אג'נדה 2030 – יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם

דצמבר 2018, גליון 4, (עמ' 5-3)



-
הדפס PDF שלח לחבר



 

 

תמר רביב [1], סתיו גילוץ [2] ואיילת רוזן [3]

[1] ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים, המשרד להגנת הסביבה

[2] מנהלת פרויקטים, אשכול תכנון מדיניות ואסטרטגיה, המשרד להגנת הסביבה

[3] ראש אגף אמנות סביבתיות רב-צדדיות, המשרד להגנת הסביבה

 

"אג'נדה 2030 לפיתוח בר-קיימא" שאושרה בעצרת הכללית של האו"ם על-ידי כלל המדינות החברות בספטמבר 2015, היא תוכנית מדיניות מקיפה המשלבת בין חברה, כלכלה וסביבה בראייה הוליסטית ואסטרטגית. האג'נדה כוללת 17 יעדים אוניברסליים, בין-תחומיים, הטומנים בחובם הזדמנות היסטורית שהיא הרבה מעבר לרמה ההצהרתית האופיינית לאו"ם – היעדים מכוונים את קובעי המדיניות להתוויית אסטרטגיה בראייה ארוכת טווח, ונותנים כלים לעיצוב האסטרטגיה וליישומה.

17 היעדים, המכונים יעדי פיתוח בר-קיימא (Sustainable Development GoalsSDGs ), מתייחסים למגוון נושאים, כגון מיגור העוני ושמירה על כדור הארץ לצד יעדים כלכליים-חברתיים כגון שוויון מגדרי, הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית. היעדים הסביבתיים כוללים אנרגיה נקייה, שמירה על המגוון הביולוגי (ביבשה ובים), מאבק בשינוי האקלים ויצירת ערים וקהילות מקיימות (איור 1). לכל יעד נקבעו מטרות מפורטות ומדדים למעקב אחר ההתקדמות של כל מדינה ביחס לעצמה ואחר ההתקדמות ברמה העולמית. סך הכול ישנם 169 מטרות ו-232 מדדים. 


להטמעת היעדים במדינות החברות באו"ם יש שני מרכיבים עיקריים:

יישום – המדינות צריכות ליצור תוכניות פעולה שיגשימו את חזון האג'נדה, אבל אופן היישום גמיש, ומשתנה ממדינה למדינה. לרוב, בשלב הראשון המדינות מפיקות תמונת מצב על מצבן ביחס ליעדים. 232 המדדים, שהם חלק בלתי נפרד מהאג'נדה, הם הכלי לביצוע מיפוי מקיף שכזה. הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) אימץ את האג'נדה, ומסייע ביישומה למדינות החברות בו, כמו ישראל. בשלב השני המדינה בוחרת את הנושאים או הסוגיות שהיא מעוניינת להתמקד בהם. כאן באים לידי ביטוי הפער שבין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות, והמרחב שהאג'נדה נותנת לכל מדינה לפעול על פי מצבה וצרכיה הייחודיים. השלב השלישי הוא הכנת תוכניות אסטרטגיות בנושאים השונים לשם השגת היעדים שהמדינה הציבה לעצמה על בסיס האג'נדה. היות שהיעדים חוצים תחומים ומגזרים, האג'נדה קוראת להקמת מנגנון יישום שאינו רק ממשלתי, אלא מורכב מכלל בעלי העניין בחברה האזרחית, במגזר העסקי, בשלטון המקומי, באקדמיה וכן הלאה.

דיווח כדי לעגן את ההחלטה וכדי שתהליך היישום יצבור תאוצה, נקבע מנגנון דיווח של המדינות על התקדמותן ביישום היעדים. מדי שנה, מעל בימת מטה האו"ם בניו יורק, באירוע רם דרג הקרוי High Level Political Forum, מגישות המדינות דו"ח מקיף, מציגות את העשייה, ועומדות במבחן מול יתר המדינות החברות. עד כה, כ-60% מהמדינות דיווחו על התקדמותן, אך ישראל איננה ביניהן. מטרות נוספות של שיטת הדיווח הן לסייע בהעלאת המודעות ליעדים, במיקוד השיח הבין-לאומי ביעדים כבסיס למפגשים בין-לאומיים ובתיאום פעולות וסיוע בין-לאומיים.  

באירוע השנתי במטה האו"ם נבחרים בכל שנה יעדי מיקוד. היעדים שנבחרו לשנת 2019 הם:

  • הבטחת חינוך איכותי ושוויוני וקידום הזדמנויות לימוד לכלל האוכלוסייה בכל הגילים (יעד 4).

  • קידום צמיחה כלכלית באופן מתמשך ובר-קיימא והבטחת תעסוקה הולמת לכל רובדי האוכלוסייה (יעד 8).

  • צמצום האי-שוויון בין המדינות ובתוכן (יעד 10).

  • נקיטת צעדים מיידיים למאבק בשינוי האקלים ובהשפעותיו (יעד 13).

  • קידום חברות שוחרות שלום, שמקדמות הכלה חברתית למטרות פיתוח בר-קיימא (יעד 16).

  • חיזוק שיתוף הפעולה הבין-לאומי לקידום פיתוח בר-קיימא (יעד 17).

עוד נקבע, כי כל ארבע שנים יתקיים דיון על יישום 17 היעדים בעצרת הכללית של האו"ם.

קידום אג'נדה 2030 בישראל

זה מספר שנים שבישראל מוטמעת מדיניות פיתוח בר-קיימא וזאת בעקבות מספר החלטות ממשלה ותהליך "צמיחה ירוקה", אך יש חשיבות גם לחבירה לתהליך החדש של יעדי פיתוח בר-קיימא של האו"ם לשנת 2030, מהסיבות הבאות:

  • מתן ביסוס מדעי וזווית ראייה חדשה למדיניות קיימת.

  • מנוף לשיתוף פעולה בין-משרדי בנושאי רוחב.

  • רתימת מגזרים שונים לפעילות מתואמת מתוך הבנה שארגונים חוץ-ממשלתיים יכולים לשמש סוכני שינוי.

  • עריכת ביקורות סדירות ומקיפות של התקדמות ברמה הלאומית והמקומית על-ידי המדינה עצמה.

  • בחינה מעמיקה של תרומת היעדים למדינות השונות ותחילת תהליך ארוך טווח להטמעת המרכיבים הרלוונטיים לישראל.

  • צמצום פערי הידע בתחומי היעדים, וכן השוואה ומדידה של התקדמות בתוך המדינה והשוואה למדינות אחרות.

ישראל תגיש את הדיווח הראשון שלה על הטמעת 17 היעדים במפגש רם הדרג הבא, שיתקיים ביולי 2019. בהובלת משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, הממשלה נמצאת עתה בעיצומו של תהליך רתימת כלל גופי הממשלה ליצירת הדו"ח לאו"ם.

ההתמקדות ביעדים חוצי-תחומים יוצרת הזדמנות לקובעי המדיניות לעצב תוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח הנשענות על מטרות ומדדים בין-לאומיים לקידום מדיניות פנים ישראלית סביבתית ובת-קיימא. מידת העמידה כיום של ישראל ביעדים מתוארת באיור 2. ציונה המשוקלל של ישראל הוא 71.8, מעט נמוך מהציון המשוקלל הממוצע באזורנו (של מדינות צפון אגן הים התיכון) שהוא 76.9. בסך הכול, ישראל מדורגת במקום ה-41, מתוך 156 מדינות. כפי שניתן לראות באיור 2, ביעדים מסוימים, כגון בריאות ומים, ישראל נמצאת מעל הממוצע. לעומת זאת, בחלק גדול מן המדדים הסביבתיים, כגון שמירה על המגוון הביולוגי היבשתי והימי, ערים וקהילות מקיימות וצריכה וייצור אחראיים, ישראל ממוקמת נמוך מאוד בהשוואה לממוצע, ויידרשו פעולות רבות כדי לצמצם את הפערים בתחומים אלה.   

מקורות

[1]        OECD. 2018. Measuring Distance to the SDG Targets 2017: An Assessment of Where OECD Countries Stand. Paris: OECD Publishing.

[2]        Sustainable Development Solutions Network. SDG index and dashboards report 2018 – Global responsibilities: Implementing the goals. www.dashboards.sdgindex.org/#/ISR.

[3]        UN Sustainable Development Goals website.





רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel