אקולוגיה וסביבה

ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות

13 ביוני, 2019

הדמיית הפארק המוקם על גדת הקישון על גבי המשקע שהוצא מהקרקעית ונוקה | באדיבות אדריכלות נוף טוך–סרגוסי


מאת

דרור פבזנר
המשרד להגנת הסביבה
אלון זס"ק
סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

מאת

דרור פבזנר
המשרד להגנת הסביבה
אלון זס"ק
סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

נחל הקישון הוא מהנחלים החשובים בישראל. שטח אגן הניקוז שלו (כ-1,110 קמ"ר) הוא השני בגודלו בין נחלי החוף. הזרימה בקישון איתנה לרוב אורכו (כ-70 ק"מ), מג'נין, דרך עמק יזרעאל, מִפְעַר הקישון (המעבר הצר בין הכרמל לגבעות אלונים) ועמק זבולון, עד שפכו לים במפרץ חיפה. בידיעה זו נסקור את תהליך ניקוי קרקעית הקישון שהיה ייחודי ופורץ דרך לא רק מבחינה מקצועית, אלא גם מבחינה ציבורית, לרבות שיתוף הציבור בהליך, השתתפות מגוון מגזרים באופן פעיל, כולל מימון הפעילות הנדרשת, ועמידה ביעדי סביבה מחמירים.

למרות חשיבותו, הקישון נחשב בעבר לנחל המזוהם ביותר בישראל בשל שפכי מפעלי התעשייה במפרץ חיפה, שבמשך עשרות שנים הוזרמו למקטע הנחל שזרם בתוך שטח בתי הזיקוק. במרוצת השנים שקע הזיהום בקרקעית הנחל ביחד עם סחף טבעי שהגיע מאגן הניקוז. הצטברות המשקע (הסדימנט) גרמה בין היתר לעליית בסיס הניקוז, להיצרות הערוץ, לפגיעה בשטח חתך הזרימה בקטעים מסוימים בנחל ולפגיעה אקולוגית קשה.

הזיהום בקרקעית הנחל נחלק לשתי קבוצות עיקריות:

  • מתכות כבדות ורעילות (קדמיום, כרום, עופרת וכו'), שמקורן בעיקר בשפכי מפעלים (כדוגמת חיפה כימיקלים ודשנים) ובשפכי מט"ש חיפה.
  • חומרים אורגניים כבדים, תוצרי נפט ונגזרותיו, שמקורם בעיקר בשפכי מפעלים (כדוגמת בתי הזיקוק חיפה) ובשפכי מט"ש חיפה.

בעקבות דרישת המשרד להגנת הסביבה מהמפעלים המזהמים לשפר את איכות השפכים המוזרמים, חל שיפור באיכות המים בנחל החל ב-2001. למרות זאת, קרקעית הנחל נשארה מזוהמת. היות שכך, בשנת 2011 התקבלה החלטת ממשלה על תוכנית פעולה לניקוי נחל הקישון מזיהום (החלטה מס' 3454), שנועדה לאפשר את ניקוי הקרקעית המזוהמת במורד הנחל. תוכנית הפעולה כללה: חפירה (dredging) להוצאת המשקע, שאיבה, פינוי וטיפול בקרקעית המזוהמת ובמי הנטל ופינוי המשקע המצוי בבריכות ישנות על גדות הנחל, טיפול ביולוגי וטיפול באוויר. לשם כך אף הופקעו כ-250 דונם סמוך לנחל באתר הטיפול וכן הוקצה שטח לחפירת תוואי חדש ומפותל לנחל קישון, המאפשר פיתוח פארק משני צידיו.

את הפרויקט ביצעה רשות ניקוז ונחלים קישון, בחסות מנהלת בין-משרדית בראשות המשרד להגנת הסביבה ורשות נחל קישון כממלאת מקום ואחראית על ההסברה. במנהלת הפרויקט היו חברים גופים ממגוון תחומים, לרבות תעשייה, רשויות מקומיות וארגוני סביבה. חברת "אקולוג הנדסה" פיקחה על העבודות השונות באתר עבור המנהלת.

כדי להביא להצלחת הפרויקט ולנוכח מורכבותו הוחלט לבצע הליך של שיתוף הציבור לאורך כל שלביו: עם תחילת התהליך נערכה מסיבת עיתונאים של השר להגנת הסביבה וכן מפגש פתוח לציבור בו תואר הפרויקט. נוסף על כך, מנהלת הפרויקט התכנסה מדי רבעון כדי לקבל דיווח על התקדמותו. דו"חות ההתקדמות התפרסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. נערכו סיורי עיתונאים להצגת הפעולות השונות שבוצעו בו. נוסף על כך, פרויקט הניקוי לווה במחקרים אקדמיים ייעודיים ובלתי תלויים.

הפרויקט נתן מענה רחב למגוון הבעיות שאפיינו את מקטע נחל הקישון במפרץ חיפה:

  • ניקוי קרקעית הנחל ושיקום אקולוגי שלו.
  • העמקת האפיק למניעת הצפות במפרץ.
  • טיפול ביולוגי באתר במשקע המזוהם שנחפר, ללא צורך בשינועו למקומות אחרים.
  • אפשרות לשיקום הנחל ופיתוח פארק לטובת הציבור.

מהלך העבודה

לאחר בחינת החלופות לפתרון בעיית המשקע המזוהם במורד נחל הקישון, הוחלט לבצע את תהליך הניקוי באתר ייעודי על גדת הנחל. השטח החקלאי שהופקע בהסכמה, נאטם כולו ביריעות והוכשר לביצוע הפרויקט (איור 1). עבודות השיקום החלו בספטמבר 2012, אז עלו ראשוני הדחפורים על הקרקע לביצוע עבודות עפר והטיית הנחל.

הוצאת המשקע מקרקעית הקישון נעשתה באמצעות מחפר יניקה ימי (dredger) (איור 2). המשקע שנחפר הגיע ישירות אל מתקן סינון, שנעשתה בו הפרדה ראשונית בין מוצקים לנוזלים, ומשם הוא הועבר אל בריכת אגירה. לאחר הומוגניזציה נשאב החומר מבריכת האגירה למכל שיקוע, והוספו אליו מַפתיתים (פלוקולנטים) מזרזי שיקוע. הנוזל נשאב מתחתית המכל אל סַרכַּזות (צנטריפוגות) ש"סחטו" את המים, וכך הושגה הפרדה שנייה בין מוצקים לנוזל. המוצק עבר למכלי הערבוב (mixing plants), ובהמשך לתהליך טיפול ביולוגי בערמות (איור 3). משם עבר החומר הנקי לבניית גבעות הפארק.

איור 1

אתר הפרויקט

האתר לאחר שנאטם כולו ביריעות למניעת חלחול והוקמו בו מתקנים ובריכות לטיפול בקרקע המזוהמת. האתר תחום באפיק הקישון מצפון (מימין) ובנפתול החדש שנחפר לקישון מדרום | הצילום באדיבות רשות ניקוז ניקוז ונחלים קישון

איור 2

חפירת קרקעית הקישון על–ידי מחפר יניקה ימי

החומר עבר בסניקה (שאיבה) מהמחפר דרך צינור ישירות לאתר הטיפול, ללא צורך בשינוע על גבי משאיות, וכך נמנעו עומסי תנועה וזיהום אוויר נרחב | צילום: דרור פבזנר

איור 3

טיפול ביולוגי בערמות של משקע מקרקעית הנחל

המשקע עורבב עם גזם כחומר נפחי וחולק לערמות בדומה לתהליך קומפוסטציה רגיל. התהליך נמשך מספר שבועות עד הגעה לערכים הנדרשים של פחמימנים | הצילום באדיבות רשות נחל הקישון


לאחר שני שלבי ההפרדה מהמוצקים עבר הנוזל לבריכת הטיפול במים (liquid process plant) להרחקת המוצקים המרחפים (TSS) ופירוק תרכובות החנקן מהמים. לאחר גמר הטיפול ובדיקת עמידה בערכי הסף הוזרמו המים חזרה אל הנחל.

בתום תהליך הניקוי חובר התוואי החדש שנחפר לנחל אל התוואי המקורי של הנחל, ובאזור נוצרו שני אפיקים, וביניהם אי. המים המטוהרים הוחזרו לנחל, והקרקע המטופלת שנערמה באתר הפכה לתשתית שעליה מוקם באי פארק לטובת הציבור.

באתר הטיפול הוקמה מעבדה (site laboratory), שביצעה אנליזות שהוגדרו במכרז. המעבדה הוסמכה בהתאם לתקן ISO/IEC 17025 וצוידה בכל פריטי הדגימה, הבדיקה והמדידה הדרושים לביצוע של הבדיקות. אנליזת מתכות בוצעה במעבדת ג'ונס באנגליה. השוואה בין מעבדת השטח ומעבדת ג'ונס באנגליה בוצעה באופן חודשי.

ניטור קרקעית הנחל לאחר סיום החפירה – באוקטובר 2016, לאחר תום החפירה בתוואי המקורי של הנחל, ושוב ביולי 2017, נדגמו נקודות נבחרות בקרקעית, לאורך הנחל (PDRS – Post Dredge Riverbed Survey). בישראל קיימים תקנים וערכי יעד מבוססי בריאות ציבור ושמירה על בריאות מערכות אקולוגיות, עבור סוגים שונים של שימושים בקרקעות ובמים, אך אין תקן או ערכים מקובלים עבור משקע בקרקעית נחלים. לפיכך, תוצאות הניטור הושוו לערך הייחוס המקובל בעולם: חציון טווח ההשפעות (ERM – Effects Range Median) של מִנהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי האמריקאי (NOAA – National Oceanic and Atmospheric Administration). ערך זה מייצג את הריכוז שסביר חשיפה אליו תגרום להשפעה ניתנת להבחנה על קולטנים (רצפטורים) אקולוגיים. התוצאות מראות בבירור שקרקעית הנחל עומדת ביעדי הסביבה הרלוונטיים.

כך, לאחר קצת פחות מחמש שנים, באו עבודות השיקום לידי סיום מוצלח, בהשקעה כוללת של כ-220 מיליון שקלים. קרקעית הנחל כיום נמוכה בכשניים וחצי מטר בממוצע ממה שהייתה לפני הפרויקט וריכוזי המזהמים בה מאפשרים קיום מערכת אקולוגית ואת השלמת שיקום הנחל גם ברכיב הזה. באיור 4 ובנספח 1 מוצגות תוצאות דגימת הליבה וכן השוואה לערך הייחוס.

השוואת ריכוזים של פחמימני דלק (TPH — Total Petroleum Hydrocarbons), שהתקבלו מדגימות ליבה בקרקעית נחל הקישון (אוקטובר 2016), לערך ייחוס ERM

איור 4

הטיפול בקרקעית הקישון הסתיים והמתקנים ההנדסיים פורקו, וכיום אנו נערכים לתכנון ולפיתוח של פארק פתוח על בסיס הנחל שישמש מוקד משיכה לפנאי ונופש לציבור הרחב. בפארק גבעות נופיות (שבבסיסן הקרקעית שנחפרה מהנחל, לאחר שעברה טיפול ביולוגי) וביניהן נבנים שבילים, פינות ישיבה, פינות תצפית ועוד.

שיקום הקישון הוא חלק מפעילות המשרד להגנת הסביבה וגופים רבים נוספים, כמו רשויות הניקוז, רשויות נחלים ורשות הטבע והגנים, לשיקום נחלי ישראל. מורכבות הפרויקט והתקציבים המשמעותיים שהיו לו אפשרו הוצאה לפועל של פעילות משולבת שהביאה לניקוי קרקעית הנחל ולהמשך שיקומו. הנחל, שהיה במוקד התודעה הציבורית בעשורים האחרונים כנחל מזוהם, נוקה וחוזר כמערכת אקולוגית חיה ומתפקדת, שהציבור הרחב יגיע אליה. שיתוף הציבור בכל שלבי הפרויקט תרם רבות להצלחתו וליצירת מצב שתומך בפעולות הניקוי ובמודעות הציבורית החיובית באשר לפעולות שיקום הנחלים בכלל והקישון בפרט.


נספח 1

להורדה

מחשבות על “ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות

  1. מאמר חשוב ומעניין לא מצליח לפתוח או להוריד את נספח 1 למאמר . חשוב שנראה גם ערכים מוחלטים ולא רק מילים תודה רבה, יובל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

פבזנר ד וזס"ק א. 2019. ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות. אקולוגיה וסביבה 10(2): 10–12.
העתק



מחשבות על “ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות

  1. מאמר חשוב ומעניין לא מצליח לפתוח או להוריד את נספח 1 למאמר . חשוב שנראה גם ערכים מוחלטים ולא רק מילים תודה רבה, יובל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      דרור פבזנר
      המשרד להגנת הסביבה
      אלון זס"ק
      סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה

      מאת

      דרור פבזנר
      המשרד להגנת הסביבה
      אלון זס"ק
      סמנכ"ל משאבי טבע, המשרד להגנת הסביבה


      ציטוט מומלץ

      פבזנר ד וזס"ק א. 2019. ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות. אקולוגיה וסביבה 10(2): 10–12.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      פתוח סגור פתוח – על יחסי הערים והשטחים הפתוחים

      מוטי קפלן

      גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

      השטח הפתוח במדינת ישראל הולך וקטֵן עם השנים, בתהליך בלתי הפיך. אלה העובדות ואין עוררין עליהן. מכאן חלוקות הדעות כיצד להתמודד עם מציאות זו

      גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

      המאבק על רכס לבן – תמרור אזהרה לעתיד הרי ירושלים ולשטחים הפתוחים בכלל

      לירון דין, יעל אלישר

      גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה

      החברה להגנת הטבע קוראת להתנגד ולדחות את הפיתוח הזוחל בהרי ירושלים ואת מנגנון הקרקע המשלימה שמצדיק אותו לכאורה, ולפעול בדחיפות לכך שממשלת ישראל תתמוך בהתחדשות העירונית בכסף ולא בחלופת כסף בדמות קרקע יקרה ונדירה

      גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד