אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

חזירי בר בארץ הבטון | צילום: דני מלמן©

24 ביולי, 2017

עקבות חזירי הבר / אגי משעול

עִקְבוֹת חֲזִירֵי הַבָּר, שׁוּב הֵם עָבְרוּ כָּאן

קְרוֹבִים כָּל כָּךְ לַבָּתִּים,

אֵין לָהֶם מָקוֹם כְּבָר בְּאֶרֶץ הַבֶּטוֹן.

כְּלָבַי מְרַחְרְחִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת,

לְפִי הַתּוֹר הֵם מַשְׁתִּינִים לְתוֹךְ הָעֲקֵבוֹת

כְּחוֹתְמִים עַל עֲצוּמָה.

שֶׁהַפֶּקָנִים יִתְּנוּ לָהֶם כֹּחַ,

וְהָרִמּוֹנִים וְהַתַּפּוּזִים,

שֶׁמַּטָּעֵי הָאֲפַרְסֵק שֶׁלִּי יַסְתִּירוּ אוֹתָם

מֵרוֹבֵי הַצַּיָּדִים

וֶאֱלֹהִים שֶׁיָּגֵן וְיַעֲמִיק אֶת מְאוּרוֹתֵיהֶם.


בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני

יריית זינוק

אני מזמינה את קוראי כתב העת לבקר בכל גיליון בפינת השיר, שבכל פעם נאיר בה זווית אחרת ביחס שלנו לסביבה. לכבוד חנוכת "שירת הסביבה" אנסה לענות של השאלה מה לכתב העת אקולוגיה וסביבה ולשירה?

אני אקולוגית במקצועי, ועבדתי שנים בשמירת טבע ובמחקר. אני מעריכה מאוד את העוסקים במדעי הסביבה, ואני מודעת לחשיבות הפעילות המדעית במעקב אחר נזקים סביבתיים ובניסיון למזער אותם, ואף בפיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה, כמו גם בהשפעה על קובעי המדיניות.

האם זה מספיק? החשיבה הרציונלית-מדעית שולטת בעולם המערבי-טכנולוגי לפחות מאז מיסוד המדע המודרני במאה ה-17. חשיבה זו משפיעה לא רק על המדע, אלא גם על פעילויות אנושיות אחרות כמו כלכלה ותעשייה, שלהן השפעה רבה על הסביבה. הכלכלה כיום מבוססת על רווח מיָדי בטווח הקצר, על ייצור הולך וגובר ועל שימוש בזבזני באנרגיה ובמשאבים סביבתיים. את הריבית של הטבע חיסלנו, ואנו חיים כיום על הקרן, כלומר על חשבון הדורות הבאים ועל חשבונם של אנשים ונשים שחיים ברמת חיים נמוכה בהרבה משלנו. הפערים הגלובליים הגדולים מביאים כבר כיום לגלי פליטים שילכו ויתגברו – חלק מהם פליטי מלחמות, חלק מהם פליטי חוסר אפשרות להתפרנס, חלק מהם פליטי אקלים.

נחוץ משהו נוסף. לא רק היגיון צרוף, אלא גם רגש. רגש שעשוי לגרום לנו לעצור לרגע, להתבונן, לשים לב. שימו לב כמה יפה הביטוי – לשים את הלב, לתת מקום לרגשות, לאמפתיה ולאהבה. ואולי מפה תצמח תודעה אחרת. אולי תתחדד הרגישות לסביבה, לבני אדם אחרים, לבעלי החיים ולצמחייה.

בתי הגידול של חזירי הבר, כמו של מינים רבים אחרים, הולכים ומצטמצמים בעקבות פיתוח, סלילת כבישים, הקמת שכונות חדשות וכדומה. המשוררת אגי משעול, בשירה "עקבות חזירי הבר" [1], מתבוננת, מרגישה, ומעוררת אותנו לחשוב מהן זכויותיהן של חיות הבר אל מול הזכויות שלנו, בני האדם. משעול אינה מציעה פתרון, אלא מתארת את מצוקתם של החזירים. האם גם הם ראויים להתחשבות? לאמפתיה? התשובה בשיר היא "כן" החלטי.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

גורני ע. 2017. עקבות חזירי הבר / אגי משעול. אקולוגיה וסביבה 8(3): 62–63.
העתק



מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה




      ציטוט מומלץ

      גורני ע. 2017. עקבות חזירי הבר / אגי משעול. אקולוגיה וסביבה 8(3): 62–63.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מגזרות נייר / ליאור מעין

      עדנה גורני

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) איננו יודעים דבר על נקודת המבט של הטבע ושל שאר היצורים החיים, ויש בכך גם ללמדנו ענווה אל מול העולם, המורכב לאין ערוך מאשר נקודת מבטנו

      איננו יודעים דבר על נקודת המבט של הטבע ושל שאר היצורים החיים, ויש בכך גם ללמדנו ענווה אל מול העולם, המורכב לאין ערוך מאשר נקודת מבטנו

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      החפרפרת כְּכוּבַת-האף והחוקר שלה / רחל חלפי

      עדנה גורני

      גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) על אישה וחפרפרת, שתי שיאניות זלילה, מוזרות וגרוטסקיות, ועל ההפרדה המוחלטת בין אנושיות לחייתיות

      על אישה וחפרפרת, שתי שיאניות זלילה, מוזרות וגרוטסקיות, ועל ההפרדה המוחלטת בין אנושיות לחייתיות

      גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

      גן מאיר / נתן אלתרמן

      עדנה גורני

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כשקמה העיר תל-אביב מבין החולות, חפצו מייסדיה בגן ציבורי עשיר בעצים, שיטהרו את אוויר העיר המזוהם. אבל אז הם נתקלו בבירוקרטיה העירונית...

      כשקמה העיר תל-אביב מבין החולות, חפצו מייסדיה בגן ציבורי עשיר בעצים, שיטהרו את אוויר העיר המזוהם. אבל אז הם נתקלו בבירוקרטיה העירונית...

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
      לראש העמוד