אקולוגיה וסביבה

19 באוקטובר, 2015

ייצור חשמל ממקורות חלופיים הוא גורם מרכזי בצמצום שרפת פחם בתחנות כוח | צילום: Colin Anderson, מתוך GettyImages


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
ברכה חלף
מדענית ראשית, משרד האנרגיה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
ברכה חלף
מדענית ראשית, משרד האנרגיה

קוראות וקוראים יקרים,

בעוד העולם נושא עיניו לוועידת האקלים שתתקיים בסוף השנה בפריז (COP21), כמות הנפט המופק בעולם ממשיכה לעלות, והשפעותיו האקלימיות והסביבתיות מחריפות. בעוד צמצום שרפת הפחם בתחנות הכוח כבר נראה באופק בדמות ייצור חשמל ממקורות מתחדשים (כגון שמש ורוח), הרי שתחליף לשרפת דלקים נוזליים מחייב פיתוח מואץ של תחליפי דלקים.

ישראל עברה מהפך של ממש בתחום האנרגיה בשנים האחרונות – ממדינה התלויה במדינות זרות לצורכי האנרגיה שלה, למדינה שביכולתה לתמוך בצורכי האנרגיה של מדינות אחרות. גילויי הגז הטבעי בישראל הפכו אותנו לאחת המדינות המובילות בעולם בשימוש בגז טבעי לצורכי ייצור חשמל וליצואנית גז טבעי. זאת ועוד, היצירתיות והרמה הגבוהה של יכולות טכנולוגיות ומחקריות הקיימות בישראל, מאפשרות רעיונות ופיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בתחום האנרגיה. ניתן בהחלט לייחל שבתחום האנרגיה נהיה אור לגויים.

העיסוק באנרגיה הוא רב-תחומי, ונוגע למגוון תחומי ידע, החל במדעי הכימיה, הפיזיקה, הביולוגיה, ומדעי האדמה והים, דרך הנדסת חשמל, תהליך, חומרים ומכונות, וכל אלה תוך התייחסות ישירה להשפעות סביבתיות, חברתיות, מדיניות וכלכליות. זו הסיבה לכך שכיום ניתן למצוא כמעט בכל גוף או מוסד אקדמי פעילות ישירה או עקיפה הנוגעת לתחום האנרגיה.

גיליון מיוחד זה של אקולוגיה וסביבה פותח צוהר לעולם המגוון והמאתגר של חדשנות באנרגיה. הגיליון מרחיב בנושא ייצור חשמל ממקורות חלופיים ומתן פתרונות למשק התחבורה ש"מונופול" הנפט שולט בו, וכן מתמקד באפשרויות לייצר אנרגיה ממקורות החי והצומח, ובהם סוגי הפסולת למינה.

לאור המקום הנרחב שתופס תחום האנרגיה בכותרות העיתונים ובתכניות הרדיו והטלוויזיה בתקופה האחרונה, אנו מוצאים חשיבות רבה בחשיפת ציבור הקוראים של אקולוגיה וסביבה לעולמות התוכן השונים הנוגעים לחדשנות באנרגיה ובתחליפי הדלקים, וכן להיכרות עם מומחים מובילים בתחומם. לצורך זה אף כינסנו שולחן דיונים בנושא תחבורה עירונית מקיימת, וכן ערכנו ריאיון מעורר השראה עם שרת הגנת הסביבה של גרמניה, הגב' ברברה הנדריקס. כל זאת במטרה לעורר את המחשבה, את הסקרנות ואת הרצון לפעול ולהיות חלק מהמהפכה.

מאחלים לכם קריאה מהנה ומרחיבת דעת,

ברכה חלף ושחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש וחלף ב. 2015. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 6(3): 156.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      ברכה חלף
      מדענית ראשית, משרד האנרגיה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה
      ברכה חלף
      מדענית ראשית, משרד האנרגיה


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש וחלף ב. 2015. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 6(3): 156.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      יצירת תחבורה עירונית מקיימת בגוש דן עד 2030

      יורם שיפטן, עידו שמיר, מירב מורן, אמיר זלצברג, ירון עברון, יותם אביזוהר

      גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה גוש דן הוא מטרופולין צפוף שמתגוררים בו כ-3.5 מיליון בני אדם, הנעים מדי יום בתוך הערים המצויות בו וביניהן. כשני שלישים מהמועסקים בתל-אביב אינם מתגוררים בה. מרביתם בוחרים לנוע במטרופולין ואליו באמצעות רכבם הפרטי, והסיבה המרכזית לכך היא היעדר אמצעי תחבורה אחרים

      גוש דן הוא מטרופולין צפוף שמתגוררים בו כ-3.5 מיליון בני אדם, הנעים מדי יום בתוך הערים המצויות בו וביניהן. כשני שלישים מהמועסקים בתל-אביב אינם מתגוררים בה. מרביתם בוחרים לנוע במטרופולין ואליו באמצעות רכבם הפרטי, והסיבה המרכזית לכך היא היעדר אמצעי תחבורה אחרים

      גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

      לקראת המעבר להפעלת מערכות תחבורה שיתופיות-אוטונומיות

      יורם שיפטן

      גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה בשנת 2030 נהיה באמצע הדרך. כבר היום צריך לתכנן מדיניות לשלב הביניים המורכב, אשר תעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה שיתופית כמערכות משולבות משלימות

      בשנת 2030 נהיה באמצע הדרך. כבר היום צריך לתכנן מדיניות לשלב הביניים המורכב, אשר תעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה שיתופית כמערכות משולבות משלימות

      גיליון סתיו 2015 / כרך 6(3) / דלקים חלופיים ואנרגיה

      לעשות מהלימון לימונדה

      אופירה אילון, שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
      לראש העמוד