אקולוגיה וסביבה
תגובת המערכת ההידרולוגית של עינות צוקים לירידת מפלס ים המלח: תצפיות ותחזיות לעתיד

מה עושה נסיגת מפלס ים המלח לשמורת הטבע הייחודית שלחופו?

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

השפעה של רעש מטורבינות רוח על חיות בר – התייחסות בתהליכי תכנון

השפעה של רעש מטורבינות רוח על חיות בר – התייחסות בתהליכי תכנון

יעל טף-סקר, עודד ברגר-טל, יעל לנרד, נעמה טשנר

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) רעש טורבינות עלול להפוך את בתי הגידול בסביבת הטורבינות לעוינים עבור מינים רבים של בעלי חיים הרגישים לרעש, וייתכן שבעלי חיים מסוימים יחוו פגיעה משמעותית יותר מאחרים מכיוון שהם רגישים יותר לרעש

רעש טורבינות עלול להפוך את בתי הגידול בסביבת הטורבינות לעוינים עבור מינים רבים של בעלי חיים הרגישים לרעש, וייתכן שבעלי חיים מסוימים יחוו פגיעה משמעותית יותר מאחרים מכיוון שהם רגישים יותר לרעש

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

בשורה לניהול היערות והשטחים הפתוחים בישראל: תוכנית יערני העתיד יצאה לדרך

בשורה לניהול היערות והשטחים הפתוחים בישראל: תוכנית יערני העתיד יצאה לדרך

גלעד אוסטרובסקי

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) היער מחדש פניו – על הכשרת הדור הבא של יערניות ויערנים לניהול החורש והיער בישראל

היער מחדש פניו – על הכשרת הדור הבא של יערניות ויערנים לניהול החורש והיער בישראל

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

היחמורים הפרסיים שבים לכרמל

היחמור הפרסי הוא יונק גדול ואצילי ממשפחת האיילים, היחמורים נכחדו מהטבע בישראל כבר לפני כמאה שנה עקב ציד בלתי מבוקר. בשנות ה-70 הקימה רשות הטבע והגנים גרעין רבייה של יחמורים פרסיים בחי-בר כרמל, וממנו מושבים בעשרים השנים האחרונות יחמורים לטבע

חי וצומח איומים על המגוון הביולוגי הכחדת מינים
תמונות נוספות
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) לגיליון המלא
גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) לגיליון המלא
מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מומלץ לקרוא

    בקצרה
    מדוזות בעם – שימוש במדע אזרחי למיפוי נחילי מדוזות
    “מדוזות בעם” הוא מיזם מדע אזרחי בו חוקרים ואזרחים משתפים פעולה לשם מעקב אחר מיקומן של מדוזות לאורך חופי ישראל בזמן אמת, והוא מספק פלטפורמה בצורת אתר שניתן להגיש בו דיווחי תצפיות על מדוזות
    מרחבי השהיה – בלמי הזעזועים של הטבע
    נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.
    הצפות חוזרות ונשנות ונחלים שהפכו תעלות בטון – לא גזרת גורל
    שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.