גליון מס' 4/דצמבר 2013
 

קוראות וקוראים יקרים,

שנת 2013 הוכתרה על–ידי רבים כשנת הצמחונות או שנת הטבעונות. האם זוהי אופנה חולפת המושפעת בין השאר מדמותו הכריזמטית והפרובוקטיבית של גארי יורופסקי? כפי שקיימוּת נתפסה לפני כשבע שנים כאופנה חולפת שנישאה על גבו של אל גור, כך נראה שהשינוי בהתייחסותנו למזון מן החי הוא שינוי עמוק, שעתיד להשאיר את רישומו על החברה.

שיקולים סביבתיים ומוסריים הם מרכזיים בהשפעה על החלטות אישיות בדבר צריכת מזון מן החי. אך בעוד שמניעים סביבתיים עשויים להוביל למסקנה שיש לצמצם את הצריכה, בעיקר של בשר, הרי שטיעונים מוסריים מובילים להימנעות מוחלטת, כלומר לצמחונות או אף לטבעונות. לראיה, היוזמה 'יום שני ללא בשר' (meatless Monday), הקוראת להפחתת אכילת הבשר, משתמשת בעיקר בטיעונים סביבתיים.

ד"ר דניאל מישורי, חבר סגל באוניברסיטת תל–אביב, המתמחה בפילוסופיה ובאתיקה סביבתית, סבור שבמציאות הנוכחית של תעשיית המזון מן החי, שיקולים סביבתיים משתלבים היטב עם הטיעון המוסרי נגד ניצולם ואפלייתם של בעלי חיים, וזאת בשל העלות הסביבתית הגבוהה של מזון כזה - פליטות פחמן, זיהומי מים, קרקע ואוויר, הטיית חלק גדל והולך מגידולי הגרעינים להזנת בעלי החיים ועוד. מישורי מציע לדמיין עולם שנמצאו בו פתרונות להשלכות הסביבתיות של אכילת מזון מן החי, ושתזונה זו אינה סותרת בו את עקרונות הקיימות. גם במציאות כזו ראוי כי לא יכפה האדם על בעלי החיים תפקוד או התנהגות השונים מאלה המתאימים להם בהתאם לדפוסיהם הביולוגיים (כך לדוגמה, פרות צריכות ללחך עשב ולא להיות ניזונות מגרעינים, ותנאי מחייתן ותזונתן של תרנגולות לא אמורים לדחוק אותן לקניבליזם). כמובן שמציאות כזו מחייבת אתחול של תעשיית המזון, של שיטות הגידול ושל דפוסי צריכת המזון בחברה האנושית. מישורי סבור שבעוד שאקולוגים יכולים להסכים למציאות שכזאת, ארגוני זכויות בעלי חיים - המונָעים מגישה ביו–צנטרית, שלפיה לכל היצורים החיים יש ערך - יתנגדו לה. הדבר דומה למתח הקיים כיום בין שתי גישות אלה ביחס לציד מבוקר של חיות בהיעדר טורפים טבעיים. בתנאי הגידול הנוכחיים, שתי הגישות קרובות בהתנגדותן לאכילת מזון מן החי, ועשויות לתרום שיקולים מוסריים משלימים כנגד מוסר אנתרופוצנטרי המייחס מעמד מוסרי לבני אדם בלבד, והמתייחס לטבע ולבעלי החיים כאל "חֲפָצִים" המיועדים לשימושם של בני האדם.

מה מקומה של סוגיה זו בשיח הסביבתי? מדוע כמעט שלא נשמע בישראל קול מקצועי ביחס לקשרים בין סביבה, תזונה ובריאות? ובאיזה אופן תשפיע העברת סמכויות אכיפת חוקי צער בעלי חיים לידי המשרד להגנת הסביבה על האפרוח משירה של אגי משעול?

קריאה נעימה,

שחר בוקמן

איגואנה
Arie Van't Riet
PDF
שחר בוקמן
PDF
מרשם פליטות לסביבה – המשך מהפכת השקיפות במידע הסביבתי
אורי שלהב ואיילת בן עמי
PDF
חקלאות וסביבה – השפעת דבורים ממין בומבוס האדמה על אוכלוסיות הצמחים והדבורים בהרי יהודה
נעם בר-שי, אבי שמידע וגיא בלוך
PDF
הגורמים הסביבתיים המעודדים את תהליך ההתבססות של קדחת מערב הנילוס באזורים חדשים
שלומית פז
PDF
שימור עצי זית עתיקים – ללמוד מהניסיון של דרום איטליה
אורן שלף, ארנון דג ושמעון רחמילביץ'
PDF
תכנון מאגרי מים תוך התחשבות בנוף ובסביבה
תמר דראל-פוספלד ופינחס כהנא
PDF
הגות סביבתית מוסלמית מול עשייה – טורקיה כדוגמה
מירי שפר-מוסנזון
PDFPDF
ההשפעה של עקת חום על התמותה היומית בתל-אביב
חוה פרץ, אניבלה ביג'רי, פנחס אלפרט, יורם אפשטיין ומיקלה בצ'יני
PDFPDF
התמודדות עם דילמת החדשנות בעיצוב מדיניות באמצעות תורת פער-ידע – חקר מקרה של טיפול במין פולש
יעקב בן-חיים
PDFPDF
התפשטות אורן ירושלים מיערות נטועים לשטחים פתוחים – תהליכים אקולוגיים והשלכות נופיות
יוני וייץ, אבי פרבולוצקי ויפית כהן
PDFPDF
סוגיות עיקריות בחקר היערות המחטניים של ישראל - סיכום ארבעים שנות מחקר (1972-2012). חלק ב: הבנת התהליכים הטבעיים המתרחשים ביער ומעבר לניהול היער כמערכת אקולוגית רב–תכליתית
יגיל אסם
PDFPDF
הרפורמה במערכת התכנון בישראל – בין חברה לסביבה
איריס האן, עמיר ריטוב, יעל דורי, איתמר בן-דוד
PDFPDF
סיכונים ויתרונות סביבתיים בשימוש בצמחים מהונדסים גנטית בחקלאות בישראל
חגית אולנובסקי ויובל ספיר
PDF
הרכבת לאילת – מגלומניה תחבורתית
ניר פפאי
PDF
ההיערכות הישראלית לשמירת הטבע – אי-עמידה בהמלצות ה-OECD וביעדי התכנית האסטרטגית העולמית לשמירה על המגוון הביולוגי
אלון רוטשילד ועפרי גבאי
PDF
לווייתנים בחוף אשקלון
צילום: ענת איכר-שהם
PDF
הדרך הארוכה ממדע למדיניות
פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע
PDF
Vaccuming / עמק יזרעאל
גל וינשטיין
PDF
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel