות לגביו כאילו הוא עומד בפני עצמו. כורים גרעינים לייצור חשמל הם רק חלופה אחת בסל המקורות לייצור אנרגיה, ולכן יש לבחון את החלופה הזו אל מול החלופות האחרות. להמשך קריאה

כור גרעיני מתוצרת חברת ווסטינגהאוס, בדרום קרוליינה )ארה"ב(, המייצר חשמל בהספק של 735 מגה–ואט | NRC, flickr CC-BY-2


דבר העורך

קוראות וקוראים יקרים,

יותר מעשור חלף מאז נצפו בטבע (ברפובליקה של קונגו) קרנפים מתת-המין 'קרנף רחב שפה צפוני' (Ceratotherium simum cottoni). לפיכך, לארבעת הפרטים האחרונים המוכרים מתת-מין זה, שחיו שנים רבות בגן חיות בצ'כיה אך חדלו להתרבות, ניתנה הזדמנות אחרונה לדאוג להישרדות מינם. הם הועברו ב-2009 למקלט לחיות בר בקניה, בתקווה שבסביבתם הטבעית, שמאפשרת להם גם ליהנות מתזונה טבעית, הם ישובו להתרבות. אך על אף מתן תנאים מיטביים, תוך שמירה קפדנית והדוקה מפני ציידים, לא צלחה התוכנית. בחודש שעבר ביכו רבים בעולם את מותו של סודן הזכר האחרון. מוות זה סותם את הגולל על המשך הרבייה הטבעית של תת-המין, דבר שמשמעו הכחדה. ימים יגידו אם התפתחויות מדעיות בגנטיקה ובביולוגיה של התא יאפשרו לנו להחזיר לחיים מינים שנכחדו: זרעו של סודן ושל זכרים אחרים נאסף והוקפא, והוא עשוי להפרות ביציות, אם יצליחו לגדל אותן מתאי גזע שמקורם בתאי עור שכבר נאספו מפרטים אחרים. אם כן, צאצאיו של סודן עוד עשויים לצוץ בעתיד מתוך מבחנות. למשליכים את יהבם על גישה עתידנית שכזו, חשוב להזכיר שהתפתחויות מדעיות, משמעותיות ככל שיהיו, אינן תחליף לשטחי סוואנה בלתי מופָרים שקרנפים יכולים לשעוט בהם. להמשך הקריאה

נושא מחבר
תאריך פרסום עד תאריך
טקסט חופשי
 
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel