אבדן קרקע חקלאית – עידוד לשימור המשאב הציבורי באמצעות תמריצים
ג'ניה גוטמן, בני יעקבי, דני לסקה, רמי זיידנברג וגיל אשל
יוני 2016, גליון 2, (עמ' 136-127)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

ביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקע. בישראל, בארה"ב ובאיחוד האירופי נהוגים כלי מדיניות שמטרתם שימור משאב הקרקע מפני התדלדלות (בעקבות זיהום, סחיפה, המלחה וכן הלאה). מהסקירה המובאת להלן של כלים אלה, עולה כי המדינות אינן עושות שימוש בכלי אכיפה פליליים או מנהליים להתמודדות עם שימור משאב הקרקע, אלא בכלֵי סיוע שאינם מחויבים בחוק: ליווי וייעוץ מקצועי ותמיכות כספיות. במחקר זה אנו סוקרים ומנתחים אחד מהכלים הללו  את מדיניות התמיכות הממשלתית בשימור פוריות הקרקע החקלאית של מדינת ישראל. אנו מתמקדים בארבע אבני יסוד של התמיכות, שלהן השפעה ניכרת על יעילות הכלי: הצבת רף שימור באמצעות התניה, מסגרת תקציבית נצפית, עידוד אימוץ של ממשק עתיר תועלת, ובחירה מושכלת של זוכים. מחקר זה מלווה בהמלצות הנבחנות בימים אלה באגף לשימור קרקע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לדעת הכותבים, פעולה לאור המלצות אלה עשויה לשפר את ההתמודדות עם האתגר של שימור משאב הקרקע בארץ והבטחת הביטחון התזונתי לדורות הבאים.


Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel