תגובה למכתבה של הילה קרן בנושא השפעת חתולי הבית על חיות–הבר ועל שמירת טבע

ענבל בריקנר–בראון
2011, גליון 1 ינואר





האם באמת קרן היא זו שטועה?
חגי כהן-קלונימוס
11/06/2020

"חתולים טורפים מאות מיליונים של בעלי חיים קטנים מדי שנה". כך טוענת הכותבת. האמנם? המחקרים אליהם החוקרת מפנה הם לא מהלבנט חס וחלילה. כאן כמעט לא נעשו מחקרים. הם ממקומות בהן החתול הוא מין פולש.
מה זה משנה? ובכן, מין פולש מגיע למקום בו הוא לא מוכר. אין לו טורפים ומצד שני, בעלי החיים שהוא צד לא התפתחו בצילו ולא התפתחו להגן על עצמם מהאיום החדש. עם זאת, כאשר ניסו לקיים מחקר דומה בישראל נתקלו במפח נפש קשה (לחוקרים כמובן) - חלק גדול מהחתולים היו בכלל עם קיבה ריקה. מתוך 240 מקרי ציד רק חמישה היו של מין שנמצא בסכנה כלשהי, הרוב המכריע היו עכברים וחולדות. לא רק שלא מדובר במין תחת סכנת הכחדה, נהפוך הוא - מדובר במין שמתרבה בדיוק באותה סביבה בה החתול מתרבה וללא חתולים יתרבה ללא שליטה.
מה עשו החוקרים בצד להם? לקחו חתול יחיד מכל המחקר, שבעצמם זיהו כחורג בכמה סטיות תקן מכל שאר החתולים שנבדקו. החתול צד X, נשער ללא ביסוס שיש כך וכך חתולים בארץ (Y) וכל שנותר הוא לעשות X*Y והרי התוצאה - מיליוני בעלי חיים בשנה. מספר גדול ומפוצץ שמסתיר מאחורי אמת אחת מאוד גדולה - הוא לא נכון. כלומר, אפילו לא קצת נכון. אפילו לא בתור השערה מושכלת.

כמובן שהכותבת גם פונה לתחום המוסר. הרי ללא הוכחה עדיין "לכולנו ברור" הנזק של החתולים, אז הבה נפגע בהם, נתעלל בהם, נדלל אותם. מילא אם היה מדובר בציד חוקי ואכילה כמו בחזירי בר, אבל כאן מדובר על הכחדה לשם הכחדה. האם הדבר נדרש? הרי חתולים זו חיה שקודם כל מווסתת את אוכלוסייתה בהתאם למזון הזמין - כל שנדרש הוא לסגור את הפחים, לוסת את מוקדי ההאכלה ותוך שנה אחת כמות החתולים תקטן.
בהתאם גם כמות העכברים והעכברושים תקטן, כי הם ניזונים מאותם מקורות. אז במקום להתעלל בחתולים, ליצור מכת חולדות ואז להרעיל את החולדות ואת כל המערכת האקולוגית שרק לפני רגע היתה כל כך יקרה לנו שהתעללנו בשבילה בחתולים, אפשר פשוט להקטין מראש את חתימת הזבל האנושי במרחב.

עכשיו, לשאלה המוסרית השניה - האם לאדם יש זכות להתעלל בבעלי חיים שמתרבים רק בגלל הפגיעה האקולוגית שהאדם עצמו מייצר? האם זה שהאדם חושב שהוא השפיע על הסביבה באופן אחד נותן לאדם את הזכות להרוג בעלי חיים שלא לצורך? אולי הפתרון הוא קודם כל באדם? ערים, שדות, חומרי הדברה, זיהום מקורות מזון ומים טבעיים, כל אלו כאין וכאפס, רק החתול הוא הבעיה! אכן, האבסורד זועק מכל פינה.

המאמר הזה הוא חלק מסדרת המאמרים של פרופ' יום טוב והסטודנטים שלו. בכל המאמרים ניכרות אותן בעיות שמעידות על ליקויים מדעיים יסודיים:
א. המאמרים מסתמכים בעיקר על מחקרים שנעשו במקומות בהן חתול הבית הוא מין פולש - איים, יבשת אוסטרליה, אמריקה. כמעט ולא נעשו מחקרים על אזור המזרח התיכון, בו התפתח החתול ובו הוא חלק אנדמי מהסביבה האקולוגית וחלק אנדמי גם בסביבה האקולוגית היישובית (עם התיישבות הקבע) והעירונית (עם הופעת הערים).
ב. בעוד במקומות בהן החתול הוא מין פולש, הוא אולי חסר אויבים ומתפתח ללא שליטה (טענה קבועה אך שלא הוכחה, שכן חתולים מתרבים עם קשר כמעט ישיר לכמות המזון הזמינה), בישראל ובמזרח התיכון החתול הוא חלק מהנוף אלפי שנים. לפי כל המחקרים היה אמור החתול להכחיד כבר מזמן כל חיה קטנה בסביבה. אך הפלא ופלא, חיי הבר בישראל סירבו ועדיין מסרבים להיכחד תחת אימת החתולים. אז מה הערך בכל מיני אקסטרפולציות של "החתול ממטולה" (שהיה החריג ביותר במחקר של יום טוב) אם הוא ממש לא מייצג את הכלל?
ג. זה מוביל אותנו גם לנושא הבא - אנקדוטליות. במחקרים שנעשו בישראל אין שימוש במידע של המחקר, שכן המידע בעיקר מוכחי שמרבית החתולים (ובעיקר הנקבות) נעים בטריטוריה מאוד מאוד קטנה, כמעט ולא מתרחקים מגבולות היישוב וצדים בעיקר המון חיות נפוצות שכלל לא נמצאות בסכנת הכחדה (בכך בעיקר מזיקים שמתרבים גם בסביבת האדם כמו עכברים ועכברושים). אז הפתרון הוא לקחת חתול אנקדוטלי כזה או אחר מהמחקר ולתלות בו את כל יהבו של המחקר. מדעי? לא. פופוליסטי כמו כתבת פרים טיים? כן. חתול יצא לו מגרופית, אכן סיפור מטלטל של חתול יחיד ולא ממש מייצג.
ד. לא רק שהחוקרים נכשלים בעקביות מלהראות את הנזק שהחתולים עצמם מייצרים בישראל, הם קוראים בעקביות לפגיעה בחתולים. לא משנה מה העלה המחקר, המסקנה כבר היתה כתובה מראש - צריך לדלל את אוכלוסיית החתולים ולפגוע בה. במדינה בה אסור לצוד אפילו מיינות (מין ציפור פולשת שמאוד מפריעה לציפורים אחרות) מותר להתעלל בחתולים? מילא אם היה מדובר כאן במשקל מכריע של עובדות, אבל למעשה - אין כאן בכלל עובדות (!) רק אוסף של אנקדוטות ומחקרים מאי שם באי הבר



רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel