שיתוף בעלי עניין בתהליכי תכנון – המקרה של המרחב הימי הישראלי
יעל טף-סקר ומישל פורטמן
אפריל 2016, גליון 1, (עמ' 32-24)


הדפסשלח לחבר PDF


תקציר

תחומי התכנון והחקיקה במדינת ישראל עדיין לוקים בחסר כשהדבר נוגע לשטחים הימיים שלה בים התיכון. בים העמוק, ובפרט באזור הכלכלי הבלעדי (המים הכלכליים) של ישראל – שנמצאו בהם תגליות הגז הטבעי הגדולות ביותר – מחסור זה ניכר במיוחד. המאמר הנוכחי מתייחס לשני תהליכים מקבילים, האחד של מִנהל התכנון והאחר של הטכניון, שמטרתם המוצהרת לספק מסמך מדיניות ותכנית מרחבית לאזורים הימיים של ישראל בים התיכון. בעלי עניין שהשתתפו בכל אחד משני התהליכים התבקשו למלא משוב מפורט. המאמר מציג את התובנות הנובעות מניתוח המשוב באשר לשימושים הקיימים והעתידיים בים התיכון, וכן לערכים, לצרכים ולקונפליקטים באזור ימי זה וליחסי הגומלין ביניהם.

לצד הנושאים שהעלו בעלי העניין בהתייחס למגזרים השונים (לפי המגזר שהם מייצגים, לדוגמה מגזר האנרגיה), ניתוח המשוב העלה כמה תֵמות על-מגזריות. ראשית, ממצאי הניתוח מעידים על מתח בין אינטרסים של שימור לבין אינטרסים של פיתוח. שנית, ממצאים אלה מסייעים בהדגשת המאפיינים הייחודיים לאזורים הימיים של ישראל בים התיכון. בכלל זה ניתן להבחין בהתייחסות מועטה (יחסית לתהליכים מקבילים בעולם) להפקת אנרגיה מתחדשת ולדיג (הזוכה להתייחסות בעיקר בהקשר הסביבתי), לצד התייחסות רבה לשיקולים גאו-אסטרטגיים. שלישית, הניתוח העלה מגמה של בעייתיות על-מגזרית בתחומים של משילות, תכנון ואכיפה, המאופיינת בתחושה של עמימות חוקית ותכנונית, שהוצגו במשובים כפוגעים בתפקוד גורמי ממשל ואכיפה ובמאמצי ההגנה והשיקום של הסביבה הימית באזור זה. העובדה שגם נציגי המגזר העסקי-היזמי הציגו עמדות דומות בהקשר זה, בשל הצורך בהצגת ודאות מול משקיעים, מראה כי מדובר באינטרס משותף לבהירות חוקית רבה יותר, הנוגע לרוב המכריע של בעלי העניין, ולפיכך גם לישראל עצמה.



Previous Next
רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע Israel Nature and Parks Authority Society for the Protection of Nature in Israel