גליון מס' 2/יוני 2019
 

"אתם אומרים שאתם אוהבים את ילדיכם יותר מכול, ועם זאת אתם גונבים מהם את עתידם מול עיניהם"  גרטה ת'ונברג, פעילת אקלים, בת 15, משוודיה, במליאת ועידת אמנת האקלים של האו"ם בקטוביץ, פולין (COP 24), 13.12.2018.

 

קוראות וקוראים יקרים,

לדורות הבאים אין נציב, אבל ייתכן שקמה לו מנהיגה. המראה הצעיר והתמים המלווה בתובנות בוגרות ובאמירות מהפכניות, גורם לגרטה ת'ונברג לחדור ללבבות צעירים בכל העולם (גם בישראל הצטרפו תלמידים למחאה העולמית) וללבבות מבוגרים, אף על פי שאנו, המבוגרים, לא יכולים להתעלם מההאשמה הנוקבת המופנית כלפינו.

רגשות דחיפות ועיקשות (השזורים באופטימיות מדבקת) ניתן לחוש גם אצל מי שהנהיגה הלכה למעשה את המאבק העולמי בשינוי האקלים בין השנים 20102016  כריסטיאנה פיגֶרֶס, יו"ר אמנת האקלים של האו"ם ואדריכלית הסכם פריז. בריאיון לאקולוגיה וסביבה מתייחסת פיגֶרֶס, בין השאר, להבדלים בין הדורות בהבנתם את משמעות משבר האקלים, באחריותם לפעול לפתרונו ובאופן שהם חווים (או יחוו) את השפעות המשבר. יש לה גם מסר נוקב לישראלים.

בחודש שעבר התפרסם דו"ח שעשה היסטוריה עולמית: לראשונה הושג קונצנזוס בין-לאומי המחייב את מדינות העולם לפעול לשמירת המערכות האקולוגיות הכה חיוניות לאנושות. נציגת ישראל למפגש המדינות, ד"ר אנה טרכטנברוט מהמשרד להגנת הסביבה, מספקת הצצה אל מאחורי הקלעים של יצירת הקונצנזוס ביחס לשינוי המערכתי המהותי הנדרש במדיניות ובהתנהגות הפרט.

פרופ' אוריאל ספריאל פעל שנים ארוכות בזירה הבין-לאומית וניצל את המוניטין שלו כאקולוג בעל שם לטובת קידום מטרות בין-לאומיות כמאבק במדבור ובשינוי אקלים. את סיפור החיים המרתק שלו הוא שוטח במסגרת המדור 'הפנים של המדע'.

פורום הייעור העולמי של האו"ם מקדם מסגרת עולמית לניהול בר-קיימא של היערות. ייעור נתפס כמטרה חשובה במסגרת המאבק בשינוי האקלים, ואף נכלל באחד מיעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא. אף על פי כן, יש הטוענים כי יש לחדול מלייער בשטחים טבעיים בישראל.

בגיליון שלפניכם שני מאמרים העוסקים בהשפעות הסביבתיות של ייצור מוצרי צריכה – בגדים וחלב ומוצריו. שני מאמרים נוספים עוסקים בניסיון למצוא דרכים להביא לאימוץ אורח חיים מקיים במציאות הישראלית הייחודית – איתור כלֵי מדיניות שיעוררו את השוק הישראלי הרדום של מכוניות חשמליות ותרגום ערכי קיימות לשפת הציבור החרדי.

וזה לא הכול: איך חיידקים מאתרים מוקשים? מה המשמעויות של אישור הבנייה על רכס לבן? כיצד שוקם המזוהם בנחלי ישראל? האם בעתיד אנרגיה תיוצר בתוך העיר? 100 שנים אחרי מות אהרן אהרנסון – האם ניתן לקבוע שהוא היה חלוץ האקולוגיה היישומית בארץ ישראל? ומדוע יש מחלוקת כה קשה ביחס לניהול משק המים בעמק החולה?

קריאה נעימה,

שחר בוקמן

'הקרקס הבלתי נראה'
PDFPDF
שחר בוקמן
PDFPDF
אנרגיה מחוץ לקופסה – ייצור אנרגיה מקומי כמחולל עירוניות חדשנית
אביטל שמידט
PDFPDF
פיתוח חיישנים מיקרוביאליים לגילוי מרחוק של מוקשים מוטמנים בקרקע
שמשון בלקין, שרון יגור–קרול, יוסי קבסה, ויקטור קורומה, טלי ספטון, יונתן ענתי, חנית זהר–פרץ, צחי רבינוביץ', עמוס נוסינוביץ ואהרון אגרנט
PDFPDF
התוכנית האסטרטגית של האו"ם לייעור
אסף קרואני
PDFPDF
רק שינוי התנהגות ומדיניות משמעותי יוביל לשיפור מצב המגוון הביולוגי העולמי
אנה טרכטנברוט
PDFPDF
ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות
דרור פבזנר ואלון זס"ק
PDFPDF
המחיר האמיתי של חולצה – השפעות סביבתיות וחברתיות של תעשיית האופנה
אילנה לייזין
PDFPDF
אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל
שיר טריקי ומידד קיסינגר
PDFPDF
בחינת כלי מדיניות לעידוד רכישת מכוניות חשמליות
תומר מזרחי ודורון לביא
PDFPDF
קידום מדיניות סביבתית וחינוך לקיימות ברשות מקומית חרדית – חקר מקרה בני ברק
איריס אלקחר ודפנה גולדמן
PDFPDF
אהרן אהרנסון — חלוץ האקולוגיה היישומית בארץ ישראל
מיכאל בלכר
PDFPDF
מ"שיפור הנוף" לשמירת המערכות האקולוגיות הטבעיות – הצורך בהפסקת פעולות ייעור בשטחים טבעיים בישראל
אלון רוטשילד
PDFPDF
פתוח סגור פתוח – על יחסי הערים והשטחים הפתוחים
מוטי קפלן
PDFPDF
המאבק על רכס לבן – תמרור אזהרה לעתיד הרי ירושלים ולשטחים הפתוחים בכלל
לירון דין ויעל אלישר
PDFPDF
זה הזמן לתכנן את משק המים באגן הכינרת
יהושע שקדי
PDFPDF
שלושה עורבים
יהונדב פרלמן
PDFPDF
תלמידים מעבירים שיעור לפוליטיקאים – משבר האקלים כבר כאן
צילום: שי וגנר
PDFPDF
פרופ' אוריאל ספריאל – אבי האקולוגיה העכשווית בישראל
PDFPDF
אופטימית ועקשנית – כריסטיאנה פיגֶרֶס, אדריכלית הסכם האקלים בפריז
PDFPDF
קעקועים
נגה פרחי
PDFPDF
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel