ביטחון תזונתי וקיימות – האם אחד יכול להתקיים בלי השני?
Elliot M. Berry, Sandro Dernini, Barbara Burlingame, Alexandre Meybeck, and Piero Conforti
יוני 2016, גליון 2, (עמ' 116-106)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

מטרה: לנטוע את מושג הקיימות בהקשר של הביטחון התזונתי.

מבנה: סקירת-על של יחסי הגומלין בין ביטחון תזונתי וקיימות, בהתבסס על סקירת ספרות לא שיטתית ועל דיון מושכל שמבוסס בעיקר על גישה מעין היסטורית מפגישות ומדו"חות.

מסגרת: ביטחון תזונתי ותזונה בין-לאומיים וכלליים.

תוצאות: הצהרת רומא בנושא ביטחון תזונתי עולמי ב-1996 הגדירה את שלושת ממדיו כ: זמינות, נגישות ושימוש, תוך התמקדות בשלומוּת (well-being). היא גם הדגישה את חשיבותם של ניהול מקיים של משאבים טבעיים ושל חיסול דפוסים של ייצור מזון ושל צריכת מזון, שאינם בני-קיימא. ב-2009, בפסגה העולמית לביטחון תזונתי, הוסף מושג היציבות/פגיעות כסמן (indicator) לטווח קצר של יכולתן של מערכות מזון להתמודד עם זעזועים, טבעיים או מעשה ידי אדם, כחלק מחמשת העקרונות של רומא לביטחון תזונתי עולמי בר-קיימא. בהמשך הדגישו תהליכים בין-ממשלתיים את חשיבותה של הקיימות לשימורם של הסביבה, משאבים טבעיים ומערכות אקולוגיות חקלאיות (ועל כן גם של המערכת החברתית שנשענת עליהם), כמו גם את חשיבות הביטחון התזונתי כחלק מהקיימות ולהפך.

מסקנות: יש להתייחס לקיימות כחלק מממד זמן ארוך טווח בהערכות של ביטחון תזונתי. לאור נקודת מבט כזו, המושג של תפריטים בני-קיימא יכול למלא תפקיד מפתח כיעד וכדרך לשמור על שלומוּת תזונתית ועל בריאות תזונתית, תוך הבטחת קיימות לביטחון התזונתי העתידי. בלי שילוב של קיימות כממד (חמישי?) מפורש של ביטחון תזונתי, המדיניות והתכניות הנוכחיות עלולות לגרום בעצמן לגידול בחוסר הביטחון התזונתי בעתיד.


Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel